לפני תובענה לצו מניעה קבוע ולסעד כספי בסכום של 1,000,000 ₪ .
1.לתובעת, חברת "מוניות שלנו רחובות- פתח תקווה בע"מ" רישיון מטעם משרד התחבורה להפעלת מוניות בקו השירות רחובות- פתח תקווה ("הקו"). הנתבעת, חברת "טקסי המרכז בע"מ" מפעילה אף היא מוניות שירות בקווים שונים ובין היתר בקו רחובות תל אביב, החופף בחלקו למסלול הקו של התובעת ( להלן ייקרא: "הקו החופף") בקטע שבין צומת משמר השבעה לרחוב יעקב פינת רחוב הרצל ברחובות.
2.לנתבעת רישיון להפעלת 20 מוניות בלבד בקו החופף. על פי תנאי הרישיון הניתן על ידי משרד התחבורה, יש לפרט, על כל מונית, בצידה, את מסלול הנסיעה. לטענת התובעת, הגם שהנתבעת רשאית להפעיל 20 מוניות בלבד בקו החופף, בפועל מבצעות נסיעה זו מוניות רבות מטעמה, אשר נראה כי אין זה מסלול נסיעתן. לעמדתה- נעשה הדבר ללא הרשאה ותוך פגיעה חמורה בה.
3.על פי האמור בכתב התביעה, בשנת 2009, לאחר שנודע לתובעת כי הנתבעת מפרה את תנאי הרישיון ומפעילה בקו החופף מספר מוניות גבוה מהמותר, נשלח למקום חוקר אשר תיעד את ההפרות. כך, נצפו נוסעות בקו החופף מוניות רבות מטעם הנתבעת, אשר מסלול הנסיעה המצוין בצדן, כפי שנדרש ברישיון, אינו תואם את הקו החופף. בהמשך, פנתה התובעת אל נהגי הנתבעת וכן אל הנתבעת עצמה על מנת להפסיק את נסיעות המוניות שאינן מורשות בקו. לטענתה, ציינה במכתב ששלחה לנתבעת את מספרי המוניות המורשות להסיע בקו החופף, ומשלא שללה הנתבעת מספרים אלה ואף לא הוסיפה כי קיימים מספרי מוניות נוספים הרשאים להסיע בו- הודתה כי כל מונית אחרת הפועלת בקו החופף, מפרה את תנאי הרישיון.
4.התובעת טוענת כי כאשר כי קבלה הנתבעת את הרישיון להפעלת מוניות, התחייבה שהן לא תחרוגנה מתנאי הרישיון ותסענה במסלול שנקבע בו. לפיכך, אחראית הנתבעת בגין כל הפרה שביצע מי מנהגיה.
לטענתה, מעלימה הנתבעת עין מנסיעת מוניותיה בקו החופף בניגוד לתנאי הרישיון ,בשל רווחיותו של קו זה ביחס לקווים אחרים. לשיטתה, מקבלת הנתבעת דמי סדרנות בסך 2,500 ₪ מכל אחד מהנהגים שנוסעים בקו החופף ועל כן מפיקה היא רווחים בגין הפרת הרישיון.
מכאן הוגשה התביעה בסכום של 1,000,000 ₪ מכוח דיני הנזיקין ודיני עשיית עושר ולא במשפט.
עוד נתבקש צו מניעה כנגד הנתבעת, אשר לא תפעיל מוניות בניגוד לתנאי הרישיון.
5.מנגד, מכחישה הנתבעת בכתב ההגנה את טענות התובעת.
לעמדתה, לא עמדה התובעת בתנאים הנדרשים בתקנות סדר הדין האזרחי ביחס לקבלת צו מניעה. לשיטתה, ככל שקיימת הפרה של תנאי הרישיון, קיימים הליכי אכיפה מטעם משרד התחבורה ולא ניתן לתבוע בתביעה אזרחית בגין הפרת הוראות חוק אלה.
הנתבעת הכחישה כי נהגיה נסעו בניגוד לתנאי הרשיון וציינה כי אף לו אכן היו עושים כן- אין היא נושאת באחריות לכך, משום שהינה נוקטת באמצעים על מנת למנוע זאת. כך למשל, הינה מחתימה את נהגי המוניות מטעמה על התחייבות שיפעלו בהתאם לתנאי הרישיון ולהוראות משרד התחבורה, מעבירה את נהגיה הדרכות בעניין ואף פועלת בהליכים משמעתיים כנגד נהגים מפרים, המסתיימים לא פעם באי חידוש רישיונותיהם בחברה.
7.דיון והכרעה-
הסעד הכספי-
על מנת שהתובעת תזכה בסעד הכספי המבוקש, עליה להוכיח את הפרת תנאי הרישיון מטעם נהגי הנתבעת ואחריותה לכך ואת הנזק הכספי שנגרם לה כתוצאה מן ההפרה.
סבורני כי גם אם הצליחה התובעת להראות כי נהגים שונים מטעם הנתבעת עושים שימוש בקו המוניות החופף למרות שאינם רשאים לעשות כן- לא הצליחה להצביע על הנזק שנגרם לה כתוצאה מהפרות אלה.
8.אין חולק כי לנתבעת מספר מוניות הרשאיות לפעול בקו החופף. אף לא עלתה מחלוקת באשר לקיומן של מוניות נוספות להן רישיון לפעול בקווים אחרים. עיקר טענת התובעת היא כי אותן מוניות של הנתבעת, אשר רישיון נסיעתן הינו ביחס לקווים אחרים, פועלות בקו החופף וזאת באישורה וידיעתה של הנתבעת ותוך גרימת נזק.
9.רישיון הנתבעת לפעול בקו ת"א- רחובות צורף כנספח ט' לתצהיריה (הגם שצוין כי צורף כנספח א', נראה כי הרשיונות הוחלפו בין הנספחים). על פי הרישיון נראה כי מסלול הנסיעה המותר בקו שירות 5232 מתל אביב לרחובות בכיוון 1: "תל אביב- תמח"ת (מסלול מותנה בנסיעת קצה בתמח"ת), כביש מס' 1, כביש 4, כביש 44, בית דגן, דרך המכבים (ראשל"צ), רח' ויצמן (נס ציונה), רחובות (מסלול מותנה בתחנת קצה ברחובות). "
ואילו בכיוון 2 (רחובות- תל אביב) הוא: "רחובות (מסלול מותנה בתחנת קצה), רח' וייצמן (נס ציונה), דרך המכבים (ראשל"צ), בית דגן, כביש 44, צ. חולון, כביש 1, תל אביב- תמח"ת (מסלול מותנה בתחנת קצה בתמח"ת)".