1.לפניי בקשה להתיר למבקש לשלוח הודעה לצד שלישי.
2.בכתב התביעה המקורי שהוגש ע"י המשיב כאן כנגד המבקש כאן, נטען כי המבקש חייב את חשבון הבנק של המשיב בסך 128,000 ₪, בגין עסקה שבה שולם ע"י קבוצת תיירים סך של 170,000 ₪ לידי המשיב – שניהל משרד נסיעות והזמין בעקבות העסקה ואוצ'רים לבתי מלון עבור הקבוצה, בשל התכחשות הקבוצה לעסקה. המשיב טען כי עקב ביטול העסקה והחזר הכספים ללא ידיעתו, נאלץ למכור את המשרד ולעבוד בו כשכיר, והוא תבע את המשיב בגין ביצוע ההחזר הכספי, וכן בגין הפסד השתכרות ועגמת נפש, והוא העמיד את תביעתו לצרכי אגרה על סך 250,000 ₪.
3.ביום 15.07.13, בעקבות הגשת תצהירי המבקש וצירוף כתבי ההרשאה של חברת האשראי (שהסכומים הושבו אליה), הגיש המשיב בקשה להגשת תצהיר משלים ובו התייחסות לכתבי ההרשאה מטעם חברת האשראי. במעמד הדיון ביום 30.10.13 נדונה הבקשה – לה התנגד המבקש כאן, ונקבע כי בתצהיר המשלים טענות שלא הובאו בכתב התביעה המקורי, ועל כן ניתנה למשיב הזדמנות לתקן כתב תביעתו. ביום 29.12.13 – לאחר שהונחה בפני בית המשפט בקשה לתיקון כתב התביעה וכן התגובה והתשובה לה, התיר בית המשפט לתקן את כתב התביעה. בעקבות התיקון, הגיש המבקש כתב הגנה מתוקן ביום 13.2.14. כן הוגש תצהיר משלים מטעם המשיב ביום 3.3.14. תצהיר משלים מטעם המבקש הוגש ביום 22.5.14.
4.במעמד הדיון ביום 7.9.14 הוחלט כי המשיב יודיע האם בכוונתו לצרף את חברת האשראי כנתבעת בתיק, וזאת עקב הודעת הצדדים שבאה לאחר הערת בית המשפט בעניין זה. ביום 30.9.14 הודיע המשיב כי אין בכוונתו לצרף את חברת האשראי כנתבעת, תוך שהוא מנמק בקשתו. בדיון שהתקיים ביום יום 26.10.14 הודיע המבקש כי אין בכוונתו להגיש הודעת צד שלישי כנגד חברת האשראי, אך הוא עתר לצרף תצהיר משלים של נציגי חברת האשראי. במעמד הדיון ביום 27.10.14 הבהירה ב"כ המבקש את הצורך בהגשת תצהיר משלים של נציג חברת האשראי, כאשר היא חוזרת וטוענת כי המבקש אינו מעוניין במשלוח הודעה לצד שלישי כנגד חברת האשראי. במעמד הדיון נקבע התיק לישיבת הוכחות ליום 22.2.15, תוך שהותר למבקש להגיש תצהיר משלים. ביום 20.11.14 הוגשה הבקשה שלפניי.
5.המבקש טוען בבקשתו כי "לאחר בחינת הפרטים והמסמכים שקיבל המבקש מחברת האשראי בקשר עם אירועי התובענה ולצורך הכנת התצהיר המשלים, סבור המבקש כי אכן צירוף חברת האשראי כצד ג' לתובענה חיוני לצורך קבלת התמונה במלואה בעניינים נשוא התובענה". המבקש טען כי שקל בשנית את הצעת בית המשפט והגיע לכלל מסקנה כי ראוי לצרף את חברת האשראי כצד שלישי, כי מדובר בצד חיוני, וכי לא יגרם למשיב כל נזק מן הצירוף המבוקש. המבקש עתר לקבל ארכה בת 30 יום לצורך משלוח ההודעה לצד שלישי.
6.המשיב מתנגד לבקשה. לטענתו, מדובר בתביעה שהוגשה בשנת 2012, וישיבת ההוכחות עתידה להתקיים ביום 22.2.15. המשיב טוען כי אין מדובר במידע חדש, וכי כל הנתונים עמדו בפני המבקש והוא יכול היה לצרף את חברת האשראי זה מכבר. המשיב טוען כי אין מקום לצרף בשלב זה את חברת האשראי כצד שלישי, מאחר שהדבר יסרבל ויאריך עד מאוד את הדיון בתובענה, ובשל העובדה שאי צירופה כעת, אינו מונע מן המבקש לתבוע את חברת האשראי, ככל שיחוייב בתביעה דנן, לאחר שיסתיימו ההליכים בתביעה זו. בתשובה לתגובה, טען המבקש, כי המשיב הגיש כתב תביעה מתוקן וכי צירוף חברת האשראי חיוני לשם קבלת תמונה שלמה.
7.לאחר ששקלתי את טענות הצדדים באתי למסקנה כי דין הבקשה להידחות.
8.כעיקרון, על פי תקנה 220(ב) לתקנות סדר דין אזרחי התשמ"ד-1984 (להלן: התקנות) ההודעה לצד השלישי תוגש בידי בעל הדין בתוך הזמן שנקבע להגשת כתב הגנתו. כאשר מוגש כתב תביעה מתוקן, צומחת לנתבע הזכות לשלוח הודעה לצד שלישי בד בבד עם הזכות להגיש כתב הגנה מתוקן, כאשר אין הנתבע מוגבל למשלוח הודעות הנובעות במישרין מהתיקון (ראו: א. גורן "סוגיות בסדר דין אזרחי" (מהדורה 11, תשע"ג) עמ' 848). בענייננו לא הוגשה הבקשה במועד, ולא רק זו, אלא שהיא הוגשה לאחר שהמבקש הודיע במספר הזדמנויות כי אין בכוונתו לשלוח הודעה לצד שלישי כנגד חברת האשראי, ועל כן זכות זו אינה מובנת מאליה, והיא נתונה לשיקול דעת בית המשפט.
9.הבקשה שלפניי היא בקשה להארכת המועד להגשת הודעת צד שלישי לאחר שהמועד חלף, הוגשו כתבי טענות מתוקנים, הצדדים הגישו תצהיריהם והתיק נקבע להוכחות. אומנם לבית המשפט שיקול דעת אם להאריך המועד למשלוח הודעת צד שלישי אולם הכלל הוא: "במסגרת שיקול הדעת המסור לבית המשפט יש לבחון באיזה שלב נמצא המשפט. ככלל, לאחר שהחל הדיון בתובענה, ארכה להגשת הודעה לצד שלישי לא תינתן, אלא אם קיימות נסיבות מיוחדות( זסמן בעמוד 640) והדבר נכון במיוחד לאחר שנשמעו כבר ראיות.." (רע"א 7978/13 עיריית חיפה נ' קהילת ציון אמריקאית (בפירוק) (ניתן ביום 21.2.2014)
10.לאחר שהתיק עבר למותב זה ובמסגרת קדם במשפט הראשון שהתנהל בפניי, סבר בית המשפט כי על אף השלב המאוחר התבקשה עמדת הצדדים לגבי צירוף חברת האשראי (בין כנתבעת ובין כצד שלישי). הצדדים סירבו לצרף חברת האשראי ומאז התנהל קדם משפט נוסף, והתיק נקבע להוכחות לאחר שהותר למבקש לצרף תצהיר משלים מטעם נציג חברת האשראי. לא שוכנעתי כי בשלב זה, כאשר התיק קבוע להוכחות בעוד כשלושה חודשים ראוי לפתוח את כל ההליכים מחדש ולהתיר למבקש להגיש הודעת צד שלישי. הדבר יוביל לביטול ישיבת ההוכחות, יסרבל את ההליך (למעשה ההליך יתחיל מבראשית שעה שהוא נמצא כבר על מפתנו של שלב הבאת הראיות) מקום שאין בבקשה שלפניי כל נימוק משכנע, מדוע בקשה זו מוגשת רק עתה, מלבד טענה כללית כי עמדה זו התגבשה אצל המבקש לאחר קבלת מסמכים מחברת האשראי.
11.אף הטענה, כי צירוף חברת האשראי הוא חיוני לשם קבלת תמונה שלמה, דינה להידחות. ניתן לקבל תמונה שלמה גם אם יזומנו נציגי חברת האשראי לעדות.
12.סוף דבר, הבקשה נדחית. מועד ההוכחות שנקבע יוותר על כנו. כמובן, שדחיית הבקשה אינה מונעת מן המבקש להגיש תובענה נפרדת כנגד חברת האשראי, ככל שהתביעה דנן תתקבל באופן מלא או חלקי.
13.אין צו להוצאות.
ניתנה היום, ו' כסלו תשע"ה, 28 נובמבר 2014, בהעדר הצדדים.
