לפניי תביעה למתן צו עשה אשר יורה על תיקון ליקויי בנייה וכן תביעה כספית לפיצוי בגין ליקויים אלה.
-
התובע הינו בעלים של דירה מס' 56 בבניין משותף המצוי ברחוב דניאל מוריס 36 בתל אביב (להלן: "הבניין" ו-"דירת התובע", בהתאמה).
-
במועדים הרלוונטיים לכתב התביעה הייתה הנתבעת הבעלים של דירה מס' 60 בבניין, הנמצאת מעל לדירת התובע (להלן: "דירת הנתבעת" ו/או "הדירה").
בעוד התובענה דנן מתבררת מכרה הנתבעת את דירתה לגב' תמר פרידמן, בהתאם להסכם מכר מחודש מרץ 2015, על פיו נקבע גם ביניהן כי סכום של 150,000 ₪ מכלל התמורה, יוותר בידיו הנאמנות של ב"כ הנתבעת, עד למתן פסק דין בה (להלן: "הסכם המכר" ו-"תמר", בהתאמה).
-
החל משנת 2010 ועד מועד מכירת הדירה בשנת 2015, הנתבעת בעצמה לא התגוררה בדירתה.
-
עניינה של התביעה דנן בנזקים שנגרמו לדירת התובע, לאחר שיפוץ שערכה הנתבעת בדירתה – שיפוץ שבמהלכו שונה מקום חדר השירותים והמקלחת בדירה – ואשר לטענת התובע, גרר אחריו נזקי רטיבות ורעש בלתי נסבל בדירתו (להלן: "נזקי הרטיבות" ו-"הליקויים באקוסטיקה", בהתאמה).
-
משכך מונה המהנדס יוסף גולדקלנג, כמומחה מטעם בית המשפט, על מנת שיחווה דעתו ביחס לכלל הנזקים הנטענים (להלן: "המהנדס").
-
בהמשך ולאור עמדת המהנדס, מונה כמומחה נוסף מטעם בית המשפט, דר' מיכאל סורוב כמומחה בתחום האקוסטיקה (להלן: "מומחה האקוסטיקה").
-
לאחר האמור התקבלה חוות דעת המהנדס מיום 18/1/15, אשר כללה גם את חוות דעת מומחה האקוסטיקה והתבססה עליה (להלן: "חוות הדעת" ו-"חוות דעת מומחה האקוסטיקה", בהתאמה).
טענות הצדדים
-
טוען התובע כי יש לאמץ את חוות דעת המהנדס אשר נסמכת גם על חוות דעת מומחה האקוסטיקה, ולהורות לנתבעת לתקן את הנזקים שנמצאו בדירתו ואשר הינם תולדת השיפוץ שנערך בדירת הנתבעת כמפורט בה.
בהקשר זה ומעבר לנזקי הרטיבות טוען הנתבע כנגד רעש בלתי נסבל העולה מצנרת הביוב בעת השימוש שנעשה בדירת הנתבעת במקלחת ובמיוחד בשירותים וכן לרעש העולה כתוצאה מהליכה על הפרקט שהותקן בה ללא בידוד מתאים.
-
עוד הוא טוען כי יש לחייב את הנתבעת בתשלום סך של 120,000 ₪ על פי הפירוט הבא:
-
40,000 ₪ עבור עגמת נפש נוכח הסבל הרב שנגרם לו כתוצאת הליקויים באקוסטיקה והפגיעה הממשית בבריאותו הנפשית והפיזית.
-
80,000 ₪ בגין פגיעה בזכויותיו הקנייניות ובכלל כך הפסד דמי שימוש ראויים ריאליים (כהגדרתו), ופגיעה בזכותו ליהנות מהדירה במשך שנתיים עובר למועד הגשת התובענה, על פי חישוב של 4,000 ₪ לחודש.
בעניין זה הוא מוסיף וטוען כי בשל חלוף הזמן, הסכום האמור הגיע כיום לסך של כ-200,000 ₪.
-
מנגד טוענת הנתבעת כי לכתב התביעה לא צורף נסח רישום מקרקעין המוכיח כי התובע הוא בעלי הדירה ומשכך כי יש לדחות את התביעה בשל היעדר עילה והיעדר יריבות.
-
כן טוענת היא כי בהינתן שהדירה כבר נמכרה ובהינתן כי תמר לא צורפה כצד לתביעה, לא ניתן להורות לה לתקן את נזקי הרטיבות וליקויי האקוסטיקה, שכן ניתן לתת צו עשה רק כנגד אותה אישיות משפטית ייחודית שלה יש האפשרות למלא אחריו ומשום שלה עצמה כבר אין יכולת זו.
-
הנתבעת מוסיפה על האמור כי החל משנת 2010 היא השכירה את הדירה לצד ג', אשר טען בפניה כי יתגורר בה לבדו, אלא שעם הזמן הצטרפו אליו גם אשתו בנפרד ושלושת ילדיהם הקטנים, ומכאן גם מקור הרעש, שלטענתה, עשתה ככל יכולתו על מנת למנעו, תוך שהיא מבקשת מהשוכרים לשמור על השקט בדירה.
-
עוד היא טוענת כי התובע פנה אליה לראשונה בעניין נזקי הרטיבות אך בשנת 2011; בעניין הרעש הבוקע מן מצינורות הביוב רק בשנת 2012; ובעניין הרעש העולה כתוצאה מהליכה על הפרקט, כטענתו, רק עם הגשת התובענה דנן; ובכל מקרה כי מאז הגשת התובענה לא התלונן באזני תמר או בפני מי ששכרו את דירת הנתבעת, בעניין זה.
-
במקביל מבקשת הנתבעת לדחות את חוות דעת מומחה האקוסטיקה, על ממצאיה ומסקנותיה, לאחר שאין בידי מומחה האקוסטיקה תעודה מטעם משרד העבודה או את ההסמכה הנדרשת לבצע בדיקות דוגמת אלה שנערכו על ידו בעניין זה, ומפנה בהקשר זה גם לעדות המהנדס.
-
ממילא טוענת היא כי כעולה מחוות הדעת, המהנדס לא נסמך על חוות דעת מומחה האקוסטיקה, אלא, ככל הנראה, על ייעוץ של אחר וזאת מבלי שדיווח על כך לצדדים, וכן כי הוא אף לא ביצע בעצמו את הבדיקות שנדרשו על ידי מומחה האקוסטיקה, לרבות הדרישה להרים חלק מן הפרקט.
משכך טוענת היא כי לא ניתן גם לאמץ את ממצאי ומסקנות המהנדס ואשר על כן כי יש לדחות את התובענה.
-
לחילופין טוענת היא כי גם לגופו של עניין לא ניתן לחייב את הנתבעת בביצוע התיקונים כמבוקש, שכן לא הוכח כי הנזקים הנטענים נגרמו כתוצאת רשלנות בביצוע השיפוץ בדירתה, וכן בשים לב לחלוף הזמן מאז ביצועו.
הנתבעת טוענת בהקשר זה כי השיפוץ בדירתה בוצע בשנת 2004 ואשר על כן גם טוענת לשיהוי בהגשת התובענה.
-
ועוד כי התובע לא הוכיח את כלל טענותיו ובכלל כך לא הוכיח כי נגרמה לו עגמת נפש שהיא.
-
לבסוף היא גם טוענת כי התובע לא שילם את האגרה המתחייבת מן הסעדים המבוקשים על ידו ואשר על כן כי גם מטעם זה אין הוא זכאי להם.
ראיות הצדדים
-
מטעם התובע העיד הוא עצמו ואף מטעם הנתבעת העידה היא לבדה. שני הצדדים לא הגישו חוות דעת מומחים מטעמם.
-
בתצהיר עדות ראשית מטעמו (ת/1) פירט התובע את הנזקים שנגרמו לדירתו כתוצאת השיפוץ הנטען וכן את הנזקים שנגרמו לו באופן אישי.
לתצהירו צרף התובע העתק מתכתובות מיילים שהוחלפו בינו לבין הנתבעת החל מיום 28/11/11 (נספח א ל-ת/1) וכן תמונות הממחישות את נזקי הרטיבות.
-
בתצהיר עדות ראשית מטעמה (נ/1) חזרה הנתבעת על טענותיה האמורות.
במקביל צירפה, כנספחים לתצהיר נ/1, חשבונית מס מיום 29/2/04 אותה קיבלה עבור ביצוע השיפוץ בדירתה; וכן מכתב מיום 10/7/13 אותו שלח בא כוחה לתובע בעקבות ניסיונו להכשיל את מאמציה להשכיר את דירתה.
עוד צירפה, בנפרד, את הסכם המכר (על פיו נמכרה הדירה לתמר).
-
הצדדים הוסיפו עם זאת וחקרו הן את המהנדס (פרוטוקול הדיון מיום 2/3/17 עמ' 50 – 68) והן את מומחה האקוסטיקה (פרוטוקול הדיון מיום 5/6/17 בעמ' 71 – 82) (להלן גם: "המומחים מטעם בית המשפט").
חוות הדעת סומנה מ/1 והיא כוללת גם את חוות דעת מומחה האקוסטיקה.
דיון
צו עשה
-
כפי המתואר טוענת הנתבעת כי חרף טענות התובע לא ניתן לחייבה בצו עשה, בין לתיקון נזקי הרטיבות בדירתו ובין לתיקון הליקויים באקוסטיקה בדירתה, לאחר שזו נמכרה לתמר ובהינתן כי תמר איננה צד לתובענה.
-
בעניין זה הגישה את הסכם המכר. הקובע בסעיף 3.6 בו כי:
"המוכר מצהיר, כי תלויה ועומדת כנגדו תביעה בבית המשפט השלום בתל אביב בגין טענות לנזילה מדירתו לדירת השכן וכן בגין טענות לרעש מהדירה במסגרת הליך ת.א. 33127-06-13 (להלן: "התובענה"). המוכר מתחייב לשאת בכל התשלומים הנוגעים לתובענה אשר העתקה מצורף כנספח ד' להסכם זה ומתחייב לבצע את כל הפעולות אשר יידרש לבצע אותן וזאת על חשבונו ועל אחריותו, תוך שהוא דואג להשבת המצב לקדמותו באותה רמת גימור הקיימת בדירה ו/או רמה מקבילה אשר תאושר על ידי הקונה. למען הסר ספק מובהר, כי היה ולא ניתן יהיה להשיב את המצב לקדמותו כתוצאה מחיוב בביצוע עבודות מסוימות אז מתחייב המוכר להחליף את אותו רכיב בכל הדירה על מנת להותיר את רמת הגימור ברמה מקבילה. למשל, מבלי לגרוע מכלליות האמור לעיל, ככל שבית המשפט יורה על הרמת הפרקט בחלק מהבית, שעה שידוע כיום לצדדים כי לא ניתן יהיה להשיב את החלקים שהורמו למקומם, אזי ככל שלא יימצא פרקט חדש מאותו סוג, מתחייב המוכר להחליף את הפרקט בכל הדירה על חשבונו וזאת ברמה שלא תפחת מהפריט המוחלף. על מנת להבטיח תשלומים אלו יפקיד המוכר בידי בא כוחו, כהגדרתו להלן, סך של 150,000 ₪ (מאה וחמישים אלף) בנאמנות מתוך התמורה בהסכם זה וזאת עד שיתקבל פסק דין בתובענה (להלן: "סכום לביצוע פסק הדין" ו-"פסק הדין" בהתאמה). הצדדים מורים בזאת לבא כוח המוכר באופן בלתי חוזר כי ככל שיפסק סכום כלשהו או ינתן צו עשה והמוכר לא יפעל על פיו לעשות שימוש בכספים המצויים בידו על מנת למלא אחר פסק הדין ו/או כל התוצאות הנובעות ממנו.
הקונה מצהיר, כי הוא מודע לתובענה וכי לא תהא לו כל טענה ו/או דרישה בעניין זה גם ככל שידרש שיפוץ בדירה בהתאם לפסק הדין וכי הוא לא יהא זכאי לכל פיצוי בגין כך."
-
עיננו הרואות אם כן כי בהסכם המכר לקחה על עצמה הנתבעת את החובה לביצוע פסק הדין ובכלל כך את החובה לביצוע צו עשה, ככל שיינתן, וכי תמר הייתה מודעת לעניין זה, על כל משמעויותיו והסכימה לכך.
-
דברים אלה עולים בבירור גם מעדותה של הנתבעת אשר הדגישה כי תמר קיבלה ממנה את כל המסמכים הרלוונטים, ידעה למה היא נכנסת ובחרה לקנות את הדירה (פרוטוקול הדיון מיום 23/11/16 עמ' 3(39 – 40)
-
נכון כי התובע לא ביקש לצרף לתובענה דנן את תמר, אלא שאין בכך כדי לפטור את הנתבעת מן החובה לתקן את הליקויים הנובעים מן השיפוץ אותו ערכה בדירתה, ככל שכך יימצא, ואשר נגרמו, קודם למכירתה. לא כל שכן כאשר תובענה זו הוגשה עוד ביום 16/6/13, היינו כ-21 חודשים קודם למכירת הדירה. אין גם מקום לחייב את התובע במרוץ אחר רוכשי הזכויות בדירה.
-
משכך אני דוחה את טענת הנתבעת בעניין זה וקובעת כי ככל שאמצא כי יש להורות על מתן צו עשה, הוא יינתן והנתבעת היא שתידרש למלא אחריו.
חוות דעת המומחים מטעם בית המשפט
-
טוען התובע כי יש לאמץ את קביעות המומחים מטעם בית המשפט וליתן כנגד הנתבעת צו עשה המורה לה לתקן את נזקי הרטיבות ואת הליקויים באקוסטיקה כאמור בחוות הדעת.
-
בעניין זה יש לזכור כי ככלל יעדיף בית המשפט את קביעות המומחה אותו מינה וכי רק נימוק כבד משקל ובולט לעין יצדיק את דחיית קביעותיו (ע"א 3056/99 שטרן נ' המרכז הרפואי ע"ש שיבא, פ"ד נו (2) 936; ע"א 821/88 א. לוי קבלני בנין בע"מ נ' שמי את סמי חמוד, פ"ד מד(2) 771, 779; ע"א 558/96 חברת שיכון עובדים נ' רוזנטל, פ"ד נב(4) 563, 569).
יפים לעניין זה דבריו של כב' השופט צ' זילברטל ברע"א 1992/15 מ.ע.ג.ן ייעוץ וניהול נכסים בע"מ נ' אלירם ליפה [פורסם בנבו] (6/8/15), אשר עמד על הכלל האמור בקבעו:
מומחה הממונה מטעם בית המשפט הוא בעל מעמד מיוחד, בבחינת זרועה הארוכה של הרשות השיפוטית, שתפקידו להקל עליה להכריע בסכסוך ובעניינים שבתחום מומחיותו. העובדה שהמומחה ממונה על-ידי בית-המשפט ואמור לפעול מטעמו, משווה לו אופי שונה מנותן שירות רגיל לצדדים או למי מהם. לפיכך, ככלל, אין הוא בעל דברם של הצדדים עצמם. גם אם תפקידו כמומחה מטעם בית המשפט אינו תפקיד מעין-שיפוטי, עדיין הוא חב בניטרליות והגינות מיוחדת, עליו להפעיל שיקול דעת עצמאי, ללא מורה, מבלי שיהיה נתון להשפעות בלתי הוגנות, ללא משוא פנים או ניגוד עניינים. שומה על בתי המשפט להגן על מעמדו של המומחה מטעמם, למען יוכלו המומחים למלא תפקידם נאמנה, מבלי שיעמדו חשופים יתר על המידה לתובענות מצד הצדדים" (שם, בסעיף 15).
-
עיון בחוות דעת המהנדס מעלה את התייחסותו הן לנזקי הרטיבות והן לליקויים באקוסטיקה.
-
בעניין נזקי הרטיבות מצא המהנדס כתם רטיבות בחדר השינה שבדירת התובע וקבע כי הוא נמצא בשלבי התייבשות.
ובעניין הליקויים באקוסטיקה דרש המהנדס למנות יועץ אקוסטיקה, ומשקיבל את חוות הדעת של מומחה האקוסטיקה אשר מונה על ידי בית המשפט ועל בסיס האמור בה קבע כי:
"בדירת משפחת סודנט (התובע – כ.ה), רמת הרעש שנמדדה לאחר הפעלת מכונת פטישים תקנית ולאחר הזרמת מים באסלה וריקון האסלה מספר פעמים חורגת מהרמה המרבית המותרת בתקן לחדר ילדים" (מ/1 עמ' 8).
-
לאחר האמור קבע גם את כלל המלצותיו לתיקון והורה (שם, שם):
"המלצות לתיקון
-
בדירת משפחת ניצה עמית (הנתבעת – כ.ה)
ברחבי הדירה
- לפרק באופן זהיר משטח העץ הגושני בדירת משפחת ניצה עמית כולל הקונסטרוקציה.
- לפרוס יריעות בידוד אקוסטי מתחת למשטח העץ עפ"י הנחיות יועץ אקוסטיקה.
- להתקין מחדש את משפח (כך במקור – כ.ה) העץ הגושני.
בחדר שירות
- לפרק את צינור הביוב של האסלה.
- לעטוף את הצנרת ביריעה מבודדת עפ"י הנחיות יועץ האקוסטיקה.
- לשפר האטימה בתא המקלחת ובחדר השירותים הנ"ל.
- לרצף מחדש.
-
בבית משפחת סודנט (הנתבע – כ.ה)
- רק לאחר ביצוע העבודות בדירת משפחת ניצה עמית יש לבצע תיקוני טיח וצבע בתקרת חדר השינה שבבעלות משפחת סודנטובעלות של כ-1,000 ₪".
-
בעדותו הוסיף על האמור וציין כי:
"ש: יופי. עכשיו, האם אתה יכול לומר לנו, באופן כמעט וודאי, שרעשי הצנרת שנשמעים בחדר השינה של התובע, נובעים מהצנרת שהותקנה על ידי ניצה? או אולי מהצנרת האנכית של הבניין.
ת: לא. מה שאנחנו בדקנו והיינו יחד בביקור הראשון ובשני, שדבר ראשון, היינו בחדר שינה דרומי, ושמענו, היה שקט, אמרנו לפתוח ברז כיור וזה, לא שמענו כלום. ברגע שהורדנו את המים באסלה, אז שמענו כולנו רעש. לשמוע רעש עדיין לא אומר שזה כן בסדר או לא בסדר. השאלה אם זה בתחום המותר לפי התקן, או לא לפי התקן. לצורך זה הזמנו יועץ, או בודק אקוסטיקה, ...
...
ת: סורוב, כבודק. הוא עשה בדיקה, גם במערכת הצנרת, וראה על ידי זה שהורדנו מים מספר פעמים באסלה, היה רעש מעל המותר. היה מותר 30 דציבל במצב נורמלי של צנרת, שם הוא הגיע, אם אני זוכר נכון, 38 דציבל.
...
ת: ... ברגע שחדרי השירותים הם אחד מעל השני, אז גם אם מישהו מוריד מים בקומה העליונה, א', הכיוון הוא די ישיר, אז ברגע שתוריד, וזה שירותים מעל השירותים, גם אם יש לך מעט רעש בחדר השירותים, זה לא מפריע לאף אחד. כי הייעוד של השירותים, זה ייעוד שמתקלחים בו, ומורידים אסלה, וגם בגלל שאתה בבית שלך, אתה מוריד אסלה, הכל בסדר. אף אחד לא בא לזה בטענות. אבל ברגע שאתה מעתיק את חדר השירותים ומקלחת מעל חדר שינה, ובא גם שם אתה מוריד מים, ואתה שומע רעשים בתוך חדר שינה, אז יש פה בעיה של תפקוד של החדר שינה. אתה לא יכול להתעלם מזה. זו הכוונה. כלומר לא אכפת לי אם זה היה חדר מעל חדר, בשירותים באמת הייתי שומע קצת רעש, שזה לא מפריע לאף אחד וזה לא אמור להפריע לאף אחד. חדר שירותים, זה הייעוד שלו. אבל אם אתה שומע את הרעשים האלה בתוך חדר שינה, זה לא תקין" (פרוטוקול הדיון מיום 2/3/17 עמ' 53).
-
לאחר שנתתי דעתי לחוות הדעת וכן שמעתי את תשובותיו לצדדים בעת חקירתו הנגדית, לא מצאתי לסטות מן הכלל הנזכר ובכלל כך לפקפק בממצאיו של המהנדס. משכך אני מאמצת את חוות הדעת לרבות המלצותיו הנסמכות על חוות הדעת של מומחה האקוסטיקה.
-
ודוק: לא נעלמה מעיני טענת הנתבעת לפיה המהנדס ציין בעדותו כי יועץ האקוסטיקה איננו מוסמך לבצע את הבדיקות שערך (שם, בעמ' 54).
אלא שבהמשך דבריו הוסיף המהנדס כי הגם שאין הוא מתמחה באקוסטיקה, הוא מסכים עם קביעת מומחה האקוסטיקה לאחר שהוא עצמו שמע את הרעש הנובע מן השימוש בחדר השירותים, וזאת אף ללא ביצוע בדיקות (שם, בעמ' 55-57).
אוסיף על האמור כי מחוות הדעת של מומחה האקוסטיקה עולה כי הינו בעל תואר שלישי בתחום האקוסטיקה ובעל ניסיון מקצועי של למעלה מ-40 שנה בתחום (וראו ב- מ/1).
בחקירתו לפני הוסיף מומחה האקוסטיקה בעניין זה כי הוא מומחה בתחום מזה למעלה מ-50 שנה וכי הוא מונה כמומחה מטעם בית המשפט פעמים לא מועטות (ראו פרוטוקול הדיון מיום 5/6/17 עמ' 80).
אדגיש כי לאחר שעיינתי בחוות דעתו ושמעתי גם את תשובותיו בחקירה נגדית, גם לא מצאתי כי יש להרהר אחר ממצאיו.
-
משהגעתי כדי המסקנה שיש לקבל את המלצות המומחים אשר מונו מטעם בית המשפט, אני מוצאת כי יש ליתן צו עשה כמבוקש, לפיו יהא על הנתבעת לדאוג לביצוע כלל המלצות המהנדס בחוות הדעת ואשר הובאו כלשונן לעיל (סעיף 33 לפסק הדין; עמ' 8 ל-מ/1).
עם זאת אין מניעה, היה וזה יהיה רצון התובע, כי לאחר השלמת התיקונים הדרושים בדירת הנתבעת, להם תדאג הנתבעת, היא תשלם לתובע סך של 1,000 ₪, על מנת שידאג לביצוע תיקוני הטיח והצבע הדרושים, בדירתו.
עגמת נפש ופגיעה בזכות הקניין
-
התובע מבקש לחייב את הנתבעת בתשלום פיצוי בגין עגמת נפש ופגיעה בזכות הקניין בסך של 40,000 ₪, לאחר שעל פי טענתו גרמו לו הליקויים באקוסטיקה, כמו גם נזקי הרטיבות, לירידה ברמת חייו, לפגיעה בבריאותו הנפשית והפיזית, לפגיעה בתפקודו היומיומי, ולטרחה וטרדה רבה. עוד הוא טוען כי לא יכול היה להשכיר את דירתו בתקופה זו.
-
בהקשר זה טען בתצהירו (ת/1) כי:
"מילים אינן יכולות לתאר .. את מידת הסבל הכבד שבעיית האקוסטיקה לרבות נזקי הרטיבות מסבים לרמת חיי שנים רבות מאז וממשיך כיום, על הירידה לחיי, פגיעה בבריאותי הנפשית והפיזית, אי יכולתי להירדם ולהתעורר בשעות בוקר סבירות כנדרש, על כל המשמעות הנלווית מכך בדבר פגיעה קשה בתפקודי היומיומי.." (שם, סעיף 9).
עוד בהקשר זה אשוב ואפנה לעדות המהנדס אשר הובאה בלשונו לעיל (סעיף 34) ואשר העלתה כי בחדר השינה של התובע – בחדר השינה ולא בחדר השירותים – ניתן לשמוע בעוצמה בלתי סבירה כל אימת שבדירת הנתבעת סיים מאן דהוא את ענייניו.
-
בהינתן תיאור זה – ובהקשר זה נקל לתאר את התובע מתעורר בבהלה לא פעם בשעת לילה בעקבות הרעש הבלתי צפוי – לא ניתן אלא להסכים כי התובע סבל מידה לא מבוטלת של עגמת נפש, בוודאי כתוצאת הליקויים באקוסטיקה.
-
בדומה, מן הסתם לא יכול היה להשכיר את דירתו במצבה זה, טענה שאני בהחלט מוצאת לקבל.
התובע העיד בעניין זה (פרוטוקול הדיון מיום 23/11/16 עמ' 26 – 27) כי:
"ש: טוב. עכשיו תגיד לי, אתה מציין בסעיף 10 שאתה לא יכול להשכיר את הדירה לאחרים היום ואתה לא יכול למכור אותה במחיר ראוי, אתה ניסית להשכיר את הדירה בשנים האחרונות? ניסית למכור אותה?
ת: ניסיתי לראות אופציה אם אפשר להשכיר אותה, כל מי שהגיע שמע על המקרה, או שהיה מציע לשלם חצי מחיר או שברח.
ש: כן. תגיד לי, למה כל זה לא מצוין בתצהיר? למה למשל לא צרפת בתצהיר את ההצעות שלך להשכיר את הדירה למתווכים או הודעות באינטרנט?
...
ת: אני מבין בעצמי גם שאי אפשר לעשות את, להשכיר את זה בלי לרמות את השוכרים על המצב בתמורה לקבל תמורה מלאה, אז אני עוד פעם, אני מעדיף לגור שם מאשר להפסיד את ההפסד הכספי הזה.
ש: השאלה שלי נורא פשוטה, מדוע לא צרפת את הפניות שלך ואת ההסכמים שחתמת מול המתווכים ביחס לדירה?
ת: אין לי הסכם עם מתווכים, אם יש להם זה מהצד הקונה, מצד השוכר.
ש: מתי ניסית להשכיר את הדירה?
ת: תקופה של 2014,
ש: במשך כמה זמן ניסית להשכיר את הדירה?
ת: אני לא, לא יותר מידי, הבנתי שזה בלתי אפשרי.
ש: בכמה ניסית להשכיר את הדירה?
ת: 8,000 שקל, 8,500.
ש: בכמה, בכמה אנשים הסכימו לשכור אותה?
ת: הסכימו לשכור אותה?
ש: כן, או שבכלל לא הסכימו?
ת: הרוב לא הסכימו, הרוב שמה על הבוג'ראס שיש שם וברחו.
ש: הרוב לא והמיעוט כן, המיעוט בכמה הסכים לשכור אותה?
...
העד, מר סודנט: אני לא זוכר אם זה היה 4 וחצי או 4 או 5, משהו כזה.
...
עו"ד שמפל: עכשיו תגיד לי, ניסית למכור אותה או רק להשכיר אותה?
העד, מר סודנט: אחרי שהבנתי שלהשכיר אפילו אי אפשר, אז וויתרתי על האפשרות של לנסות למכור אותה באופן רציני, אבל עוד פעם, משיחות עם המתווכים הבנתי שזה חבל לי, חבל לי על הזה לפני שאני מסדר את העניינים. עם מומחה בית המשפט היה פה היית יכול לשאול אותו...".
-
עם זאת יש לזכור כי מטרת הפיצויים בגין עגמת נפש אינה להעניש את הנתבעת על מעשיה, אלא לפצות את התובע על סבלו. במסגרת הקריטריונים לקביעת גובה הפיצוי יכללו סוגי הליקויים, עגמת הנפש הכרוכה בתיקונם, התייחסותה של הנתבעת ושיעורו של כלל הפיצוי.
-
בשקלול אלה ובנסיבות שפורטו לפניי, אני מוצאת לפסוק לתובע, על דרך האומדנא, פיצוי בגין עוגמת נפש ובגין הפגיעה בזכויותיו הקנייניות, שמצאה את ביטויה בקושי בהשכרת דירתו, בסך של 10,000 ₪.
פיצוי בגין הפסד דמי שכירות
-
שונים פני הדברים בעניינו של הפיצוי הנדרש בשל אובדן דמי שכירות.
-
התובע טוען בהקשר זה כי על הנתבעת לפצותו גם בגין הפסד דמי שימוש ראויים ריאליים (כהגדרתו) בתקופה שתחילתה שנתיים עובר להגשת התובענה, על פי חישוב של 4,000 ₪ לחודש ובסך כולל של 80,000 ₪, ומוסיף וטען כי עד מועד הגשת תצהירו התגבש סכום זה לכדי סך של למעלה מ-200,000 ₪ (וראו בתצהיר ת/1 סעיפים 9 – 10).
-
בעדותו הוסיף על האמור כי במהלך השנים הוא התגורר בדירתו ביחד עם שותפה אך לא ידע לומר בוודאות באיזה שנים מדובר (פרוטוקול הדיון מיום 23/11/16 עמ' 26). עם זאת הדגיש כי הוא עצמו מתגורר בדירתו במשך כל השנים (שם, בעמ' 27).
-
אחזור ואפנה גם לדבריו, אשר הובאו בעניין הטענה לפגיעה בזכויותיו הקנייניות, לפיהם:
"ש: טוב. עכשיו תגיד לי, אתה מציין בסעיף 10 שאתה לא יכול להשכיר את הדירה לאחרים היום ואתה לא יכול למכור אותה במחיר ראוי, אתה ניסית להשכיר את הדירה בשנים האחרונות? ניסית למכור אותה?
ת: ניסיתי לראות אופציה אם אפשר להשכיר אותה, כל מי שהגיע שמע על המקרה, או שהיה מציע לשלם חצי מחיר או שברח.
ש: כן. תגיד לי, למה כל זה לא מצוין בתצהיר? למה למשל לא צרפת בתצהיר את ההצעות שלך להשכיר את הדירה למתווכים או הודעות באינטרנט?
...
ת: אני מבין בעצמי גם שאי אפשר לעשות את, להשכיר את זה בלי לרמות את השוכרים על המצב בתמורה לקבל תמורה מלאה, אז אני עוד פעם, אני מעדיף לגור שם מאשר להפסיד את ההפסד הכספי הזה.
ש: השאלה שלי נורא פשוטה, מדוע לא צרפת את הפניות שלך ואת ההסכמים שחתמת מול המתווכים ביחס לדירה?
ת: אין לי הסכם עם מתווכים, אם יש להם זה מהצד הקונה, מצד השוכר.
ש: מתי ניסית להשכיר את הדירה?
ת: תקופה של 2014,
ש: במשך כמה זמן ניסית להשכיר את הדירה?
ת: אני לא, לא יותר מידי, הבנתי שזה בלתי אפשרי.
ש: בכמה ניסית להשכיר את הדירה?
ת: 8,000 שקל, 8,500.
ש: בכמה, בכמה אנשים הסכימו לשכור אותה?
ת: הסכימו לשכור אותה?
ש: כן, או שבכלל לא הסכימו?
ת: הרוב לא הסכימו, הרוב שמה על הבוג'ראס שיש שם וברחו.
ש: הרוב לא והמיעוט כן, המיעוט בכמה הסכים לשכור אותה?
...
העד, מר סודנט: אני לא זוכר אם זה היה 4 וחצי או 4 או 5, משהו כזה.
...
עו"ד שמפל: עכשיו תגיד לי, ניסית למכור אותה או רק להשכיר אותה?
העד, מר סודנט: אחרי שהבנתי שלהשכיר אפילו אי אפשר, אז וויתרתי על האפשרות של לנסות למכור אותה באופן רציני, אבל עוד פעם, משיחות עם המתווכים הבנתי שזה חבל לי, חבל לי על הזה לפני שאני מסדר את העניינים. עם מומחה בית המשפט היה פה היית יכול לשאול אותו...". (שם, בעמ' 26 – 27).
-
עיננו הרואות אם כן כי בכל העת הרלוונטית, התובע התגורר בדירתו.
-
מובן כי אין התובע יכול להתגורר בדירתו ולהשכיר אותה בו זמנית.
-
לא רק זאת אלא שאין בראיות אותן הביא לפני כדי ללמד על הנזק הנטען או אף על חלקו.
-
אני דוחה אפוא את טענותיו לפיצוי ברכיב זה.
בטרם סיום
-
בטרם סיום אבקש להתייחס עוד לשתי טענות שהעלתה הנתבעת.
מקור הנזקים ושיהוי בהגשת התובענה
-
כפי המתואר טוענת הנתבעת כי התובע לא הוכיח שמקור הנזקים הנטענים על ידו בשיפוץ שנעשה בדירתה וכן כי התובענה הוגשה בשיהוי ניכר, לאחר שאת עבודות השיפוץ שנעשו בדירתה היא עשתה עוד בשנת 2004 ולאחר שהתובע פנה אליה לראשונה רק בשנת 2011.
-
אלא שלעניין זה יפה דווקא עדות הנתבעת עצמה, אשר אישרה כי עד לשנת 2010 היא התגוררה בעצמה בדירה, ככל הנראה בגפה, וכי במועד זה שכר ממנה את הדירה, דייר יחיד, שרק מאוחר יותר – כשהשנה כבר שנת 2011 – הצטרפו אליו אשתו בנפרד ושלושת ילדיהם הקטינים (ראו סעיף 7 ל-נ/1).
-
במצב דברים שכזה אך מובן כי רק במועד המאוחר יותר הפך חדר השירותים בדירת הנתבעת פעיל יותר וכי כתוצאת האמור נחשף התובע לרעשים שלא יכול היה לשמוע קודם לכן, כאשר בדירת הנתבעת התגורר אדם בודד.
-
התובע עצמו העיד בעניין זה (פרוטוקול הדיון מיום 23/11/16 עמ' 20 – 21) כי:
"ת: מתי שהתחילו רעשים אני הודעתי לגברת. אם זה בגלל אולי שחיקה של החומרי בידוד, אני לא יודע להגיד לך, אני לא יודע גם להגיד שמ- 2004 באמת היה ביום השיפוץ שלה שהיא טוענת אליו, לא היו שם עוד דברים.
...
ש: זאת אומרת שעד 2010 לא היה שום רעש,
ת: לא אמרתי, לא אמרתי את הדבר הזה.
...
ת: אני קבעתי שלא היה שום רעש? יכול להיות שהיו רעשים בלוחות זמנים שאני לא שמעתי, אם הייתי מגיע מאוחר בלילה והיא הייתה בשירותים ב- 11 בלילה ואני הייתי חוזר ב- 2 בלילה אז כנראה שלא שמעתי את זה."
-
כך או אחרת וכעולה מחוות הדעת, לא רק שנמצאו הן נזקי הרטיבות והן ליקויי האקוסטיקה, אלא שמקורם בדירת הנתבעת ועוד יותר מכך בשינויים שנערכו על ידה בדירה. משכך נדרשים התיקונים, בין שמקורם בשיפוץ שנעשה בשנת 2004 ובין שמקורם בשיפוץ שנעשה במועד מאוחר יותר, ועל הנתבעת לשאת בהם, לאחר שמקורם בשיפוץ אותו היא ביצעה בדירתה.
-
עוד בהקשר זה אני מקבלת את טענת התובע כי פנה לנתבעת מיד כשהחל לסבול מן הנזקים והליקויים, כמהימנה.
זכות הבעלות של התובע בדירתו
-
בדומה אני דוחה גם את טענת הנתבעת לפיה בהינתן כי התובע לא צירף לתביעתו נסח רישום מקרקעין, הרי שהוא גם לא הוכיח את זכויות הבעלות שלו בדירתו.
-
לא למותר לציין בהקשר זה כי בעדותה לפני השיבה הנתבעת כי לא היא טוענת טענה זו, אלא בא כוחה (פרוטוקול הדיון מיום 23/11/16 עמ' 36) ועוד כי בעדותו לפני ביקש התובע להציג לבא כוח הנתבעת את נסח הטאבו, אלא שהאחרון התעלם מהצעתו (שם, עמ' 14 – 15).
-
למעלה מכך, בכתב הגנתה ובמקביל לטענה שבנדון, טענה הנתבעת גם כי: "דווקא התובע הוא זה שביצע שינויים בדירתו" (סעיף 4(ב) לכתב ההגנה).
אני מקבלת לכן את טענת התובע בהקשר זה לפיה מדובר בטענות סותרות.
-
אולם מעבר לאמור, וזה העיקר, אין מחלוקת בין הצדדים כי במהלך השנים התנהלו הדיונים סביב נזקי הרטיבות והליקויים באקוסטיקה, בין התובע לנתבעת, ולא בין אף אחד אחר, וכי התובע הוא שהציע לנתבעת לתקן את הדרוש באמצעות סכום כסף שילווה לה (פרוטוקול הדיון מיום 23/11/16 עמ' 41).
הטענה שנונה אם כן, אך בנסיבות אין בה, לטעמי, אלא משום להטוט שאינו במקומו ואשר אין בו כדי לשנות מן הצורך להכריע לגופה של תובענה.
סוף דבר
-
בהינתן הסכם המכר שנחתם בין הנתבעת לתמר, אני דוחה את הטענה כי אין מקום ליתן צו עשה כנגד הנתבעת.
-
אני מקבלת את קביעות המומחים אשר מונו מטעם בית המשפט ובכלל כך את חוות הדעת (מ/1) שנתן המהנדס.
-
ניתן כנגד הנתבעת צו עשה לביצוע כלל התיקונים בדירת הנתבעת ובדירת התובע בהתאם להמלצות המהנדס בחוות דעתו (מ/1) וכדלקמן:
"המלצות לתיקון
-
בדירת משפחת ניצה עמית
ברחבי הדירה
- לפרק באופן זהיר משטח העץ הגושני בדירת משפחת ניצה עמית כולל הקונסטרוקציה.
- לפרוס יריעות בידוד אקוסטי מתחת למשטח העץ עפ"י הנחיות יועץ אקוסטיקה.
- להתקין מחדש את משפח (כך במקור – כ.ה) העץ הגושני.
בחדר שירות
- לפרק את צינור הביוב של האסלה.
- לעטוף את הצנרת ביריעה מבודדת עפ"י הנחיות יועץ האקוסטיקה.
- לשפר האטימה בתא המקלחת ובחדר השירותים הנ"ל.
- לרצף מחדש.
-
בבית משפחת סודנט
- רק לאחר ביצוע העבודות בדירת משפחת ניצה עמית יש לבצע תיקוני טיח וצבע בתקרת חדר השינה שבבעלות משפחת סודנט ובעלות של כ-1,000 ₪".
-
עם זאת אין מניעה, היה וזה יהיה רצון התובע, כי לאחר שהנתבעת תדאג להשלמת התיקונים הדרושים בדירת הנתבעת, היא תשלם לתובע סך של 1,000 ₪, על מנת שידאג לביצוע תיקוני הטיח והצבע הדרושים, בדירתו.
-
עוד אני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובע פיצוי בגין עגמת נפש ופגיעה בזכויות הקניין שלו, בסך כולל של 10,000 ₪.
-
התביעה לפיצוי בגין דמי שכירות (דמי שימוש ראויים ראליים כהגדרת התובע) – נדחית.
-
הנתבעת תשלם לתובע הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך כולל של 15,000 ₪.
-
כלל הסכומים ישולמו בתוך 45 ימים החל מהיום שאם לא כן יישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד מועד התשלום המלא בפועל.
מזכירות בית המשפט תמציא לצדדים העתק פסק דין זה כחוק.
ניתן היום, ז' אלול תשע"ז, 29 אוגוסט 2017, בהעדר הצדדים.
