ת"א 33553-08-15 אדור אלקטרוניקה בע"מ נ' ארוקם בע"מ וערן גליציאן

לפני תביעה בה נתבע:

• צו מניעה קבוע האוסר על הנתבעים להפיץ ו/או לשווק במישרין ובעקיפין מערכת אינטרקום הכוללת קודן חיצוני, מצלמה, צג המותקן בפנים הבית, זוויתן, כבלים וספק כח מדגם E70, E90 וצג מדגם E300 (להלן: "מוצרי הנתבעים") ו/או להפיץ מוצרים הכוללים חיווי קולי של גב' נעמי רביע (להלן: "גב' רביע").

• צו למתן חשבונות ביחס למוצרי הנתבעים שייובאו ונמכרו בישראל והריווח שנצמח ממכירת מוצרי הנתבעים.

• צו המחייב את הנתבעים למסור לתובעת את כל מוצרי הנתבעים לצורך השמדתם.

• לחייב את הנתבעים, ביחד ולחוד לשלם לתובעת פיצוי בסך 200,000 ₪ מכח הוראות סעיף 56 לחוק זכות יוצרים.

   

  רקע

   

  המערערת רכשה, בשנת 2015, מערכות אינטרקום מדגם 105 ו – 106 הכוללות חיווי קולי של גב' רביע בעברית מ - Jade Electronics co. LTD, חברה סינית (להלן: "היצרן הסיני"). מערכות אלה שיווקה המערערת בישראל ובין היתר, מכרה לנתבעת, העוסקת בשיווק מערכות אינטרקום, 5 מערכות אינטרקום מדגם 105.

  בסמוך, רכשו הנתבעים מהיצרן הסיני מערכות אינטרקום הכוללות חיווי קולי בעברית ושיווקו אותם בישראל כדגמים E70, E90 וצג מדגם E300. לטענת התובעת, שיווק מוצרי הנתבעת מפר את זכויותיה ומכאן תביעתה.

  יצוין, כי יחד עם הגשת התביעה הגישה התובעת בקשה לסעד זמני ובמסגרת הדיון בבקשה שנערך ביום 17.11.2015, הסכימו הצדדים, מבלי לוותר על טענותיהם: כי הצו הארעי שניתן בהחלטת כבוד השופטת יהודית שבח (כתוארה אז) האוסר על מכירת מוצרי הנתבעת יוארך עד להכרעה בהליך העיקרי והנתבעת תספק לתובעת חשבונות בנוגע לכמות מוצרי הנתבעת שנמכרו על-ידה עד לאותו מועד. עוד נקבע כי הנתבעת רשאית למכור מערכות אינטרקום-טלוויזיה שיוסר מהן החיווי הקולי בעברית, בכפוף לבדיקת התובעת.

   

  טענות הצדדים

  לטענת התובעת, מערכות האינטרקום שרכשה מהיצרן הסיני כוללות פיתוחים ושיפורים פרי מאמצי פיתוח שלה ובנוסף כוללות המערכות האמורות חיווי קולי של גב' רביע בעברית שהתובעת ערכה והקליטה והיא בעלת זכות היוצרים בה. עוד טוענת התובעת כי מוצרי הנתבעים הם העתקה של מערכות האינטרקום הכוללות שיפורים ופיתוחים שלה ואת החיווי הקולי של גב' רביע, ובשיווקם מפרים הנתבעים זכות יוצרים, עושים עושר ולא במשפט על חשבון התובעת, גוזלים את החיווי הקולי של גב' רביע, ומעוולים בגניבת עין, תיאור כוזב והתערבות בלתי הוגנת.

  לטענת הנתבעים, מוצרי הנתבעת נרכשו מהיצרן הסיני כמוצרי-מדף המוצעים על-ידו לכל דורש, וככל שלתובעת יש טענות להפרת זכויותיה עליה להפנותן ליצרן הסיני ממנו רכשו הנתבעים את מוצרי הנתבעת בתמורה מלאה וכדין.

  יצוין, כי יחד עם הגשת התביעה הגישה התובעת בקשה לסעד זמני ובמסגרת הדיון בבקשה שנערך ביום 17.11.2015, הסכימו הצדדים, מבלי לוותר על טענותיהם: כי הצו הארעי שניתן בהחלטת כבוד השופטת יהודית שבח (כתוארה אז) האוסר על מכירת מוצרי הנתבעת יוארך עד להכרעה בהליך העיקרי והנתבעת תספק לתובעת חשבונות בנוגע לכמות מוצרי הנתבעת שנמכרו על-ידה עד לאותו מועד. עוד נקבע כי הנתבעת רשאית למכור מערכות אינטרקום-טלוויזיה שיוסר מהן החיווי הקולי בעברית, בכפוף לבדיקת התובעת.

   

   

   

   

  דיון

   

  1. התובעת סמכה את תביעתה לסעד הנתבע על עילות של הפרת זכות יוצרים (תקליט החיווי הקולי של גב' רביע), עשיית עושר ולא במשפט (ניצול השיפורים והפיתוחים שביצעה התובעת במערכות האינטרקום), גזל (תקליט החיווי הקולי של גב' רביע), פגיעה במוניטין, גניבת עין, תיאור כוזב והתערבות בלתי הוגנת, אולם בסיכומיה זנחה התובעת את העילות של פגיעה במוניטין, גניבת עין, תיאור כוזב והתערבות בלתי הוגנת והיא עומדת רק על העילות של הפרת זכות יוצרים, עשיית עור ולא במשפט וגזל, בהן אדון להלן.

      

     הפרת זכות יוצרים (שיפורים ופיתוחים)

      

     1. התובעת טענה לזכות יוצרים בשיפורים ובפיתוחים שלטענתה הוסיפה למערכות האינטרקום של היצרן הסיני, בשפה רפה אם בכלל. מכל מקום, התובעת לא הראתה שהשינויים הטכניים שלטענתה ביצעה במערכות האינטרקום של היצרן הסיני מהווים יצירה בהתאם להוראות חוק זכות יוצרם, התשס"ח – 2007. זאת ועוד. התובעת טענה כי מוצרי הנתבעת הם העתקה של מערכות האינטרקום 105 ו – 106 אולם היא לא הוכיחה באמצעות חוות דעת מומחה או בדרך אחרת שמוצרי הנתבעת כוללים את השיפורים והפיתוחים שלטענתה הוסיפה למערכות האינטרקום של היצרן הסיני. אין חולק שהיצרן הסיני שיווק מערכות אינטרקום עוד קודם להתקשרותו עם התובעת לייצור מערכות האינטרקום מדגם 105 ו – 106, לפיכך אין לשלול אפשרות שהנתבעים רכשו מהיצרן הסיני מערכות שלא כללו את השיפורים והפיתוחים שלטענת התובעת הוסיפה למערכות האינטרקום שמכר לה היצרן הסיני.

        נוכח מסקנתי לפיה לא הוכיחה התובעת שמערכות האינטרקום ששיווקה הנתבעת כללו את השיפורים והפיתוחים שלטענתה הוסיפה למערכות האינטרקום של היצרן הסיני, איני רואה לקבל את טענת התובעת כאילו עשתה הנתבעת עושר ולא במשפט על חשבונה או גזלה את קניינה.

        הפרת זכות יוצרים (החיווי הקולי של גב' רביע)

     2. סעיף 1 לחוק זכות יוצרים, קובע:

        "1.בחוק זה –

        ...

        "טביעה", לעניין צלילים – שימור של צלילים באמצעי המאפשר לשמעם או להעתיקם;

        ...

        "תקליט" – טביעה של צלילים, למעט טביעה של צלילים ביצירה קולנועית;

        ...

        3.לא תהא זכות יוצרים ביצירה אלא לפי הוראות חוק זה.

        4.(א)זכות יוצרים תהא ביצירות אלה:

        ...

        (2)תקליט;"

         

     3. מתצהירה של גב' רביע עולה כי החיווי הקולי שלה מושמע במערכות האינטרקום מדגם 105 ו – 106 שמוכרת התובעת (סעיף 7). עוד עולה כי גב' רביע העניקה לתובעת את זכות היוצרים הבלעדית בחיווי הקולי שהותקן במערכות האינטרקום מדגם 105 ו – 106 (סעיף 5). גב' רביע נחקרה בדיון מיום 2.3.2016 וגרסתה לפיה חיווי הקול שלה מושמע במערכות האינטרקום מדגם 105 ו – 106 לא נסתרה כמו גם גרסתה לפיה העניקה את זכות היוצרים בחיווי הקולי לתובעת.

     4. נוכח עדות זו של גב' רביע, אין אלא לקבוע שלתובעת זכות יוצרים בחיווי הקולי המושמע במערכות האינטרקום מדגם 105 ו – 106.

     5. בסעיף 7 לתצהירה, הצהירה גב' רביע:

        "טרם החתימה על תצהיר זה הושמע לי החיווי הקולי במכשיר, שלדברי מר הרשקו, מיובא ומשווק על ידי חברת אירוקם. אני מזהה את קולי וכי מדובר באחת ההקלטות שהקלטתי בעבור אדור...".

         

        גרסה זו של גב' רביע לא נסתרה בחקירתה ומחקירת מר ערן גליציאן עולה שהנתבעת הזמינה מהיצרן הסיני מערכות אינטרקום מדגם 105 (ש' 28 ע' 71 לפרוטוקול הדיון מיום 2.3.2016). בהמשך אף הודה צר ערן גליציאן שהזמין מערכת אינטרקום של התובעת (שם, ש' 31 ע' 72).

        מכל אלה עולה, כי מערכות האינטרקום שהחזיקה ושיווקה הנתבעת כללו את חיווי הקול של גב' רביע אשר זכות היוצרים היא של התובעת. מכאן, שבהתאם להוראות סעיף 47 לחוק זכות יוצרים, הפרו הנתבעים את זכות היוצרים של התובעת.

     6. לטענת הנתבעים, רכשו מהיצרן הסיני את מערכות האינטרקום בתום לב ומבלי שידעו שמערכות אלה כוללות חיווי קולי המוגן בזכות יוצרים ואף לא ידעו שמדובר בקולה של גב' רביע.

        סעיף 58 לחוק זכות יוצרים, קובע:

        הופרה זכות יוצרים או זכות מוסרית, ואולם המפר לא ידע ולא היה עליו לדעת, במועד ההפרה, כי קיימת זכות יוצרים ביצירה, לא יחויב בתשלום פיצויים עקב ההפרה"

     7. סעיף 58 לחוק זכות יוצרים מקנה הגנה למפר תמים, אולם בהתחשב בנסיבות העניין, נראה כי הנתבעים אינם תמימים. עוד קודם לרכישת מערכות האינטרקום מהיצרן הסיני רכשה הנתבעת באמצעות ערן גליציאן 5 מערכות אינטרקום אשר כללו את החיווי הקולי של גב' רביע. ממילא כאשר הציג להם היצרן הסיני את דגמים 105 ו – 106 הכוללים את החיווי הקולי של גב' רביע, ידעו שמדובר בחיווי קולי זהה לחיווי הקולי שבדגמים 105 ו – 106 של התובעת. בנסיבות אלה אפילו אניח לטובת הנתבעים שלא ידעו שמדובר בהקלטה המוגנת בזכות יוצרים, היה עליהם לברר עם התובעת עניין זה בטרם החלו בשיווק מוצרי הנתבעת. נמצא שהנתבעים עצמו עיניהם מראות ולא טרחו לברר את הזכויות בחיווי הקולי שנכלל במערכות האינטרקום של היצרן הסיני אף שידעו שמדובר בחיווי קולי זהה לחיווי הקולי בדגמי 105 ו – 106 של התובעת. במצב דברים זה, אין הנתבעים זכאים להגנה הקבועה בסעיף 58 לחוק זכות יוצרים.

     8. נוכח כל אלה, נראה כי הנתבעים הפרו את זכות היוצרים של התובעת בחיווי הקולי של גב' רביע, וכך נקבע.

     9. סעיף 56 חוק זכות יוצרים, קובע:

        "(א) הופרה זכות יוצרים או זכות מוסרית, רשאי בית המשפט, על פי בקשת התובע, לפסוק לתובע, בשל כל הפרה, פיצויים בלא הוכחת נזק בסכום שלא יעלה על 100,000 שקלים חדשים.

        (ב) בקביעת פיצויים לפי הוראות סעיף קטן (א), רשאי בית המשפט לשקול, בין השאר, שיקולים אלה:

        (1) היקף ההפרה;

        (2) משך הזמן שבו בוצעה ההפרה;

        (3) חומרת ההפרה;

        (4) הנזק הממשי שנגרם לתובע, להערכת בית המשפט;

        (5) הרווח שצמח לנתבע בשל ההפרה, להערכת בית המשפט;

        (6) מאפייני פעילותו של הנתבע;

        (7) טיב היחסים שבין הנתבע לתובע;

        (8) תום לבו של הנתבע;

        (ג) לעניין סעיף זה יראו הפרות המתבצעות במסכת אחת של מעשים, כהפרה אחת.

        ..."

     10. בהתחשב בשיקולים המנויים בסעיף 56 לחוק זכות יוצרים, כמפורט לעיל, ובעובדה שהנתבעים פעלו לייבא מערכות אינטרקום זהות למערכות האינטרקום שרכשו מהתובעת (למצער מבחינת החיווי הקולי בעברית), תוך התעלמות מהאפשרות שיש בכך משום הפרת זכויות של הנתבעת, ובהתחשב בכך שגם לשיטת התובעת מכרו הנתבעים 65 מערכות אינטרקום כאשר ההפרה שהוכחה נוגעת רק לחיווי הקולי, נראה כי נכון לחייב את הנתבעים לשלם לתובעת פיצוי ללא הוכחת נזק בסך כולל של 25,000 ₪.

     11. הפיצוי הסטטוטורי שנקבע בחוק זכות יוצרים, נועד, בין היתר, להתגבר על הקושי בחישוב הנזק המדויק שנגרם לתובעת בגין הפרת זכות היוצרים. על כן, לא ראיתי לנכון להידרש לטענות הצדדים באשר להיקף המדויק של ההכנסות ממכירת מוצרי הנתבעת.

          

         סוף דבר

          

         הצו הזמני יעמוד בתוקפו באופן שנאסר על הנתבעים לשווק ו/או למכור מערכות אינטרקום מדגם

         מדגם E70, E90 וצג מדגם E300 ו/או מוצרים הכוללים חיווי קולי של גב' נעמי רביע.

          

         כן הנני מחייב את הנתבעים, ביחד ולחוד, לשלם לתובעת פיצוי כספי בסך 25,000 ₪.

          

         הנתבעים, ביחד ולחוד, ישלמו לתובעת את הוצאות המשפט, ושכ"ט עו"ד בסך 13,500 ₪ וכן את אגרת בית המשפט שחויבה בה התביעה.

          

          

         מזכירות בית המשפט תמציא את פסק הדין לבאי כח הצדדים

         ניתן היום, כ"ט כסלו תשע"ז, 29 דצמבר 2016, בהעדר הצדדים.