דקל רביב ואח' נ' שנדל

בפני תביעה כספית בסך של 211,981 ₪ שעניינה ליקויי איטום בדירה שנמכרה לתובעים על ידי הנתבע.

ביום 16.8.16 נחתם הסכם מכר, במסגרתו הנתבע מכר לתובעים דירת פנטהאוז בהוד השרון (להלן: הדירה). בין היתר, קבעו הוראות ההסכם כך שהדירה נמכרת במצבה הנוכחי, לאחר בדיקות שערכו הקונים על ידי בעלי מקצוע מטעמם ועל סמך בדיקות אלה (ס' 2.2.1-2.2.2), בכפוף להצהרות המוכר בנוגע לתקינות מערכות הדירה והעדר בעיות רטיבות ואיטום במועד מסירת הדירה, למיטב ידיעתו (ס' 2.1.5-2.1.6).

הדירה נמסרה לנתבעים ביום 31.12.16. מועד הכניסה המתוכנן של התובעים לדירה היה סוף חודש 2/17. בחודש 1/17, מספר ימים לאחר שהתובעים קיבלו את החזקה בדירה, פנו אליהם השכנים, משפחת וינשטוק, שדירתם ממוקמת מתחת לדירת התובעים, והתלוננו על בעיות רטיבות. התובעים פנו לנתבע, ששלח נציג מטעמו, שביקר בדירת השכנים, בנוכחות התובעים.

לאחר מכן תואמה ליום 16.1.17 בדיקת מומחה, שמואל רוזן, מנכ"ל אינפרטק. במהלך אותה בדיקה נסרקו דירת השכנים והדירה (דו"ח הבדיקה של אינפרטק לא נשלח לתובעים). התובעים דרשו את דו"ח הבדיקה במכתב מיום 27.2.17.

ביום 28.3.17 התובעים שכרו מומחה מטעמם, ארז רובין, שביצע בדיקה תרמוגרפית בדירה ובדירת השכנים.

חברת הבדק

טענות התובעים:

טרם החליטו על רכישת הדירה, התובעים הזמינו בתיאום עם הנתבע חברת בדק מקצועית. הנתבע לא מסר לבודקים מטעם חברת הבדק דבר לגבי מצב הדירה, ובפרט, לא נמסר לבודקים או לתובעים שקיימת בעיית רטיבות הנובעת מנזילה מהדירה לדירת השכנים מתחתיה.

חברת הבדק לא גילתה את דבר הנזילה, ולא העלתה ממצאים אקוטיים אך הבדיקה נערכה בחודש 8/16, בימי הקיץ.

טענות הנתבע:

התובעים בדקו את הדירה באמצעות חברת בדק. לא בכדי התובעים בחרו להסתיר את דו"ח חברת הבדק ולצרפו רק בכתב התשובה. חברת הבדק סיימה את בדיקתה לפני חתימת ההסכם.

התובע הוא אדם קפדן, שיזם בדיקה של מהנדס מטעמו, לפני החתימה על ההסכם.

הנתבע החזיק בדירה עובר למכירתה כ- 30 חודשים, ובמהלך תקופה זו תיקן כל ליקוי שהתגלה שמקורו היה בדירה. הנתבע לא הסתיר מהתובעים כל בעיית רטיבות. במרבית הדירות הישנות במדינת ישראל ישנן מעת לעת בעיות רטיבות. הנתבע פעל לתיקון בעיית הנזילה ובעת חתימת ההסכם או במהלך המו"מ לכריתת ההסכם, לא הייתה כל בעיית רטיבות בדירה. משכך, לא הסתיר כל מידע חיוני ואף חברת הבדק לא איתרה ליקויים.

ככל שטענת התובעים נכונה, הכיצד וינשטוק טענו לליקויים במשך שנים, ולא הגישו תביעה נגד הנתבע, אלא רק בחלוף ימים בודדים מהמסירה.

הנתבע הסכים לבדוק את טענות התובעים, וללא שיהיה מחויב כלפיהם משפטית, הציע לשאת בעלות התיקון ככל שיידרש, אך הצעתו לא התקבלה ופקעה.

הנתבע נתקל בחוסר שיתוף פעולה מצד התובעים, שהחזיקו בדירה, ונוקשות התובע התבררה בדיעבד כניסיון חסר תום לב של התובע לבצע עבודות בנייה נרחבות בדירה.

אשר לדו"ח הבודק מטעם הנתבע, זה כלל ליקויים ברכוש המשותף, ולכן, הנתבע לא הסכים להעביר את הדו"ח אל התובע. התובע מנע ממומחה של הנתבע להיכנס לדירה. למרות התנהגות זו, מומחה הנתבע הציע להיפגש עם התובע ועם הנתבע, ולנסות ללבן את המחלוקות, אך התובע דחה ניסיון זה ולא הסכים להיפגש.

בפגישה מיום 16.5.17 שהתקיימה בדירה נכחו התובע, הנתבע, הקבלן המבצע ובנו של הנתבע, אופיר שנדל. לתובע נאמר מפורשות כי ביצוע העבודה כולל את כל ההוצאות הישירות והעקיפות למעט ריצוף שיבוצע על ידי התובע. קבלן האיטום, דרור, ביקר בדירה בנוכחות התובע, ונאמר לתובע באותה פגישה שכל התיקונים יבוצעו לפי ממצאי הבודק מטעם התובע, ועם סיום ביצוע העבודה, התובע רשאי להזמין את הבודק מטעמו לבדיקה חוזרת.

התובעים ביצעו עבודות שיפוץ נרחבות בדירה.

טענות התובעים

השיקול המרכזי שעמד לנגד עיניהם עת חיפשו דירה לקנייה, ועת החליטו על רכישת הדירה, היה שהדירה תתאים לצרכיהם באופן מלא, ותהיה במצב שלם ותקין, ללא צורך בשיפוצים או תיקונים יסודיים. במועד מסירת החזקה ומפתחות הדירה, ביום 31.12.16, או סמוך לכך, הנתבע אמר לתובע שהוא השאיר בחזקתו מפתח לדירה לזמן קצר, כדי לעשות "רובה" במרפסת. התובע לא התנגד לכך.

כאשר וינשטוק פנו לתובעים, הם סיפרו על בעיות נזילה ורטיבות הפוגעות במספר מוקדים בדירתם, בעיות שלדבריהם נמשכו שנים, והיו ידועות היטב לנתבע, שנמנע לאורך השנים מלתקנן באופן יסודי.

התובעים הגיעו לדירת השכנים, ושם נוכחו בכתמי רטיבות, טחב, עובש וכן נזילה פעילה בתקרה ובקירות. הרטיבות הייתה במספר מקומות, בתקופת חורף גשומה. וינשטוק דרשו מהתובעים לפעול לבדיקה מקצועית לגילוי מקור הרטיבות וכן לבצע תיקון יסודי. במקביל, התובעים קיבלו מכתבי התראה מתרבות הדיור.

במהלך ביקור נציג התובע בדירת השכנים, וינשטוק שבו ודרשו שתבוצע בדיקה על ידי מהנדס, וכן התיקון יהיה יסודי. נציג הנתבע הבטיח לוינשטוק, בנוכחות התובעים, כי תבוצע בהקדם בדיקה מעמיקה ויסודית על ידי בעל מקצוע מומחה.

בתום הבדיקה של אינפרטק, הופק דו"ח, אך הנתבע סירב לתת לתובעים עותק מהדו"ח. לתובעים התגלה באקראי כחודש לאחר מכן, כי באותה בדיקה אותרה בעיית איטום כללית במרפסת הראשית של הדירה, מרפסת שגודלה 40 מ"ר, וכי בעיה זו גורמת לחלחול ולמעבר מים למספר מוקדים בדירת השכנים. בשיחה שקיימו עם רוזן, אמר האחרון שמקור הנזילות הוא במרפסת וכי יש לפרק ולהרים את כל המרפסת.

התובעים הזמינו חו"ד של בודק מטעמם, רובין, שהורה על ביצוע עבודות לאיטום המרפסת, לאחר שמצא כשל באיטום שם. במקביל, התובעים פנו למספר קבלני איטום, להגשת הצעות מחיר.

לאחר שהתובע קיבל את פרטי ההצעות, הוא מסר הצעת מחיר נגדית של קבלן מטעמו. הצעתו הנגדית של הנתבע חסרה פירוט ומרכיבים משמעותיים בעבודות. כמו כן, דובר לא בקבלן איטום אלא בקבלן כללי, שלא היה לו אתר שאפשר להתרשם על טיבו, ולא היו לו ממליצים. בלית ברירה, התובעים התקשרו עם אחד מקבלני האיטום לפי הצעת מחיר שהייתה המקצועית ביותר בהתייחס למפרט של רובין. עבודות השיפוץ והאיטום החלו ביום 12.6.17, נמשכו כחודש, והסתיימו ביום 11.7.17.

כל משך זמן ביצוע העבודות התובעים נאלצו לשהות בדירה ולהשגיח על הפועלים. תנאי המגורים בדירה היו קשים מנשוא, במרפסת הדירה נעשו עבודות פירוק, שבירה, הריסה, פינוי ובנייה. לו מצב האיטום היה ידוע לתובעים, הם כלל לא היו רוכשים את הדירה.

התובעים לא הסכימו לבצע באמצעות בודק מטעם הנתבע, משום ש"שבעו נחת" מהצהרות הנתבע, ונראה היה בעליל שהצעת קבלן הנתבע חסרה מרכיבים משמעותיים.

העובדה שאותו דרור ביקר בדירה, ואמירותיו רק מחזקות את הטענה שבאותו שלב הנתבע ראה עצמו כאחראי לנזקים ולתיקונם.

טענות הנתבע

התובעים לא רכשו דירה חדשה מקבלן.

חוות דעת

בדיקה תרמוגרפית של תרמוטסט – ארז רובין. נמצאו כתמי רטיבות פעילים במספר מוקדים בדירת השכנים, ולפי בדיקה ויזואלית של הכתמים, מדובר בחדירות מים של מספר שנים. כתמי הרטיבות מגיעים מאזור המרפסת בדירה.

בוצעה תוספת בנייה קלה לאזור הסלון בדירה, על ידי סיפוח חלק מהמרפסת לטובת הגדלת הסלון. בצילום נמצאה חדירת מים אל תוך הבית ואל תקרת הדירה בקומה מתחת, עקב כשל באיטום חגורת ההפרדה ההיקפית מסביב לקירות תוספת הבנייה הקלה.

נמצאה חדירת מים אל מתחת לאיום הנגרמת מכשל באיטום באזור הרולקות בצמוד למעקה המרפסת. כמו כן, כשל נוסף באיום הרולקות במרפסת סמוך לכיור השירות.

בבדיקה ויזואלית שנערכה בפתח הניקוז במרפסת נמצא שאין הגבהה על פתח הניקוז כולל ניקוז תחתון, דבר הגורם לעומס מים תחתונים מתחת לריצוף וחדירתם אל מעל גובה איטום חגורת ההפרדה. נמצאה חדירת מים הנגרמת מכשל באיטום מתחת לכיור השרות במרפסת מסביב לחדירת צנרת המים לתוך הבית באזור זה.

לסיכום, נמצא שחדירות המים לתקרת דירת השכנים נגרמה כתוצאה מכשלים באיטום מרפסת הסלון ובקניז בקיר החיצוני. נקבע שיש לבצע עבודות איטום במפרט שצוין.

צורפו קבלות של הקבלן.

חו"ד מומחה מטעם הנתבע

מטעם הנתבע הוגשה חוות דעתו של מרדכי פילוסוף, הנדסאי אדריכלות. פילוסוף ציין בחוות הדעת כי ביקר בדירת הנתבע בחורף שנת 2015, בעקבות תלונה של הדיירים בדירה שמתחתיו על כתמי רטיבות. באותו ביקור פילוסוף מצא חדירת רטיבות ראשונה באזור נקודת ניקוז רצפה מימין לדלת היציאה למרפסת הגג. לאור ההיקף המצומצם והמזערי של החדירה, התרשמותו של פילוסוף הייתה שמערכת האיטום הקיימת תקינה ומתפקדת למעט נקודה אחת, והמליץ לנתבע לטפל במפגע האסתטי בדירת השכנים על ידי תיקון הצבע מעת לעת, מבלי לנסות לאתר את נקודת החדירה הזעירה של המים.

חדירת רטיבות שנייה פילוסוף מצא באותו ביקור מתחת לבליטה בקיר הבניין, שהיא חלק ממעטפת הבניין ולא חלק מדירת הנתבע. פילוסוף המליץ להפנות את השכנים לוועד הבניין.

עוד לפי חוות דעתו של פילוסוף, ממצאי ההדמיה התרמית שנערכה הם חדשים, ולא היו קיימים בעת ביקורו בשנת 2015. לפי עמדתו של פילוסוף, ממצאי ההדמיה התרמית הנוגעים לרצפת מרפסת הגג מעידים כולם על הצטברות של מים או רטיבות מתחת לריצוף בכל שטח המרפסת.

לפי עמדתו של פילוסוף, מערכת איטום המוגנת על ידי שכבת ריצוף כפי שהייתה קיימת במרפסת הגג, שאינה חשופה לפגיעות מכאניות ולהזדקנות הנובעת מחשיפה לבליה אטמוספרית וקרינה, ברור שלא ניזוקה במהלך השנתיים מאז שנת 2015, כלומר, מערכת האיטום במרפסת הייתה במצב מצוין. פילוסוף מצא שסימני הרטיבות בדירת השכנים מופיעים בפרימטר של מרפסת הגג, לא סימני חדירה בנקודות באמצע מערכת האיטום, דבר המעיד על תקינות מערכת האיטום.

פילוסוף ציין שהממצאים של הבדיקה, והיכרות עם אופי מערכת האיטום מובילים למסקנה חד משמעית לפיה מים שחלחלו דרך הריצוף של מרפסת הגג אל שכבת המילוי שמתחתיה לא מצאו מוצא. בסופו של דבר המים עלו על גדותיהם, גלשו וגרמו להצטברות רטיבות בנקודות אחדות, בפרימטר מערכת האיטום, בדירת השכנים וכן ברצפת חדר המגורים בדירת הנתבע.

פילוסוף מצא שברור לו מעל לכל ספק שמקור הבעיה הוא העדרו של ניקוז במפלס התחתון של שכבת האיטום של מרפסת הגג, משום שלו היה קיים, היו המים שבתום שכבת המילוי מתנקזים. פילוסוף המליץ לפתוח את אזור המרזב ולבדוק קיומו של מרזב כפול וכן לתקן את הדרוש תיקון נקודתית.

פילוסוף ציין שבעת שנתן המלצה זו, החזקה בדירה כבר עברה מידיו של הנתבע, ולא הייתה לו הזדמנות לבצע את התיקון.

פילוסוף הוסיף כי התיקון הנרחב שערכו התובעים לא היה דרוש. פילוסוף ציין שמתוך חו"ד וחשבונות התיקונים שהגישו התובעים, עולה ששיפועי הגג מתחת לריצוף היו תקינים. עובדה זו, לדעת פילוסוף, תומכת במסקנתו הראשונה, כלומר: מי שהתקין את האיטום ואת הריצוף במרפסת הגג מלכתחילה לא התקין מרזב דו מפלסי המתאים לניקוז מרפסת גג מרוצפת כזו, וזה היה הכשל היחיד שהיה צריך לתקן.

פילוסוף הוסיף שלא הייתה דרך לדעת על היעדרו של מרזב תקין בגג עד לנקודה בה הצטברו התנאים הספציפיים שהתרחשו בחורף שנת 2017.

חו"ד המומחה מטעם בית המשפט

המהנדס דן אורמן, המומחה מטעם בית המשפט, קבע כי אין ספק שחדרה רטיבות לדירת השכן מלמטה. את עלויות ביצוע האיטום בדירת התובע העריך בסך של 49,000 ₪ בצירוף מע"מ.

כן ציין כי קיימת עלות נוספת בסך של 6,600 ₪ בצירוף מע"מ, בגין איטום קירות חיצוניים עם סנפלינג, אך עלות זו יש להשית על כל דיירי הבניין, שכן מדובר ברכוש משותף.

בתשובה לשאלות הבהרה מטעם התובעים המומחה ציין את הדברים הבאים: הובאה בחשבון עלות חומרי ריצוף חלופי; לצורך הורדת העציצים המומחה הביא בחשבון עלות מנוף מעבר דירות, 500 ₪ בגין הורדה ו- 500 ₪ בגין העלאה; עלות מנוף גדול היא 3,000 ₪ לפי 1,500 ₪ * 2 ועוד 500 ₪ בגין פועלים להעמסה ולפריקה וסך הכול 3,500 ₪. בנוסף, מצא שיש להוסיף תשלומים לארז רובן, לחשמלאי ולהחלפת צנרת השקיה, בסך של 5,780 ₪.

בחוות הדעת לא הובאו בחשבון עבודות חציבה ופירוק שכבת הבטון של המרפסת. הובא בחשבון החלפת מצע. עלות פירוק שכבת הבטון כולל פינוי פסולת היא 3,700 ₪ לפי 37 מ"ר * 100 ₪ למ"ר. עלות החלפת צנרת והתקנתה – 2,000 ₪ (בקשר להתקנת מרזב ניקוז תוספת בנייה).

בעדותו בבית המשפט ולאחר שאלות מטעם ב"כ התובעים, הוסיף סכום של 6,000 ₪ בצירוף מע"מ על מעקות, 1,500 ₪ בגין מנוף נוסף, וכן 5,100 ₪ בגין ריצוף מסוג הריצוף שהיה בדירה בטרם השיפוץ שהינו יקר יותר מהריצוף שבחוות הדעת.

בחוות דעתו בסעיפים 7.1 ו – 7.2 לא הכריע המומחה מה הפעולות שהיה צריך לבצע ומה הפעולות לצורך התיקון ונתן חוות דעתו על מלוא התיקונים עם פירוט העלויות. בעדותו בבית המשפט הסביר כי מדובר על חוות דעת בדיעבד לאחר שיפוץ ולדעתו כמומחה בית משפט התובעים שילמו מחירים לא ראליים ולא מחירי שוק המוכרים לו מידיעה אישית מתוקף היותו מומחה בהרבה מקרים דומים בהם שימש מומחה בית משפט ובהם פירק מרפסות (עמ' 22, ש' 23-26 לפרוטוקול הדיון מיום 21.1.2020).

כמו כן לא ננקטו כל הבדיקות הנדרשות בטרם השיפוץ, שכן היה צורך לעשות הצפה כדי לראות האם האיטום תקין, דבר שלא בוצע. כמו כן לאחר ההצפה היה צריך לבצע בדיקה עם בלון של אטימות של הנזק וגם זה לא נעשה. את הבדיקות הללו היה צריך לעשות בטרם השיפוץ כדי לבדוק מהיכן נכנסים המים ואין די במצלמה טרמית.

כמו כן הסביר כי חלק מהעבודות שבוצעו לא נדרשו, ובכלל זאת ביצוע זיפות, וזאת מאחר הונחו יריעות בטומניות עפ"י תקן. באופן דומה לא היה צורך לבצע תעלה בין המרפסת לויטרינה.

סכום התביעה: חו"ד מומחה: 1,755 ₪; קבלן שיפוץ ואיטום: 119,349 ₪; יועץ איטום: 4,212 ₪; עבודות חשמל: 2,147 ₪; רכישת ריצוף: 5,151 ₪;עבודות צנרת גינון לרבות חומרים: 2,069 ₪;ניקוי וילונות בסלון: 1,300 ₪; ייעוץ משפטי: 10,998 ₪; מניעת שימוש והנאה סבירים מהדירה: 15,000 ₪; עגמת נפש: 50,000 ₪. סך הכול: 211,981 ₪

עדויות הצדדים

מטעם התובעים הוגשו תצהירים התובע 2, מר שמואל לניאדו המתגורר בקומה מתחת לדירת התובעים אולם דירתו אינה ממוקמת מתחת לדירת התובעים וכן ביקשו להעיד את גב' ציפורה ויינשטוק שדירתה ממוקמת מתחת לדירת התובעים ומשזו סירבה להעיד, ביקשו להעידה גם ללא תצהיר וניתנה אפשרות להעידה כמבוקש אולם התובעים לא עמדו על העדתה.

מטעם הנתבע הוגש תצהירו בלבד.

עדי התובע:

עפ"י גרסת התובע 2 בתצהירו ובעדותו הוא שב על האמור בכתב התביעה. בעדותו בבית המשפט סיפר אודות הבדיקות שביצע בטרם רכש את הדירה, ובכלל זאת הזמנת המומחים לאיתור נזילות. חוות דעת זו לא צורפה לכתב התביעה אולם צורפה לכתב התשובה במענה לכתב ההגנה אולם היא מוזכרת כבר בכתב התביעה.

המומחה מטעם התובעים לא גילה שהייתה נזילה, לא ירד לשכנים לבדוק האם הייתה נזילה אולם כן ציין בחוות הדעת שהיו ליקויי בטיחות בדירה בעבר ובעיה של שיפוע במרפסת. משכך, כשנשאל מדוע הוא תובע כרגע לאחר שידע שיש רטיבות ושיפוע בעייתיים במפרסת, הבהיר כי את עניין השיפוע הוא אכן מקבל אולם הנתבע לא גילה לו שהייתה נזילה והנזילות שנמצאו היו במקומות זניחים שכלל לא קרובים או מתייחסים לנזילה נשוא התביעה ובמרפסת לא התגלתה כלל נזילה (עמ' 12 לפרוטוקול).

התובע 2 אישר כי הנתבע השתתף בעלות תיקון נזילות בסך 6,050 ₪ אולם אלה לא הנזילות הנתבעות.

התובע 2 אישר כי הנתבע תאם עמו ביקור בדירת השכנים שהתלוננו על הנזילה כשלדבריו השכנים סרבו לתיקונים הרגילים שעשה בעבר וביקשו תיקון לאחר בדיקת מומחה.

לאחר כמספר ימים מביקור זה שלח קבלן מטעם הנתבע הצעה לתובעים לביצוע התיקונים בסך של 54,000 ₪ בצירוף מע"מ שיבוצעו על חשבונו.

כשנשאל מדוע לא הסכים שקבלן זה יבצע את התיקון, השיב שההצעה שניתנה לו ע"י הקבלן מטעם הנתבע הייתה מאוד חלקית ולא כללה את כל הפרטים המופיעים בהצעות אחרות מקבלנים אחרים. כך לדוגמא לא רשום שהקבלן לוקח אחריות, לא כתוב שיש לסלק את העציצים, בטרם הביצוע לבצע חגורות בטון ועוד.

באופן דומה, משנשאל מדוע אינו מסכים לקביעות מומחה בית המשפט ומבקש להמשיך את ההליך, הבהיר כי הוא מבקש לקבל את הסכומים ששילם בפועל עבור התיקונים, שכן תיקונים אלה לא נעשו לצורך שינוי בדירה כי אם לשם הפסקת הנזילות וכאשר הוא ניסה לחסוך בכל דרך אפשרית, זאת בנוסף לטענות שהנתבע הסתיר ורימה בחוזה, שכן לו היה יודע על הנזילות הוא לא היה רוכש את הדירה.

מר שלמה לניאדו העיד מטעם התובעים כי הנתבע ידע שהמרפסת דולפת אולם לא עדכן את התובעים וכל מה שהיה נדרש זה להחזיר את הוצאות השיפוץ בהתאם לקבלות.

כמו כן אישר כי היו חדירות מים בעבר מקירות הבניין כשלדבריו הנזילות הגיעו מדירת התובעים. בתצהירו סיפר כי הנזילות החלו עוד בטרם רכש הנתבע את הדירה וכי במהלך השנים הנתבע לא תיקן את הנזילות. כמו כן סיפר כי ראה במשך השנים את כתמי הרטיבות בדירת משפחת ויינשטוק עד כדי כך כי אלה הניחו דליים וכלי קיבול במקומות שונים בדירה וכן התלוננו כלפיו כועד הבניין בנוגע לרטיבות זו.

כמו כן ציין כי ידוע לו שבתחילת עונת החורף ביצע הנתבע מריחת רובה בין האריחים במרפסת של דירתו למרות שבעיית הרטיבות חזרה על עצמה והיה נדרש לבצע תיקון יסודי ולאחר שנרכשה הדירה ע"י התובעים הוא שהפנה את תשומת לב משפחת ויינשטוק לכך שהתחלפו הבעלים על מנת שיסבו את תשומת לבם לבעיית האטימות בדירתם.

עדי הנתבע:

הנתבע בתצהירו ובעדותו סיפר כי התובע 2 הוא שביקש בטרם חתימה על ההסכם לבצע בדיקה בעזרת חברת ביקורת מבנים (חוות דעת טרמינל), חתימת ההסכם נדחתה עד קבלת ממצאי חוות הדעת שכללה גם בעיית שיפוע במרפסת הדירה ונזילות פנים והתובעים אחרו לחתום על ההסכם מרצונם החופשי לאחר מכן. כמו כן שילם לתובעים סכום של 6,050 ₪ שהיה מחצית מהסכום שנקבע על ידי המומחה מטעם התובעים ביחס לליקויים הקשורים לנזילות.

מדובר בדירה ישנה, בת עשרות שנים, שנרכשה מהתובע במצבה AS IS, ולאחר שביצעו התובעים את הבדיקות מטעמם. הנתבעת היה בעלי הדירה במשך 30 חודשים בלבד, כשבמהלך תקופה זו תיקן כל ליקוי שהתגלה ומקורו בדירה, באמצעות מר פילוסוף.

את הדירה רכש בכינוס נכסים, ולאחר שהתגלתה נזילה בדירה קיבל לידיו מסמך משנת 2010 שהבעלים הקודמים של הדירה אטמו את המרפסת של הדירה, בוצעה הצפה ונמצא כי מערכת האיטום תקינה ואינה מעבירה מים, אולם לאחר מכן התגלו נזילות נוספות בבית משפט וינשטוק וכי נמצאו נזילות בעקבות בדיקות המטרה על גבי הקירות. לפיכך, מסקנתם משנת 2010 היתה כי קירות חיצוניים של המבנה מעבירים מים ומומלץ לפנות לחברות המתמחות באיטום למתן פתרון לבעיית הרטיבות בבית משפט וינשטוק. כן צורפה קבלה עבור הבעלים הקודמים בסך 30,000 ₪ שבוצע איטום בגגות הדירה.

חרף תאונת הדרכים הקשה שעבר במועד שלאחר רכישת הדירה על ידי התובעים, ניסה בתום לב לסייע לתובעים בטרם הגשת התביעה, והסכים להשתתף בעלות תיקון בעיית איטום הדירה בעלות של 54,000 ₪. התובע סירב להצעה זו, ולאחר חוות הדעת מטעם מומחה בית המשפט ניתן לראות כי סכומי הצעת המומחה תואמים לסכומים שהוצעו על ידי הנתבע כבר בזמן אמת.

באשר לנזילה מהקירות החיצוניים ציין כי מר לניאדו, שהיה ועד הבית, הסית את התובע ומשפחת וינשטוק שנציגות הבית המשותף אינה אחראית לתיקון הקירות החיצוניים, וניסיונות לעלות לגג על מנת להשלים את חוות הדעת סוכלו על ידי התובע.

הנתבע אישר שמשפחת וינשטוק פנתה אליו מספר פעמים בנוגע לנזילות והוא שלח בעל מקצוע מטעמו, מהנדס, על מנת שיטפל בכך. המומחה מטעמו, מר פילוסוף, אמר לנתבע לאחר שהתובעים רכשו את הדירה שיש להחליף את הנקז. כמו כן הנתבע ביצע תיקונים בדירת וינשטוק, ובדירתו לא עשה תיקונים. בחורף שקדם לרכישת הדירה בוצעו על ידו תיקונים בדירה על ידי בעל מקצוע מטעמו ולכן לא חשב שקיימת בעיה בעת שמכר את הדירה בקיץ לאחר מכן.

הנתבע שלל את הטענה שידע בטרם הרכישה על בעיית הרטיבות, על אף תיקוני הרובה שביצע, והדבר היחיד שידע בנוגע לכך היה במסגרת חוות דעת טרמינל של הנתבעים, שלגביה הסכים להשתתף בחצי מהסכום שנקבע.

דיון:

בתיק זה העידו התובע, דייר נוסף, שהיה גם ועד הבית, והנתבע. לא העידו הדיירים הרלבנטיים – הם משפחת וינשטוק, לגביהם נטען כי דירתם סבלה מרטיבות במהלך כל השנים.

לא קיבלתי את טענות התובעים שלא היה ביכולתם להעיד את הגב' וינשטוק או את בני משפחתה. כפי שעלה מהודעת התובעים, הגב' וינשטוק לא הסכימה לחתום על תצהיר מאחר והתנתה את חתימתה בתנאים שונים, אולם בית המשפט נענה לבקשה לזמנה ללא תצהיר, וניתן היה לזמנה לעדות או לזמן את משפחתה המכירה את הדירה ואת ההיסטוריה של הנזילות והקשר לנתבע. התובעים בחרו שלא לעשות כן.

למעשה, בפני בית המשפט לא קיימת כל גרסה המעידה על ידיעה של הנתבע על כך שבזמן מכירת הדירה היה ידוע לנתבע על נזילה ורטיבות שלא תוקנה. עדות מר לניאדו הינה עדות שמועה, באשר למצב התיקונים והרטיבות בבית וינשטוק, ואין בה כדי ללמד אודות התיקונים שבוצעו בדירת התובעים בטרם רכשו אותה, והאם תיקונים אלה טופלו בסופו של יום על ידי הנתבע.

הנתבע אישר שהיתה רטיבות במהלך החורף אך סיפר כי תיקן אותה. משכך, לא הוכח שהיה בידי הנתבע מידע בנוגע לנזילות תלויות ועובדות שלא גולו לתובעים במועד החתימה. תימוכין לכך ניתן למצוא גם בחוות הדעת מטעם התובעים עצמה, חוו"ד טרמינל, שנערכה בזמן אמת ובטרם חתימה על ההסכם. חוו"ד זו לא מצאה את הרטיבות הנתבעת כיום, על אף שהיא נערכה למטרה זו בדיוק.

לאחר קבלת חוו"ד התובעים הנתבע לא נתלה חוו"ד טרמינל, אלא פעל אל מול התובעים, בזמן אמת, והסכים להעמיד איש מקצוע מטעמו, שהעביר הצעה מסודרת לידי התובעים, על בסיס הצעות מחיר של קבלנים נוספים שהיו בידי התובעים. הצעת המחיר מטעם הנתבע כללה את מלוא התיקונים הנדרשים על פי דוות דעת התובעים. כמו כן, הצעת המחיר כללה את הרכיבים עליהם הצביע גם מומחה בית המשפט לצורך איתור הנזילה וטיפול באיטום, ובכלל זאת ביצוע בדיקת הצפה וכן הנחת רצועות ביטומניות לצורך איטום.

חוות הדעת של המומחה מטעם בית המשפט, לאחר התיקונים שיפורטו להלן, משקפת עלות ממוצעת בין עלות התובעים לבין הצעת מחיר הנתבע. חוות דעת המומחה, לפני התוספות עמדה על 49,000 ₪ (כולל ריצוף וללא מע"מ) ולאחר כל התוספות במסגרת שאלות ההבהרה והחקירה, תוקנה ועמדה על 75,000 ₪ (ללא מע"מ), כשסכום זה כולל גם את עלות הריצוף. הצעת המומחה מטעם הנתבע עמדה על 54,000 ₪ (ללא מע"מ), כשהתובעים יספקו את הריצוף על חשבונם (שעלה, בהתאם לקבלות שהוגשו, 5,151 ₪). התובעים תבעו את עלויות השיפוץ, כ- 130,000 ₪ (כולל מע"מ וריצוף), בתוספת עלות מומחים, ניקיון, יעוץ משפטי ורכיבי עוגמת נפש והעדר שימוש סביר בדירה.

כפי שעולה מהמסמכים שהוצגו בפני, ובכלל זאת ההתכתבויות בין הצדדים ובאי כוחם, לאחר שאלות הבהרה של התובע לקבלן הנתבע, בחודשים אפריל-מאי 2017, פנה הנתבע לתובעים וביקש לסיים את הנושא ברוח טובה, וציין כי הקבלן מטעמו יבצע את כל העבודות הנדרשות כמפורט בחוות דעת תרמוטסט, כאשר העבודה תבוצע בפיקוח מפקח בניה מוסמך, בעל ניסיון רב בבניית בתים גדולים ומורכבים, והתובעים רשאים ללוות את הפרויקט באמצעות מפקח בניה מטעמם ולוודא את שלמות העבודה וביצועה כמתחייב.

לאחר עיון בתכתובות הצדדים, בהצעות הנתבע ובמענה של התובעים, ולאחר שמיעת עדויות הצדדים, באתי לכדי מסקנה כי יש לקבל את עמדת הנתבע ולהעדיפה על פני גרסת התובעים, שכן לא הוצגו בפני ראיות לנזילות בזמן אמת שלא תוקנו במועד החתימה, וכן, ככל שהיו נזילות מעין אלה (דבר שלא הוכח), הנתבע פעל בתום לב בשלב שלאחר החתימה, לא הסיר אחריותו והיה מוכן לקחת, על חשבונו, את תיקון המרפסת (למעט עלות הריצוף בסך 5,151 ₪), בהתאם לחוות דעת התובעים.

מנגד, התובעים בחרו, משיקוליהם, שלא לבצע את העבודה באמצעות הקבלן מטעם הנתבע, לקחת קבלן מטעמם, שגם לשיטת מומחה בית המשפט ביצע עבודה מיותרת ובמחיר גבוה ממחיר השוק, וכאשר כיום הסכומים הנתבעים, ובכלל זאת התיקונים שבוצעו על ידי התובעים, רחוקים מהערכות אלה של מומחה בית המשפט. זאת, כאשר כלל לא בוצעה בדיקת הצפה במרפסת, אליה הפנו מומחה בית המשפט, קבלן הנתבע וגם חברת טרמינל (עמ' 15 לחוות דעתה), על מנת לוודא האם אכן היה צורך, בזמן אמת, להחליף את כל ריצוף המרפסת ולשלם את הסכומים הנתבעים כיום על פי החשבוניות שצורפו. סירובם של התובעים לקבל את ההצעה של הנתבע היה סירוב בלתי סביר בנסיבות אלה.

על אף ששלושה בעלי מקצוע, ובכלל זאת מומחה שנשכר על ידי התובעים, מומחה בית המשפט וקבלן הנתבע, ציינו את הצורף בביצוע בדיקת הצפה, כיום לא קיימת בפני בית המשפט בדיקת הצפה בזמן אמת, למשך זמן ממושך, שתאפשר בחינת מקום הרטיבות, ושתוכיח כי החלפת כלל המרפסת, על כלל התיקונים המצורפים בחשבוניות, היתה הפתרון המתחייב לצורך הטיפול בנזילה, כנטען בכתב התביעה.

זאת, על אף שהקבלן מטעם הנתבע הציע לבצע בדיקת הצפה בהצעת המחיר כחלק מפעולותיו בטרם ביצוע החלפת המרצפות (ס' י. להצעת המחיר מיום 17.5.17 – ביצוע בדיקת הצפה למשך 72 שעות).

משכך, ייתכן וכל פירוק המרפסת נעשה ללא כל צורך, ונותר הספק האם כיום התובעים מבקשים לקבל במסגרת התביעה השבת שיפוצים של המרפסת שכלל לא בטוח שהיה בהם צורך בזמן אמת.

חוות דעת המומחה מטעם בית המשפט ניתנה בהתאם להערכתו המקצועית לעלות התיקונים לאחר שזו בוצעה, אולם על מנת לאתר את מקור הנזילה היה לדעתו צורך לבצע הצפה, בדיקה עם בלון אטימות נקז והמטרה, כשבענייננו בוצעה רק המטרה.

כמו כן, ראוי לשים לב שמדובר בבניין ישן, המרפסת שופצה כולה באמצעות התיקון, כך שלאחר השיפוץ שודרגה המרפסת וכיום לא ניתן לדעת האם שיפוץ זה, שהשביח את המרפסת הישנה, היה שיפוץ הכרחי.

משכך, לא מצאתי לנכון לפסוק לתובעים כל סכום מעבר לאמור בחוות דעת המומחה מטעם בית המשפט, כפי שנקבעה.

אני דוחה את יתר רכיבי התביעה, מאחר ולא מצאתי בהתנהגות הנתבע משום הפרת חובת תום לב, התנהגות שלא בהתאם למצופה ממוכר סביר, בפרט לאחר שהנתבע הסכים לקחת על עצמו את מלוא התיקונים של המרפסת כבר בזמן אמת, והתובעים הם שסירבו סירוב בלתי סביר לכך. מנגד, התובעים הם שנאלצו לעבור לדירה חדשה ולבצע תיקונים בנכס, מבלי שרצו בכך.

לסיכום:

לאור זאת, אני מורה כי הנתבע ישלם לתובעים סכום של 75,600 ₪ בתוספת מע"מ כדין, שהינו בגין מלוא סכום חוות דעת המומחה.

בשים לב לתוצאה אליה הגעתי, גובה חוות דעת המומחה מבית המשפט וכן הצעת מחיר קבלן הנתבע, שנערכה על פי חוות דעת התובעים וקרובה בסכומה להערכת מומחה בית המשפט, ורחוקה הרבה יותר מסכום התביעה, ומאחר והנזילה התגלתה בסמוך לאחר המכירה, איני עושה צו להוצאות וכל צד יישא בשכר עדיו, מומחיו והוצאותיו בגין תיק זה.

הסכום ישולם בתוך 30 יום מהיום, שאם לא כן יישא ריבית והצמדה על פי דין.

ניתן היום, כ"ג טבת תש"פ, 20 ינואר 2020, בהעדר הצדדים.