1. זוהי תובענה על סך של 2,688,492 ₪ שעניינה דרישה לתשלום פיצוי בגין טענה להפרת הסכם זכיינות עליו חתם התובע עם הנתבעת.
רקע עובדתי
2. הנתבעת הינה חברה המפעילה באמצעות זכיינים רשת חנויות למכירת פרחים ומוצרים נלווים תחת שם המותג "Zer4u".
3. בין התובע לנתבעת נחתם ביום 21.8.03 הסכם זכיינות להפעלת חנות פרחים – סניף מודיעין בצומת שילת.
(ראה: נספח א' לכתב התביעה).
4. לטענת התובע, הנתבעת הפרה את ההסכם ביניהם בכך ששינתה, באופן חד צדדי, את ההסכם עת קבעה מדרגות מכירה חדשות ושינתה את תמחור המוצרים בחנות, ולפיכך, זכאי התובע לפיצויים על נזקים, שלטענתו, נגרמו לו.
5. התובע גורס כי אומדן נזקיו הכספיים בגין ביטול ההסכם שלא כדין ואובדן ההכנסות העתידיות לתקופה של חמש שנים עולה כדי סכום של 1,860,919 ₪. כן דורש הוא את שוויו הריאלי של הזיכיון אותו רכש בסך של כ-400,000 ₪, עליות מעבר לחנות חדשה בסך של 144,724 ₪, עלויות רכישת קופה רושמת בסך של 23,040 ₪, וכן תשלומים בגין המחאות שבוטלו על ידי הנתבעת שלא כדין בסך של 57,820 ₪.
6. עוד דורש הוא פיצוי בגין דמי שכירות אותם שילם בסך של 41,886 ₪, שווי המלאי שהתבלה או שאינו בר שימוש בסך של כ-23,000 ₪, סך עלויות ביטול ההסכם עם חברת בזק בסך של 30,363 ש"ח, וכן סך התשלומים אותם שילם התובע עבור ביצוע הדרכות לעובדים בסך של 6,760 ₪.
7. מנגד, גורסת הנתבעת כי התובע הוא זה שהפר את הסכם הזכיינות עת שדיווח כי סיים את עבודות השיפוץ וכי החנות החדשה מוכנה להפעלה, שעה שהיתה במצב של אתר בנייה, ובכך פגע התובע במוניטין של הנתבעת. כן חולקת הנתבעת על הסכומים אותם דורש התובע בתביעתו.
ראיות הצדדים
ראיות התובע
8. התובע העיד בתצהירו ת/1 כי במשך כל תקופת היותו זכיין של הנתבעת, לאמור משנת 2003, ועד שנת 2009, מילא הוא אחר התחייבויותיו כלפיה. הסניף אותו ניהל נחשב לאחד הסניפים המובילים של הרשת.
9. בשנת 2009, לקראת סיום תקופת השכירות של החנות בסניף מודיעין- צומת שילת, שקל הוא למשש את אופציית הארכת הסכם הזיכיון בשבע שנים נוספות, ועל כן, החל לחפש נכס פוטנציאלי בקניון ישפרו סנטר בו יוכל לפעול כזכיין של הנתבעת.
10. לדבריו, נציגי הנתבעת, מר יוסי כהן, מנכ"ל פישמן רשתות, מר אירי שחר ומנהל התפעול של הנכס מר גדי בנאוליאל, והוא, ביחד עם מתווך נכסים קיימו סיור במתחם קניון ישפרו סנטר לאיתור מקום מתאים למסחר.
11. סמוך לאחר מכן, הודיע הוא לנתבעת על רצונו להעתיק את מיקום החנות מסניף מודיעין בצומת שילת לחנות בקניון ישפרו במודיעין, והנתבעת הסכימה לכך.
12. עם קבלת האישור מצד נציגי הנתבעת ובהתאם לכך נחתם בינו לבין נציגי הקניון חוזה שכירות לחנות בקניון ישפרו ובמקביל החל הוא בביצוע עבודות שיפוץ לחנות.
13. לדבריו, הנתבעת הציעה לו כי שיפוץ החנות ייעשה על ידי קבלן מטעמה. לאחר בחינת העניין, החליט להביא קבלן מטעמו, אשר הוזיל את העליות מהצעת הנתבעת ב-75%. בהסכם הזכיינות אין כל הוראה המחייבת אותו לבצע שיפוצים בסניפו באמצעות קבלן מטעם הנתבעת.
14. במהלך השיפוץ, לאחר שהשקיע בו את מיטב כספו, העלתה הנתבעת דרישות תכנוניות חדשות ביחס למבנה החנות, והוא נאלץ לבצע אותן.
15. עוד, הוסיף, כי בעיצומם של השיפוצים בחנות זומן הוא לפגישה בה נכחו גם אביו ונציגי הנתבעת, בה נתבקש הוא לעבור לנכס אחר במתחם "ONE" הסמוך לקניון ישפרו. נציגי הנתבעת הציעו לו פיצוי בסך של 20,000 ₪ בגין השיפוצים שנעשו בחנות בקניון ובנוסף הנחה בדמי השכירות החודשיים בסכום קבוע של כ-1,000 ₪.
16. ברם, הוא דחה הצעתה זו כיוון שהחנות בקניון נמצאת, לטעמו, במיקום טוב יותר, וכן מאחר שעלות השיפוצים שבוצעו על ידו, עד לאותו מועד, היתה גבוהה פי שלושה מערך הפיצוי שהוצע לו על ידי הנתבעת.
17. בעקבות דרישת הנתבעת לערוך תוכנית אדריכלית חדשה, נאלץ הוא לעצור את השיפוצים למשך כשלושה שבועות, כך ששיפוץ החנות הסתיים כעשרה ימי עסקים לאחר המועד המתוכנן, כאשר הוא נאלץ לפנות את חנותו הקודמת כאשר החנות החדשה עדיין נמצאה בשיפוצים.
18. מאחר ששיפוץ החנות לא הסתיים במועד, הודיעו לו נציגי הנתבעת כי הם סוגרים לחנותו את מרכז ההזמנות הטלפוני המכונה "קול סנטר", וכי כאשר יסתיים השיפוץ, יחודש השירות של קול סנטר.
19. ביום 14.6.09 הסתיים השיפוץ, ובאותו היום הודיע למנהל התפעול של הרשת מר גדי בנאוליאל על מוכנותו לשוב לפעילות סדירה וכי יש לפתוח את מרכז ההזמנות כמוסכם.
20. נציגי הנתבעת התנו את פתיחת מרכז ההזמנות בחתימה על הסכם מדרגות מכירה חדש, אשר, לטעמו, אינו ריאלי, לפיו הוא כזכיין מתחייב להעביר לרשת פידיון חודשי בסכומים מופרזים. חתימה על הסכם שכזה, היתה גורמת לו לקרוס כלכלית.
(ראה: נספח ד' לת/1).
21. נוכח סירובו לחתום על ההסכם החדש, לא פתחה הנתבעת את שירות מערכת הקול סנטר לסניף בבעלותו.
22. זאת ועוד, הנתבעת לא העבירה לו את ההמחאות המגיעות לו בגין עבודתו בעבר, המחאות אשר מפרעונן תכנן לשלם לספקי הסחורה, לעובדי החנות ואת דמי השכירות.
23. ניתוקו ממערכת הקול סנטר, המהווה נתח עיקרי מסך הכנסותיו, נעשה שלא כדין, באופן חד צדדי, וגרם לו לנזקים כספיים רבים.
24. בנסיבות אלה, לא נותרה לו כל ברירה והוא נאלץ לנקוט הליכים משפטיים על מנת לקבל את הכספים המגיעים לו. חרף פניותיו אל הנתבעת להגיע להסדר בעניין, הנתבעת התעלמה מפניותיו. בהתנהגותה זו הפרה הנתבעת, בחוסר תום לב, את ההסכם עימו, והסבה לו נזקים כבדים.
25. כן העיד כי המכירות בחנות עמדו בממוצע חודשי על סך של 26,599 ₪, והדרישה להתחייב למחזור מכירות גבוה וקבוע לא היתה הגיונית.
26. הנתבעת שינתה את ההסכם באופן חד צדדי עת קבעה מדרגות מכירה חדשות, ובכך הפרה את ההסכם הפרה יסודית.
27. באשר לטענות הנתבעת בנוגע לאיחור בסיום השיפוצים, הרי שהאיחור היה של 14 יום בלבד, בין יום 1.6.09 ועד ליום 14.6.09, ומהווה איחור סביר ולא הפרה בוטה של ההסכם מצידו.
28. לטענתו, נגרמו לו ראשי הנזקים הבאים:
א. אובדן הכנסותיו העתידיות- 1,860,919 ₪.
ב. סך שווי הזכיינות כ-400,000-500,000 ₪.
ג. סך עלויות המעבר לחנות- 144,724 ₪.
ד. עלות הקופה הרושמת- 23,040 ₪.
ה. סך המחאות שבוטלו על ידי הנתבעת – 57,820 ₪.
ו. סך עלויות בגין שכירת החנות- 41,866 ₪.
ז. סך מלאי שהתכלה ושאינו בר שימוש – 23,000 ₪.
ח. סך עלויות ביטול ההסכם עם חברת בזק – 30,363 ₪.
ט. סך התשלומים ששילם עבור ביצוע ההדרכות – 6,760 ₪.
סה"כ: 2,688,492 ₪.
29. התובע צירף חוות דעת חשבונאית מטעם רו"ח איתן לוי, המוצג ת/7, לפיה אובדן ההכנסות העתידיות לתקופה של חמש שנים עומד על סך של 1,860,919 ₪.
(ראה: נספח ז' לת/1).
30. על פי הערכת המומחה נגבו ממנו בפועל 14% מסך פידיון כלל מכירותיו ולא כפי שנקבע בהסכם.
31. עדות דומה העיד אביו של התובע מר צבי חזן בתצהירו ת/2.
32. כן העיד מטעם התובע מר יואב שור בתצהירו ת/3 כי שימש בין השנים 2005-2011 מנהל תחום פרחים וצמחים ברשת זר. פור. יו. במסגרת תפקידו נדרש לערוך פורמט לזרי הקטלוג וסידורי הפרחים, לתכנן ולהזמין מוצרים אשר בתחום אחריותו מספקי הרשת, לערוך ביקורות אצל זכייני הרשת ולוודא כי הללו פועלים בהתאם לנהלי הרשת.
33. במסגרת תפקידו הכיר הוא את התובע כמפעיל סניף מודיעין ועבד עימו באופן צמוד בשם הרשת.
34. לדבריו, התובע לא ביצע חריגה מהנהלים, וביצע את עבודתו נאמנה. לא ידוע לו כי היתה קיימת תקלה כלשהי בתחום שיווק מוצרי החנות על ידי התובע.
35. כן תיאר הוא את התובע כזכיין חרוץ, שעבד במו ידיו בשזירת הזרים והכנת מוצרי החנות, והקפיד על שימור איכות המוצרים ועמידה בפורמט שהוצג ללקוחות בקטלוג, הן בעניין ההזמנות שנתקבלו במערכת הקול סנטר והן בעניין הרכישות שבוצעו בחנויות.
36. כן העיד מטעם התובע מר מרקו ארוש בתצהירו ת/4 כי שימש כמנהל רשת חנויות הרשת. במסגרת תפקידו קיים הוא קשר יום יומי עם זכייני הרשת, תוך ביקור תדיר בסניפים.
37. לדבריו, התובע היה זכיין טוב, ממושמע וחרוץ. לא זכורה לו כל בעיה בנוגע לפעילותו כזכיין.
38. כמו כן, העיד מטעם התובע מר מיכה כץ בתצהירו ת/5 כי שימש כמנהל התפעול של הרשת בין השנים 2005-2008, ובמסגרת תפקידו עסק בהקמת חנויות חדשות, בליווי ובתמיכה בסניפים החדשים שהוקמו, ובביצוע ביקורות בסניפי הרשת הקיימים.
39. לעדותו, עבודתו של התובע אופיינה בחריצות רבה, ובתודעת שירות גבוהה ללקוחות הרשת.
40. עם הזמן, נוכח לדעת כי ריווחיות הסניף בצומת שילת אינה נובעת מרכישת מוצרים בחנות, אלא עיקר ההכנסות בסניף זה נעשה באמצעות מערכת הקול סנטר. לדעתו, העברת החנות למקום מרכזי יותר היתה עשויה להיטיב עם המכירות בחנות.
41. עוד העידה מטעם התובע הגב' אונית לשם ליאור בתצהירה ת/6, כי שימשה כמנהלת תפעול ברשת בין השנים 2001-2005, ובין השנים 2005-2011 שימשה כזכיין של הרשת באזור קריית אונו.
42. אף היא ציינה כי בכל הביקורות שנערכו על ידה או על ידי מי מטעמה, צלח התובע אותן בצורה טובה, והוכיח כי ניהל כהלכה את הסניף שברשותו.
43. לעדותה, טענות אשר העלתה חברת בזק בעבר כלפי הרשת, תלונות לגבי אי הספקת מלוא המוצרים על פי הזמנתם, אינן נוגעות לתובע ספציפית, אלא מדובר בתלונה גורפת כלפי כל חנויות הרשת. בכל מקרה, לתובע אין אחריות אישית לעניין זה, כטענת הנתבעת.
ראיות הנתבעת
44. מטעם הנתבעת העיד מר יוסי כהן, מבקר הפנים של הנתבעת, בתצהירו נ/7, כי היה אחראי על הנהלת החשבונות של הנתבעת, על ביצוע ביקורות פנימיות, לרבות על כל מערך ההתחשבנות אל מול הזכיינים והספקים השונים. לאחר מכן, שימש כסמנכ"ל וכמנכ"ל בפועל, והחל מחודש אוקטובר 2010 משמש הוא כמנכ"ל הנתבעת.
45. ביום 21.8.03 התקשר התובע עם הנתבעת בשני הסכמים שנועדו להסדיר את יחסיהם: הסכם זיכיון והסכם קבלנות.
46. בהסכם הזיכיון הוסדרו יחסי הצדדים בין הנתבעת לבין התובע. בין היתר, הוסכם כי התובע יעשה שימוש בזיכיון הנתבעת המקנה לה רשות לעשות שימוש בשם המסחרי של הנתבעת "ZER4U" ובשיטה המסחרית של הנתבעת לשם הפעלת חנות פרחים על ידי התובע בעיר מודיעין.
47. בהסכם הקבלנות הוסדרו יחסי הצדדים בין הנתבעת לבין התובע. הוסכם כי הנתבעת תקבל מהתובע שירותים לאספקת משלוחי פרחים ומוצרים נלווים באזורים המוגדרים בהסכם עבור לקוחות הנתבעת המופנים על ידה לתובע, באמצעות מערכת ה"קול סנטר".
48. לשם הפעלת הזיכיון, נחתם ביום 10.10.04 הסכם שכירות בין הנתבעת לבין צד שלישי, מר נחמיאס פנחס, לשם שכירות חנות במושב שילת. מעמדו של התובע בנכס הינו כבר רשות בלבד.
49. לטענתו, המשכיר לא הודיע לנתבעת על הבאת הסכם השכירות לידי סיום מוקדם ביום 1.6.09. הודעה כזו נמסרה לתובע בלבד. התובע לא עדכן את הנתבעת בדבר, והחליט על דעת עצמו לשכור נכס בקניון ישפרו סנטר ביום 1.4.09.
50. ההסכם נחתם בין התובע למשכיר החדש ללא ידיעתו או ידיעת מי מנציגי הנתבעת. בכך, פעל התובע בניגוד להסכמים בין הצדדים.
51. כאשר הודיע התובע לנתבעת כי עליה לאתר נכס אחר מאחר שהיא מתבקשת לפנות את הנכס בשילת, קבע הוא עם התובע לסייר במודיעין על מנת לאתר חנות חילופית. התובע הציג בפני ובפניו נציגי הנתבעת את הנכס בקניון ישפרו.
52. לאחר בחינת המושכר והקניון, הודיעו לתובע כי הנכס אינו מתאים להפעלת חנות של הרשת, שכן הקניון מרוחק מהעיר, ועלות המשלוחים תהיה גבוהה. כמו כן, קניון זה אינו מיועד ללקוחות הבאים לרכוש פרחים.
53. באחד מסיוריהם לאיתור נכס, הודיע לו התובע כי חתם על הסכם שכירות לקראת סוף חודש אפריל 2009 עם קניון ישפרו. לדבריו, הודיע לתובע כי בכוונתו לבטל את ההסכמים עימו שכן הגיעו מים עד נפש. התובע התחנן וביקש כי תינתן לו הזדמנות נוספת.
54. לאחר שהתובע התעקש לשכור את הנכס והבטיח כי יקיים את ההסכמים כלשונם, סוכם כי האחרון לא יבוא בכל טרונייה ככל שיתברר כי הנכס אינו מתאים לצרכיו, וכן כי כל הזכויות והחובות על פי הסכם זה יומחו לידי הנתבעת, וכי תכנון החנות ייעשה על פי תוכנית אדריכלית בהתאם לפורמט המקובל ברשת.
55. כמו כן, סוכם כי יעדי המכירות יעודכנו בהתאם לצפי אותו הציג התובע באשר לגידול במכירות שיחול בעקבות המעבר לחנות החדשה, בהתאם למדרגות שסוכמו בין הצדדים.
(ראה: נספח 5 לנ/7).
56. עוד, הוסיף, כי לא סוכם עם התובע כי עבודות ביצוע התאמת החנות תעשה על ידי קבלנים מטעם הנתבעת או מטעמו. כל חנויות הרשת נבנות על פי תוכנית אדריכלית אותה מכין אדריכל הנתבעת, כקבוע בהסכמים שנחתמים מול כל זכייני הרשת.
57. התובע נפגש עם אדריכל הנתבעת, מר נועם הלמר, במהלך חודש אפרי 2009, והאחרון שלח אל התובע מספר סקיצות העמדה של החנות. ביום 16.5.09 נשלחה אל התובע תוכנית מפורטת לביצוע בפועל, והתובע נדרש להקים את החנות על פיה.
(ראה: נספח 7 לנ/7).
58. לדבריו, בחודש מאי 2009 פנתה אליו סמנכ"ל השיווק של חברת מבני תעשייה בע"מ, אשר בעל השליטה בה מחזיק גם במניות הנתבעת, וטענה כי המנכ"ל הקודם של הרשת, מר עמי פליישר, התחייב לשכור חנות במתחם ONE. בשל כך, הציע הוא לתובע לשפותו על ההוצאות המעטות שהיו לו עד לאותו מועד, ככל שהיו.
59. בפגישה שנערכה בין הצדדים, גרס התובע כי ימלא אחר כל הוראות ההסכמים ולא יפר אותם ואילו אביו ציין כי יעדי המכירות גבוהים מדי.
60. לעדותו, התובע הודיע לו כי אין בכוונתו להעתיק את החנות מקניון ישפרו סנטר למתחם ONE, כפי שהוצע לו. כמו כן, אישר את התחייבותו ליעדי המכירות החדשים.
(ראה: נספח 8 לנ/7).
61. לאור זאת, נשלח לתובע סיכום מעודכן של הסכמות הצדדים.
(ראה: נספח 9 לנ/7).
62. ביום 1.6.09 הודיע התובע כי החנות החדשה פתוחה לקהל וכי כל עבודות השיפוץ הסתיימו. על כן, פנה בבקשה כי יחברו את החנות הן למערכת המיחשוב והן למרכז ההזמנות על מנת שיוכל לפתוח את הסניף לעוברים ולשבים. לדבריו, אישר בקשה זו בהנחה כי החנות אכן מוכנה.
63. ביום 9.6.14 הגיע לבקר בחנות ולהפתעתו התברר לו כי מדובר באתר בנייה לכל דבר ועניין: לא הושלמו עבודות הבנייה בנכס, לא נתלה שילוט עם שמה של הנתבעת, סמלי הלוגו לא נתלו על החנות, תנור אפייה ענק, אשר היה שייך לחנות שהיתה שם קודם עמד במרכז החנות, החנות לא היתה ממוזגת, המקרר לשימור הפרחים לא פעל והפרחים והסחורה עמדו בתפזורת במרכז החנות כשהם מלאים באבק ובלכלוך.
64. לגרסתו, בשל הפרות התובע את ההסכמים, הללו בטלים. התובע הודיע לו כי מאחר שההסכמים בוטלו, אין בכוונתו לשלם את חובותיו לספקים השונים. אכן התובע נותר חייב כספים לספקים שונים, כספים אותם היתה צריכה לשלם.
65. מעשיו של התובע גרמו לנתבעת פגיעה קשה במוניטין שלה. התובע שיקר במצח נחושה כאשר דיווח כי סיים את עבודות השיפוץ וכי החנות מוכנה להפעלה, כאשר, בפועל, החנות היתה אתר בנייה.
66. עוד, הוסיף, כי במשך כל שנות עבודתו אצל הנתבעת, הפר התובע את הסכמי הזכיינות והקבלנות באופן תדיר. בפעם הראשונה, נאלץ לטפל בעניין בזק הנזכר ומעשיו גרמו לנזקים כבדים לנתבעת.
67. לדבריו, התריע בתובע מספר פעמים כי הוא מנהל את הזיכיון בניגוד להסכמים בין הצדדים ובדרך בלתי מקובלת וחסרת תום לב, וכי תוצאות הפעילות של התובע העידו כי קיימת בעיה באופן ניהול הזיכיון על ידו.
68. כך, למשל, על פי עסקה שנחתמה בין הנתבעת לבין חברת בזק, היה על זכייניה לספק מוצר ייחודי ללקוחות חברת בזק. התובע היה אמור לספק 1,200 יחידות ללקוחות שונים. התובע דיווח כי אכן עשה זאת, אך בדיעבד התברר כי סיפק 1,108 יחידות בלבד.
69. מקרה זה לא היה ייחודי והדבר בוצע על ידי זכיינים נוספים, ולאור זאת, איימה הנתבעת לבטל את ההסכמים עם התובע ועם זכיינים נוספים, אך לאור בקשות הזכיינים האחרים ולאחר חתימה על הסדר עם בזק, סוכם עם הזכיינים ועם התובע כי יקוזזו סכומים אלו מחשבונו.
70. על פי נוהלי הנתבעת, כל תוצרי ימי ההדרכה שנערכו על ידי זכיין מסוים, נלקח על ידו לחנותו ונמכרים על ידו שם ללקוחותיו השונים. לפיכך, לא נגרם כל נזק לתובע והוא אף הרוויח מכך.
71. כן, הדגיש, כי הנתבעת אינה חבה לתובע דבר, אלא התובע הוא זה שחב לה פיצוי מוסכם כקבוע בהסכם הזכיינות, ואף לא שילם את חובותיו לספקים השונים.
72. כן העיד מטעם הנתבעת מר מאיר שחר, מנכ"ל פישמן רשתות בע"מ, בתצהירו נ/3 כי הינו אחראי על מנכ"ל הנתבעת, מר יוסי כהן. לבקשת האחרון הצטרף אליו לאיתור מושכר לפתיחת חנות ZER4U בעיר מודיעין.
73. לאחר ביקור במתחם ישפרו סנטר הודיע הוא למר יוסי כהן כי הנכס אינו מתאים להפעלת חנות הרשת, והורה לו לאתר נכסים חילופיים בעיר מודיעין.
74. לימים, התברר לו כי התובע עשה דין לעצמו והתקשר ישירות אל מול משכיר הנכס, בניגוד להוראות ההסכמים החתומים בין הצדדים. לדבריו, סבר כי יש לבטל את ההסכם עם אותו זכיין אך מר כהן עדכן אותו כי העמיד את הנתבעת בפני מצב מוגמר, והתחייב שלא להפר את ההסכמים, וביקש לתת לו הזדמנות נוספת להפעלה.
75. בתחילת חודש מאי 2009, פנתה אליו סמנכל"ית השיווק של חברת "מבני תעשייה" והודיעה לו כי הייתה התחייבות קודמת של המנכ"ל הקודם של הנתבעת, מר עמי פליישר, לשכור חנות פרחים במתחם ONE. בנסיבות אלה, ביקש ממר כהן לבדוק את האפשרות לפיה התובע יעתיק את חנותו למתחם ONE הסמוך.
76. במהלך פגישה עם התובע, בה היה נוכח אף הוא, התובע החליט כי אינו מעוניין להעתיק את החנות למתחם ONE בשל ההוצאות שנשא בהן עד אז. התובע ואביו ביקשו להקטין את יעדי המכירות שנקבעו בין הצדדים בשיעור של 10% והתובע התחייב לקיים את כל ההסכמים בין הצדדים.
77. ביום 9.6.09 נסע הוא ביחד עם מר כהן לביקור בחנות הנתבעת בירושלים, ובדרך קבעו לבקר בחנות התובע על מנת לברכו לרגל פתיחת החנות החדשה. בהגיעם למקום, חשכו עיניו, לדבריו, שכן ברחבת הכניסה נמצאה פסולת בניין.
78. כמו כן, מעל לחלון החנות התנוסס שלט של "פיצה מטר". דהיינו, היה מדובר באתר בנייה לכל דבר ועניין.
79. לעדותו, אמר למר כהן כי הם סיימו את יחסיהם עם התובע, שכן נוהג הוא לא לדווח אמת ועושה דין לעצמו.
80. כן העיד מטעם הנתבעת מר עידן נסימי, מנהל התפעול של הנתבעת, בתצהירו נ/4 כי הצטרף לביקור בחנות החדשה של התובע, וכי התברר כי מדובר היה באתר בנייה לכל דבר ועניין.
81. כן, העיד, מר נועם הלמר, בתצהירו נ/5 כי הינו אדריכל במקצועו ונותן שירותי תכנון לנתבעת בנכסיה.
82. לדבריו, כפי שסוכם עם התובע ועם מר כהן, הכין מספר סקיצות ראשוניות של החנות החדשה, וביום 16.5.09 הכין תוכנית מלאה לביצוע.
83. כן הגישה הנתבעת חוות דעת מטעמה של רו"ח גיא גזית, המוצג נ/6, באשר לשאלת הנזק שנגרם לתובע בגין אובדן הכנסות ובגין אובדן הזיכיון.
84. לאור אי עמידת התובע בהתחייבויותיו לחברה, לרבות אי עמידה ביעדי המכירה, קובע סעיף 2 להסכם כי תקופת הזכיינות תהא שבע שנים מיום חתימת ההסכם, קרי, עד לחודש אוגוסט 2010. לאמור, חוות דעתו בעניין אובדן ההכנסות העתידיות התייחסה לתקופה של שנתיים בלבד, ולא של חמש שנים, כפי שקבע מומחה התובע.
85. עוד, הוסיף, בחוות הדעת כי התובע דורש תשלום בגין עלויות המעבר לחנות החשה במתחם ישפרו סנטר בשיעור של 144,724 ₪, אולם בעת אומדן אובדן הרווחים יש להפחית מהתזרים נטו את העלויות אותן היה אמור להשקיע בחנות ובעיקר העלויות ההתחליות של שיפוץ והתאמת המקום החדש לצורכי הרשת.
86. באשר לתביעת התובע לאובדן הזיכיון גורס הוא כי בהתאם להסכם, התובע אינו יכול למכור את הזיכיון לצד שלישי ללא אישור הנתבעת, ועל כן, התובע אינו יכול לתבוע בגין רכיב זה.
87. יתרה מזאת, אובדן הכנסות עתידי כבר כולל בחובו את הנכסים המהווים את בסיס הפעילות, הזיכיון, ולא ניתן לתבוע גם אובדן רווח על פי הכנסות עתידיות וגם אובדן של הזיכיון.
הכרעה
88. בפני תביעה לתשלום פיצוי בגין טענה להפרת הסכם זכיינות עליו חתומים הצדדים. לטענת התובע, הנתבעת הפרה את ההסכם באופן חד צדדי ועל כן עליה לשפותו על הנזקים שנגרמו לו. מנגד, גורסת הנתבעת כי התובע הוא זה שהפר את ההסכמים שנחתמו עימה, ולפיכך, ביטלה את ההסכמים עימו כדין.
89. לאחר שעיינתי ושקלתי את טענות הצדדים, עיינתי בראיותיהם ובעדויותיהם, הגעתי לכלל מסקנה כי הצדק הינו עם התובע, וכי הנתבעת ביטלה את ההסכם, באופן חד צדדי, ולפיכך, עליה לפצות את התובע בגין נזקיו, והכל כפי שיפורט כדלקמן.
90. לטענת הנתבעת, ביטלה היא את ההסכם עם התובע שכן מדובר היה בזכיין בעייתי, אשר נהג לשקר לה ולרמותה כדרך קבע. כך, הציג בפניה מצג שווא שיקרי כאשר דיווח לה כי חנותו החדשה מוכנה לפעולה, בעוד שבפועל החנות היתה רחוקה מסיום עבודות הבנייה וההתאמה והופעלה מאתר בנייה.
91. בעניין זה מוצאת אנוכי את גרסת התובע כאמינה ומהימנה עלי באשר התובע הציג בפני מלבד עדותו, אף עדויות עקביות של מספר עדים, קרי, מר יואב שור, הגב' אונית לשם ליאור ומר מרקו ארוש, אשר עבדו עימו במסגרת תפקידם, מטעם הנתבעת, והעידו כי התובע היה זכיין מצטיין וכי צלח כל ביקורת שהיתה לו, מטעם הנתבעת.
92. כך, העיד מטעם התובע מר יואב שור כי התובע הינו זכיין ראוי, חרוץ ובעל מוטיבציה לקידום סניפו ושמירה על שמה הטוב של הרשת. כך גם העידו הגב' אונית לשם ליאור ומר מרקו ארוש.
93. מנגד, העידו עדי הנתבעת אודות סיטואציה אחת בלבד בה התובע לא נהג כראוי, והיא שדיווח כי הסניף החדש מוכן לפעולה בעוד שבפועל מדובר היה באתר בנייה שלא הושלם.
94. הנתבעת לא שלחה לתובע מעולם הודעות בכתב בעניין הפרת ההסכם, דרישה לתיקון ליקויים שנמצאו בסניפו או כל מכתב אחר, ויש בכך כדי להעיד כי התובע עמד כיאות בדרישות הרשת כזכיין.
95. התובע, אשר ביקש להאריך את הסכם הזכיינות עימו, נאלץ לאתר מקום חילופי לחנותו שהיתה בסניף מודיעין צומת שילת, לאחר שבעל הנכס ביקש לסיים את תקופת השכירות שלו שם, ולשם כך, שכר חנות חילופית בקניון ישפרו סנטר.
96. לטענת הנתבעת, הפר התובע את ההסכם עימה בכך שחתם על הסכם שכירות ביחס לחנות חדשה, מבלי לקבל את הסכמתה לכך והציב לה עובדה מוגמרת, ברם, הנתבעת לא הציגה בפני כי ראייה לאי הסכמתה למעבר התובע לנכס החדש.
97. הראיות אשר הוצגו בפני תומכות במסקנה כי הנתבעת תמכה במעבר התובע לחנותו החדשה בקניון ישפרו סנטר ואישרה את מעברו לחנות זו. הנתבעת ערכה ביקורים בנכס, באמצעות נציגיה השונים, במספר הזדמנויות. הנתבעת לא הביאה הצעה משלה לנכס אליו יכול היה התובע לעבור, ואף אדריכל מטעמה הכין תוכנית לביצוע לשם התאמת החנות החדשה לצורכי הרשת.
98. רק לאחר שהתובע החל בשיפוץ החנות החדשה, זומן הוא לפגישה עם נציגי הנתבעת בה נמסר לו כי מתפנה נכס אחר במתחם ONE, וכי הם מעוניינים כי התובע יעתיק את חנותו לשם. התובע סירב לאור עלות השיפוצים שכבר בוצעו על ידו בחנות החדשה.
99. הנתבעת דרשה מהתובע כתנאי להסכמתה לפתיחת הסניף החדש בחנות החדשה, כפי שחפץ, כי יסכים לקביעת מדרגות מכירה חדשות בחנות, אשר אינן סבירות. בכך, נהגה הנתבעת בחוסר תום לב בקיום חוזה, ולמעשה, העמידה את התובע בסיטואציה בה נאלץ, בלית ברירה, להתחייב למדרגות רכישה בחנות בשיעור של כמעט פי שלושה מידי חודש, שזה פירוטו:
"06/2009 - 20,000
07/2009 - 30,000
08/2009 – 40,000
09/2009 – 50,000
01/2010 – 60,000
04/2010- 70,000 ".
(ראה: נספח ד' לת/1).
100. וכך כתב התובע בהודעת הדואר האלקטרוני אותה שלח למר גדי בנאוליאל, מנהל התפעול של הנתבעת: "כך או כך אין לי ברירה. במידה ואכשל, וסביר להניח שאכשל כי סניפים מובילים ברשת לא מגיעים לפידיונות כאלו בחנות, והיעד אסטרונומי, בעודה שנה כנראה אעביר את הסניף לידכם שתוכלו אתם לעמוד ביעדים אלו...".
101. מעדות התובע בפני נובע כי ניסה, ככל שביכולתו, להמשיך ולהיות זכיין של הנתבעת, והסכים, בלית ברירה, לכל תנאיה ובנסותו לשמור על מקור פרנסתו, חרף ניסיונות הנתבעת להכשילו.
ואלה דברי עדותו בחקירתו הנגדית לעניין זה:
"ש. אני מפנה אותך לנספח ד' לתצהירך, האם התחזיות המפורטות פה נערכו על ידך?
ת. מעיין ומשיב שחס ושלום, בחיים לא.
ש. אז אתה אומר שהנתונים שם לא בסדר?
ת. לא, אני אומר שהנתבעת המציאה לי, הביאה לי. והיא גם אילצה אותי לחתום על הנספח הזה.
ש. מתי הוא נערך?
ת. זומנו לפגישה שהיתה תוך כדי השיפוץ. זה היה לקראת סיום השיפוץ, לדעתי בסוף מאי ופתאום הוציאו לי את ההסכם החדש הזה וביקשו ממני לחתום. כשהתחלתי לקרוא, לא היתה לי עם זה שום בעיה אבל אחרי זה הגעתי למדרגות המכירה בחנות ואמרתי למנכ"ל שאיני יכול לחתום על מסמך כזה כי הדרגות האלה לא ריאליות ואם תסתכל בטבלה לא תצליח להגיע גם לא לחמישים אחוז. וזה לא נכון שאני המצאתי את הנתונים האלה וזה שקרי."
(ראה: פרטיכל בעמוד 10 שורות 1-15).
102. כן, עולה מן הראיות כי הנתבעת ביטלה את ההסכם באופן חד צדדי, בניגוד לסעיף 16.2 להסכם הזכיינות אשר קובע מפורשות כי ביטול הסכם מחייב הודעה מסודרת בכתב.
וזה לשון סעיף 16.2 להסכם הזכיינות:
"בכל אחד מהמקרים המפורטים להלן (אחד או יותר) תהיה החברה זכאית (אך לא חייבת) ע"י מסירת הודעה בכתב, להביא לסיום מוקדם של הסכם זה ולדרוש את פינוי היחידה ..."
103. הנתבעת שלחה לתובע הודעה בכתב על ביטול ההסכם עימו רק ביום 28.6.09, בעוד שבפועל לא חידשה את פעילות הקול סנטר בחנותו מרגע תחילת השיפוצים. לטעמי, מדובר בהתנהגות חסרת תום לב בקיום חוזה המנוגדת לכללי חוק החוזים, כדלהלן.
104. סעיף 39 לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1973, קובע כדלקמן:
"39.בקיום של חיוב הנובע מחוזה יש לנהוג בדרך מקובלת ובתום לב; והוא הדין לגבי השימוש בזכות הנובעת מחוזה."
105. הלכה היא כי על הצדדים המתקשרים בחוזה לפעול להתקשרותם בתום לב ולבצע החוזה ותכניו בתם לב. בעניין זה נקבע בע"א 2239/06 אילן אמיר חברה לבנין והשקעות בע"מ נ' עיריית הרצליה, (פורסם בנבו) כדלקמן:
" עקרון תום הלב – כעקרון כללי – מורה כי "השמירה על האינטרס העצמי צריכה להיות הוגנת ותוך התחשבות בציפיות מוצדקות ובהסתמכות ראויה של הצד האחר". גרימת עיכובים בלתי סבירים בהשלמת החוזה עשויה להוות חוסר תום לב בקיום חוזה והפרה של החוזה. אין הכרח בקיום הוראה מפורשת בחוזה כדי להביא לתוצאה זו. ודוק: לא עצם היעדרה של הוראה מפורשת בעניין זה בחוזה מהווה חוסר תום לב. חוסר תום הלב טמון בפגיעה בהצלחתו של החוזה שתוכנן ובאינטרסים של הצד השני."
כן ראה: ע"א 1351/06 עו"ד מועין דאוד ח'ורי נ' חברת ארמון ההגמון (קסר אלמוטראן) בע"מ, (פורסם בנבו) כדלקמן:
"בעקרון תום הלב שבסעיף 39, כחלק מהותי מהעיקרון הכללי של ועשית הישר והטוב שבמשפט העברי, מסרה הרשות המחוקקת בידי הרשות השופטת מכשיר רב עצמה, ומתוך כך גם רב אחריות, אשר שתי תוצאות לו: יש וחוסר תום הלב אין בו אלא כדי התנהגות שלא לפי 'מדת חסידות' ללא נפקות משפטית ואין בית-המשפט כופה עליה, ויש וחוסר תום הלב מגיע כדי הצורך ללכוד את הנוהג כך בערמתו, לעמוד כנגדו, 'להפר עצתו ולבטל מחשבתו הרעה'. הכל לפי הענין והכל לפי הנסיבות, מתוך דימוי מילתא למילתא. ועל בית המשפט, בהשתמשו בעקרון תום הלב, לנהוג במירב הזהירות לפי נסיבותיו של כל ענין וענין המובא לפניו. מצד אחד, במידה ובהתנהגות אחד מבעלי-הדין יש משום התנהגות של 'נבל ברשות החוק' יכפה על קיום החיוב שבחוזה, או השימוש בזכות הנובעת ממנו, בדרך מקובלת ובתום לב; ומצד שני - במדה ובהתנהגות אחד מבעלי-הדין אין אלא משום פגם 'במדת חסידות' ימנע מהפיכתו לדין גמור שכופין עליו."
עוד ראה: ע"א 8910/05 א. אדמון בע"מ נ' זלמה וינבלט, (פורסם בנבו) כדלקמן:
"החובה לקיים חוזה בתום לב ובדרך מקובלת, חובה הקבועה בסעיף 39 לחוק החוזים (חלק כללי), בדומה לחובה לנהוג כך במסגרת משא ומתן לקראת כריתתו של חוזה, לפי סעיף 12(א) של החוק הנ"ל, חלה על כל אדם, בין אם הוא עושה כן בשמו ובין אם עושה כן עבור אחר. "הצד" שעליו חלה החובה האמורה יכול שיהיה לא רק "הצד" לכריתת החוזה, אלא גם הצד לניהול המשא ומתן, והיותו שלוחו של אחר, אינה פוטרת אותו מחובה זו."
106.משמע, הנתבעת נהגה בחוסר תום לב וביטלה את ההסכם שלא כדין שעה שהתובע ניסה לקיים החוזה ככל יכולתו והבנתו הכלכליים. על כן, זכאי התובע לקבל פיצוי על נזקיו.
107. סעיף 2 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), התשל"א-1970, קובע כדלקמן:
"2.תרופות הנפגע
הופר חוזה, זכאי הנפגע לתבוע את אכיפתו או לבטל את החוזה, וזכאי הוא לפיצויים, בנוסף על אחת התרופות האמורות או במקומן, והכל לפי הוראות חוק זה.
לעניין זה ראה: ע"מ 9825/05 סמיר מוחמד חג' אחמד חמדאן נ' סמיר מוחמד חמדאן חג' אחמד, (פורסם בנבו) כדלקמן:
"כפי שקובע סעיף 2 לחוק התרופות, הפרת חוזה מעמידה בפני הנפגע שלוש אפשרויות אותן ביכולתו לדרוש – אכיפת החוזה, ביטולו וקבלת פיצויים בגין ההפרה."
עוד ראה: ע"א 9371/00 אלבשארה לעידוד תיירות בע"מ נ' קוסטודיה פרנציסקנה דה טרה סנקטה, פ"ד נו(4) 798, כדלקמן:
"חוק התרופות קובע כי מקום שחוזה מופר, "זכאי הנפגע לתבוע את אכיפתו או לבטל את החוזה, וזכאי הוא לפיצויים, בנוסף על אחת התרופות האמורות או במקומן" (סעיף 2). נמצא, כי הפרת החוזה אין בה, כשלעצמה, להביא לסיום החוזה. המפר את החוזה אינו יכול להשתחרר מהחוזה על-ידי הפרתו. ההפרה מעניקה לצד הנפגע ברירה: ירצה, יתעלם מההפרה, תוך שהחוזה ימשיך לעמוד בעינו. אין בכך כדי להשפיע על חיוביו שלו או על זכותו לפיצויים בגין הפרת החוזה; ירצה, יתחשב בהפרה ויבטל את החוזה. חוק התרופות ממשיך וקובע כי ביטול החוזה בגין הפרתו אפשרי אם ההפרה היא יסודית (סעיף 7(א)). אם ההפרה אינה יסודית, מותנית הזכות לבטל את החוזה במתן ארכה (סעיף 7(ב)). נמצא, כי אם חוזה הופר הפרה יסודית, מעניק חוק התרופות לצד הנפגע את הכוח לבטל את החוזה. כנגד כוח זה של הנפגע עומדת כפיפותו של המפר לתוצאות ההפרה (ראו ד' אבן "משמעותה של ה'זכות' לתרופות בגין הפרת חוזה" [18]). את כוח הביטול יש כמובן להפעיל בתום-לב . יש להודיע על הביטול למפר תוך זמן סביר לאחר שנודע לנפגע על ההפרה (סעיף 8 לחוק התרופות). נמצא כי הביטול הוא פעולה משפטית חד-צדדית אשר שכלולה מחייב קליטה (אך לא הסכמה) של המפר."
108.כאמור, במקרה דנן הנתבעת הפרה את ההסכם בין הצדדים, ולפיכך, הפרה זו מזכה את הצד הנפגע על פי החוק והפסיקה דנן בזכות לדמי השבה ולפיצוי.
109.לפיכך, לאור טעמים אלה, הנני מקבלת התביעה.
דמי הנזק
התובע העריך בתביעתו את נזקיו הכספיים, כדלקמן:
א. אובדן ההכנסות העתידיות לתקופה של חמש שנים - 1,860,919 ₪
110. לעניין זה הציג התובע חוות דעת מטעמו של המומחה רו"ח מר איתן לוי. בעניין זה מקבלת אנוכי את טענת מומחה הנתבעת מר גיא גזית לפיה נותרה עוד שנה וחצי עד שתקופת הזיכיון של התובע תבוא לסיומה, ולא חמש שנים, כטענת התובע. התובע לא הציג בפני כל מסמך המעיד על כך כי ההסכם בין הצדדים הוארך לתקופת האופציה, לאמור, לשבע שנים נוספות.
111. הנני קובעת כי התובע זכאי לפיצוי בגין אובדן הכנסות, לכל היותר, לתקופה שמיום הביטול, קרי, 28.6.09, ועד ליום 20.10.10, סיום תקופת הסכם הזכיינות.
112. בשנה הראשונה העריך מומחה התובע את רווח התובע בשיעור של 318,300 ₪, ובשנה השנייה העריך את רווח התובע בשיעור של 333,620 ₪. כאמור, יש לפסוק לתובע פיצוי בגין מחצית מהסכום עבור השנה השנייה שכן הסכם הזיכיון עתיד היה להסתיים כעבור שנה וחצי, קרי, סך של 166,800 ₪.
113. מכל האמור לעיל, עולה כי התובע זכאי לפיצוי בגין אובדן רווחים בסך של 485,110 ₪ בלבד.
ב. שוויו הריאלי של הזיכיון אותו רכש בשיעור של כ-400,000 ₪
114. לעניין רכיב זה, מקבלת אנוכי את טענות מומחה הנתבעת מר גיא גזית כי בהתאם להסכם, התובע אינו יכול למכור את הזיכיון לצד שלישי ללא אישור הנתבעת ועל כן התובע אינו יכול לתבוע בגין רכיב זה.
115. יתרה מזאת, אובדן הכנסות עתידי כבר כולל בחובו את הנכסים המהווים את בסיס הזיכיון, ולא ניתן לתבוע גם אובדן רווח על פי הכנסות עתידיות וגם אובדן של הזיכיון, שכן הדבר יהווה כפל פיצוי.
ג. עליות מעבר לחנות חדשה בסך של 144,724 ₪
116. בעניין זה לא מצאתי לנכון לפסוק פיצוי לתובע שכן על פי סעיף 5.3 להסכם הזכיינות עלויות המעבר תחולנה על התובע בלבד.
ד. עלויות רכישת קופה רושמת בסך של 23,040 ₪
117. התובע השתמש בקופה הרושמת עוד בהפעלת החנות הישנה, ועל כן, לא מצאתי לנכון לפסוק לו פיצוי בגין רכיב זה.
ה.פיצוי בגין דמי שכירות אותם שילם בסך של 41,886 ₪
117. בעניין זה לא מצאתי לנכון לפסוק פיצוי לתובע שכן הנתבעת לא עשתה כל שימוש במושכר, שכן התובע טרם החל את פעילותו בחנות החדשה. על כן, הוצאות השכירות מהוות חלק מהוצאות המעבר ולא מצאתי לנכון לפסוק לתובע כפל פיצוי בשל רכיב זה.
הוצאות נוספות
ו. המחאות שבוטלו על ידי הנתבעת שלא כדין בסך של 57,820 ₪
ז. שווי המלאי שהתבלה או שאינו בר שימוש בסך של כ-23,000 ₪
ח. עלויות ביטול ההסכם עם חברת בזק בסך של 30,363 ₪
ט. התשלומים אותם שילם התובע עבור ביצוע ההדרכות בסך של 6,760 ₪.
118. באשר לארבעת רכיבים אלה, אף שמקבלת אנכי התביעה על פי הנימוקים שפורטו דלעיל, הרי שלגישתי, הללו מנופחים, אינם מוצדקים ונעדרי ביסוס של ממש. נראה הוא כי הללו נועדו להגדיל את סכום התביעה ולא מצאתי מקום לפסוק לתובע פיצוי בגינם.
119. בנסיבות אלה, צירוף כל הסכומים אשר על הנתבעת לשלם, איפוא, לתובע הינו בסך של 485,110 ₪ בלבד.
120. סכומים אלה ישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה ועד ליום התשלום המלא בפועל.
121. כן תשא הנתבעת בהוצאות התובע ובשכ"ט עו"ד בסך של 12,500 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד לתשלום המלא בפועל.
ניתן היום, 10 נובמבר 2014, בהעדר הצדדים.
