ת"א
בית משפט השלום אשדוד
|
38502-01-16,14888-05-16
25/01/2017
|
בפני השופט:
יהודה ליבליין
|
| - נגד - |
המבקש:
אורי אטיאס
עו"ד א' הראל
|
המשיבים:
1. מוניות הנמל אשדוד בע"מ
2. בארי מיכאל
עו"ד ש' אלון
|
| החלטה |
בפני בקשת התובע להתיר את תיקון כתב התביעה על דרך של הוספת נתבעת נוספת, היא חברת מ.ב. מוניות הנמל בע"מ (להלן – "החברה החדשה").
על-פי הנטען בבקשה, הקים המשיב 2 את החברה החדשה לאחר שנדחתה בקשת המשיבה 1 לקבלת סעד זמני, ומשהבין המשיב 2, כך על-פי הטענה, כי סיכויי המבקש (התובע) לזכות בתביעתו גבוהים.
הוסף, כי לאחר הקמת החברה החדשה יצק לתוכה המשיב 2 את כל פעילותה של המשיבה 1.
המשיבים מתנגדים לבקשה. לטענתם, בסמוך לאחר שהוגשה הבקשה ,היו המשיבים נכונים לייתן בידי המבקש התחייבויות לקיום פסק הדין, ככל שיזכה בתביעתו, אך המבקש דחה הצעה זו.
לטענתם המשיבים טענות המבקש הן בגדר לשון הרע, שכן אין בכוונת המשיבים והחברה החדשה להונות איש, והמשיב 2 עדיין מוכן להתחייב באופן אישי לשלם את הסכום שייפסק, אם ייפסק.
לבסוף טוענים המשיבים, כי אין כל עילה להרמת המסך, וכי זו עשויה לקום רק כאשר מוכח באופן פוזיטיבי נסיון להתחמק מתשלום חוב.
דין הבקשה להידחות משני טעמים.
ראשית, בהעדר ראיה של ממש להברחת נכסים מהמשיבה 1 לחברה החדשה. בהקשר זה טוען המבקש בסעיף 3 לתצהירו, כי למיטב ידיעתו הועברה פעילותה של המשיבה לחברה החדשה. לא רק שלאמירה זו אין כל גיבוי ראייתי של ממש, הרי שאין גם בתצהיר כל הסבר מהו מקור הידיעה.
לפיכך, בהעדר תשתית ראייתית, דין הבקשה להידחות.
שנית, מעבר לאמור לעיל, אמנם גישת בתי המשפט בתיקון כתבי טענות היא גישה ליברלית (ר' ע"א 3092/90 אגמון נ' פלדבוי, פ"ד מו(3) 214 (1992)). אך יחד עם זאת, ככל שהשלב בו מועלית הבקשה הוא מאוחר יותר, והתיקון איננו נדרש לצורך בירור השאלות שבמחלוקת, אלא לצורך בירור טענות חדשות שלא נטענו מלכתחילה, אזי הנטייה היא שלא להתיר את תיקון כתבי הטענות, בפרט כך כאשר אין בדחיית הבקשה כדי לחסום את המבקש מלהעלות את טענותיו במסגרת הליך אחר.
כך בענייננו, ההליך מצוי בשלב מתקדם, לאחר שהצדדים הגישו תצהירים מטעמם, וההליך קבוע לשמיעת ראיות. בהתאם, משמעות קבלת הבקשה, היא חזרה ל"משבצת" של תחילת ההליך, וזאת אין לקבל שכן יש בכך כדי לסרבל ולהשהות את ההליך שכבר נמצא בשלב מתקדם עד מאוד.
זאת ועוד, ככל שהתובע יזכה בתביעתו, ויוכל להוכיח את טענותיו בבקשה זו, הרי שהוא יהיה רשאי להעלות את טענותיו במסגרת הליכי ההוצאה לפועל, כעולה מן הפסיקה העניפה שצוטטה בבקשתו.