בזמן התיקונים ניתן להמשיך לגור בדירה ואין צורך בדיור חלופי.
10.התובעים מבקשים לזכותם בסך של 59,033 ₪ בגין תיקון הליקויים וכן בסך של 23,403 ₪ ביחס לנושאים שהושארו להכרעה שיפוטית. בנוסף, ציינו התובעים בסיכומים מטעמם כי "היות והתובעים השיגו על ממצאי 2 חוות דעת בס וביקשו את חקירתו – מבוקש להוסיף לסכומים אלה את הסכומים הבאים..." (סעיף 18 לסיכומי התובעים). ב"כ התובעים מפרטת בסיכומיה 25 נושאים, בהם לשיטתה, אין לקבל את קביעת מומחה ביהמ"ש כפי שצוינה בחוו"ד מומחה ביהמ"ש, אלא יש לעדכן את הסכום בהתאם לחקירתו או להעדיף את הסכומים שנקבעו ע"י מומחה התובעים.
11.הנתבעת טוענת כי "אין בנימוקי ב"כ התובעים המפורטים בסיכומיהם טעם כבד משקל המצדיק סטייה ממצאיו של המומחה." (סעיף 7 לסיכומי הנתבעת). הנתבעת מתייחסת בסיכומיה לסכומים השנויים במחלוקת כפי שעלו מתוך סיכומי התובעים.
12.הריני ערה לטענת התובעים לפיה מומחה ביהמ"ש אינו מומחה מוסכם, ומשכך חוות דעתו אינה מאיינת את חוות דעת הצדדים ואינה עדיפה עליהן, אולם עיון בחו"ד מומחה ביהמ"ש מלמד כי מדובר בשתי חוות דעת מקיפות ויסודיות, ולא מצאתי כי קיימות נסיבות חריגות, אשר יצדיקו סטייה גורפת מקביעות המומחה בס. המומחה בס נחקר ארוכות על חוות דעתו והשיב בצורה מקצועית לשאלות שהופנו לו. המומחה בס לא היסס לתקן נושאים בהן חש כי שגה וניכר כי הינו בקיא בנושא ובממצאים שנקבעו על ידו. בנוסף, מתוך סיכומי הצדדים עולה כי הצדדים מסכימים לקבל את חוו"ד מומחה ביהמ"ש כבסיס, אולם חלוקים על הסכומים שיש להוסיף לה (לשיטת התובעים) או להפחית ממנה (לשיטת הנתבעת).
לאור האמור, נוכח התרשמותי מאיכותה של חוות הדעת וממומחיותו של המומחה בס, ובשים לב להלכה הנוהגת לפיה ככלל, יאמץ בית המשפט את חוות דעתו של מומחה אשר מונה על ידו בהיותו מומחה בלתי תלוי (ע"א 293/88 חברת יצחק ניימן להשכרה בע"מ נ' מונטי רבי (31.12.88)), הריני מאמצת את ממצאי חוו"ד מומחה ביהמ"ש, בכפוף לאמור להלן.
ליקויים בדירה
13.כאמור, בחוו"ד בס הראשונה העמיד המומחה בס את עלות התיקונים על סך 23,360 ₪. בחוו"ד בס השנייה, בצירוף תשובות בס מיום 14.8.13, נקבעו תיקונים בסך של 6,730 ₪. בסך הכל קבע המומחה תיקונים בסך 30,090 ₪ (בתוספת 20% ובצירוף מע"מ).
התובעים חולקים על מספר עלויות שנקבעו בחוו"ד מומחה ביהמ"ש וטוענים שיש לפסוק סכומים גבוהים יותר (בנושא החנייה, סדק בקיר כניסה, חלון בסלון ומדרגות פנים). הנתבעת חולקת על קביעת המומחה בנושא רישום הבית המשותף.
החנייה (סעיפים 41-32 לסיכומי התובעים) –
14.בחוו"ד בס הראשונה העריך המומחה בס את עלות התיקונים הנוגעים לחנייה כדלקמן:
סעיף 9 – רום מדרגה – 1,350 ₪ (עמ' 8), ולסכום זה הוסיף המומחה בס בחקירתו הנגדית 900 ₪ (עמ' 15 שורות 15-16 לפרוטוקול).
סעיף 10 – גימור לקוי – 230 ₪ (עמ' 9).
סעיפים 11-12 – שיפוע חניה – לא קיים ליקוי ועל כן אין צורך בתיקון (עמ' 9).
סעיף 13 – גודל חנייה – 440 ₪ (עמ' 10).
התובעים מבקשים להוסיף על סכומים אלה בהתאם לקביעות מומחה התובעים.
הנתבעת טוענת כי יש להפחית מקביעות המומחה בס שכן לשיטתה לא קיים ליקוי בעניין החנייה.
לא מצאתי מקום להתערב בקביעות המומחה בס בכל הקשור לסעיפים 9-12 לחוו"ד בס הראשונה. המומחה בס נחקר על חוות דעתו והשיב לשאלות באי כוח הצדדים ותשובותיו הניחו את דעתי. הריני מקבלת את קביעת המומחה בס כי יש להוסיף סך של 900 ₪ על האמור בחוות דעתו הראשונה.
לאור האמור, יש להוסיף לחוו"ד מומחה ביהמ"ש סך של 900 ₪.
15.באשר למידות החנייה (סעיף 13 לחוו"ד בס הראשונה) –
התובעים טוענים כי מידות החנייה קטנות מהנדרש, ומשכך ביקשו בתביעתם ירידת ערך בסך של 5,000 ₪ (סעיף 9 לכתב התביעה).
מומחה הנתבעת טוען כי לא קיים תקן ישראלי לתכנון חנייה ולכן לא קיימת תקנה מחייבת לעניין מידות החניות, אלא קיימות הנחיות. מומחה הנתבעת הוסיף כי בכל מקרה מידות החניה תואמות את ההנחיות אליהן מפנה מומחה התובעים (עמ' 9 לחוו"ד הנתבעת).
המומחה בס ציין בחוות דעתו הראשונה כי ישנה גריעה של 0.51 מ' מצד שמאל של החנייה והעריך את התיקון בסך של 440 ₪. בחקירתו תיקן המומחה בס את קביעתו וציין כי "החצר האנגלית גורעת מהחנייה גם באורך וגם מהרוחב." (עמ' 17 שורה 20 לפרוטוקול). בהמשך ציין המומחה בס כי הפתרון שסיפק (בעלות 440 ₪) אינו סביר ולאחר שקיבל נתונים נוספים הוא מעריך את התיקון בסך של 15,000-20,000 ₪ (עמ' 17-18 לפרוטוקול, להלן: "הפתרון הראשון"). בחקירה החוזרת של ב"כ הנתבעת העלה המומחה בס פתרון נוסף אפשרי לנושא החנייה בעלות של 1,500-2,000 ₪ (עמ' 26 לפרוטוקול, להלן: "הפתרון השני").
התובעים מבקשים לחייב את הנתבעת בירידת ערך בסך של 5,000 ₪, לחילופין בסך של 20,000 ₪ בהתאם לפתרון הראשון שהציע המומחה בס בחקירתו הנגדית, ולחילופי חילופין בסך של 2,000 ₪ בהתאם לפתרון השני שהציע המומחה בס בחקירתו החוזרת. עם זאת, מציינים התובעים כי אינם מסכימים לפתרון השני אשר יש בו כדי לשנות את החצר האנגלית.
הנתבעת חוזרת על טענתה כי אין תקן מחייב בנושא מידות חנייה. לחילופין, מקבלת הנתבעת את הפתרון השני שהועלה במסגרת החקירה החוזרת.
16.הריני מקבלת את קביעת המומחה בס כי החצר האנגלית גורעת ממידות החנייה, ומשכך זכאים התובעים לפיצוי בגין כך.
לאחר שעיינתי בעמדות הצדדים, מצאתי כי אין מקום להעדיף מי מהפתרונות שהועלו במסגרת חקירת המומחה, שכן דובר היה בפתרונות אפשריים לבעיה, אשר אין כל וודאות כי הם ישימים. בנוסף, מקובלת עלי עמדת התובעים כי במסגרת הפתרון השני יש צורך בשינוי החצר האנגלית ולכך אין מקום. ומשכך הריני מקבלת את עמדת התובעים לירידת ערך בסך 5,000 ₪.
לאור האמור, יש להפחית מחוו"ד מומחה ביהמ"ש סך של 440 ₪ (בגין סעיף 13), ותחת זאת, לזכות את התובעים בפיצוי בסך 5,000 ₪ בגין פגיעה במידות החנייה.
סדק בכניסה לדירה (סעיף 42 לסיכומי התובעים) –
17.בעמ' 13 לחוו"ד בס הראשונה, קבע המומחה בס כי עלות תיקון הליקוי הינו 150 ₪. בחקירתו אישר המומחה בס כי יכול שתתווסף לתיקון עלות של עד 600 ₪ בגין יום עבודה של פועל.
התובעים מבקשים תוספת זו.
הנתבעת מותירה סכום זה לשיקול דעת ביהמ"ש, וזאת לאור העלות הנמוכה (סעיפים 45-46 לסיכומי הנתבעת).
לאור האמור, יש להוסיף לחוו"ד מומחה ביהמ"ש סך של 600 ₪.
חלון בסלון (סעיף 46 לסיכומי התובעים) –
18.תחילה קבע מומחה התובעים כי החלון שהותקן בסלון פגום שכן לא ניתן לנקות אותו מתוך הדירה וכן חודרת דרכו רטיבות לדירה (סעיף ט"ו לחוו"ד התובעים הראשונה) בהמשך קבע מומחה התובעים כי חדירת הרטיבות תוקנה אולם ניקוי החלון נותר ללא שינוי ומשכך יש להחליפו (סעיף 29 לחוו"ד התובעים השנייה).
מומחה הנתבעת קבע כי יש להתקין מנגנון פתיחה מבפנים על מנת שיהיה ניתן לנקותו מתוך הדירה בעלות של 1000 ₪. (עמ' 22 לחוו"ד הנתבעת).
המומחה בס קבע כי בסלון הותקן חלון קבוע, אשר אינו סותר את המתחייב במפרט ומשכך אין הוא מוצא כי קיים צורך בתיקון כלשהו. עוד ציין המומחה בס כי התובעים צירפו תוכנית אדריכלית בה מסומן החלון כחלון עם פתיחה מסוג "דריי קיפ" (להלן: "נספח 39") אולם התוכנית אינה חתומה ע"י הצדדים (עמ' 21 לחוו"ד בס הראשונה).
בחקירתו אישר המומחה בס כי מנכ"ל הנתבעת חתום על נספח 39 והעריך את עלות חלון מסוג "דריי-קיפ" בסך של 2,000-2,500 ₪.
התובעים מבקשים כי ייפסק להם בגין ליקויי זה 2,500 ₪.
הנתבעת טוענת כי מדובר בחלון התואם את המפרט ומשכך אין ליקוי, כפי שקבע המומחה בס.
לאחר שעיינתי בעמדות הצדדים, מצאתי לנכון להעדיף, בעניין זה, את עמדת מומחה הנתבעת. החלון שהותקן בדירה מתאים למפרט ומשכך נותר רק לאפשר ניקיונו מתוך בדירה. מומחה הנתבעת העריך עלות התקנת מנגנון פתיחה מבפנים בסך של 1,000 ₪, וקביעה זו מקובלת עלי.
לאור האמור, יש להוסיף לחוו"ד מומחה ביהמ"ש סך של 1,000 ₪.
מדרגות פנימיות (סעיפים 47-50 לסיכומי התובעים) –
19.מומחה התובעים קבע כי קיים ליקוי מאחר ש"עומקו של המשטח האופקי בחדר המדרגות לרבות מדרגות פנימיות בדירה לא יפחת מרוחב המהלך" (סעיף כ"ב לחוו"ד התובעים הראשונה).
מומחה בית המשפט קבע בחוות דעתו כי אין מחלוקת בין המומחים לגבי תוצאות המדידות.
בחוו"ד בס הראשונה, קבע המומחה בס:
"בכל המדידות שנעשו על ידי מהנדס בן עזרא, רוחב המדרגות ורוחב משטחי הביניים גדול מהמינימום הנדרש ע"פ סעיף 3.34 בתקנות התכנון והבניה בו נדרש רוחב מנימאלי של 80 ס"מ למדרגות פנימיות בבניין" (עמ' 25 לחוו"ד בס הראשונה).
במסגרת חוות דעתו, הציע המומחה בס אפשרויות שונות להצרת המדרגות, כך שעומקו של המשטח האופקי (הפודסט) לא יפחת מרוחב המדרגות. כך, הוצע פתרון להזזת המעקה והרכבתו במרחק 80 ס"מ מהקיר, במקום במרחקים הנוכחיים הרחוקים יותר מהקיר.
בעדותו הסביר המומחה בס:
"אני חלקתי על המסקנות של בן עזרא.
...
בתקנות עומק משטח הביניים צריך להיות לא פחות מרוחב המדרגות. במקרה הזה, רוחב המדרגות הפנימיות הוא יותר גדול מהמינימום הנדרש בתקנות הבניה כי הרחיקו את המעקה ב 6 ס"מ מהקיר ממול.
לפי התקנות מודדים את רוחב המדרגות מהקיר ועד ציר המעקה.
...
במקרה הנדון יש פה רוחב משטח ביניים תקני שהוא 80 ס"מ ואז את המעקה היו צריכים להתקין גם 80 ס"מ למרות שהמדרגה עצמה רחבה יותר.
הפרשנות של ב"כ התובעים אינה נכונה. מה שקובע זה המרחק בין הקיר לציר המעקה ומרחק זה צריך להיות תואם לעומק הפודסט ולא פחות מ 80 ס"מ ". (עמ' 20-21 לפרוטוקול).
מן הראיות עולה, כי המעקה לא הותקן על ידי הנתבעת אלא על ידי התובעים (נספחים י"ג – י"ד לתצהיר הנתבעת וכן עמ' 29, שורות 1-2 לפרוטוקול).
המעקה הותקן "בקצה המדרגות", אשר הן רחבות יותר מהתקן הנדרש, ולכן התוצאה היא שעומקו של הפודסט קטן יותר מרוחב המדרגות.
לעניין זה יש לציין כי רוחב משטח הביניים כשלעצמו הוא תקני, אלא שמאחר שהמדרגות רחבות יותר, הרי מכיוון שמעקה הותקן בקצה המדרגות, נוצר מצב שבו רוחב הפודסט הוא פחות מרוחב המדרגות.
בשים לב לכך שעל פי התקנות מדידת רוחב המדרגות היא "בין מישור ציפוי הקיר ובין ציר בית-האחיזה של המעקה" (תקנה 3.35 לתקנות התכנון והבניה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות), תש"ל-1970), הרי אם יוזז המעקה למרחק קרוב יותר מהקיר (כך שתהיה הצרה של רוחב המדרגות) בהתאמה לעומק הפודסט, לא תהיה חריגה מדרישות התקנות.
בעדותו, הגדיר המומחה בס את הפתרון האמור כ"שטותי", שכן לשיטתו, אין צורך ואין היגיון מעשי בביצוע השינוי האמור. משנשאל המומחה בס באשר לאפשרות אחרת, השיב כי אפשרות זו היא: "להרוס את כל הבית". (עמ' 22 שורה 22 לפרוטוקול). ברי כי אפשרות זו אינה רלבנטית.
בנסיבות העניין, מקובלת עלי עמדת המומחה בס, והריני קובעת כי אין מקום לחיוב הנתבעת בפיצוי בגין רכיב זה.
20.באשר למרווח בין המעקה למדרגות-
מומחה התובעים קבע כי: "על פי תקן ישראלי 1142 נדרש כי במרווח שבין הרכיב התחתון של המעקה המדרגות המשופע לבין קווי שלח ורום המדרגה, לא יעבור כדור שקוטרו 15 ס"מ..." (סעיף כ"ב לחוו"ד התובעים הראשונה).
בחוו"ד בס השניה קבע המומחה בס כי במידה ויוכרע כי האחריות לתיקון היא על הנתבעת, הוא מעריך את עלות התיקון ב 1,800 ₪.
בהינתן הקביעה כי המעקה הוזמן והותקן על ידי התובעים ולא על ידי הנתבעת, אין מקום לחיוב הנתבעת בעלות תיקון הנובעת מאופן התקנת המעקה.
אשר על כן, לא מצאתי כי יש מקום להוסיף על חוו"ד מומחה ביהמ"ש בעניין זה.
רישום הבית המשותף (סעיפים 10-17 לסיכומי הנתבעת וסעיף 16 לסיכומי התובעים) –
21.התובעים טענו בכתב התביעה כי "הנתבעת רשמה את הבית בלשכת המקרקעין שלא כדין תוך שימוש בתוכניות לא נכונות" (סעיף 15 לכתב התביעה). משכך עתרו התובעים לחייב את הנתבעת להתאים את רישום הבית למצב בפועל, ולחילופין לפיצוי בסך 20,000 ₪.
המומחה בס קבע בחוו"ד בס השנייה כי בבדיקת התאמת הרישומים בלשכת המקרקעין לבנוי בפועל נמצאו הבדלים. בנוסף קבע המומחה בס כי לדירה צורף בטעות שטח של 3 מ"ר (להלן: "השטח בגג"). מסקנתו היא כי "יש צורך בהתאמת התשריטים לבנוי בפועל" בעלות של 5,000 ₪. (עמ' 12 לחוו"ד בס השנייה).
הנתבעת טוענת כי המומחה בס טעה בקביעה זו. לשיטתה השטח בגג הופיע מאז ומתמיד כחלק אינטגרלי משטח הדירה ולכן אין צורך בתיקון צו הבית המשותף.
הריני מקבלת את עמדת הנתבעת כי השטח בגג הינו שטח אינטגרלי מהדירה ומשכך אין צורך לתקן את רישום הבית בכל הקשור לרישום מחדש של שטח הדירה. יחד עם זאת, כפי שפירט המומחה בס, קיימים הבדלים רבים בין הרישומים בלשכת המקרקעין לבין הבנוי בפועל בתוך הדירה ורישומים אלה יש לתקן.
מאידך גיסא, אינני מקבלת את טענת התובעים בדבר פיצוי בסך 20,000 ₪, שכן סכום זה נטען בעלמא ללא כל ביסוס.
אשר על כן, הריני מאשרת את העלות אותה קבע המומחה בס בסך של 5,000 ₪ עבור התאמת הרישום, וקובעת כי אין צורך להפחית מחוו"ד מומחה ביהמ"ש.
יתר קביעות מומחה ביהמ"ש –
22.מומחה ביהמ"ש התייחס לכל הליקויים שנטענו בשתי חוות הדעת מטעם מומחה התובעים. ביחס לרבים מהליקויים הנטענים, קבע מומחה ביהמ"ש כי למעשה אין ליקוי. התובעים חולקים על קביעות אלה וטוענים שיש להעדיף את קביעת מומחה התובעים.
אלה הנושאים בהם מבקשים התובעים כי ביהמ"ש יתערב בחוו"ד מומחה ביהמ"ש: ניקוז הגגות (סעיף 22 לסיכומי התובעים); פגם אסתטי בחדר הילדים (סעיף 42 לסיכומי התובעים); אוורור חדר הילדים (סעיף 44 לסיכומי התובעים); שטח חלון עליית הגג (סעיף 45 לסיכומי התובעים); עמוד שער החניה (סעיף 55 לסיכומי התובעים); צנרת סמויה (סעיף 56 לסיכומי התובעים); קיר תומך ניקוז (סעיף 57 לסיכומי התובעים); פתחי אוורור וסינון ממ"ד (סעיף 58 לסיכומי התובעים); גימור ליד חלון ממ"ד (סעיף 59 לסיכומי התובעים); אוורור אמבטיה כללית (סעיף 60 לסיכומי התובעים); צינור שכן תחת משטח חנייה (סעיף 61 לסיכומי התובעים); צינור ניקוז תת קרקעי בחצר (סעיף 62 לסיכומי התובעים); צנרת גז (סעיף 63 לסיכומי התובעים).
הנתבעת טוענת כי אין להתערב בקביעות מומחה ביהמ"ש בעניינים אלה, וכי ברוב הסעיפים הנ"ל גם מומחה הנתבעת לא מצא כל ליקוי.
23.לאחר שעיינתי בטענות הצדדים, וכן נדרשתי לחוו"ד מומחה ביהמ"ש ולחקירת המומחה בס, הריני קובעת כי אין מקום להתערב בקביעות המומחה בס בנושאים הנ"ל, וכי חוות דעתו בנושאים אלה מקובלת עלי. מומחה ביהמ"ש עיין בחוות הדעת מטעם מומחי הצדדים, ביקר בדירה, נחקר על קביעותיו, השיב לשאלות באי כוח הצדדים בצורה מקצועית ועניינית, ולא מצאתי כי קיימים טעמים המצדיקים העדפת קביעות מומחה התובעים על פניו.
אשר על כן, לא מצאתי כי יש מקום להוסיף על חוו"ד מומחה ביהמ"ש בעניינים המצוינים לעיל.
סיכום ביניים – ליקויים בדירה
24.לאור האמור, הריני קובעת כי עלות התיקונים עבור ליקויים שנמצאו בדירה הינה בסך של 32,150 ₪ בתוספת 20% עלות לתובעים ובצירוף מע"מ (בשיעור 17%), ובסך הכל 45,139 ₪.
כמו כן, הריני פוסקת פיצוי בעניין מידות החנייה בסך של 5,000 ₪.
נושאים שנותרו להכרעה שיפוטית
25.בחוו"ד מומחה ביהמ"ש הותיר המומחה בס מספר עניינים להכרעה שיפוטית:
מדרגות חוץ – סעיפים 6-7 לחוו"ד בס הראשונה (עמ' 6)–
26.מומחה התובעים קבע בחוו"ד התובעים הראשונה כי המדרגה התחתונה מוכתמת ויש להחליפה (עמ' 3 לחוו"ד התובעים הראשונה). בחוו"ד התובעים השנייה קבע מומחה התובעים כי "המדרגה שהוחלפה – הוחלפה באבן שבורה". בנוסף קבע כי נוצרו כתמים חדשים בשאר המדרגות (עמ' 3 לחוו"ד התובעים השנייה).
מומחה הנתבעת קבע כי לא נמצאה כל אבן שבורה, ואישר כי ישנם כתמים על מדרגות הכניסה לבית אולם טען כי הדבר נובע כתוצאה מתחזוקה לקויה של המדרגות ולא מליקוי באבן.
המומחה בס קבע כי "נמצאו כתמים ביתר שלחי המדרגות למעט הראשונה שנטען כי הוחלפה" (תיקון המוערך בסך של 900 ₪) וכי "נמצא קצה שלח מדרגה משנייה שבור" (תיקון המוערך בסך של 540 ₪). המומחה בס הותיר נושאים אלה לשיקול דעת ביהמ"ש שכן לא יכול היה לקבוע מה גרם לפגמים.
כל המומחים מסכימים כי קיימים כתמים על המדרגות. הריני מקבלת את עמדת התובעים כי מדובר במדרגות חוץ אשר עליהם לעמוד בתנאים סבירים של שימוש ומשכך הריני מאשרת את עלות התיקון בסך 900 ₪.
מאידך גיסא, אינני מאשרת את עלות החלפה המדרגה השבורה בסך 540 ₪. מומחה התובעים בחוות דעתו הראשונה כי יש להחליף את המדרגה התחתונה. אין מחלוקת כי מדרגה זו הוחלפה. מומחה ביהמ"ש קבע כי השבר קיים בשלח המדרגה השנייה, היינו אין מדובר במדרגה שהוחלפה. לא הוכח כי הנתבעת אחראית לשבר במדרגה השנייה. עוד יצוין כי בתמונות אשר צורפו לחוו"ד הנתבעת, לא נצפה כל שבר במדרגות.
לאור האמור, יש להוסיף לחוו"ד מומחה ביהמ"ש סך של 900 ₪.
מתקן אשפה – סעיף 18 לחוו"ד בס הראשונה (עמ' 14) –
27.המומחה בס קבע כי בנושא זה "קיימת אי התאמה בין תוכניות המכר לתוספת למפרט הטכני". והעריך את עלות התיקון בסך של 2,500 ₪. באשר לאי התקנת ברז קבע כי אין צורך בכך ומשכך אין ליקוי. בחקירתו ציין המומחה בס כי עלות התקנת ברז הינה בסך 1,500 ₪.
בשים לב לקביעת המומחה בס כי קיימת אי התאמה בין הסכם המכר לבין המפרט, הריני מאשרת את עלות התיקון בסך 2,500 ₪ אותה קבע המומחה בס בחוות דעתו לצורך שביל גישה כמתחייב בתוספת למפרט.
בנוסף, בהסתמך על תשובות המומחה בס בחקירתו הריני מאשרת תוספת של 1,500 ₪ בגין התקנת ברז.
לא מצאתי כי יש לזכות את התובעים בסכומים נוספים בעניין זה. טענת התובעים באשר לבניית גרם מדרגות אשר יוביל למסתור האשפה נסמכת על סקיצה אשר נעשתה ע"י התובע (נספח 30 לתצהיר התובע), אין מחלוקת כי הנתבעת אינה חתומה על סקיצה זו ומשכך אין בה כדי לחייבה.
לאור האמור, יש להוסיף לחוו"ד מומחה ביהמ"ש סך של 4,000 ₪.
תאורת חוץ – סעיף 19 לחוו"ד בס הראשונה (עמ' 15) וסעיף 19 לחוו"ד בס השנייה (עמ' 13) –
28.מומחה התובעים קבע כי לא בוצעה הכנה לתאורת חוץ בניגוד לנדרש בהסכם המכר.
המומחה בס בחוו"ד בס הראשונה קבע כי לא מצא מסמך המאשר תוספת הזמנה לגופי תאורה מעבר לקיים בדירה. עוד קבע כי לא הוצגה לו כל אסמכתא לפיה התובעים שילמו על עבודה שלא בוצעה בפועל. בחוו"ד בס השנייה ציין המומחה בס כי ככל שיוכרע כי עבודה זו חלה על הנתבעת עלותה היא בסך של 2,000 ₪.
הריני מקבלת את קביעת המומחה בס כי התאורה בוצעה בהתאם לתוכניות וכי לא נעשתה הזמנה לגופי תאורה נוספים על אלה המותקנים בפועל בדירה.
אשר על כן, לא מצאתי כי יש מקום להוסיף על חוו"ד מומחה ביהמ"ש בעניין זה.
דלת כניסה ראשית – סעיף 23 לחוו"ד בס הראשונה (עמ' 18), תשובות בס מיום 22.4.12 וסעיף 23 לחוו"ד בס השנייה (עמ' 13) –
29.המומחה בס ציין כי בהתאם למפרט הטכני התחייבה הנתבעת לפתח דלת כניסה ברוחב 1.20 מ', כאשר בפועל פתח הכניסה הינו 1 מ'. המומחה בס הוסיף כי לא ניתן לתקן את הליקוי שכן כיום לא ניתן להגדיל את פתח הכניסה. בתשובות בס מיום 22.4.12 העריך את עלות התיקון בסך של 7,500 ₪.
מומחה הנתבעת ציין בחוות דעתו כי התובעים הם שרכשו את הדלת ברוחב של 1 מ' והיא הותקנה לבקשתם.
אין בידי לקבל את טענת הנתבעת. משנבנה פתח הכניסה ברוחב של 1 מ' במקום 1.20 מ' כמתחייב על פי התוספת למפרט הטכני, הרי שמדובר באי התאמה בגינה יש לפסוק לתובעים פיצוי.
המומחה בס קבע כי תיקון אינו אפשרי במקרה זה, מכיוון שפתח הכניסה תחום בקירות משני צדדיו. בנסיבות אלה, הריני קובעת כי עלות התיקון אותה קבע המומחה בס תיחשב לצורך פיצוי בגין אי ההתאמה.
לאור האמור, יש להוסיף לחוו"ד מומחה ביהמ"ש סך של 7,500 ₪.
אוורור חדר בקומת המרתף – סעיף 33 לחוו"ד בס הראשונה (עמ' 23) וסעיף 33 לחוו"ד בס השנייה (עמ' 13) –
30.מומחה התובעים קבע כי בקומת המרתף קיים חדר ללא אוורור.
המומחה בס ציין כי קיים חדר בתחתית חדר הממ"ד, אשר על פי תוכניות הבנייה אמור להיות חלל פתוח, אולם בפועל נסגר החלל במשקוף ודלת. המומחה בס קבע כי במידה והסגירה בוצעה ע"י התובעים, הרי ששעליהם לדאוג גם לאוורור. במידה שהחלל נסגר על ידי הנתבעת, הרי מדובר בתוספת שאינה מופיעה בהסכם המכר וגם במקרה זה עלות תוספת האוורור (אותה העריך בחוו"ד בס השנייה בסך של 1,500 ₪) צריכה לחול על התובעים.
בהתאם לקביעת המומחה בס, החדר בו טוענים התובעים כי לא הותקן אוורור, נוצר אומנם ע"י הנתבעת אולם לבקשתם של התובעים. משכך, ככל שיש צורך בתוספות שונות, כגון אוורור, הרי עלות זו צריכה לחול עליהם ואינה כלולה בעלות הדירה בהתאם להסכם המכר.
אשר על כן, לא מצאתי כי יש מקום להוסיף על חוו"ד מומחה ביהמ"ש בעניין זה.
מדרגות פנימיות – סעיף 36 לחוו"ד בס הראשונה (עמ' 25) וסעיף 36 לחוו"ד בס השנייה (עמ' 14) –
31.ראו התייחסות בפרק "ליקויים בדירה", סעיף "מדרגות פנימיות".
אדני חלונות המרתף – סעיף 1 לחוו"ד בס השנייה (עמ' 5) –
32.מומחה התובעים קבע כי בהתאם לתוספת למפרט על אדני חלונות המרתף להיות מוגבהים ב-20 ס"מ לפחות מעל האדמה.
המומחה בס קבע כי נמדד הפרש גובה של 15 ס"מ בין פני אדן החלון לפני רצפת הבטון בחצר האנגלית, והעריך את עלות תיקון הפרש הגובה בסך של 1,300 ₪. יחד עם זאת הותיר המומחה בס נושא זה לשיקול דעת בית המשפט, שכן ציין כי התוספת למפרט דנה בהפרש הגובה בין האדמה לסף החלון, בעוד שבענייננו מותקנת רצפת בטון מחוץ לדירה ואין מדובר ב"אדמה".
לאחר שעיינתי בעמדות הצדדים הריני מקבלת את עמדת התובעים. סעיף 13(ג) לתוספת למפרט קובע: "אדני חלונות המרתף יהיו מוגבהים ב-20 ס"מ לפחות מעל לאדמה" (נספח 3 לתצהיר התובע). בתוספת למפרט לא מצויין דבר באשר לרצפת בטון. אדם סביר הקורא את סעיף 13(ג) מבין כי אדן החלון יהיה מוגבה מפני הקרקע ב-20 ס"מ, כאשר מבחינתו אין חשיבות לחומר ממנו "מורכבת" הקרקע- אדמה או בטון. אשר על כן, ובהינתן הקביעה כי אדן החלון מוגבה ב-15 ס"מ בלבד מפני הקרקע, ישנה אי התאמה לתוספת למפרט.
לאור האמור, יש להוסיף לחוו"ד מומחה ביהמ"ש סך של 1,300 ₪.
ניקוז הגג – סעיף 8 לחוו"ד בס השנייה (עמ' 9) –
33.מומחה התובעים קבע בחוו"ד התובעים הראשונה כי "גג הבית "מנוקז" באמצעות זרימה חופשית של מי גשם, בניגוד להל"ת..." (הוראות למתקני תברואה, סעיף ז' לחוו"ד התובעים הראשונה).
המומחה בס קבע בחוו"ד בס הראשונה כי "המקרה הנדון עומד בכל דרישות תקנת 7.5.4 של הל"ת" ומשכך אין ליקוי (עמ' 16 לחוו"ד בס הראשונה). בחוו"ד בס השנייה העריך המומחה בס את עלות התיקון בסך של 3,187.5 ₪, ככל שתתקבל טענת התובעים.
הנתבעת טוענת כי מאחר שמדובר בבית משותף לא קיים ליקוי.
הריני מקבלת את עמדת הנתבעת, הנתמכת בעמדת המומחה בס.
סעיף 7.5.4 להל"ת (הוראות למתקני תברואה) מתיר ניקוז גג משופע על ידי שפיכה חופשית בהתקיים מספר תנאים, כאשר אחד מהם הוא ש"הגג המשופע והשטח אליו נשפכים המים שייכים לנכס אחד" (סעיף 7.5.4.1). מאחר שעסקינן בבית משותף, הרי שמדובר בנכס אחד ומשכך הוראות הסעיף מתקיימות וניתן להותיר ניקוז חופשי של הגג.
אשר על כן, לא מצאתי כי יש מקום להוסיף על חוו"ד מומחה ביהמ"ש בעניין זה.
אמבטיה בחדר הורים – סעיף 9 לחוו"ד בס השנייה (עמ' 10) –
34.המומחה בס מצא ליקוי באמבטיה המותקנת בחדר ההורים. המומחה בס ציין כי האמבט נרכש על ידי התובעים ולכן "האחריות בגין הפגם חלה על התובעים שסיפקו את המוצר". עוד ציין המומחה בס כי ככל שייקבע כי האחריות על הפגם באמבטיה חלה על הנתבעת, אזי עלות התיקון הינה 2,800 ₪.
הריני מקבלת את קביעת מומחה ביהמ"ש כי האמבטיה נרכשה באופן פרטי ע"י התובעים ומשכך הם, ולא הנתבעת, אחראים על טיב המוצר אותו רכשו. גם התובע אישר בחקירתו הנגדית כי הוא רכש את האביק והנתבעת רק התקינה אותו (עמ' 29 שורות 3-10 לפרוטוקול).
אשר על כן, לא מצאתי כי יש מקום להוסיף על חוו"ד מומחה ביהמ"ש בעניין זה.
סיכום ביניים –סכומים שנותרו להכרעה שיפוטית
35.לאור האמור, הריני קובעת כי עלות התיקונים שנותרו להכרעה שיפוטית הינה בסך של 13,700 ₪ בתוספת 20% עלות לתובעים ובצירוף מע"מ (בשיעור 17%), ובסך הכל 19,235 ₪.
סיכום פרק ליקויים ואי התאמות
36.על הנתבעת לשלם לתובעים, בגין ליקויי הבנייה ואי התאמות, סך כולל של 69,374 ₪.
דיור חלופי
37.התובעים טוענים כי לאור היקף התיקונים להם הם זכאים (בשים לב לעלויות הנוספות אותם ביקשו בסיכומיהם), ביצוע התיקונים יצריך מגורים בתנאים לא סבירים ולחילופין, פינוי הדירה. על כן מבקשים התובעים לזכות אותם בסך של 15,000 ₪ בגין דיור חלופי, אחסון, הובלה ושמירת ריהוט.
הנתבעת טוענת כי לא עומדת לתובעים הזכות לקבל תשלום כלשהו עבור דיור חלופי בתקופה בה יבוצעו העבודות בדירה, שכן מומחה ביהמ"ש קבע שאין צורך בפינוי התובעים מדירתם בזמן ביצוע העבודות.
לאור קביעת המומחה בס, כי במהלך התיקונים ניתן להתגורר בדירה ואין צורך בדיור חלופי, לא מצאתי מקום לפסוק לתובעים פיצוי בגין דיור חלופי.
יחד עם זאת, יש ליתן את הדעת לכך שיש צורך בביצוע עבודות בדירה, דבר אשר ללא ספק יגרום אי נוחות לתובעים ולמשפחתם, ועל כן נתון זה יובא בחשבון בפסיקת הפיצוי בגין עוגמת הנפש שנגרמה (ותיגרם) לתובעים.
עוגמת נפש
38.התובעים מבקשים כי ייפסק לזכותם פיצוי בגין עוגמת נפש, בשל הליקויים שנמצאו בדירה, התיקונים שבוצעו ברשלנות רבה, התיקונים שעוד יבוצעו ובשל האופן בו ניהלה הנתבעת את ההליך. עוד טוענים התובעים כי הצורך לנהל מאבקים לביצוע תיקונים, ימי העבודה שבזבזו לצורך כך, הטרחה הטרדה וההתרגזויות הרבות גרמו להם לאובדן הנאה מהדירה שרכשו במיטב כספם.
בכתב התביעה ביקשו התובעים לזכותם בסך של 25,000 ₪ בגין טירחה ועוגמת נפש, וכן בסך של 12,000 ₪ בגין אובדן ימי עבודה, עבור הימים בהם נאלצו לשהות בדירה עם עובדי הנתבעת בזמן ביצוע התיקונים.
בסיכומי התובעים העמידו התובעים את סכום הפיצוי על סך 25,000 ₪.
הנתבעת מתנגדת לפסיקת פיצוי בגין עוגמת נפש. לטענתה התובע קיבל יחס מועדף אצל מר גלילי, אשר התחייב כלפיו באופן אישי אולם למרות זו זכה ממנו לקיתונות של ביקורת. מר גלילי הצהיר כי התובע הינו "אדם אובססיבי וקשה, וקשה מאוד היה לעבוד איתו וזאת בגין יחסי אנוש גרועים ביותר... מנהלי עבודה ומנהל הפרויקט לא יכלו להיפגש איתו בגלל התייחסותו הגרועה אליהם, היחס לפועלים היה יחס בוטה ופוגעני... אני לא אגזים אם אומר שבין התובע לביני הוחלפו למעלה מ-500 מיילים" (סעיף 14.3 לתצהיר מר גלילי).
39.במסגרת הדיון בשאלת עצם הפיצוי בגין עוגמת נפש, כמו גם בשיעורו, בהקשר לליקויי בניה, נקבע כי:
"מטרתו של הפיצוי הינה להעמיד את הניזוק במצב בו היה נמצא אלמלא אירעה ההפרה והנזק שנגרם בעקבותיה. בקביעת שיעור הפיצויים בגין עגמת הנפש בגין ליקויי בניה יילקחו בחשבון, בין היתר, טיב הנכס בו נפלו הליקויים – האם מדובר בדירת מגורים, במבנה עסקי או אחר; מה טיב הליקויים, מידת חומרתם, מידת השפעתם על חיי היומיום בדירה; התנהלות הצדדים עובר להליך המשפטי ובמהלכו; עלות תיקון הליקויים ועוד (ראו גם: א' נ' ורדי דיני מכר דירות – ליקויי בניה והבטחת זכויות הרוכשים (2001) עמ' 421)." (ע"א 5602/03 סגל ואח' נ' שיכון ופתוח לישראל בע"מ (28.2.05)).
בפסיקת הפיצויים הריני מביאה בחשבון כי ליקויי הבניה פוגעים באיכות חייהם של התובעים ובמידת הנאתם מהנכס שרכשו במיטב כספם. כמו כן, יש ליתן משקל לפגיעה בתובעים בעצם ביצוע התיקונים הנוספים שיהיה עליהם לבצע, כאמור בקביעת מומחה ביהמ"ש. עם זאת, אין להתעלם מהתנהלות התובעים כפי שהינה משתקפת מעדותו של מר גלילי ומהנספחים שצורפו לתצהירו, בכל הקשור לקשיים שהערימו התובעים על ניסיונות הנתבעת לבצע תיקונים בדירה.
בהתחשב במכלול הנסיבות, הריני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובעים בגין עוגמת נפש סך של 5,000 ₪.
הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד
40.בסיכומים מטעמם, מבקשים התובעים לחייב את הנתבעת בסכומים הבאים:
-
2,892 ₪ - החזר תשלום שכ"ט מומחה התובעים.
-
2,900 ₪ - החזר תשלום שכ"ט מומחה ביהמ"ש עבור חוות דעתו הראשונה.
-
2,340 ₪ - החזר תשלום שכ"ט מומחה ביהמ"ש עבור חוות דעתו השנייה.
-
1,552 ₪ - החזר תשלום עבור שכר עדות של מומחה ביהמ"ש.
-
4,337 ₪ - החזר אגרות בית משפט.
-
481 ₪ - החזר תשלום אגרת בקשת רשות ערעור על החלטה מיום
-
2,668 ₪ - החזר עלות פתיחת תיק אצל באת כוח התובעים.
-
שכר טרחת עורך דין.
סך הכל, מעמידים התובעים את כלל הוצאותיהם על סך 17,170 ₪ בצירוף שכ"ט עו"ד.
41.הכלל הוא כי בעל דין שזכה בדין זכאי כי שכרו לא יצא בהפסדו וממילא זכאי הוא להוצאותיו. (ע"א 1182/90 שחם נ' רוטמן, פ"ד מו(4) 330 (1992). עוד קובעת ההלכה הפסוקה, כי ראוי שבעל דין הזוכה במשפט לא יצא בחסרון כיס מבחינת ההוצאות שהוציא ושכר הטרחה ששילם (ע"א 9535/04 סיעת "ביאליק 10" נ' סיעת "יש עתיד לביאליק", פ"ד ס(1) 391 (2005)). יחד עם זאת, מסור לבית המשפט שיקול דעת נרחב בשאלת חיוב ההוצאות ושיעורן ורשאי הוא להתחשב במכלול גורמים רלוונטיים, על מנת להגיע לתוצאה הוגנת וצודקת בכל מקרה ומקרה.
לאור הסכומים שנקבעו לעיל, נראה כי התביעה מוצדקת באופן חלקי. כמו כן, יש ליתן את הדעת לפער הגדול בין חוו"ד מומחה התובעים לבין חוו"ד מומחה ביהמ"ש.
בנסיבות העניין הריני מעמידה את סכום ההוצאות על סך של 7,500 ₪ ואת שכר טרחת עו"ד על סך כולל של 17,550 ₪.
סוף דבר
42.הנתבעת תשלם לתובעים כדלקמן (הסכומים כוללים מע"מ):
-
סך של 69,374 ₪ כנקוב בסיכום פרק ליקויים ואי התאמות.
סכום זה יישא הפרשי הצמדה וריבית מיום מתן חוו"ד בס הראשונה (10.2.12) ועד התשלום בפועל.
-
סך של 5,000 ₪ בגין עוגמת נפש.
-
הוצאות משפט בסך כולל של 7,500 ₪.
-
שכ"ט עו"ד בסך כולל של 17,550 ₪.
הסכומים הנקובים בס"ק ב'-ד' יישאו הפרשי הצמדה וריבית ממועד מתן פסק הדין ועד התשלום בפועל.
ניתן היום, ה' טבת תשע"ו, 17 דצמבר 2015, בהעדר הצדדים.
