ת"א 4389-09-14 בלושטיין נ' ברכץ ואח'

לפני בקשה לסילוק התביעה על הסף בשל טענה של פורום לא נאות.

רקע

התובע, עו"ד, אזרח ישראלי, העוסק בעריכת דין בישראל והמוסמך לעסוק בעריכת דין במדינת ניו-יורק, הגיש כנגד הנתבעים (למעט נתבע 4), תביעה לתשלום סכומים שונים (בסכום כולל של 75,807 ₪), שהם חייבים לו בגין שכר טרחת עו"ד עבור שירותי עריכת דין שהעניק לנתבע 3 וללקוחות משותפים שלו ושל הנתבעים 1 ו-2. נתבע 4 צורף לתביעה, בשל העובדה שהתובע מחזיק כספים שאמורים להשתלם ממנו לנתבע 1 ואשר מעוכבים אצלו לצרכי קיזוז כאשר הנתבע 1 יחד עם הנתבע 4 העלו את הטענה כי כספים אלה לא שייכים ולא מוחזקים על ידי התובע עבור הנתבע 1 ועל כן לא ניתן לעכבם או לקזזם לצרכי החוב בתיק זה.

הנתבע 1 הנו עו"ד, אזרח ישראלי, המתגורר בניו-יורק, העוסק בעריכת דין במדינת ניו-יורק, והוא הבעלים והמייסד של הנתבעת 2, התאגדות הפועלת כמשרד עורכי-דין בניו-יורק. נתבע 3 הנו אזרח ישראלי, דודו של הנתבע 1. הנתבע 4 הנו אזרח ישראלי, לקוח או לקוח לשעבר של התובע וכן של הנתבעים 1 ו-2.

התביעה עוסקת בחמישה עניינים שונים שבגינם עותר התובע לקבל שכר טרחה. העניין הראשון (להלן - "הלוואת כרובי"), נוגע למסמכים בעברית שהכין התובע לפי בקשתו מיום 6.2.12 של הנתבע 1, לטובת מתן הלוואה מאת קרן שהנתבע 1 קשור אליה וששמה קרן גולני ו/או מאת אדם בשם Jean Karouby (להלן - "כרובי"), למר שלומי פלס וחברת בלו ספיר בע"מ (חברה בעלת הנהלה ואופי ישראלי הנסחרת בבורסה בניו-יורק והרשומה בנבאדה) וזאת בתמורה להחזר כספי ריבית ומניות. התובע הוצג על ידי הנתבע 1 כעורך דין של כרובי, אשר נשכר על ידי הנתבע 1 לייצג את כרובי. התובע טוען כי סוכם שהוא יהיה זכאי בגין עבודתו ל-5,000 מניות של חברת בלו ספיר. משלא שילמו לו הנתבעים 1 ו-2 את שכרו הוא עותר לחייב אותם בסכום של 1,250$, ערכם של המניות בבורסה בניו-יורק.

העניין השני (להלן: "הסכם השכירות") נוגע לייצוג הנתבעים 1 ו-3 בחודש אוקטובר 2013 או בסמוך לכך, במו"מ לכריתת הסכם שכירות מול חברת מפעלי תחנות בע"מ, בקשר לחנות לממכר מוצרי מזון בתחנה המרכזית נתניה ולטיפול בהקמת תאגיד שיחזיק את העסק בשמם. התובע טוען כי ייצג את הנתבעים 1 ו-3 נאמנה והשקיע עבודה רבה, עד שהאחרונים משכו ידם מהעסקה. התובע טוען כי מגיע לו עבור עבודתו זו סכום של 14,131 ₪.

העניין השלישי (להלן: "חוות דעת BST") נוגע לחוות דעת שהכין התובע בעניין חברת BST שהנה חברת בת של חברה זרה ששמה ברוקלנד אפריל ושהנה לקוחה של התובע וזאת במסגרת גיוס כספים של החברה בדרך של הנפקת אג"ח בבורסה בתל-אביב. התובע הציע לנתבע 1 לבצע בשיתוף פעולה את העבודה, שדורשת היכרות הן עם הדין הישראלי והן עם הדין האמריקאי. התובע טוען כי הנתבעים 1 ו-2 גבו מראש מהלקוח 5,000$ עבור העבודה, שהייתה אמורה להתבצע בשיתוף פעולה עם התובע, אשר קיבל על חשבון שכרו סכום של 1,000$ בלבד מתוך הסכום הנ"ל. בסופו של דבר, הנתבעים 1 ו-2 לא הכינו את חוות הדעת, אלא התובע עשה כן וזאת עקב חוסר המקצועיות של הראשונים והדדליין שהתקרב להגשת חוות הדעת. התובע עותר, אפוא, לחייב את הנתבעים 1 ו-2 לשלם לו את יתרת ה-4,000$ ששילם הלקוח עבור חוות הדעת.

העניין הרביעי (להלן: "חוות דעת ורישום שעבוד ברוקלנד"), נוגע לעבודה נוספת שקיבל התובע מחברת ברוקלנד אפריל ואשר עניינה הכנת חוות דעת ורישום שעבוד של זכויות אובליגטוריות של חברות המוחזקות על ידי החברה, בהתאם להתחייבותה של האחרונה, במסגרת שטר הנאמנות שלפיו הנפיקה החברה אג"ח בבורסה בתל-אביב. גם כאן היה צורך הידע אודות הדין הישראלי ואמריקאי יחד. התובע הציע לנתבע 1 כי העבודה תתבצע על ידם במשותף, תוך השתתפות בשכר הטרחה. העבודה התבצעה תחילה במשותף בין הצדדים, אולם עד מהרה הסתבר כי הנתבע 1 ועובדיו לא מתמצאים במטריה הרלוונטית לביצוע העבודה. העבודה הושלמה בסופו של דבר באיחור ובוצעה תוך זלזול הנתבעים 1 ו-2 בלקוחות, דבר שחיסל את יחסי העבודה של התובע עם הלקוחות הנ"ל. התובע טוען כי הנתבעים 1 ו-2 גבו מהלקוחות 25,000$ עבור העבודה וכי הוא זכאי ל-40% מכך, היינו לסך של 10,000$.

העניין החמישי (להלן: "יעוץ בנושא בן סוקי"), נוגע לשעות עבודה שהשקיע התובע לבקשת הנתבעים 1 ו-2, במסגרת ייצוג האחרונים את מר בן סוקי, בתביעת דיבה כנגד התוכנית עובדה ואילנה דיין. התובע טוען כי הוא זכאי ל-2800$ עבור שמונה שעות עבודה. פנייתו אל הנתבעים 1 ו-2 לקבלת תשלום זה לא נענתה גם היא.