ת"א 45615-05-11 ק. נ' ברכה ואח'

לפניי תביעה שהגיש התובע נגד הנתבעים על סך של 469,035₪, להחזר כספים שמסר לנתבע 1 לצורך השקעתם, בטענה כי רומה על ידי הנתבעים.

לאחר הגשת התביעה, נפטרו הנתבעים 2 ו-3, ולפיכך התביעה התבררה רק נגד הנתבע 1 (להלן: "הנתבע").

טענות התובע

התובע הינו קשיש שבמועד הגשת התביעה היה בן 77, אשר קיבל סכומי כסף בירושה ונוצל על ידי הנתבע תוך עושק ומרמה.

הנתבע הציג את עצמו בפני התובע כבעל אסטרטגיה עסקית בשוק המט"ח וכמומחה בהשקעת כספים. הוא הבטיח לתובע כי כספו יניב פרי ואף יוכפל.

ביום 18/05/07 התקשר הנתבע עם התובע בהסכם לניהול תיקים, שבו נקבע כי סכום ההשקעה ההתחלתי יעמוד על 100,000₪ וכי תיק ההשקעות יישא תשואה חודשית ממוצעת של 2%-3% על ידי ביצוע מסחר במט"ח בהסתמך על אסטרטגיית השקעות בלעדית של הנתבע. בהסכם בין הצדדים נקבע כי התובע רשאי למשוך את כספו אחת לחודש.

ביום 21/05/07 מסר התובע המחאה על סך 200,000₪ לפקודת הנתבע 2, וזאת לבקשת הנתבע.

ביום 04/05/09 הוחזרה לתובע קרן ההשקעה והוא קיבל המחאה על סך 236,260₪ המשוך מחשבונה של חברת "דלוון אנטרפרייז בע"מ" (להלן: "דלוון"). על ההמחאה נרשם כי ניתנה לפקודת חברת "אינטרספט פילוח שווקים בע"מ" (להלן: "אינטרספט") ואשר הוסבה על ידה. בדיקה ברשם החברות הראתה כי בעלי מניותיה של חברת "אינטרספט" הינם הנתבעים 1 ו-2.

לאור המצג שהוצג על ידי הנתבעים, הם רכשו את אמונו של התובע שהאמין כי יקבל גם בעתיד תשואות בשיעורים הנקובים בהסכם ההשקעות. כך, ביום 25/05/09 משך התובע המחאה נוספת על סך 850,000₪ לפקודת "ISIG LTD" על פי דרישת הנתבע, שהנפיק לתובע קבלה בתמורה להמחאה.

משהתובע לא קיבל כל תשואה או כספים מהנתבע, ביקש את מלוא כספו חזרה.

ביום 24/06/09 נעתר הנתבע חלקית לבקשת התובע ובאמצעות הנתבעת 3, ששימשה אשת קש של הנתבעים, הנפיק המחאה על סך 372,000₪.

ביום 20/05/10 פנה בא כוח התובע דאז לנתבעים ובמכתב זה התבקשו הנתבעים להסביר מה עלה בגורל הכספים.

ביום 25/05/10 השיב הנתבע במכתב, בו ציין כי יתרת ההשקעה בסך 478,000₪ נחלה הפסדים.

פניותיו של התובע לנתבעים להשבת כספו עלו בתוהו.

מחוות דעת שהוגשה מטעם התובע ושהוכנה על ידי מר בועז יפעת עולה כי הנתבעים הונו את התובע והוציאו ממנו במרמה כספים בסך של 415,635₪ נכון ליוני 2009. בחוות הדעת נטען כי הנתבעים לא צירפו כל מסמכים המוכיחים כי ביצעו פעולות השקעה בכספו של התובע וכי השקעות אלה הניבו את הרווחים ששימשו מקור להעברות לתובע. עוד נטען בחוות הדעת כי הנתבעים לא ביצעו כל פעולות השקעה ולא הרוויחו את הסכומים, כולם או חלקם, כפי שהעבירו לתובע מעת לעת, העברות שבוצעו רק כדי להניח את דעתו של התובע כי הם משקיעים את כספו.

שיטת ההונאה של הנתבעים נעשתה באופן כזה בו כאשר הנתבעים היו צריכים להחזיר כסף ללקוח א', הוא התובע, מאחר שכספו של התובע לא נשמר ולא נוהל בנפרד וכנראה שבמועד שבו הנתבעים נדרשו להחזיר את הכסף לא היו ברשותם האמצעים או שהכסף כבר לא היה קיים, הנתבעים לקחו כסף מלקוח חדש ("דלוון") כדי לשלם ללקוח ותיק (התובע), שדורש כאמור לקבל את השקעתו.

התובע מסר לנתבעים סכומים להשקעה על פי הסכם השקעה, אולם הנתבעים לא השקיעו את הכספים בחשבון השקעות על שמו.

מהמסמכים שצורפו מטעם הנתבעים עולה כי הפקידו את הכספים בחשבון על שם הנתבעת 3 ובחשבון על שם מאיר באבאייב (להלן: "מאיר").

הנתבעים לא הציגו כל מסמך כי ההשקעה הראשונה של התובע נרשמה בחשבון על שמו ולא הציגו כל מסמך המראה כי בוצעו פעולות השקעה שהניבו רווחים בסכומי ההעברות שהועברו לחשבונו מעת לעת.

הנתבעים המשיכו בתבנית פעולות המרמה שלהם כאשר בחלק מהכסף בסך 850,000₪ שקיבלו מהתובע השתמשו להחזר הלוואה של הנתבעים למאיר.

לטענת התובע, הוא זכאי להחזרת הכסף עקב עילת גזל, תרמית, הפרת הסכם, הפר חובה חקוקה ועשיית עושר שלא במשפט.

טענות הנתבעים

ההיכרות בין הנתבע לבין התובע נעשתה באמצעות הנתבע 2, שהיה אביו של הנתבע. זאת, בעקבות דברי התובע לנתבע 2 לפיהם ברצונו להשקיע כספים לאחר שקיבל ירושת ענק בסכום של 6,000,000£.

התובע יצר קשר עם הנתבע במאי 2007 ובעקבות שיחה זו נפגשו השניים ביום 18/05/07, כאשר במהלך הפגישה חזר התובע על כוונתו להשקיע סכום נכבד בעקבות הירושה שקיבל. במהלך הפגישה עלו אפשרויות שונות, כגון השקעות בנדל"ן, מט"ח, מניות וכדומה, ובסופה של אותה פגישה נחתם הסכם ניהול תיקים בין התובע לבין הנתבע.

התובע מנסה לערבב בתביעתו בין שתי השקעות שונות שהתבצעו במועדים שונים.

ביום 18/05/07 נחתם הסכם בין התובע לבין הנתבע ונמסר לנתבע סכום של 200,000₪ לצורך השקעה. בתקופה שבין 18/05/07 לבין 05/05/09 שולמה לתובע תשואה בסך שסוכם, כאשר ביום 05/05/09 הסתיים ההסכם שבין הצדדים בכך שהנתבע מסר לתובע המחאה בסך 236,000₪ שהינה יתרת הסכום שהייתה בתיק ההשקעות. בהתאם להסכם, התובע קיבל סכום של 200,000₪, שכן סכום התשואה שולם לו מדי חודש. במועד זה מסר התובע לנתבע המחאה בסך 36,000₪, שהינו ההפרש בין הסכום שהיה בחשבון ההשקעות לבין יתרת הקרן. בכך, הסתיימה ההשקעה הראשונה וההסכם בא לסיומו.

ביום 25/05/09 התקשרו הנתבע והתובע בהסכם חדש, בעל פה, לפיו הנתבע ינהל חשבון השקעה של התובע ושניהם יתחלקו ביניהם בתשואה וברווחים מסכום ההשקעה של התובע. ביום 25/05/09 מסר התובע לנתבע סך של 850,000₪ לצורך השקעה; ביום 24/06/09 ביקש התובע למשוך סך של 372,000₪ מחשבון ההשקעות לצורך השקעה אחרת.

יתרת סכום ההשקעה בסך 478,000₪ ירדה לטמיון עקב השקעות שנעשו בחשבון ההשקעות.

לטענת הנתבע, לא בוצעה שום תרמית והנתבעים לא לקחו שום כספים לחשבונותיהם האישיים.

ראיות התובע

התובע הגיש תצהיר עדות ראשית ובו חזר על האמור בפרק טענות התובע, ועל כן אין מקום לחזור על הדברים גם כאן.

בחקירתו הנגדית נשאל התובע האם הנתבע סירב להחזיר לו כספים; הוא השיב כי הלך לבית אביו של הנתבע, הנתבע 2, שאמר לו שזה ייקח שנה (עמוד 10 לפרוטוקול, שורות 14-19). עוד השיב התובע כי הוא לא ביקש מהנתבע דו"ח על ההשקעות (עמוד 10 לפרוטוקול, שורות 23-25).

התובע אישר כי את כספי ההשקעה הראשונה הוא קיבל (עמוד 11 לפרוטוקול, שורות 25-26). במענה לשאלה האם הוא השקיע כספים אצל משקיעים אחרים, השיב התובע בשלילה (עמוד 12 לפרוטוקול, שורות 13-15).

התובע נשאל האם הבין כי בהשקעה בה משקיע הנתבע יש סיכונים ושהוא עלול גם לאבד את כספו; הוא השיב שלא היה כל סיכון, שכן הנתבע אמר שיש לו שיטה ואין כל מקום לסיכון (עמוד 12 לפרוטוקול, שורות 18-21).

התובע אישר כי בעבר הפסיד בהשקעות בבנק לאומי (עמוד 13 לפרוטוקול, שורות 1-3).

התובע אישר כי לאחר שמסר לנתבע את ההמחאה בסך 850,000₪ הוא ביקש להיפגש בחברת ההשקעות, אישר שהלך לשם עם רעייתו המנוחה וכי שם דיבר הנתבע על השיטה שלו (עמוד 13 לפרוטוקול, שורות 6-11).

התובע נשאל מדוע ביקש לקבל בחזרה 372,000₪ מתוך ההשקעה; הוא השיב כי רצה לרכוש דירה בבאר שבע (עמוד 13 לפרוטוקול, שורות 12-13).

התובע נשאל ביחס לאמיתות טענתו בסעיף 19 בתצהירו לפיה משלא קיבל תשואה על כספו הוא ביקש אותו בחזרה; הוא השיב כי באותו שלב התחיל לחשוד בנתבע ורצה את כל הכסף.

בעמוד 13 לפרוטוקול, החל משורה 16 נשאל התובע:

ש' זה היה בסך הכל שבוע אחרי שנתת לו את ה-800,000₪. הצ'ק נפרע בתאריך 30/05/09 ונפגשת איתו לקראת אמצע יוני 2009. יכול להיות שהסעיף הזה זו טעות בעצם?

ת' הלכתי עם נאור המתווך לבית של דורון לבקש כסף ואז ראיתי שכל הניהול הם מנהלים את כל העסק שלהם בדירה, בסלון, ואין שום משרד אז כל האמון שלי ירד והם אמרו שאני יכול לקבל חודש או חצי שנה ושום דבר לא היה ברור.

התובע נשאל האם זה נכון שהוא קיבל את ההמחאה מהנתבע ביום 24/06 ואישר לו להמשיך להשקיע 478,000₪; הוא השיב כי לא הייתה לו ברירה, מפני שהנתבע 2 אמר שייקח שנה לקבל את הכסף (עמוד 14 לפרוטוקול, שורות 6-8).

התובע נשאל מהי מערכת היחסים שלו עם אלי נאור; הוא השיב כי נאור הוא מתווך נדל"ן בבאר שבע הרבה שנים והוא קנה באמצעותו עשר דירות. לדבריו, אלי נאור גם יעץ לו להגיש תלונה נגד הנתבע וגם לתבוע את הנתבע (עמוד 14 לפרוטוקול, שורות 24-31).

חוות דעת מומחה של רואה החשבון בועז יפעת (להלן: "בועז")

בהתאם לחוות דעתו של בועז, הנתבעים הונו את התובע והוציאו ממנו כספים במרמה בסכום של 415,635₪ נכון ליוני 2009.

לדברי המומחה, מתוך המסמכים שהנתבעים צירפו לתצהיר גילוי המסמכים עולה כי הכספים שהתובע העביר לנתבעים לא הופקדו בחשבון על שם התובע.

הנתבעים לא הביאו כל ראיה כי ביצעו פעולות השקעה כלשהן עבור התובע בכספים שקיבלו ממנו.

מהמסמכים שצורפו על ידי הנתבעים בתצהיר גילוי המסמכים, מתברר כי הנתבעים פעלו בתבנית ההונאה לפיה השתמשו בכסף שקיבלו מלקוח אחד כדי לפרוע חובות או להחזיר סכומי השקעות של לקוח אחר.

במסגרת תצהיר גילוי המסמכים צירפו הנתבעים אישורי יתרות בחשבונות ודפי תנועה בחשבונות של אנשים שונים שאינם התובע. הנתבעים לא הסבירו מה הם אותם דפי חשבון ואישורי יתרה. חלק מהמסמכים ערוכים בתוכנת "Excel" ואינם מסמכים אותנטיים היכולים להוות אישורי יתרות או אישור על ביצוע פעולות השקעה. מסמכים אחרים הופקו ממקור שאינו ידוע ואינם יכולים להוות ראיה כלשהי.

מהמסמכים עולה כי כספים שנטען על ידי הנתבעים כי נוהלו עבור התובע הופקדו בחשבון על שם הנתבעת 3 או בחשבון על שם מאיר. כספים השייכים לתובע הועברו מחשבון הבנק של הנתבעת 3 לחשבון הבנק של מאיר ונרשמו בדף ההעברה כ"החזר הלוואה".

בהתייחס להשקעה הראשונה בסך 200,000₪, כותב המומחה כי בתקופה שהחלה ביום 03/09/07 והסתיימה ביום 02/08/09 העבירו הנתבעים מעת לעת סכומים מחשבונו של הנתבע 2 לחשבונו של התובע. בסך הכל בוצעו 18 העברות בסך כולל של 62,365₪. על פי כתב ההגנה, נטען כי הסכומים שהועברו היו בגין התשואה שסוכמה לפי הסכם ההשקעה.

בתחילת הדרך הועברו סכומים המהווים 2% מסכום ההשקעה, כפי שנקבע בהסכם, אולם הם לא הועברו באופן שוטף מדי חודש. זאת ועוד, החל מאוקטובר 2008 הסכומים שהועברו היו נמוכים משמעותית ולא הועברו כסדרם.

הנתבעים לא צירפו מסמכים המוכיחים כי בוצעו פעולות השקעה בכספו של התובע וכי השקעות אלו הניבו את הרווחים ששימשו מקור להעברות לתובע.

לדעת המומחה, הנתבעים לא ביצעו כל פעולות השקעה ולא הרוויחו את הסכומים, כולם או חלקם, אלא שהם ביצעו את ההעברות כדי להניח את דעתו של התובע וכדי לשכנעו כי הם משקיעים את כספו וכי הם מרוויחים את שיעורי התשואה להם התחייבו.

כפי שעולה מהמסכים שהוצגו בפני המומחה, קרן ההשקעה הראשונה הוחזרה לתובע ביום 04/05/09, כאשר התובע קיבל המחאה על סך 236,260₪ המשוך מחשבונה של חברת "דלוון"; על גבי ההמחאה היה רשום כי ניתנה לפקודת "אינטרספט" וכי ההמחאה הוסבה על ידה.

מבדיקה ברשם החברות עולה כי בעלי המניות של "אינטרספט" הינם הנתבעים 1 ו-2, כאשר הנתבע הינו מנהל החברה.

אשר לזהות החברה "דלוון", השיב הנתבע כי "דלוון" הינה קרן השקעות שהייתה לקוחה שלו.

בהתאם לחוות דעת המומחה, ההסבר לכך שהחזר הכספים לתובע ניתן בהמחאה של "דלוון" תואם את שיטת ההונאה של הנתבעים שלפיה כשהם צריכים להחזיר כסף ללקוח א', התובע, מאחר שכספו של התובע לא נשמר ולא נוהל בנפרד וכנראה שבמועד שבו הנתבעים נדרשו להחזיר כסף לתובע לא היו ברשותם האמצעים או הכסף לעשות כן, הנתבעים עשו מה שכל נוכל שמבצע הונאת "פונזי" מבצע - הם לקחו כסף מלקוח חדש ("דלוון") כדי לשלם ללקוח ותיק (התובע), שדורש לקבל את השקעתו.

הוכחה נוספת למרמה של הנתבעים כלפי התובע הינה שהסכום שהנתבעים החזירו לתובע הינו 236,000₪ למרות שלא הייתה כל סיבה להחזיר לתובע יותר מ-200,000₪ (סכום הקרן), שכן לטענת הנתבע, במהלך התקופה הוא קיבל את התשואה. נראה כי הנתבעים השתמשו בדרך פתלתלה של הסבת ההמחאה לתובע שהחזיר להם חלק מסכום ההמחאה מהמחאה המשוכה מחשבונו.

אשר להשקעה השנייה בסך 850,000₪, ביום 25/05/09 מסר התובע לנתבעים המחאה על סך 850,000₪ לפקודת חברת "ISIG LTD", כאשר את הקבלה על ההמחאה הוציאה לתובע חברה בשם "אינטרספט", שהינה כאמור חברה של הנתבעים.

הנתבעים טוענים בכתב ההגנה כי ההמחאה הופקדה בחברת "ISIG LTD" שהינה חברת ברוקרים, בין הגדולות בעולם. לדברי המומחה, בדיקה ברשם החברות העלתה כי מדובר בחברת "איי.אס.איי.ג'י - מט"ח ישיר בע"מ", שהינה חברה ישראלית. מבדיקת אתר האינטרנט של החברה עולה כי מדובר בחברה שמציעה פלטפורמה להשקעה במט"ח בשיטת הפורקס, כאשר טענת הנתבעים לפיה מדובר בחברת ברוקרים מהגדולות בעולם הינה טענה לא מדויקת בלשון המעטה.

ביוני 2009 החזירו הנתבעים לתובע 372,000₪. הסכום שולם באמצעות המחאה משוכה מחשבונה של הנתבעת 3; זהו עוד מקרה של התנהלות חשודה של הנתבעים.

ההמחאה של התובע על סך 850,000₪ היתה לפקודת "ISIG" ולפי צילום גב ההמחאה אף הופקד בחשבונה. מדוע כאשר התובע דורש החזר חלקי של השקעתו הנתבעים לא מבקשים מחברת "ISIG" שתמשוך המחאה מחשבונה לפקודת התובע? זוהי עוד התנהגות תמוהה של הנתבעים, המעלה חשד כי פעולותיהם לא תקינות.

למסמכים שהעבירו מטעמם, צירפו הנתבעים דף תנועה מחשבון הבנק של הנתבעת 3. ניתן לראות כי לחשבונה של הנתבעת 3 בוצעו בתאריך 23/06/09 ארבע העברות מ"ISIG" בסכום כולל של 380,000₪. כעבור יומיים נמשכו מהחשבון של הנתבעת 3 372,000₪. העובדה כי מ"ISIG" הועברו לחשבונה של הנתבעת 3 8,000₪ יותר מהסכום ששולם לתובע מוכיחה כי הנתבעים לא ניהלו חשבון השקעות לתובע, אלא השתמשו בכספיו וכאשר נדרשו על ידי התובע להחזיר את הכסף - משכו את הסכום הנדרש מחשבון "סל" כלשהו.

מפירוט תנועות החשבון של "ISIG" ניתן לראות כי ביום 20/08/09 נמשך מהחשבון סך של 351,308₪, כאשר ליד המשיכה נרשם בכתב יד "סיום פעולות ISIG, מעבר ל"אלפרי"". למסמכים צורף דף חשבון של הנתבעת 3 ממנו עולה כי ביום 21/08 הועברו לחשבונה 351,308₪.

למסמכים שנכללו בתצהיר גילוי המסמכים צירפו הנתבעים מסמך העברה מחשבונה של הנתבעת 3 לחשבון על שם מאיר שבהתאם לתצהיר התשובה של הנתבע הינו מנהל השקעות מט"ח מחולון.

ההעברה הינה על סך 350,000₪ ובוצעה ביום 23/09/09. בהתאם לרישום בכתב יד על גבי המסמך, מדובר על העברת כספים ל"אלפרי", אולם במסמך ההעברה תחת כותרת "יעוד התשלום" נרשם "החזר הלוואה".

פעם נוספת ניתן לראות את תבנית הפעולה של הנתבעים - כסף נמשך מחשבון "ISIG", בו הופקדה המחאת התובע על סך 850,000₪; בכסף שהופקד על ידי התובע השתמשו הנתבעים לפרוע הלוואה לאדם שלתובע אין כל קשר אליו - מאיר. כשם שבעת ההחזר של סכום ההשקעה הראשון לתובע השתמשו הנתבעים בכסף שקיבלו מלקוח אחר, "דלוון", הרי עתה משתמשים הנתבעים בכסף של התובע לפרוע חובות של הנתבעים לצדדים שלישיים שלתובע אין כל קשר אליהם.

בהתאם לתחשיב שערך המומחה, הנזקים שנגרמו לתובע מסתכמים בסך של 415,635₪ נכון ליוני 2009.

בחקירתו הנגדית, השיב המומחה כי התובע לא סיפר לו כי היה בפגישה בחברת ההשקעות (עמוד 15 לפרוטוקול, שורות 12-14).

המומחה נשאל האם יש השקעה על שם התובע והשיב כי "איך יכול להיות חשבון על שם ק. כשהנתבע צירף דף חשבון שכתוב ששם החשבון הוא ברכה תקווה? ואני מניח שזו אמו של דורון ושהיא נפטרה" (עמוד 15 לפרוטוקול, שורות 15-17).

בעמוד 16 לפרוטוקול, שורה 17 נשאל המומחה:

ש.אני מפנה אותך לנספח ז' לתצהיר הנתבע, העתק דו"ח השקעה השניה. קיבלת לידיך את הדו"ח הזה. זה דו"ח שמפרט את ההשקעות?

ת.(מעיין). אני מתאר לעצמי שקיבלתי את זה.

ש.מהי הסיבה שבחוות הדעת שלך אתה לא מתייחס לדו"ח ההשקעות?

ת.לשאלת בית המשפט, מה הדו"ח הזה? אני משיב שבדו"ח הזה יש פירוט של עסקאות עתידיות במט"ח או עסקאות ויש פירוט של העיסקה.

לשאלת בית המשפט, למה ההשקעה הזו מתייחסת? אני משיב שלא כתוב פה באף מקום ק. ולי בדפים האחרים שיש...

לשאלת בית המשפט, האם בנספח ז' לתצהיר הנתבע אפשר ללמוד עבור מי נעשתה ההשקעה המפורטת באותם תדפיסים? אני משיב שאין שום קשר ואי אפשר לדעת כי לא מופיע שם ופירוט העיסקאות וכותרות שאי אפשר לדעת כלום. לא התייחסתי כי הניירות האלה לא רלוונטיים לחוות הדעת שלי ואין הונאה מטעם התובע.

ש.אני מפנה אותך לנספח 11 לחוות דעתך, הדו"ח הזה מוכר לך?

ת.(מעיין). הדו"ח הזה מופיע גם בחוות דעתי.

ש.ראיתי בחוות הדעת שאתה מסתמך על הדו"ח הזה, נכון?

ת.אני לא חושב שאתה צודק. תפנה אותי.

ש.אני מפנה אותך לסעיף 37 לחוות הדעת ששם אתה מתייחס ואתה כותב שהועברו סך של 350,308 ש"ח?

ת.זה כתוב שפירוש שזה הועבר לחשבון של תקווה ברכה.

ש.אתה מסכים איתי שהדף הזה מראה על השקעות שנעשו בחשבון?

ת.לא. זה מראה על העברה מק. לחשבון של ברכה תקווה.

ש.יש פעולות בדו"ח הזה. יש 2 דפים של פעולות?

ת.אלה פעולות של ברכה תקווה.

ש.אלה פעולות השקעה שנעשו בחשבון, אתה מסכים איתי?

ת.נעשו בחשבון של גב' תקווה ברכה. אני מפנה לשורה הראשונה שכתוב ברכה תקווה.

ש.כתוב שהופקד שיק בסך של 215,000 דולר, שזה תואם לסכום ההשקעה?

ת.סכום ההפקדה כפי שנעשה בחשבון של תקווה ברכה הוא 351,308 ₪.

לפי חוות הדעת בסעיף 37 זוהי ההפקדה.

הדף הזה של 215,000 דולר הוא מתייחס לסעיף 27 לחוות הדעת. שם זה שיק שנתן ק. של 850,000 ₪ לפקודת איי.אס. איי. ג'י.

ש.מר ק. אמר שנתן את השיק לדורון ברכה והוא השקיע אותו לאיזה חשבון שהוא רצה ולא בחשבון שלו. בהנחה שדורון השקיע את הכספים עבור ק. מהי הסיבה שלא בדקת את ההשקעה עצמה?

ת.כי החשבון איננו של ק. אלא של תקווה ברכה.

ש.אתה מסכים איתי שהיתה פה השקעה?

ת.היתה השקעה. זה לא הגיוני כי הכסף בא מחשבון בנק של מר ק. וזה לא שהוא בא עם מזוודה אלא כסף שיצא מחשבון הבנק שלו אז מה אכפת לו שזה יהיה בחשבון הבנק שלו?

ש.אני מפנה לנספח ת/9 בעמוד השני לנספח, בעמוד השני לחוות דעתך, (מצטט).

האם בדקת האם נעשו השקעות על מר ק.?

ת.זה מביא אותי לסעיפים 4 ו-5 לחוות דעתי שבהם אני כותב שמתוך המסמכים שצורפו לתצהיר גילוי המסמכים עולה כי הכספים שק. העביר למי מהנתבעים לא הופקדו בחשבון על שם ק.. (מקריא מסעיף 5). הנתבעים לא הביאו כל הוכחה כי ביצעו פעולות השקעה כלשהם לק. עבור הכספים שקיבלו ממנו.

עדותו של נ.ק. (להלן: "נ.")

נ. הגיש תצהיר ובו הצהיר כי נכח בפגישה אחת שנערכה בין התובע לבין הנתבע בדירת התובע. לאותה פגישה הגיע עם התובע כדי להתרשם ולשמוע פרטים על אודות אסטרטגיית ההשקעות של הנתבע.

הנתבע סיפר כי הוא פיתח שיטה במסגרתה ניתן להמיר את הפאונד הבריטי ליין היפני בהתאם לאסטרטגיה של הנתבע. הוא הבטיח כי בוודאות של 100% ניתן להניב תשואה של לפחות 1% בחודש מהכספים. עוד ציין הנתבע כי על פי האסטרטגיה שלו אין סיכונים בהשקעת הכסף, אלא רק סיכויים.

כששאל נ. את התובע איך האסטרטגיה עובדת הוא לא היה מעוניין לחשוף את המידע, אך הרגיע את נ. כי אין לו מה לדאוג וכי ברמת ודאות של 100% הכספים יניבו פרי.

בחקירתו הנגדית השיב נ. כי התובע הפסיד 500,000₪ או 600,000₪ בבנק מזרחי (עמוד 18 לפרוטוקול, שורות 12-13).

נ. השיב כי לא ידוע לו על ההשקעה הראשונה בסך 200,000₪ שהשקיע התובע אצל הנתבע (עמוד 18 לפרוטוקול, שורות 20-24).

נ. נשאל האם בשלב מסוים גם הוא ביקש להשקיע כספים אצל הנתבע; הוא השיב כי התובע אמר לו לבוא ולהתרשם וכי הוא הלך לשמוע על ההשקעה (עמוד 18 לפרוטוקול, שורות 25-28).

נפלתי נשאל כיצד התרשם מצורת ההשקעה של התובע והשיב "לא התרשמתי". לדבריו, הוא עזב את הפגישה לפני שדובר על השקעה וכי הוא לא ידע על ההשקעה שאביו ביצע. לדבריו, על ההשקעה סיפר לו אביו מספר ימים לאחר מכן (עמוד 19 לפרוטוקול, שורות 1-7).

נ. נשאל האם ידע היכן נוהלו ההשקעות של התובע ביחס לכספים שהועברו לנתבע. הוא השיב כי אין לו מושג. לדבריו, הוא לא נתן לתובע כל המלצה ביחס להשקעה אצל הנתבע (עמוד 19 לפרוטוקול, שורות 15-18). כן השיב כי אין לו מידע ביחס להשקעות של אביו חוץ מאשר בבנק מזרחי (עמוד 19 לפרוטוקול, שורות 21-24).

עדותו של אלי נאור (להלן: "אלי")

אלי הגיש תצהיר לפיו הוא מכיר את התובע למעלה מ-20 שנה במסגרת היותו לקוח שלו בתחום הנדל"ן.

אלי הכיר את הנתבע לאחר שהתובע סיפר לו כי מסר כסף בסכום ניכר לנתבע מבלי לקבל כל ביטחונות.

לדברי אלי, נקבעה פגישה שלו ושל התובע ביחד עם הנתבע 2, אשר יזם את ההיכרות בין התובע לבין הנתבע. בפגישה בדירת הנתבע 2 פנה אלי לנתבע 2 ואמר לו כי התובע צריך את הכספים מאחר שקנה דירות בבאר שבע.

עוד בטרם הפגישה, הבין אלי מהתובע כי בשיחה טלפונית שלו עם הנתבע 2 ניסה הנתבע 2 לשכנעו למכור את נכסיו בבאר שבע ולהעביר את הכספים לבנו, הנתבע, שכן הנדל"ן אינו בטוח בעוד הכספים אצל הנתבע הינם ודאיים.

עם כניסת אלי והתובע לביתו של הנתבע 2 ובתגובה לפנייתם, השיב הנתבע 2 כי תוך חודשיים-שלושה לכל היותר ישחרר הנתבע את הכספים. במהלך השיחה שינה את דבריו ואמר כי הוא מאמין שתוך חצי שנה יהיו הכספים. כשעמדו לצאת אמר שהוא מעריך כי תוך שנה יקבלו את הכספים, והכל בניגוד להבטחת הנתבע לפיה בהתראה של חודש יעביר לנתבע את הכספים.

מספר ימים לאחר הפגישה שוחח אלי עם הנתבע בטלפון והבין מהתחמקויותיו כי מדובר באדם לא אמין. לדברי אלי, הנתבע טען כי חבל להוציא את הכסף, שכן אם התובע ימשוך את הכסף הוא יגרום להפסדים ולקנסות יציאה.

לאחר מספר ימים הודיע התובע לאלי כי הנתבע דיבר איתו וטען להפסדים גדולים בכסף ומאוחר יותר הודיע לו כי הפסיד את כל הכסף. עוד אמר הנתבע לתובע כי אם יזרים כספים נוספים, ניתן יהיה להציל את ההפסדים שכבר נגרמו לו.

אלי הזהיר את התובע שלא יעז להעביר כספים נוספים לנתבע כדי שכספים אלו לא ירדו גם הם לטמיון. אלי הצהיר כי בפגישה שבה נכח הנתבע, הוא עצמו והתובע, ביקש לדעת מהנתבע כיצד הפסיד את כל הכספים. לדבריו, הנתבע ניסה להצטדק לעניין מחדליו והודה כי אינו מומחה, אלא כי מדובר בתחביב, כאשר בהמשך אמר שאין לו משרדים.

לטענת אלי, טענתו של הנתבע, לפיה התובע ביקש שלא לפתוח חשבון על שמו, היא שקר.

בשיחת טלפון שקיים אלי עם הנתבע ואשר הוקלטה על ידי אלי, סתר הנתבע את עצמו ואמר כי פתח חשבון על שם אמו, הנתבעת 3, כדי שיהיה לנתבע מיסוי נמוך, מאחר שאמו הייתה פנסיונרית.

בחקירתו הנגדית השיב אלי כי תיווך עבור התובע כעשר דירות וכשנשאל מדוע הוא מתערב בנושא ההשקעות של התובע, השיב כי הוא מכיר את התובע למעלה מ-20 שנה וכי במהלך השנים נוצרו בינו לבין התובע ורעייתו יחסים קרובים כשל משפחה (עמוד 20 לפרוטוקול, שורות 12-13, ושורות 18-25).

אלי השיב כי התובע סיפר לו כי הוא מתכוון למכור את הבית ולהעביר את הכסף לנתבע. לאחר שהתובע אמר לו דברים אלה הוא נסע לביתו של התובע כדי לשוחח עמו ועם אשתו על הנושא (עמוד 20 לפרוטוקול, שורות 26-28). לדבריו, מדובר בזוג תמים אותם הוא מכיר אישית והוא יודע כי "ניתן לסובב אותם בקלות" (עמוד 20 לפרוטוקול, שורות 30-32).

אלי סיפר כי בעבר התובע הציע להעביר לידיו סכום של מיליון ש"ח כדי שישקיע עבורו סכום זה. לדבריו, מדובר באדם מאוד נאיבי ותמים (עמוד 21 לפרוטוקול, שורות 2-9).

אלי השיב כי הוא הקליט את הנתבע מיוזמתו שלו (עמוד 22 לפרוטוקול, שורות 14-15).

ראיות הנתבע

הנתבע הגיש תצהיר ובו חזר על עיקרי הדברים המפורטים בפרק טענות הנתבע ואין מקום לחזור עליהם פעם נוספת.

בהתייחס להשקעה הראשונה בסך 200,000₪, הצהיר הנתבע כי התובע ביקש שחשבון ההשקעה לא יתנהל על שמו. לפיכך, הוא ניהל את חשבון ההשקעה הראשון על שם אביו, הנתבע 2.

בשנת 2009 ביקש התובע לסיים את ההתקשרות ביחס להשקעה הראשונה. הוא מסר לתובע המחאה על סך 236,260₪ הכוללת את סכום הקרן ואת שכר עבודתו בסך 36,260₪. התובע העביר לנתבע המחאה על סך 36,260₪, דבר המראה כי הנתבע לא היה חייב לתובע דבר עבור ההשקעה הראשונה וכך באה לידי סיום השקעה זו שהניבה תשואה מכובדת.

בסמוך ליום 25/05/09, נפגש התובע עם הנתבע בביתו בנוכחות בנו של התובע. במסגרת הפגישה הסביר לתובע את הסיכונים והסיכויים בהשקעה נוספת ואף העלה אפשרויות שונות להשקעה. בנו של התובע תחקר את הנתבע רבות על האסטרטגיה שלו.

לאחר שהתובע בחן את אפשרויות העסקה הוזמן הנתבע לביתו ושם הוסכם בעל פה בין התובע לנתבע כי הנתבע ינהל חשבון השקעה נוסף בתמורה לחלוקה שווה בתשואה וברווחים ביניהם. במעמד זה מסר התובע לנתבע המחאה לתאריך 25/05/09 על סך של 850,000₪.

בחשבון ההשקעה השני הודיע הנתבע לתובע כי הוא לא מתחייב לכל תשואה או ערבות או פיצוי אם יהיו הפסדים וכי התובע לבדו יישא בהפסדים, ככל שיהיו כאלו. התובע הורה לנתבע לפעול בחשבון ההשקעה השני על פי שיקול דעתו של הנתבע ומסר לו את ההמחאה בשל אמונתו כי הנתבע יצליח להשיא רווחים גם בפעם זאת, תוך שהוא מודע היטב לסיכונים ולסיכויים. מסיבות הקשורות עמו, ביקש התובע כי חשבון ההשקעה השני לא יתנהל על שמו וכי הנתבע ינהל את חשבון ההשקעה בכל בנק שירצה.

ביום 30/05/09 הפקיד הנתבע את הכספים בחברת "ISIG" על שם אמו, הנתבעת 3. הנתבע מצהיר כי אמו לא ידעה דבר על הנעשה בחשבון הבנק על שמה וכי הוא זה שניהל את החשבון.

ביום 22/06/09, על פי בקשת התובע, משך הנתבע מחשבון ההשקעות סך של 96,205$ אותם מסר לתובע בהמחאה ביום 24/06/09. התובע אמר לנתבע כי על פי עצת איש אמונו, אלי, נאמר לו כי מט"ח זה שוק הימורים, ולכן ביקש למשוך מחשבון ההשקעה השני סך של 372,000₪ תוך בקשה כי הנתבע ימשיך להשקיע את יתרת הסכום על סך של 478,000₪ ללא הגבלה כלשהי. התובע חתם על אישור המשך השקעת קרן של 478,000₪.

בסמוך לחודש אוגוסט 2009 נפגש הנתבע באקראי עם התובע ורעייתו בבית חולים איכילוב והודיע לתובע כי חשבון ההשקעה השני נמצא ברווחים של כ-20,000$. במועד זה שאל את התובע האם הוא מעוניין למשוך את הכספים; התובע השיב כי אינו מעוניין למשוך את הכספים וביקש להמשיך לעבוד ולהשקיע את כספו.

לאור בעיות טכניות עם חברת "ISIG" ושני מקרי פשיטת רגל של בתי השקעות בישראל, החליט הנתבע להעביר את הפעילות וחיפש ברוקר אמין ויציב עם הון עצמי גדול. לפיכך, ביום 20/08/09 משך את יתרת הכספים מחשבון ההשקעה השני ב"ISIG" על סך 92,207$.

בחודש אוקטובר 2009 העביר הנתבע את הכספים שמשך מחשבון ההשקעה השני לברוקר INTERACTIVE שהינה חברת ברוקרים מהגדולות בעולם, על שם מאיר בביאייב מחולון, רופא במקצועו.

הכספים הושקעו בהתאם לתוכנת אלגוריתמים שהוסברה לתובע ולבנו, אך עקב המפולת העולמית בשוק המט"ח, שערי המטבעות השתנו שלא בהתאם לאלגוריתם ועד סוף מרץ 2010 נשחקה ההשקעה השנייה ונמחקה.

בחודש אפריל 2010 נפגש הנתבע עם התובע, רעייתו וידידו אלי, שם הציג להם את הדו"חות. התובע האמין כי הנתבע לא נטל כספים לכיסו ושהקרן נשחקה כתוצאה מטעות בכדאיות העסקה. הפגישה הסתיימה בכך שהתובע לחץ את ידו של הנתבע ואמר כי הוא מאמין לו לאור דבריו ולאור הדו"חות שהוצגו לו.

הנתבע מצהיר כי השקיע את הכספים בתום לב, מתוך כוונה מלאה להפיק מהם רווחים, תוך שהתובע היה מודע היטב לסיכונים ולסיכויים, אולם למרבה הצער האסטרטגיות לניהול ההשקעות בכספים לא צלחו וההשקעות ירדו לטמיון.

בחקירתו הנגדית השיב הנתבע כי הוא טכנאי אלקטרוניקה ומחשבים בהשכלתו וכי הוא למד ניהול וכלכלה (עמוד 22 לפרוטוקול, שורה 25). בעניין ניסיונו בתחום הפיננסי, השיב כי כשהשתחרר מהצבא סחר באופציות מנוף ומניות וכן למד את שוק המט"ח. לדבריו, הוא הראשון בארץ שפיתח קורס אינטראקטיבי ללימוד של מסחר במט"ח תחת המותג "גלובאל פורקס" (עמוד 22 לפרוטוקול, שורות 27-30).

הנתבע השיב כי ברמת גן היה ברוקר שעבד איתו ששמו "איי.אס.איי.ג'י". לדבריו, הוא התרשם כי חברה זו הינה אמינה, ולכן פתח שם את חשבון ההשקעות על שם אמו, הנתבעת 3 (עמוד 23 לפרוטוקול, שורות 3-10).

לשאלת בית המשפט מדוע את חשבון ההשקעות פתח על שם אמו ולא על שם התובע, השיב כי בשנת 2003 העסק שניהל קרס והוא נקלע להליך גירושים מכוער. מאחר שחשש מעיקולים מצד אשתו במסגרת סכסוך הגירושים שלהם, הוא לא פתח חשבון על שמו (עמוד 23 לפרוטוקול, שורות 12-23).

בעמוד 23 לפרוטוקול, שורה 29, השיב הנתבע:

"לשאלת בית המשפט, למה חשבון ההשקעות איננו על שם קוטלר? אני משיב שמר קוטלר מלכתחילה ביקש חשבונות לא על שמו. הוא מסר לי שיקים פתוחים.

בנושא השקעות, אני יודע מנסיוני האישי ואני לא יכול להעיד עליו למה הוא עשה את זה. בנושא השקעות בשוק המט"ח, יש עניין רגשי ופסיכולוגי מאוד חזק שאין לו והוא ממש מפריע לקבל החלטות בנושא באמת מה צריך לעשות עכשיו.

לשאלת בית המשפט, הוא ידע שאלה השקעות ספקולטיביות.

כל מה שאני מוציא מהפה אני מוכן ללכת למכונת אמת. היה לי הרושם של בן אדם מאוד מחושב. בן אדם שירש 50 מיליון והוא מפזר חלק בנדל"ן וחלק במניות וחלק במט"ח והוא מפזר את ההשקעה שאצלי זה אולי 0.2 מההון הכולל שלו. הוא אמר לי שזה לא יהיה על שמו ומסר לי שיקים פתוחים. אמרתי לו שבחשבון שלך מנכים מס במקור על כל עיסקה ולא כל העיסקאות הן המוצלחות. יכול לבוא רצף במודל הסטטיסטי של הצלחה ואח"כ לא.

הבנק מנכים מס במקור וזה יכול להפריע. בן אדם עצמאי או שכיר מגיש מס ועל פי חוק אני צריך להראות באיזה דרגת מס אני. הוא מסר לי שיק ולא ביקש חשבון על שמו.

לשאלת בית המשפט, אם זה בחשבון בנק שלו זה מסונכרן וכשאתה פותח חשבון אצל ברוקר, הם לא מנכים ונותנים לך לפעול בחשבון ומקבל דו"ח שנתי או רבעוני ועם הדו"ח הזה אתה ניגש לרשויות המס.

לשאלת בית המשפט, מה ההבדל אם השם של אמא שלך? אני משיב שמר קוטלר ביקש...

לשאלת בית המשפט, אין הבדל בין השם של אמא שלך לשלו? אני משיב שביקשתי את הדרכון ורישיון ואני מוכן ללכת למכונת אמת והוא אמר שלא".

הנתבע השיב כי ההמחאה הראשונה על סך 200,000₪ נמשך לפקודת אביו, הנתבע 2, ביום 21/05/07. לדבריו של הנתבע, אביו פתח חשבון בנק על שמו בו נוהל החשבון, כאשר מחשבון זה הועברו לתובע תשלומים בסך של כ-4,000₪ מדי חודש. לדבריו, הוא העביר לתובע את התשואה שהוא הבטיח לו וכי כל רווחים שהופקו בחשבון מעבר לכך הוא לקח לעצמו ועשה בו שימוש לתשלום מזונות . (עמוד 25 לפרוטוקול, שורות 7-26).

הנתבע נשאל בעמוד 25 לפרוטוקול, שורה 23:

ש'העברות כספים, 4,000₪ שהעברת לקוטלר בגין ההשקעה הראשונה כל חודש אחרי שקיזזת במקור את הרווח שלך, נכון?

ת'כמובן, וגם ניכו מס במקור ויש דו"חות של מה שנוכה שם. אלה רווחים שלי ואני צריך לשלם מזונות ולהתפרנס.

ובעמוד 26 לפרוטוקול, שורה 1:

ש'תקרא לזה עמלה?

ת'מר קוטלר ביקש ממני לפזר את השקעתו כבן אדם נבון והתחייבתי לתשואה מסוימת של 2%, כי ידעתי שאני יכול להשיג מעבר ל-2% ואלה שיקולים ופרנסתי האישית וזה לא מעניין את הלקוח....

ש'אני מבינה ממה שאתה אומר, שבעצם אתה הבטחת תשואה קבועה וכל מה שמעבר לזה הוא רווח שלך?

ת'נכון.

ש'אני מפנה אותך לסעיף 5 לתצהירך?

ת'(מעיין). כן.

ש'אתה טענת שבגין ההשקעה של ה-200,000 ₪ בכל העברת הכספים וכל הרווח שהצטבר באותו חודש לקחת כעמלה?

ת'זה מה שאמרתי.

ש'בסעיף 5 אתה אומר שכשהעברת לו שיק של 236,000 ₪ והוא החזיר לך 36,000 ₪ וזה היה שכר טרחתך?

ת'מר קוטלר ביקש את השקעתו ובאותו רגע נתון היו לי רווחים מאוד מאוד גדולים עם קרן גידול איתה עבדתי בשם דלוון אינטרפרייז והיה מגיע לי משם הרווחים של 236,000 ₪.

אסור לי על פי חוק לעבור 5 לקוחות, השתדלתי לא לעבור על החוק והיא לי עוד לקוח חוץ מקוטלר דלוון אינטרפרייז וזו קבוצה של 7 משקיעים שהחזיקו קרן של מאה מיליון דולר שהבסיס לפעילות שלהם היתה קניה ומכירה של מניות ת"א מול וולסטריט והם ביקשו לגוון את הפעילות שלהם ולהיכנס במסחר במט"ח. הם זימנו אותי לפגישה, הצגתי להם בכללי את המודל הסטטיסטי ולא נכנסתי בפרוטרוט.

לשאלת בית המשפט, מה שאמרת סותר את מה שאמרת קודם? אני משיב שהיה מגיע לי מקרן גידור רווח והעדפתי באותו רגע לסגור את הקרן של מר קוטלר והוא קיבל את ה-200,000 ₪ בחזרה ו-36,000 ₪ היה שלי ושילמתי מזה מזונות.

לשאלת בית המשפט, מצטייר שעבדת על כולם פה? אני משיב שאיך יכולתי לעבוד על אשתי? הצהרתי רווח בחצי שנה ב-850,000 ₪. בתיק שלו במט"ח 24 באותה תקופה היה לי סכסוך עם הברוקר והפסקתי את הפעילות ושקלתי האם להיכנס איתו להליך משפטי שלוקח 5 שנים ועשרות אלפי ₪ הוצאות משפט או להיכנס לדין ודברים ולהגיע להסכמה מחוץ לבית המשפט ולכן הפסקתי את הפעילות עם מט"ח 24 וברגע שמר קוטלר ביקש את הכסף בחזרה, העדפתי למשוך מהקרן גידור את הרווחים ולפרוע את הקרן שהיה מגיע למר קוטלר בגין ה-200,000 ₪ שהוא מסר לי וה-36,000 ₪ היו שלי.

ש'אני מפנה אותך לנספח ב' לתצהירך, מדוע השיק של 236,000 ₪ יצא לפקודת אינטרספ פילוח שווקים ולא לפקודת קוטלר, למה לא ביקשת מחברת דלוון לפצל את השיקים?

ת'חברת אינטרספ בתחילת הדרך הרוויחה מיליוני ₪ וזאת היתה יזמות מדהימה.

בשנת 2003 החברה קרסה והיה לי החזר מס בגובה של 700,000 ₪ מקופת המדינה ואלה כספים שהשקעתי והתייעצתי עם רו"ח שהיו לי רווחים בקרן הגידור והוא אמר לי שתנצל את החזר המס שמגיע לך באינטרספ פילוח שווקים בגין כל ההשקעות שביקשתי. מהסיבה הזאת, הפעלתי את אינטרספ ובסוף שנה אני לא אמור לשלם מס על הרווח של ה-200,000 ₪. על פי חוק פעלנו.

ש'למה לא הפקדת את השיק בחשבון של אינטרספ ואז היית מוציא את השיק עם הסכום המדויק לפקודת התובע?

ת'התחלתי להניע את תהליך פתיחת החברה ויועץ החשבון יעץ לי מהסיבה שעל פי חוק אסור לך לעבור 5 לקוחות ואתה לא אמור לפתוח חברה בע"מ כדי לנהל 2-3 תיקים קטנים של לקוחות לא צריכים להפעיל חברה בע"מ, מספיק שאוציא קיזוז וארשום בספרי הלקוחות.

הכסף של קוטלר לא הופקד בדלוון. היה לי סכסוך עם הברוקר.

בעמוד 27 לפרוטוקול, שורה 29 נשאל הנתבע:

ש'אני מפנה אותך לנספח ג' לתצהיר עדות ראשית שלך, תאשר לי שזה השיק שקיבלת מהתובע על סך של 850,000 ש"ח?

ת'(מעיין). נכון.

ש'השיק יצא לפקודת איי.אס.איי.ג'י?

ת'מר קוטלר השאיר אותו פתוח והברוקר הוא זה שמילא וחתם.

ש'אם השיק הוא מר. קוטלר לאיי.אס.איי.ג' והקבלה יצאה על שם ברכה תקווה?

ת'התעקשתי עם מר קוטלר לפתוח חשבון על שמו וביקשתי ממנו דרכון והוא התעקש בשום אופן לא חשבון על שמו מהסיבה.... כשהגעתי לביתו של מר קוטלר השולחן היה מלא בערימות של מזרחי טפחות עם הפסדים אדירים. החשבון התנהל בחשבונו של מר קוטלר. שאלתי מי ניהל את ההשקעות והוא אמר שהפקיד בבנק והוא אמר שפעלנו בחשבון שלנו ואין לנו לבוא בתלונות. מה שקרה שנ. ביקש ומר קוטלר בן אדם ישר, נ. ביקש מאבא למסור שיק פתוח והסיבה שהוא ביקש שיק פתוח ונעלם מהסיבה הפשוטה שאם דורון ברכה ירוויח הוא ישמח ובמידה ויפסיד הוא יאמר שלא ראה ולא שמע.

לשאלת בית המשפט, הוא ניסה לעבוד על עצמו? אני משיב שהוא ניסה לעבוד עליי.

העיסקה נרקמה מול נ..

ש'תסביר לי אם לטענתך הקבלה יצאה על שם ברכה לבקשתם של משפחת קוטלר. איך זה יכול להיות שחברת אינטרספ הוציאה חשבונית מס על השיק של מר קוטלר על הסכום של 850,000 ₪ ואני מפנה לת/5 לתצהיר עדות ראשית של התובע. זו חשבונית מס של אינטרספ על השיק של 850,000 ש"ח?

ת'אסביר. רו"ח אמר לי לנצל את יתרת המס שמגיע לי 700,000 ₪ להפעיל את אינטרספ והסברתי לו שאני לא יכול לגדול והוא אמר לי שאין טעם להפעיל חברה בע"מ והוא אמר לי תחת שם פרטי ובסוף השנה.

ש'למה הקבלה יצאה על שם אחד והחשבונית על שם אחר עם אותו סכום?

ת'בדיוק כשהיו לי רווחים בקרן גידור התייעצתי עם רו"ח שייעץ לי לנצל את החזר המס שמגיע לי בגין ההשקעות בחברת אינטרספ פילוח שווקים. כשנכנסתי איתו לפרטים לגבי הפעילות של החברה והסברתי לו שעל פי חוק אסור לי לעבוד מול יותר מחמישה לקוחות והוא אמר שאין טעם להפעיל את החברה אלא תפתח חשבון פרטי על שם אמא ז"ל בסוף שנת המס נעשה את העברות הדרושות ולכן הוצאתי קבלה מאינטרספ.

ש'מי זה אלברט גיל?

ת'הבעלים של איי.אס.איי.ג'י.

ובעמוד 29 לפרוטוקול, שורה 21:

ש'למה עברת לנהל את החשבון של ברכה תקווה לחברת אלפרי?

ת'מר קוטלר שבוע אחרי שמסר לי את השיק על 850,000 ₪ ביקש פגישה אצל הברוקר והוא הגיע עם חולצה ורודה ואיך שהוא נכנס עם אשתו ז"ל הוא מיד פתח שכל נושא ההשקעה הוא ספקולטיבי ברמת הימורים וזה דבר שהיה ודובר עם מר נ. ואמרתי לו שהמודל הסטטיסטי פוגע ומה אתה מבקש? הוא שלף פתק לבן והוא אמר שהוא מבקש 372,000 ₪ לצורך רכישת דירה.

ש'למה החלטת להעביר את החשבון?

ת'דבר גורר דבר ודבר גורר דבר.

באותו דיון שמר קוטלר בא ואמר את דבריו שאפשר להוציא את כל הכסף וזה הימורים הוא רוצה להוציא 372,000 ₪ ואמרתי לו מה עם היתרה והוא אמר שעם היתרה אני יכול לעבוד ללא הגבלה והוא לא הגביל אותי. אני פעלתי כשכיר אצל מר קוטלר ועל פי הנחיות שלו והיה לי הרושם שהבן אדם מחושב שמפזר את השקעתו והוא לא הגביל אותי.

לשאלת בית המשפט, למה עברת לנהל את החשבון כפי שנשאלת? אני משיב שבאותה תקופה פותחו מודלים בשפת קוד מחשב עם המודל הסטטיסטי וחיפשתי מתכנת לטובת ממשק שישב און ליין על הממשק הטכנולוגי שעבדנו איתו ומצאתי בחולון דר' מאיר בבאייב שהוא קצין בצה"ל והוא מתכנת בשפת אם.קיו 4 ונפגשנו והתחלתי לעבוד איתו.

ש'למה החלפת חברת ברוקרים?

ת'באותה תקופה שהיה המפץ הפיננסי, מאות בנקים וברוקרים פשטו רגל בישראל. חברות ישראליות שפשטו רגל.

ש'איי.אס.איי.ג'י פשטה רגל?

ת'לא אבל ראתה שאני מייצר רווח ותראה שהחשבון היה ברווח ולצערי הברוקרים לא מעוניינים בלקוחות שמרווחים ומה שהם עושים מפילים את התוכנה, מכניסים עסקאות שלא היו ומנסים לעשות הכל על מנת שהסוחר יעבור לצד ההפסד. ברגע שהם ראו שהרווחתי כי הייתי בפלוס בחשבון, נתקלתי בבעיות האלה. הפעלתי שיקול דעת שהברוקרים פה וראיתי גל של פשיטות רגל והברוקר שהיה לי סכסוך איתו, חיפשתי עם מר בבאייב ברוקר ברמה עולמית גדול עם בטחונות ברמה של בנקים ולכן עברנו לחברת אינטרקטיב ברוקר וזה הברוקר הכי גדול בעולם והחשבון היה על שם מר בבאייב.

ש'למה החשבון היה על שם מר בבאייב ולא המשכת עם השם של אמא שלך?

ת'זו לא גרסתי. מר קוטלר ביקש.

ש'למה לא המשכת עם השם של אמא שלך?

ת'מר בבאייב היו לו חשבונות בעולם ומאוד מקצועי ולכן החלטתי לעבוד איתו בשיתוף.

ש'למה החשבון היה על שמו ולא על שם ברכה תקווה או על שם התובע?

ת'הוא בא לביתי וכתבנו את הקוד ביחד.

לשאלת בית המשפט, למה על שמו? אני משיב שזה משהו שהוחלט ביני לבינו.

לשאלת בית המשפט, למה לפתוח חשבון על שמו? אני משיב שמר קוטלר ביקש...

לשאלת בית המשפט, אני שואל את קוטלר אם הוא ביקש לא לפתוח חשבון על שמך? אני משיב שלא ביקשתי שום בקשה.

ש'למה לא צירפת תצהיר של מאיר בבאייב?

ת'אף אחד לא ביקש ממני.

ש'אני מחזירה אותך לדיון הקודם שהצהרת בפרוטוקול בית המשפט שלא מצאת צורך להביא תצהיר מטעמו וגם בדיון הקודם לפני שנה וחצי, בית המשפט שאל אותך למה לא צירפת תצהיר של מר בבאייב. אני מפנה אותך לפרוטוקול מתאריך 16.2.2015 בעמוד 10 לפרוטוקול (מקריאה)?

ת'לא זוכר שאמרתי כך.

ש'באיזה תאריך סגרת את החשבון בחברת איי.אס.איי.ג'י?

ת'שבוע אחרי שמר קוטלר הגיע ואמר זה הימורים ואני רוצה 372,000 ₪ והוא אמר שהוא רוצה את הכסף עד סוף החודש והיו קצת רווחים ומשכתי את הקרן ולאחר שבוע שבועיים סגרתי את החשבון.

ש'אני מציגה לך את נספח ה' לתצהיר עדות ראשית שלך, שזה תדפיס עם כותרת של איי.אס.איי.ג'י שבעמוד השני למעלה כתוב ג', כתוב שבעצם זה נסגר בתאריך 20.8.2009. אתה מאשר שהחשבון נסגר בתאריך 20.8.2009 עם יתרה של 92,207 דולר שזה 371,308 ₪. אני מפנה אותך דף אחרי זה שמסומן בט' שזה התדפיס עם כותרת של חברת אלפרי שפה בעצם זה מעיד ואני מבקשת שתקריא לי את התאריך שכתוב?

ת'(מעיין). ממש בטעות. זו לא פעילות. יכול להיות שהשתרבב.

לשאלת בית המשפט, מה זה הדפים האלה? אני משיב שמה שעבדנו באיטראקריב הפעלנו עוד ברוקר בשם אלפרי. לאחר איטראקריב בבאייב העביר לברוקר קטן יותר בשם אלפרי.

ש'למה לא הבאת תצהיר של חברת אלפרי או אינטראקטיב?

ת'חברות שמתנהלות בחו"ל.

לשאלת בית המשפט, מאיפה יודעים שזה כסף שלו? אני משיב שכסף הופקד ממר קוטלר לאמא ז"ל.

לשאלת בית המשפט, זה מה שהוא טוען שנלקח ממנו הכסף? אני משיב שמר קוטלר ביקש שאשקיע עבורו.

לשאלת בית המשפט, אני לא אומר שהוא משקר אלא הוא לא דובר אמת. הוא ביקש ממני חשבון לא על שמו.

ש'אני מפנה אותך לחוות דעת של המומחה מטעמנו, נספח 12 לחוות דעתו. יש פה דף חשבון בנק, אישור העברת כספים מברכה תקווה למאיר בבאייב על סכום של 350,000 ₪ מתאריך 23.9.2009 ותקריא לבית המשפט מה כתוב?

ת'החזר הלוואה.

ש'ייעוד התשלום הוא החזר הלוואה. איך כל זה מסתדר עם הגרסה שלך?

ת'שאלה מצויינת ואסביר לך. אמא ז"ל ניגשה לבנק לבצע העברה בנקאית וביקשתי ממנה כי אני הולך לעבור עם ברוקר והתקשרה אליי שרוצים לנכות במקור 20% ומסרה לי את הפקידה ושאלתי למה ואמרה לי שבאופן טבעי מופיע לי במחשב צריך לנכות מס במקור. אמרתי שמה שמשכתי זה הקרן ולא רווחים ואת לא יכולה לנכות מס וזה בא לי באופן אוטומטי וביקשתי שתבחר סעיף אחר ובחרה סעיף הלוואה ואפשר להביא לעדות את הפקידה הזו.

דיון והכרעה

לטענת התובע, הוא הולך שולל על ידי הנתבע שבידיו הפקיד כסף לצורך השקעתו, כאשר בפועל הכספים לא הושקעו עבור התובע, אלא נלקחו על ידי הנתבע.

הנתבע, לעומתו, טוען כי מדובר בהשקעה לגיטימית שבוצעה על ידו עבור הנתבע, אלא שלאור הסיכונים והשינויים בשוק המט"ח, ירדה יתרת כספי ההשקעה שנמסרה לו על ידי התובע לטמיון.

הקשר העיסקי בין התובע לנתבע נוצר באמצעות הנתבע 2, אביו של הנתבע, שנפטר לבית עולמו, אשר הציג את הנתבע בפני התובע כמומחה בתחום ההשקעות.

ביום 18/05/07 התקשרו התובע והנתבע ב"הסכם לניהול תיקים", בו נקבע כי התובע ישקיע כספים אצל הנתבע, כאשר ההשקעה תישא תשואה חודשית ממוצעת של 2%-3% על ידי ביצוע פעולות קניה ומכירה של מט"ח על פי אסטרטגיית השקעות בלעדית של הנתבע. עוד נקבע באותו הסכם כי הלקוח רשאי למשוך רווחים מתוך ההשקעה או את כל כספו אחת לחודש על פי הוראה שתינתן בתחילת החודש.

בעקבות החתימה על ההסכם, מסר התובע לנתבע המחאה על סך 200,000₪ שנרשמה לפקודת הנתבע 2, אביו של הנתבע.

בעקבות מסירת הסכום האמור על ידי התובע לנתבע, החל הנתבע להעביר לתובע מידי חודש, אם כי לא באופן סדיר, רווחים בסכומים אשר היוו כ-2% מסכום ההשקעה.

ביום 04/05/09, לאחר שהתובע ביקש את כספו בחזרה, נמסרה לו על ידי הנתבע המחאה על סך 236,260₪ המשוכה מחשבונה של חברת "דלוון". המחאה זו נמשכה על שם חברת "אינטרספט" שבעלי מניותיה הינם הנתבע ואביו, הנתבע 2, והיא הוסבה לתובע.

מאחר שיתרת הקרן שלה היה זכאי הנתבע הייתה 200,000₪, החזיר התובע לנתבע המחאה על סך 36,260₪, שהינה ההפרש בין סכום ההמחאה לבין סכום הקרן.

הנתבע נשאל האם התשלומים החודשיים שהעביר לתובע על חשבון השקעתו הראשונה הועברו לאחר שהוא קיזז במקור את רווחיו שלו והוא השיב בחיוב; לדבריו, הוא היה זכאי לגבות כל סכום רווח שמעל 2% שהניבה ההשקעה במהלך החודש.

הנתבע נשאל האם ההפרש בין סכום ההמחאה בסך 236,260₪ לבין סכום ההשקעה שהשקיע התובע היווה גם הוא שכר טרחתו והוא השיב כי אכן אותו סכום של 36,260₪ היווה את הרווחים שלו. הנתבע נשאל מי זאת אותה חברת "דלוון" שמחשבונה נמשך הצ'ק; הוא השיב כי מדובר בקרן גידור איתה עבד ושממנה הגיעו לו רווחים. לדבריו, מאחר שהגיעו לו רווחים מאותה קרן, העדיף באותו מועד לסגור את הקרן של התובע, אשר קיבל את כספו בסך 200,000₪, ואת היתרה בסך 36,260₪ גבה על חשבון שכרו.

הנתבע נשאל מדוע ההמחאה מחברת "דלוון" יצאה לפקודת "אינטרספט פילוח שווקים" חברה שבבעלות הנתבע ואביו, ולא לפקודת התובע; על כך השיב הנתבע כי חברת "אינטרספט" קרסה והגיעו לו החזרי מס בסך של 700,000₪ בגין קריסתה. לדבריו, לאחר התייעצות עם רואה החשבון שלו, הוא קיזז את הרווחים מקרן הגידור כנגד החזר המס שלו הוא היה זכאי. הנתבע טען כי כספו של התובע לא הופקד ב"דלוון", שכן היה לנתבע סכסוך עם הברוקר.

כבר מתחילת ההתקשרות בין הצדדים נראית התנהלות הנתבע תמוהה ובלתי תקינה בעליל: את ההמחאה שקיבל מהתובע הוא ביקש מהתובע לרשום על שם אביו.

הנתבע לא הראה בכל צורה שהיא כיצד ובאיזה אופן והיכן השקיע את הכספים.

יתר על כן, הוא לא הראה כי כספי התובע הושקעו באפיק כלשהו, הוא לא הראה כי ההשקעה הניבה רווחים כאלו או אחרים.

זאת ועוד, ההמחאות החודשיות שנמשכו לזכות התובע על חשבון ה"תשואה" מההשקעה נמשכו מחשבונו של האב, הנתבע 2, ולא מאיזו קרן השקעות.

גם סיום השלב הראשון של ההתקשרות בהתייחס להשקעה בסך 200,000₪ מעלה ספקות ביחס לכשרות העסקה.

כפי שפורט לעיל, התובע השקיע אצל הנתבע סכום של 200,000₪, כאשר בגין השקעתו קיבל תשואה קבועה פחות או יותר בשיעור של כ-2% בחודש. בהתאם לדברי הנתבע עצמו, מהסכומים החודשיים שהועברו לתובע הוא קיזז במקור את שכרו (עמוד 25 לפרוטוקול, שורה 23).

למרות שלדברי הנתבע הוא קיזז את רווחיו מראש, הרי שכאשר ביקש התובע את יתרת השקעתו העביר לו הנתבע המחאה של חברת "דלוון" שנרשמה לפקודת חברת "אינטרספט" על סך 236,260₪.

מתוך סכום זה התובע החזיר לנתבע סך של 36,260₪ כאשר גם ביחס לסכום זה טען הנתבע כי מדובר ברווחים שהוא זכאי לגבותם, למרות שהנתבע העיד כי את שכרו הוא כבר קיזז במקור מדי חודש.

ודוק, אין כל קשר בין חברת "דלוון" לבין התובע; הנתבע לא טען כי השקיע את כספי התובע בחברת "דלוון". נהפוך הוא, הוא אמר כי לא השקיע את כספי התובע בדלוון, כי היה מסוכסך עם "דלוון".

הנתבע סיפק הסבר מפותל ותמוה שלפיו כאשר התובע ביקש את כספו בחזרה, הנתבע החזיר לו את המגיע לו מתוך יתרת רווח שעמדה לזכות הנתבע בחברת "דלוון" בגין ההשקעות שלו. לדברי הנתבע, הוא בחר בדרך זאת כדי לקזז הפסדים של חברת "אינטרספט" שבבעלות הנתבע ואביו, וזאת משיקולי מס על פי יעוץ שקיבל מרואה חשבון.

לא למותר לציין, כי הנתבע לא הביא כל ראיה לתמיכה בגירסתו ונמנע מלהביא את רואה החשבון לעדות.

הסברו של הנתבע אינו מתקבל על דעתי ואכן נראה כי כספו של התובע לא הושקע כלל עבורו. מכל מקום, הנתבע לא הוכיח השקעה מסוג זה.

מקבל אני בעניין זה את מסקנתו של המומחה מטעם התובע, בועז, בחוות דעתו ולפיה מדובר בשיטת הונאה של הנתבע, לפיה כאשר הנתבע צריך להחזיר כסף ללקוח א', שבמקרה זה הינו התובע, הרי מאחר שכספו של התובע לא נשמר ולא נוהל בנפרד ובמועד שבו נדרש הנתבע להחזיר את הכסף, לא היו ברשותו הכספים, עשה הנתבע מה שכל מבצע "הונאת פונזי" עושה - הוא נטל כסף מלקוח חדש, "דלוון", כדי לשלם ללקוח ותיק - התובע שדרש לקבל את כספו.

סכום נוסף שמסר התובע לנתבע לצורך השקעתו היה בסך 850,000₪ (להלן: "ההשקעה הנוספת").

ביום 25/05/09 נתן התובע לנתבעים המחאה על סכום זה לפקודת "ISIG בע"מ" (להלן: "ISIG"), כאשר את הקבלה על ההמחאה הוציאה לתובע חברת "אינטרספט" השייכת לנתבע ולאביו, הנתבע 2.

בחודש יוני 2009 החזיר הנתבע לתובע 372,000₪ מתוך סכום ההשקעה הנוספת באמצעות המחאה המשוכה מחשבונה של אמו של הנתבע, הנתבעת 3, ולא מחשבון חברת "ISIG".

כעולה מדפי החשבון של אמו של הנתבע, הנתבעת 3, לחשבונה בוצעו ארבע העברות מ"ISIG" בסכום כולל של 380,000₪ ביום 23/06/09, וזאת בשלוש העברות של 100,000₪ כל אחת והעברה נוספת של 80,000₪. כעבור יומיים, ביום 25/06/09, נמשכה מחשבונה של הנתבעת 3 המחאה על סך 372,000₪ שנמסרה לתובע.

עוד עולה מתנועות החשבון של "ISIG" כי ביום 20/08/09 נמשך מחשבונה סך של 351,308₪ שלידו נרשם "סיום פעילות ISIG מעבר ל-Alpari Interactive Broker" (להלן: "אלפרי") ומדף החשבון של הנתבעת 3 עולה כי ביום 21/08/09 הועבר לחשבונה סך של 351,308₪.

כעולה מהמסמכים שגילו הנתבעים במסגרת גילוי המסמכים ומחוות דעת המומחה בועז מטעם התובע עולה כי ביום 23/09/09 הועבר מחשבונה של הנתבעת 3 לחשבונו של מאיר באבאייב סך של 350,000₪. בהתאם לרשום על גבי מסמך ההעברה (נספח 12 לחוות הדעת), נרשם בכתב יד כי מדובר בהעברת כספים ל"אלפרי", אולם בתדפיס המקורי של המסמך שהופק על ידי הבנק נרשם ליד הכותרת "יעוד התשלום": "החזר הלוואה".

גם לעניין זה של מטרת התשלום כפי שנרשם על תדפיס הבנק "החזר הלוואה" מסר הנתבע הסבר שאינו מתקבל על דעתי, לדבריו מכיוון שפקידת הבנק אמרה לו כי אם מדובר בכספים המועברים לצורך השקעה היא תצטרך להוריד לו 20% מס במקור, הוא ביקש ממנה לרשום דבר אחר והפקידה בחרה לרשום כי מדובר בהלוואה, כך שלא תהיה חייבת לנכות לו מס במקור (עמוד 32 לפרוטוקול, שורות 1-7). גם טענה זו שנטענה ע"י הנתבע בעלמא, בלא כל ראיה לתמוך, אינה סבירה ולא נראה לי כי פקידת בנק היתה משתפת פעולה עם הנתבע בדרך זו. ואילו היה בה שמץ של אמת היה ניתן לצפות כי הנתבע יזמן לעדות את פקידת הבנק.

גם בעניין זה מקובלת עלי מסקנתו של המומחה לפיה כסף נמשך מחשבון "ISIG" שבו הופקדה ההמחאה של התובע על סך 850,000₪, נועד כדי לפרוע הלוואה של הנתבעים לאדם שלתובע אין כל קשר אליו, מאיר באבאייב, וכי דרך פעולה זו תואמת לדרך לפיה נהג הנתבע בעת החזר ההשקעה הראשונה על סך 200,000₪ במסגרתה החזיר לתובע את כספי השקעתו באמצעות כסף שקיבל מלקוח אחר שלו בשם "דלוון", כאשר במסגרת ההשקעה השנייה השתמש הנתבע בכסף של התובע כדי לפרוע את חובותיו למאיר באבאייב, שכאמור, לתובע אין שום קשר אליהם.

אני דוחה מכל וכל את ההסברים המפותלים והבלתי סבירים שנתן הנתבע בחקירתו להתנהלותו.

הנתבע לא הוכיח כי השקיע את כספי התובע עבור התובע. בשלב הראשון הוא העביר את כספי התובע לחברת "ISIG" שבה ניהל חשבון על שם אמו, הנתבעת 3. ההסבר לניהול החשבון על שם אמו של הנתבע השתנה על ידי הנתבע לפי נוחיותו, כאשר בשלב הראשון הסביר כי חשש מעיקולים של אשתו עמה היה מצוי בסכסוך גירושים; הסבר נוסף היה כי החשבון נוהל על שם אמו מסיבות מס, שכן אמו פנסיונרית שאינה חייבת במס והסבר נוסף שמסר הוא כי התובע ביקש ממנו במפורש שלא לנהל את החשבון על שמו.

יש לציין כי במענה לשאלת בית המשפט השיב התובע כי הוא לא ביקש שלא לנהל חשבון על שמו וגם בעניין זה אני מעדיף את עדותו של התובע על פני עדות הנתבע, שכן אינני רואה כל סיבה מדוע התובע לא ינהל את חשבון ההשקעות על שמו שלו.

התנהלותו של הנתבע לאורך כל הדרך מגלה אותות מרמה והתנהגות פסולה ומתחמקת החל מניהול חשבונות על שם אביו או אמו, העלמת פעולות השקעה אסורות שהוא מבצע ללא רישיון, המשך בהחזר "השקעות" לתובע באמצעות שיק של חברה שאינה קשורה בכל צורה שהיא לתובע, עבור דרך הפקדת כספים לחשבונו של אדם בשם מאיר באבאייב שגם לו אין כל קשר עם התובע, אדם שאותו הציג הנתבע כמשקיע איתו עבד בשיתוף פעולה.

יש לציין כי הנתבע לא תמך את גרסתו הפתלתלה בעדות אובייקטיבית כלשהי; הוא לא זימן לעדות נציגים של חברת "ISIG", הוא לא זימן לעדות את מאיר באבאייב או את פקידת הבנק. בעניין זה נקבע בפסיקה כי הימנעות בעל דין מהצגת ראיה פועלת לחובת אותו בעל דין:

"...כלל נקוט בידי בתי המשפט מימים ימימה, שמעמידים בעל-דין בחזקתו שלא ימנע מבית המשפט ראיה, שהיא לטובתו, ואם נמנע מהבאת ראיה רלבנטית שהיא בהישג ידו, ואין לכך הסבר סביר, ניתן להסיק, שאילו הובאה הראיה, היתה פועלת נגדו. כלל זה מקובל ומושרש הן במשפטים אזרחיים והן במשפטים פליליים, וככל שהראיה יותר משמעותית, כן רשאי בית המשפט להסיק מאי-הצגתה מסקנות מכריעות יותר וקיצוניות יותר נגד מי שנמנע מהצגתה" (ע"א 548/78 אלמונית נ' פלוני, פ"ד לה (1) 736, 760).

הנתבע לא הוכיח בכל צורה שהיא כי כספי התובע הושקעו עבור התובע; יתרה מזאת, אם בשלב הראשון לאחר מסירת ההמחאה בסך 850,000₪ ע"י התובע הועברו הכספים לחברת "ISIG", אם כי ההשקעה נרשמה על שם אמו של הנתבע, הנתבעת 3, הרי שלאחר שחשבון ההשקעה ב"ISIG" נסגר ויתרת כספי ההשקעה הועברו ביום 20/08/09 לחשבונה של אמו של הנתבע, הנתבעת 3, לא הוכח כי יתרת הכספים שהועברו לחשבון האם, הושקעו באפיק השקעה כלשהו, אלא שהוכח שכספים אלו הועברו למאיר באבאייב.

אמנם הנתבע טען כי כספים אלו הועברו למאיר באבאייב לצורך השקעה, אולם טענתו זו לא הוכחה בכל צורה שהיא ונראה כי הכספים האמורים הועברו למאיר לא לצורך השקעתם, אלא לצורך החזר הלוואה שחבו הנתבעים או מי מהם למאיר.

העולה מהמקובץ הוא כי אני מקבל את התביעה וקובע כי הנתבע הוליך שולל את התובע וגזל את כספו תוך שימוש בכספים אלו לשימושו האישי שלו, מבלי שכספים אלו הושקעו על ידו לטובת התובע.

אשר על כן, אני מחייב את הנתבע לשלם לתובע את מלוא סכום התביעה בסך של 469,035₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה ועד ליום התשלום בפועל. בנוסף, אני מחייב את הנתבע לשלם לתובע את סכום האגרה כפי ששולמה בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום תשלומה ועד ליום התשלום בפועל. כן, אני מחייב את הנתבע לשלם לתובע שכר טרחת עורך דין בסך של 50,000₪.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 45 יום.

ניתן היום, ו' אדר ב' תשע"ו, 16 מרץ 2016, בהעדר הצדדים.