ת"א 45651-10-14 בן אברהם נ' וזאן

1.לפניי בקשה לסילוק התביעה על הסף מחמת אי צירוף חוות דעת רפואית לכתב התביעה.

2.עסקינן בתביעה על רקע טיפול להסרת שיער אותו קיבלה התובעת מהנתבעת. לטענת התובעת, הנתבעת, שהציגה עצמה כקוסמטיקאית, טיפלה בה באמצעות מכשיר להסרת שיער באמצעות לייזר, אשר גרם לה כוויות, והותיר בגופה צלקות. לטענת התובעת, מוטלת על הנתבעת חובה לפצותה בגין נזקים שנגרמו לה כתוצאה מהטיפול האמור.

3.הנתבעת עותרת לסילוק התביעה על הסף, וזאת לאור העובדה שלכתב התביעה לא צורפה חוות דעת רפואית. נטען כי לאור האמור בתקנה 127 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, בית המשפט לא יזדקק לטענות בעניין שברפואה אותן מעלה התובעת. הנתבעת טוענת כי בנסיבות אלה יש לדחות את התביעה על הסף, בהעדר עילת תביעה.

4.לטענת התובעת, אי צירוף חוות דעת רפואית אינו מוביל למסקנה שכתב התביעה אינו מגלה עילה, ודי בכך כדי לדחות את הבקשה. התובעת טענה כי דחיית תביעה על הסף שמורה למקרים חריגים, בהם נקבע כי אף בהנחה שכל הנטען בכתב התביעה יוכח כנדון, אין לתובע סיכוי, ולו קלוש, לקבלת התביעה.

5.דין הבקשה להידחות.

6.אכן, אי צירוף חוות דעת רפואית לכתב התביעה מוביל לתוצאה לפיה בעל דין יהיה מנוע מלהוכיח עניין שברפואה (תקנה 127 לתקנות סדר הדין האזרחי). בהקשר זה אף נקבע, כי טענה לקיומה של "רשלנות רפואית" הינה טענה לעניין שברפואה, אשר מצריכה הגשת חוות דעת רפואית לצורך הוכחתה. ברם, אין בכך כדי להוביל, מניה וביה, למסקנה לפיה יש לסלק על הסף תביעה המוגשת בגין טענה לנזקי גוף עקב טיפול רפואי, ואשר לא צורפה לה חוות דעת רפואית.

7.עיון בכתב התביעה במקרה שבפנינו מעלה כי הוא כולל מספר אדנים המובילים, לטענת התובעת, להטלת אחריות על הנתבעת. כך למשל, הועלו בכתב התביעה טענות להיפוך נטל ההוכחה לאור תחולת הכללים של "הדבר מדבר בעדו" ו- "דבר מסוכן". כן נטען להעדר הסכמה מדעת, נוכח הטענה לאי מתן הסברים ביחס לסיכונים הכרוכים בטיפול שסופק ע"י הנתבעת. עוד נטען לתחולת חוק האחריות למוצרים פגומים, והועלו טענות במישור החוזי, המבוססות על טענה של ניהול מו"מ בחוסר תום לב והפרה של התחייבויות חוזיות. כל אלה אינן טענות הדורשות, בהכרח, צירוף חוות דעת רפואית לצורך הוכחתן, ויכול ויתברר, לאחר שמיעת ראיות, שהן מהוות בסיס להטלת אחריות על הנתבעת ללא צורך בצירוף חוות דעת רפואית. באשר לקיומו של נזק גוף, הרי שאי צירוף חוות דעת רפואית ימנע מהתובעת לטעון לקיומה של נכות רפואית צמיתה עקב הטיפול נשוא התביעה, אך לא ניתן לקבוע, כקביעת סף, שהתובעת לא תוכל להוכיח את הנזקים להן היא טוענת במסגרת התביעה. בהקשר זה אציין כי אחד הנזקים להם טוענת התובעת הוא פגיעה באוטונומיה על רקע של הפרת חובת הגילוי מצד הנתבעת, ולצורך הוכחת נזק מסוג זה אין צורך בצירוף חוות דעת רפואית.

8.נוכח האמור ברי כי אי צירוף חוות דעת רפואית במקרה דנן אינו מוביל למסקנה לפיה כתב התביעה אינו מגלה עילה, ואין לומר כי עסקינן במקרה בו גם בהנחה שכל הנטען בכתב התביעה יוכח כנכון, התובעת לא תהיה זכאית לפיצוי מאת הנתבעת.

9.סוף דבר, הבקשה נדחית.