ת"א
בית משפט השלום תל אביב-יפו
|
46886-05-14
04/09/2014
|
בפני השופטת:
הדס פלד
|
- נגד - |
מבקשת:
תאסק תל אביב ייעוץ אסטרטגי בע"מ
|
משיבה:
רגבים - אגרוליס בע"מ
|
החלטה |
בקשה לתיקון כתב התביעה, באופן שבנוסף לסעד הצהרתי, יתווסף סעד כספי.
1.התובעת (להלן: "המבקשת") היא חברה אשר חכרה מהנתבעת - חברת ליסינג (להלן: "המשיבה"), מספר רכבים. התביעה המקורית מתייחסת לרכב אחד ("הרכב הרביעי") מתוך ארבעה.
2.כתב התביעה המקורי הוגש ביום 26.5.14 כ"תביעה לאכיפת הסכם" – למתן צו המורה למשיבה להשאיר בידי המבקשת את הרכב נשוא ההסכם עד לסיום תקופת החכירה. הכוונה להסכם מיום 2.1.11 לחכירת רכב, הוא הרכב הרביעי, כאמור.
3.בד בבד הוגשה בקשה לסעדים זמניים, להשאיר את הרכב (הרביעי) בידי המבקשת, עד לתום תקופת החכירה או מתן פסק הדין, המוקדם מבין השניים.
4.ביום 26.5.14 ניתן צו מניעה זמני במעמד צד אחד. ביום 2.6.14 הגישה המשיבה תגובתה, במסגרתה טענה כי היא רשאית ליטול את הרכב לנוכח הפרת ההסכם ע"י המבקשת בקשר עם רכבים אחרים שהושכרו למבקשת בעבר. כן טענה לנזקים כספיים.
5.ביום 8.6.14 נערך דיון במעמד הצדדים. לנוכח הסכמת המשיבה למתן צו מניעה זמני, הוחלט כי צו המניעה הזמני יישאר על כנו עד למתן פסק דין בתביעה העיקרית. במסגרת הדיון, ולאחר שב"כ המשיבה ציין כי בכוונת המשיבה להגיש תביעה שכנגד, ציין ב"כ המבקשת כי בכוונת המבקשת לתקן את כתב התביעה והוספת סעד כספי ביחס לרכב הנדון.
6.מאחר ופסק דין לא יינתן ככל הנראה לפני סיום תקופת החכירה – משטרם הוגש כתב הגנה בתיק, התוצאה הינה, למעשה, כי ההחלטה בצו המניעה מעניקה למבקשת את הסעד העיקרי בתובענה. על כן, ניתנה ביום 27.8.14 החלטה המורה על התייחסות המבקשת למצב זה והודעתה אם לאורו עדין עומדת היא על בקשה לתיקון כתב התביעה. זאת, אף לאור אופייה של הבקשה שכן, בכתב התביעה המתוקן עותרת המבקשת פרט לסעד כספי גם לסעדים בקשר עם עסקאות שלא נכללו במחלוקת בין הצדדים במסגרת התביעה המקורית.
7.בהודעתה מיום 2.9.14 ביקשה התובעת לעמוד על בקשתה לתיקון. לדידה, אין מדובר בעילת תביעה שונה מאחר ועילת התביעה היא עסקת הליסינג בין הצדדים שמקורה בהסכם מסגרת מכוחו נחתמו בהמשך הסכמים נפרדים לגבי ארבעה רכבים, הרביעי, כאמור, הוא הרכב הנכלל בתביעה המקורית. המבקשת ציטטה מדברי המלומד א.גורן לפיהם אין בהוספת העילה החדשה כשלעצמה, כדי שלילתה של זכות התיקון ואולם, במקרה כזה, הקריטריונים לבחינת הבקשה יהיו חמורים יותר. המבקשת טוענת, כי המשיבה היא שהרחיבה בתגובתה לבקשה לצו מניעה זמני את היריעה העובדתית תוך התייחסות לרכבים האחרים. ביחס להחלטת יום 27.8.14 הוסיפה רק כי מתן הסעד בצו המניעה אינו מייתר את התביעה. לחילופין, ביקשה המבקשת לתקן את כתב התביעה רק לגבי הרכב נשוא כתב התביעה.