ת"א 49525-02-12 א. רוזנפלד ספנות בע"מ נ' אזולאי

1.בפניי תביעה כספית על סך 82,583 ₪ שהגישה התובעת, חברת ספנות הנותנת, בין היתר, שירותי הובלה ימית, נגד הנתבע אשר עוסק, כך נטען, בשירותי מיון ושיווק ירקות ופירות, בגין יתרת חוב שעומדת על הסך הנ"ל.

2.בתביעה נטען, כי בחודש נובמבר 2011 הועברה לנתבע חשבונית לתשלום בסך 29,780 יורו, אולם הנתבע שילם את הסך של 13,996 יורו בלבד ונותר חייב לנתבעת את הסך של 15,784 יורו, הוא הסכום הנתבע בשקלים.

התובעת ציינה בכתב התביעה, כי שילמה מכיסה את הוצאות עלות ההובלות של הנתבע מול חברתSalamis Lines (להלן גם: "המוביל" או "סלאמיס"), עמה היא מתחשבנת באופן שבועי בגין הובלות ימיות.

3.בכתב ההגנה (שהוגש לאחר שבקשה למחיקת כותרת בסדר דין מקוצר התקבלה), נטען, כי לא נותרה לנתבע יתרת חוב כלשהי כלפי התובעת, שכן בינו לבין מנכ"ל התובעת, מר זרי רוזנפלד (להלן: "רוזנפלד"), סוכם כי מתוך סכום החשבונית יפקיד הנתבע לחשבונה של התובעת סך של 14,000 יורו בלבד והיתרה תקוזז על חשבון נזקי הנתבע שנגרמו בגין הובלה של פלפלים להולנד אשר הגיעו ליעדם במצב של קיפאון כתוצאה מירידת הטמפרטורה בתוך הטריילר לאורך כל תקופת ההפלגה והנסיעה, באופן דרסטי.

הנתבע טוען, כי עם גילוי הנזק ניסה להשיג את רוזנפלד טלפונית ומשלא הצליח, התכתב עמו בדואר אלקטרוני, ומשלא יכול היה להשתהות יותר, בשים לב לכך שמדובר במוצר מתכלה, ועל מנת להקטין את נזקיו, נאלץ למכור חלק מהמשלוח ולזרוק לאשפה את חלקו האחר. הנתבע ממשיך וטוען, כי בעקבות אותו סיכום עם רוזנפלד סבר שהפרשה באה על סיומה, אך נתבדה עם קבלת התביעה.

4.בשים לב למחלוקת שבין הצדדים, שמעתי בדיון שהתקיים בפניי את עדויותיהם של רוזנפלד, של הנתבע ושל השמאי מטעמו מר מנחם קצן (להלן: "השמאי"). כמו כן, הונחו בפניי, בין היתר, תמונות של הפלפלים נשוא התביעה יחד עם מד הטמפרטורה ופרטי המשלוח, העתקי התכתבויות בדואר אלקטרוני, כרטסת הנהלת חשבונות והעתקי החשבוניות, שטר המטען וטופס CMR וכן העתק הנהלים הרלוונטיים.

דיון והכרעה 

5.לאחר ששמעתי את העדים שהעידו בפניי ונתתי דעתי לראיות ולטיעוני הצדדים בסיכומיהם, החלטתי לקבל את התביעה במלואה.

6.ייאמר מיד, כי החוב המקורי של הנתבע לתובעת, אינו שנוי במחלוקת. טענת הנתבע כאמור היא, כי הוא זכאי לקיזוז בגין הנזק שנגרם לו בהובלה הרלוונטית, כפי שגם סוכם לטענתו בינו ובין רוזנפלד.

בשים לב להתרשמותי מעדויותיהם של הנתבע ושל רוזנפלד ולאחר שנתתי דעתי לראיות הנוגעות להתחייבויות החוזיות שנטל כל צד על עצמו, לרבות המוביל, שוכנעתי לקבוע, כי לא קמה לנתבע כל זכות קיזוז כאמור.