דבג מחזור בע"מ ואח' נ' תאגיד איסוף מכלי משקה בע"מ (אל"ה)

התובענה

1. לפני תביעת התובעים למתן צו מניעה קבוע שיאסור על הנתבעת להמשיך במדיניות חדשה אותה הפעילה בתאריך 20.9.16 (להלן: "המדיניות החדשה") ולפיה לא תקבל יותר מהתובעים למחזור בקבוקי משקה מפלסטיק כשהם "מעוכים" למרות חובתו לכאורה לעשות כן מכוח חוק הפיקדון על מכלי משקה, התשנ"ט-1999 (להלן: "החוק").

רקע עובדתי

2. התובעים כולם עוסקים באיסוף מכלי משקה ריקים לצרכי מחזור מכוח החוק ומגדירים עצמם כ"אספנים מקצועיים". התובעים אוספים לטענתם בממוצע כ-200 מיליון בקבוקים לשנה המהווים כ-35% מכלל הבקבוקים הנאספים ע"י הנתבעת מידי שנה. מעבר לתובעים ישנם אספנים נוספים אך אלה, כך התובעים, אינם נפגעים משינוי מדיניות הנתבעת כמותם.

3. החוק, שחוקק בשנת 1999, מחייב תשלום דמי פיקדון בסך 30 אג' על כל מכל משקה מסומן המכיל משקה והמשווק בישראל (ס' 2 לחוק). עוד מחייב החוק סימון על כל בקבוק של המילים "חייב בפיקדון" ואת סכום הפיקדון (ס' 3 לחוק). את תשלום הפיקדון הטיל המחוקק על רוכש מכל המשקה יחד עם התשלום על המשקה (ס' 5 לחוק) ואת גביית הפיקדון הטיל על היצרן, היבואן או בית העסק (ס' 4 לחוק). עוד קבע החוק, כי צרכן שיש בידיו מכל משקה ריק שהינו מסומן, רשאי להחזירו לבית העסק בו מוכרים מכלי משקה מלאים מסוג כלשהו של היצרן או היבואן וזה יקבלו וישלם לו את דמי הפיקדון (ס' 6 לחוק). ס' 7 לחוק מאפשר לבית העסק שיש בידיו מכלי משקה ריקים להשיבם לבית העסק, ליצרן או ליבואן מהם רכש את מכלי המשקה המלאים ואלה חייבים לאסוף בתדירות סבירה מכלי משקה ריקים ומסומנים ולשלם דמי הפיקדון בעדם למשיב המכל הריק.

4. בתיקון מס' 2 לחוק משנת 2000 התיר המחוקק להקים "תאגיד מחזור", היינו תאגיד שהשר הכיר בו לאחר שהתקיימו לגביו מס' תנאים והם: כי מטרתו היחידה היא הקמה והפעלה של מנגנון לשם ביצוע הוראות החוק לעניין החזר פיקדונות, איסוף מכלי משקה ומחזורם וביצוע פעולות אחרות שמטרתן קידום האיסוף והמחזור, בין בעצמו ובין באמצעות אחרים; כי החברים בתאגיד הם יצרנים, יבואנים או בתי עסק וכן ארגונים המייצגים אותם; נאסרה חלוקת רווחים בין חברי התאגיד. עוד קבע התיקון כי תאגיד מחזור יאפשר לכל יצרן, יבואן או בית עסק, בין שהוא חבר בתאגיד ובין שאינו חבר בו, להשתמש בשירותים שהוא נותן, בתנאים שוויוניים; כן קבע, כי השר רשאי לבטל הכרה בתאגיד מחזור. התיקון קבע בנוסף יעדי איסוף בהם על התאגיד לעמוד ואת הסנקציות בשל אי עמידה בהם.

5. בהתאם לתיקון 2 לחוק הוקמה בשנת 2001 הנתבעת (להלן גם: "התאגיד" או "אל"ה") ע"י ארבע החברות הגדולות בישראל לייצור משקאות ובהן-החברה המרכזית לייצור משקאות קלים בע"מ, טמפו חברה למשקאות קלים בע"מ, יפאורה-תבורי בע"מ ומעיינות עדן בע"מ והוא הוכר כ"תאגיד מחזור", לפי סעיף 8א' לחוק כפי שהיה בתוקף באותה העת.

6. בתאריך 1.2.2010 תוקן החוק פעם נוספת (תיקון 4 לחוק). עיקר התיקון ביקש להטיל אחריות ישירה על היצרנים והיבואנים לקיום הוראות החוק. התיקון ביטל הגדרת המונח "תאגיד המחזור" לרבות הסעיפים המתייחסים להגדרה בחוק ואפשר הרחבת תחולת החוק על מכלי משקה שנפחם מעל 1.5 ליטר. דמי הפיקדון שהיו קודם לכן 25 אג' גדלו ל-30 אג'.

תיקון זה ביטל למעשה את מוסד "תאגיד המחזור" והטיל כאמור את החובות המוטלות מכוחו על היצרנים/יבואנים, יחד עם זאת התיקון לא מנע מהיצרנים ויבואנים שירצו בכך מלהתאגד כדי לעמוד בחובות האיסוף והמחזור. לפיכך, החברות המנויות בתאגיד הנתבע כאמור לעיל, המשיכו לעשות שימוש בתאגיד לשם מימוש חובותיהם עפ"י החוק, ובפועל, כך לטענת התובעים, לא חל בו כל שינוי בין בהתנהלותו, בין בתקנונו ובין במטרותיו המוצהרות.

טענות התובעים