ת"א
בית המשפט המחוזי
|
5383-09-08
31/12/2014
|
בפני השופטת:
אסתר שטמר
|
| - נגד - |
התובע:
ש. ר
עו"ד מיכאל סנדלר
|
הנתבעת:
מדינת ישראל
עו"ד דפנה רוזן זינגר
|
| פסק דין |
התובע, יליד 1986, לקה בשתוק מוחין, שלטענתו נגרם בשל רשלנות רפואית בטפול בו לאחר הלידה. לא המחלה לבדה פגעה בו. נסיבות חייו הקשות והמאתגרות של התובע נפרשו לפני בחלק אחר של התביעה, שבו ניתן ביום 28.11.2012 תוקף של פסק דין המאשר הסדר פשרה בין הצדדים. על אף הקשיים שהיו מנת חלקו ניצב לפניי גבר צעיר מרשים, שהשכיל להתגבר על מכשולים קשים, ויכול להם. השומע את סיפורו לא יכול שלא להשתאות אל מול הנחישות וההתמדה, ולאחל לתובע המשך חיים מלאי משמעות וסיפוק.
עם זאת, בעילת הרשלנות הרפואית שתידון להלן, מסקנתי היא שדין התביעה להידחות.
רקע עובדתי
-
התובע בכור לאמו, שהיתה בת 22 בעת הלידה. מהלך ההיריון היה תקין עד 24.6.1987, אז אושפזה האם במחלקה להריון בסיכון גבוה בבית חולים "אסף הרופא" ("בית החולים") בשל ירידת מים, ללא צירים. בהמשך טופלה האם באנטיביוטיקה ובסטרואידים (להבשלת ריאות העובר) עד הלידה.
-
ביום 4.7.1987 עלה חומה של האם ל- 38.2 מעלות, והיא לא הרגישה את תנועות העובר. בשל חשש לזיהום, הוחלט ליילד את התובע. בשל מנח רוחבי בוצע ניתוח קיסרי. בדיעבד, החשד לאירוע זיהומי התברר כמוצדק. לאחר הלידה נלקחה תרבית מהשלייה, ובבדיקתה נמצאו סימני דלקת של השלייה (כוריואמניוניטיס). הגורם המזהם היה חיידק מסוג אנטרוקוקוס.
-
התובע נולד כפג לאחר 32 שבועות היריון (על פי תאריך הוסת האחרון), ללא דופק וללא נשימה. לאחר שאיבת הפרשות ומתן חמצן התאושש במהירות, כך שבגיל דקה, כמו גם בגיל 5 דקות, ניתן לו ציון אפגר 10. משקלו של התובע בלידה היה 1590 ג', ופרט לממצא של בצקת מינימאלית בכפות הידיים והרגלים, היתה הבדיקה הגופנית תקינה. כמקובל במקרים אלה, המשיך הילוד לקבל אנטיביוטיקה גם לאחר הלידה.
-
עד גיל שבועיים היה מצבו הכללי של התובע שפיר. ביום 19.7.1987 נבדק התובע בעקבות רושם ראשוני של האחות כי נראה רדום ובמצב הכרתי מעורפל. בבדיקה התעורר חשש כי התובע לקה בזיהום. אין חולק כי לאור ההתדרדרות במצבו של התובע, הערכה קלינית זו היתה מוצדקת. בין היתר, פיתח התובע הפסקות נשימה (אפניאות) ונזקק לתמיכה נשימתית. לכן הוחדר לתובע צנטר תוך קני, ובשעה 14:00 החלה הנשמה, שהסתיימה כעבור כיומיים. אין חולק כי הטיפול הראשוני בהנשמה היה מוצדק. למרבה הצער, בחלוף הזמן התברר כי התובע לקה ב-Periventricular Leukomalacia (PVL) מחלת החומר הלבן שסביב חדרי המח, שהיא תופעה מוכרת ברפואת פגים. הצדדים מסכימים כי שיתוק המוחין שהתגלה אצל התובע נובע ממחלה זו.
-
בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד
יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת