ת"א 59886-12-14 הרמן ואח' נ' וייס ואח'

הרקע לתביעה

1.עניינה של התביעה שלפניי בעסקת מכר דירה בה ייצג הנתבע את התובעים, שהינם תושבי חוץ. לטענת התובעים, הנתבע התרשל בייצוגם, בכך שעיכב העברת כספים מחשבון הנאמנות אל חשבון הפרויקט ובכך שעיכב את הטיפול בקבלת הלוואה מובטחת במשכנתא עבורם. כתוצאה מכך, זקפה חברת הבנייה לחובת התובעים ריבית פיגורים והפרשי הצמדה. העיכובים והגרעון שנוצרו, חייבו את התובעים לממש אגרות חוב במימוש מהיר, בכדי להשלים את עסקת הרכישה. מעשים ומחדלים אלה של הנתבע הסבו לתובעים נזקים בסך 2,736,060 ₪ אותם עתרו להשית על הנתבעים במסגרת התביעה דנן.

עיקר טענות התובעים

2.התובעים, תושבי ואזרחי ארצות הברית, התקשרו ביום 18.08.2006 עם חברת מנרב תעשיות בע"מ (להלן – חברת מנרב) בהסכם לרכישת דירה בפרויקט שטראוס בירושלים (להלן – הסכם המכר). בשל עיסוקיהם והיותם תושבי ארה"ב, הסמיכו התובעים את נתבע 1, עו"ד אריה וייס (להלן – עו"ד וייס), לפעול בשמם בכל הקשור להסכם המכר. באופן זה נוהלה ההתקשרות של התובעים מול חברת מנרב באמצעות עו"ד וייס בלבד.

3.לשם ביצוע הסכם המכר פתח עו"ד וייס חשבון נאמנות. הכספים בגין רכישת הדירה הועברו על ידי התובעים לחשבון הנאמנות, בהתאם לדרישות שהפנה אליהם עו"ד וייס מעת לעת. לוח התשלומים, בהתאם להסכם הרכישה (להלן – לוח התשלומים), כלל שישה תשלומים. את התשלום הראשון, העביר עו"ד וייס במועד לחברת מנרב.

ברם, עו"ד וייס התרשל באשר להעברת יתר חמשת התשלומים לחברת מנרב:

את התשלום השני העביר עו"ד וייס לחברת מנרב באיחור של חודש ואת התשלום השלישי העביר עו"ד וייס לחברת מנרב באיחור של שנה וחצי. איחורים אלה גררו הפרשי ריבית והצמדה של כמאתיים אלף ₪.

באשר לשלושת התשלומים הנותרים (התשלום הרביעי-התשלום השישי), עו"ד וייס לא יידע את התובעים בדבר מועדם של תשלומים אלה. לכן, תשלומים אלה לא הועברו לחברת מנרב במועדם ונשאו הפרשי ריבית והצמדה גבוהים.

4.התובעים, מבחינתם, העבירו לחשבון הנאמנות את כל התשלומים כפי שהתבקשו על ידי עו"ד וייס. התובעים אף פנו לעו"ד וייס מעת לעת על מנת לברר האם הוא העביר לחברת מנרב את הסכומים שהעבירו לחשבון הנאמנות. התובעים ביקשו לדעת מהם התשלומים הבאים שעליהם לשלם. פניותיהם נענו בתשובות מתחמקות, מבלי שעו"ד וייס עדכן אותם בדבר יתרת החוב לחברת מנרב, שעמדה כבר על סך כשני מיליון ₪ בגין תשלומים שלא שולמו בזמן ובתוספת ריבית הפיגורים בגינם.

5.בחודש דצמבר בשנת 2008 העביר עו"ד וייס לחברת מנרב מחשבון הנאמנות סך 700 אלף ₪ בארבעה תשלומים. סכום זה היה נמוך משמעותית מיתרת החוב של התובעים כלפי חברת מנרב, אשר עמד על כשני מיליון ₪.

לאחר העברת סכום זה, שלח עו"ד וייס ביום 07.01.2009 הודעת דואר אלקטרוני לתובעים ובה ציין כי עליו להתחיל "להזיז" את עניין המשכנתא שעל התובעים לקחת. לוּ היה עו"ד וייס פועל באופן אחראי ושקול, היה עליו להתחיל לטפל בלקיחת המשכנתא של התובעים בשנת 2007, מאחר שהתשלום החמישי שמועדו 30.01.2008 היה אמור להיות משולם מכספי משכנתא.

מעבר לעיכוב בטיפול במשכנתא, נקט עו"ד וייס בסחבת בכל הנוגע להליך אישור המשכנתא וקבלת הכספים בגינה. כך, בחלוף למעלה משנה מעת שהמציאו לו התובעים את כל המסמכים הנדרשים לשם קבלת משכנתא, לא השיג עבורם עו"ד וייס משכנתא. בנסיבות אלה נאלצו התובעים לפנות אל משרד עו"ד חלופי שיטפל עבורם בלקיחת המשכנתא.