ת"א 62132-01-17 דוידוב נ' מ.ר.נ השקעות בע"מ

בקשה לסעד זמני, למעין אכיפה של הסכם שאין חולק שבוטל זה מכבר, וזאת בידי מי שאינו צד להסכם ואינו גורס שיש לפעול בהתאם להסכם. כמעט למותר לציין: אין בידי להיעתר לבקשה. החלטתי באה בהמשך לדיון שהסתיים לפני זמן קצר.

1.ברקע הדברים, בקיצור נמרץ: מר רומן באבאבדזנוב ("באבאבדזנוב") הוא איש עסקים, ומי שיזם הקמה של מתחם אולמות אירועים בשם "פברז'ה" בנס ציונה, בהשקעה שהמבקש אומד אותה בכמאה מיליון ש"ח. המשיבה, חברה שניתן להבין כי היא בשליטתו של באבאבדזנוב, היא בעלת המתחם (להלן נכנה אותה למען הנוחות: "חברת באבאבדזנוב"). המבקש, מר יוסי דוידוב ("דוידוב"), הוא צלם ומגדיר עצמו כמי שמספק שירותי צילום.

2.דוידוב ובאבאבדזנוב חפצו לשתף פעולה בתחום שירותי הצילום, כך המבקש. השניים התקשרו ביניהם בהסכם מייסדים בחודש יוני 2015 (נספח ג' לכתב התביעה), שבגדרה הקימו חברה פרטית בבעלות שווה של שניהם, ר.י. שירותי צילום בע"מ (להלן: "החברה המשותפת"). תכליתה המוצהרת בהסכם: להתקשר בהסכם הזיכיון לצילום האירועים באולם. ואכן, במקביל, התקשרה החברה המשותפת באמצעות צמד מנהליה ומורשי החתימה שלה, הם דוידוב ובאבאבדזנוב, עם חברת באבאבדזנוב, בהסכם שעניינו שיתוף פעולה בתחום הצילום. בין היתר נקבע: החברה המשותפת תספק שירותי צילום באמצעות מצלמות רחף והכנת מגנטים לאורחים (ס' 5 להסכם); לרשותה יועמד משרד במתחם (ס' 6); בעלת המתחם תפנה את לקוחות המתחם לחברה המשותפת ותיידעם בדבר אפשרותה לשכור את שירותיה לצילום במצלמות הרחף (ס' 12 להסכם); והחברה המשותפת תעביר 10% מן המחזור שלה לבעלת המתחם (ס' 22 להסכם).

3.ביום 26.1.17 הגיש דוידוב (אישית) בקשה לסעדים ארעיים וזמניים נגד חברת באבאבדזנוב, טרם הגשת הליך עיקרי. ערב קודם לכן, טען, התריע ב"כ המשיבה על כוונת המשיבה לפנות את המבקש ממשרדו במתחם, בדרך של החלפת מנעולים, אם לא יתפנה לבדו. זאת בהמשך למכתב קודם ודומה מיום 27.12.16, שעניינו בהודעה על ביטול ההסכם והתראת פינוי, מכתב שהוביל למגעים בין הצדדים, שלא צלחו. הפינוי יסב לדוידוב נזק נטען: הוא השקיע מאות אלפי ₪ בהסדרת שירותי הצילום במתחם, ואלו ירדו לטמיון אם יפונה ממשרדו. התנהלות המשיבה אינה בתום לב, נטען. הוא אף מלין על התנהגות אלימה כלפיו מצדו של בנו של באבאבדזנוב, כך לפי הטענה. מכאן הבקשה לסעדים ארעיים וזמניים, להורות למשיבה "לחדול לאלתר מכל ניסיון לאיים על המבקש ולהוציאו ממשרדו באיומים ובכוח", "למלא אחר הוראת ההסכם ולאפשר למבקש להיכנס למשרדו ולנהל את עסקו", ו"לקיים אחר הוראת סעיף 12 להסכם ולהפנות כל לקוח החותם על הזמנת אירוע אצל המשיבה – לשירותי הצילום של המבקש...". צו ארעי האוסר על הפינוי ניתן למבקש בידי השופט התורן, כב' השופט סומך, ביום 26.1.17.

4.ביום 6.2.17 ובהתאם להוראות בית המשפט הוסיף המבקש והגיש הליך עיקרי: תביעה כספית ע"ס 500,000 ₪ בגין הנזקים שהסבו לטענתו חברת באבאבדזנוב כמו גם באבאבדזנוב עצמו; עתירה ל"אכיפת ההסכם" ועתירה לאפשר למבקש להמשיך ולשבת במשרדו וליתן שירותי צילום במתחם.

5.המשיבה, חברת באבאבדזנוב, הגישה תגובתה: אין כל יריבות, טענה בפתח טענותיה. ההסכם הוא בין החברה המשותפת וחברת באבאבדזנוב, כך שדוידוב מנוע מלתבוע אישית. לגוף הדברים טענה כי החברה המשותפת, בעטיו של דוידוב, הפרה את ההסכם. עמלות אינן משולמות מאז אוגוסט 2016, דיווחים אינם נמסרים, נתק קיים, והיחסים בין הצדדים הגיעו לשפל המדרגה, באופן הפוגע באירועים. הפסקת ההתקשרות מחויבת המציאות, נטען, אם נתמצת.

6.ביאר המבקש בתשובתו כיצד הוא שהגיש את הבקשה: הוא שייפגע אישית מהפסקת ההתקשרות, נטען. בכל מקרה, ההסכם שבין החברה המשותפת לחברת באבאבדזנוב "בטל ומבוטל", ומעתה רשאי דוידוב להלין על מהלכיו של באבאבדזנוב גם במישור האישי.

7.דיון התקיים הבוקר, ובמהלכו ביקשתי לבחון עם הצדדים אם קיימת אפשרות להמשך הפעילות (וזו אינה קיימת, לשיטת המשיבה); ולחלופין אם כאשר פני הצדדים להפרדת כוחות, ניתן לבצעה בדרך שאינה מחייבת הליך משפטי בבית המשפט, באופן המייתר את הצורך בהליך הנוכחי. המבקש ביקש להתנות כל המשך מגעים עם המשיבה או עם באבאבדזנוב בתנאי של המשך היוותרותו במשרד במתחם, שכן הדבר מאפשר הגעת לקוחות אליו. כיוון שכך, נדרשת הכרעה בבקשה לסעד זמני.

8.דין הבקשה להדחות מכל וכל. אבאר בקיצור נמרץ.