לפניי בקשה למתן צו זמני המחייב את המשיב להעביר למבקשת את כל החומר הנחוץ להמשך תכנון פרויקט תמ"א 38 למבנה קיים לשימור ברחוב בלפור 16 בעיר ת"א, לרבות כל החומר התיעודי התכנוני ששימש אותו לצורך הכנת התוכניות, ובכלל זה קבצים דיגיטליים פתוחים בכל פורמט, תכנון ותוכניות של תיק התיעוד כולל תוכניות חזיתות וחתכים (מצב קיים ומצב מקורי משוחזר) וכל הפרטים, המידע והנתונים מתוך תיק התיעוד (להלן: "החומר התכנוני"), על מנת לאפשר העברת המשך הליך התכנוני של הפרויקט באמצעות אדריכל אחר באופן שלא יגרום לעיכוב בהגשת הבקשה להיתר.
ברקע התקשרות המבקשת, יזם הפרויקט, עם המשיב, אדריכל, בהסכם לתכנון אדריכלי של הפרויקט מתאריך 5.3.2024, טענות המבקשת להפרות מצד הנתבע ואובדן אמון בו, הודעת המבקשת על ביטול ההסכם וסירוב המשיב לדרישת המבקשת להעברת כל החומר התכנוני שברשותו לאדריכל חלופי.
הבקשה הוגשה לצד תביעה למתן סעד הצהרתי כי ההסכם בין הצדדים בוטל כדין על ידי התובעת, למתן צו עשה המחייב את הנתבע להעביר למבקשת את החומר התכנוני ובקשה לפיצול סעדים.
צו ארעי לא ניתן, המשיב הגיש תגובה לבקשה ודיון במעמד הצדדים נקבע ליום 4.11.2024.
תמצית טענות המבקשת בבקשה
המבקשת טוענת כי הוסכם עם המשיב על ביצוע תכנון אדריכלי לפרויקט התמ"א, כולל תוספת קומות ומעלית, הרחבת קומות מבנה קיים, טיפול בבקשת היתר עד לקבלת ההיתר, תכנון מכרז/ביצוע ופיקוח עליון אדריכלי בלוח זמנים קצר, וזאת בתמורה כוללת בסך של 310,000 ₪ בתוספת מע"מ (362,700) שתשולם לפי שלבי הביצוע שפורטו בהסכם.
המבקשת שילמה למשיב סך של 145,080 ₪ המהווה 40% מהתמורה המוסכמת (כולל מע"מ) אולם על אף שהמשיב החל לעבוד באמצע פברואר 2024, היה מודע ללוח הזמנים הדוחק והתחייב להגיש את בקשת ההיתר עד ליום 20.10.2024, המשיב פעל בחוסר מקצועיות, עבד בקצב איטי, סיכל בהתנהלותו את האפשרות להגשת בקשת ההיתר ודרש תוספת כספים שלא הגיע לו כדי להמשיך לעבוד תוך גרימת נזק למבקשת. המשיב, טוענת המבקשת, גם פעל בחוסר מקצועיות בתכנון הראשוני שביצע ביחס לאפשרות ההרחבות בפרויקט, באופן שגרם לעיכוב של מספר חודשים וכמעט הסב למשיבה הפסד כלכלי של מיליונים, ביצע ביצוע חלקי וחסר של הנדרש לצורך קבלת אישור לתיק התיעוד, והפר את המוסכם ואת חובתו לנהוג במקצועיות ובנאמנות כלפי המבקשת.
על רקע זה הודיעה המבקשת למשיב בתאריך 12.9.2024 כי אם הוא לא ישנה את התנהלותו, תפעל המבקשת לביטול ההתקשרות. בתגובה הכפיש המשיב את מנהל המבקשת בפני שותפו ופרסם לגביו פרסומים המהווים לשון הרע כלפי המבקשת ומנהלה.
המבקשת פנתה למשיב בדרישה לקבלת כל החומר התכנוני, עליו שילמה, באופן שיאפשר לה להעביר את הטיפול בתכנון לידי אדריכל אחר, אולם המשיב בחוסר תום לב סירב לכך ובהמשך העלה דרישות כספיות כתנאי להסכמתו.
המבקשת טוענת כי מדובר בחומר תכנוני ייעודי לפרויקט, ולפרויקט זה בלבד, בחומר עליו שילמה ואשר יש לו קשר לבטיחות הציבור, בריאותו ורווחתו ובהתאם לתקנות המהנדסים והאדריכלים (כללים בדבר התנהגות שאינה הולמת את כבוד המקצוע), תשנ"ב-1994 המשיב מחויב להעברת החומר התכנוני למבקשת ללא תנאי. עוד טוענת המבקשת כי ככל שמדובר ב"יצירה מוזמנת" אזי בהתאם למבחן "מירב הזיקות" שבסעיף 35(א) לחוק זכויות יוצרים, תשס"ח-2007 המבקשת ששילמה עבור חומר תכנוני ייעודי זה, היא בעלת הזכויות בחומר.
המבקשת טוענת עוד כי מאזן הנוחות פועל לטובתה. שכן, בעוד שדרישות המשיב להעברת החומר הן כספיות וברות פיצוי, אי קבלת הבקשה יגרום למבקשת פגיעה כלכלית וכספית, נזק כספי בגין מיסוי המוערך ב-2 מיליון ₪ ופגיעה בלתי הפיכה. האפשרות למימוש הגשת בקשת היתר כתמ"א 38 תסוכל, הפרויקט כולו עלול לרדת לטמיון והמבקשת תימצא בהפרה מול בעלי הנכס.
לבקשה צורף תצהיר מנהל המבקשת בתמיכה לבקשה.
תגובת המשיב
המשיב בתגובה, ללא תצהיר תומך, וכשהוא אינו מיוצג טוען בתגובה לבקשה כי הבקשה אינה אלא ניסיון מצד המבקשת להימנע מתשלום התמורה המוסכמת ולהשתמש בתכנון שביצע מבלי לשלם עבורו, תוך פגיעה בזכויות היוצרים שיש לו בתכנון. המשיב טוען כי טענות המבקשת חסרות שחר שנועדו לעכב ולהתחמק מתשלום שכרו, ומבקש להמשיך ולעבוד בהתאם להסכם בין הצדדים.
המשיב טוען עוד כי ניתן להפסיק את ההתקשרות כפוף לעמידת המבקשת בתנאי סיום ההתקשרות כמפורט בהסכם בין הצדדים, ומשייר לו את הזכות להוסיף טענות לאחר שיימצא עו"ד.
במייל של המשיב מתאריך 29.9.24 במענה לדרישת המבקשת לסיום ההתקשרות (נספח 15 לבקשה), הודיע המבקש כי ככל שהמבקשת תבקש להפסיק את ההתקשרות (אותה הוא נכון להמשיך) על המבקשת להוסיף ולשלם לו את התשלום המוסכם עבור תיק התיעוד והשלב הקודם שביצע ולא שולם (5% מהתמורה המוסכמת), תשלום נוסף של 10% מהתמורה המוסכמת עבור השלב הנוכחי בהתאם לסעיף ה' להסכם ותשלום סך של 22,000 ₪ בגין ההנחה שניתנה בהתאם לסעיף ו' להסכם.
דיון
לדיון שהתקיים במעמד הצדדים זומן המשיב כדין, אך לא התייצב.
המבקשת שהתייצבה עם המצהיר מטעמה חידדה את טענותיה לנוכח הערות בית המשפט, ועמדה על קבלת הבקשה.
בחנתי את טענות הצדדים ואת טענות המבקשת בדיון אליו לא התייצב המשיב, ומצאתי להיעתר לבקשה;
הכרעה בשאלה האם יש ליתן סעד זמני מורכבת מאיזון ושקלול של שני מרכיבים עיקריים - סיכויי התביעה ומאזן הנוחות. שני אלה יש לשקלל כמעין "מקבילית כוחות", במובן זה שככל שעוצמתו של האחד גדולה כך ניתן יהיה להסתפק בעוצמה פחותה של השיקול השני. עם זאת, מקובל להעניק מעמד בכורה למאזן הנוחות. לצד זאת, על בית המשפט לשקול גם שיקולי צדק ויושר, וביניהם תום הלב של בעלי הדין, הן בקשר לגוף העניין והן בקשר להגשת התביעה ובקשת הסעד הזמני ואם נפל שיהוי בהגשת הבקשה (ראו; רע"א 2826/06 שלמה אליהו אחזקות בע"מ נ' ישעיהו לנדאו אחזקות 1993 בע"מ (פורסם בנבו, 6.6.2006) וההפניות שם; רע"א 215/22 פלינטשטיין נ' לוין (פורסם בנבו, 7.2.2022); רע"א 6595/22 י.ר אחים עזרא חברה לבניין בע"מ נ' פיני יניב הנאמן לביצוע הסדר נושים (פורסם נבו, 6.12.2022)).
בענייננו;
הסעד הזמני המבוקש הנו צו עשה המשנה מצב קיים, וזהה לאחד הסעדים המבוקשים בכתב התביעה: הגם שיש לנקוט משנה זהירות בהענקת סעד זמני החופף לסעד הסופי המבוקש בכתב התביעה, אין הדבר כשלעצמו מהווה מכשול למתן הסעד הזמני, אלא אחת הנסיבות שעל בית המשפט להביאן בחשבון ואם שוכנע בית המשפט כי עומדת למבקש עילה שהיא לכאורה מבוססת ושמאזן הנוחות נוטה בבירור לטובתו, אין בזהות הסעד הזמני לסעד המבוקש לבדו כדי להצדיק הימנעות ממתן הסעד הזמני (ראו; רע"א 2059/98 וולטה נ' מדיטרניין בע"מ (פורסם בנבו, 12.11.1998); רע"א 7618/19 Weight Watchers International נ' שומרי משקל בע"מ (24.12.2019)). במקרה זה קיימת מחלוקת בשאלת מיהות בעל זכויות היוצרים בחומר התכנוני, שעה שאין התייחסות בהסכם לשאלה ולאור הוראת סעיף 35(א) לחוק זכויות יוצרים, תשס"ח-2007 (להלן: "חוק זכויות יוצרים"). לצד זאת, המבקשת טוענת שהיא שילמה עבור החומר התכנוני, כי מדובר בחומר תכנוני ייעודי לפרויקט נשוא ההתקשרות בין הצדדים שלא ניתן לעשות בו שימוש לצורך אחר, כי לחומר קשר לבטיחות הציבור בריאותו ורווחתו וככל שלא יועבר למבקשת עלול להיגרם למבקשת נזק של מילונים, והפרויקט כולו עלול לרדת לטמיון. המשיב לא העלה טענות סותרות בתגובתו ולא התייצב לדיון, ולא מצאתי מטעם זה לדחות את הבקשה.
סיכויי התביעה: בשלב זה של ההליך, מבקש הסעד אינו נדרש להציג ראיות במידה ובטיב שדרושים לצורך קבלת פסק דין, אלא עליו להציג ראיות המצביעות, לכאורה, על כך שאין המדובר בתביעת סרק, כזאת המעלה על פניו שאלה רצינית הראויה להתברר (ראו; רע"א 6994/00 בנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ נ' אמר (פורסם בנבו, 30.04.01)).
במוקד התביעה דנן תביעה לסעד הצהרתי לפיו המבקשת ביטלה כדין את ההתקשרות עם המשיב. הסעד הזמני המבוקש לא נועד להבטיח את נחיצות סעד צהרתי זה, והוא כסעד הקבוע הנוסף המבוקש בכתב התביעה המורה על העברת החומר התכנוני למבקשת. לאור הטענות שמעלה המבקשת בבקשה, שעה שבתגובת המשיב אין התייחסות ספציפית לטענות אלה לבד מהכחשה כללית וגורפת, לא ניתן לקבוע כי התביעה למתן סעד זה חסרת סיכוי.
אמנם עולה שאלות ביחס להסכמות הצדדים והמצגים המיוחסים למשיב בנוגע ללוחות הזמנים, כאשר בהסכם לא נקבע לוח זמנים וכן לגבי היקף התכנון שהוסכם, לצד טענות המשיב כי התבקשו שינויים שגרמו לעיכוב בעבודה ולדרישתו תוספת תשלום כן בנוגע לטענות נוספות שמעלים הצדדים זה כנגד זה. שאלות אלה ונוספות טעונות בירור, שייעשה במסגרת ההליך העיקרי ואף שניתן להניח כי התביעה אינה חפה מקשיים לא ניתן לקבוע בשלב זה כי התביעה לסעד זה חסרת תוחלת.
בעניין העברת החומר התכנוני למבקשת, עולה שאלה האם מדובר ביצירה כמשמעותה בחוק זכויות יוצרים ולמי הזכויות ביצירה. ההסכם בין הצדדים "שותק" בשאלה זו. אין מחלוקת כי מדובר בחומר תכנוני שערך המשיב עבור הפרויקט במסגרת התקשרותו עם המבקשת, ועל פי הקבלות שצורפו לבקשה - המבקשת שילמה למשיב כספים. סעיף 35(א) לחוק זכויות יוצרים קובע "ביצירה שנוצרה לפי הזמנה, הבעלים הראשון של זכות היוצרים בה, כולה או חלקה הוא היוצר, אלא אם כן הוסכם אחרת בין המזמין והיותר, במפורש או במשתמע". בהסכם אין התייחסות לשאלה. בעוד שהמשיב טוען כי הוא בעל זכויות היוצרים בחומר התכנוני, המבקשת טוענת מנגד כי לפי מבחן "מירב הזיקות" לה הזכויות בחומר התכנוני שבוצע עבורה ואשר עבורו שילמה. עוד טוענת המבקשת כי בהתאם לתקנה 12 לתקנות המהנדסים והאדריכלים (כללים בדבר התנהגות שאינה הולמת את כבוד המקצוע), תשנ"ב-1994 (להלן: "תקנות המהנדסים והאדריכלים") על המשיב להעביר את החומר התכנוני לידיה ללא תנאי בהיותו קשור לבריאות הציבור, בריאותו ורווחתו. שאלות אלה יתבררו במסגרת ההליך העיקרי, ולא ניתן לקבוע בשלב זה את סיכוייהם.
מאזן הנוחות; טענות המשיב בתגובה לבקשה ודרישותיו במייל מתאריך 29.9.2024 מצביעות לכל היותר על טענות לנזק כספי למשיב, שהינו בר פיצוי מטבעו. המשיב טוען כי העברת החומר התכנוני תפגע בזכויות היוצרים שלו. פגיעה כזו, ככל שתוכח, תקנה למשיב זכות לפיצוי כספי. כך גם דרישת המשיב במיל מתאריך 29.9.2024 תוספת תשלום כתנאי לסיום ההתקשרות.
על פי הבקשה, המבקשת שילמה למשיב עד כה סך של 145,080 ₪ המהווים 40% מהתמורה המוסכמת (בסך 362,700 ₪) בגין כלל העבודות והשירותים שעל המשיב לבצע עבור המבקשת בפרויקט. ההסכם קובע שלבים לתשלום התמורה המוסכמת, ואינו מסדיר את אופן סיום ההתקשרות במקרה של ביטול ההסכם. עם זאת בסעיף ה' להסכם נקבע כי במקרה בו הפרויקט ייעצר לתקופה העולה על 6 חודשים בעטיה של המבקשת או במקרה של מכירת הפרויקט לצד שלישי, ישולם למשיב את שכ"ט למלוא השלב אליו הגיע ובנוסף למלוא השלב הבא לו הוא ממתין וטרם הסתיים. בסעיף ו' להסכם נקבע עוד כי התמורה המוסכמת נקבעה לאחר הנחה שניתנה לאור התחייבות למתן פרויקטים נוספים למשיב. על רקע זה מבקש המשיב תוספת תשלום של 15% מהתמורה המוסכמת (5% עבור שלב תיק התיעוד- על פי הבקשה אישור תיק תיעוד התקבל בתאריך 29.9.24 - 18,135 ₪ + 10% בגין אישור מחלקת שימור - 36,700 ₪) וכן את ההנחה שניתנה (22,000 ₪ - סה"כ 76,835 ₪. לעומתו לטענת המבקשת, הנתמכת בתצהיר מנהלה, למשיב שולם מלוא השכר על פי שלבי ההסכם, ולמבקשת עלול להיגרם נזק כספי של מילוני ₪ ככל שלא יימסר לה התיעוד התכנוני. האפשרות לקבלת היתר לפי תמ"א 38 תסוכל, והפרויקט כולו עלול לרדת לטמיון. המשיב לא העלה טענות סותרות בתגובה שהגיש, ולא התייצב לדיון. ממכלול נסיבות אלה ובאיזון הראוי, הכף נוטה לטובת המבקשת.
לסיכום
הבקשה מתקבלת כך שעל המשיב להעביר למבקשת תוך 10 ימים ממועד כניסת הצו לתוקף את כל החומר התכנוני כמבוקש בבקשה.
הצו ייכנס לתוקף כפוף להפקדת המבקשת עד ליום 10.11.24 ערובה במוזמן או בערבות בנקאית על סך של 20,000 ₪ להבטחת נזקי המשיב.
אין בהחלטתי זו משום הבעת דעה לגבי קבלת הסכמת המשיב להעברת התכנון לאדריכל חלופי עמו תבחר המבקשת להתקשר ולמתן הסכמה לשימוש אדריכל חלופי בחומר התכנוני עניין זה יש להביא לפתחה של הוועדה המאשרת בהתאם לתקנות המהנדסים והאדריכלים.
המשיב יישא בהוצאות המבקשת בסך 10,000 ₪ תוך 30 יום.
כתב הגנה יוגש עד ליום 10.12.2024.
הדרישה הכספית של המשיב לסיום ההתקשרות אינה גבוהה. טרם הגשת התביעה הייתה המבקשת נכונה להגיע עם המשיב להסדר כספי. מבלי להביע עמדה לגוף העניין ולו מטעמי חסכון בעלויות ובתשומות הזמן, מוצע לצדדים חלף נקיטה בהליכים הדדיים, להסדיר את כלל המחלוקות ביניהם בתשלום כספי בגבולות השיח בין הצדדים קודם להגשת התביעה, ולמצער על ידי פנייה לבוררות כאמור בתקנה 12(ד) לתקנות המהנדסים והאדריכלים ובכך לייתר הצורך בהכרעה שיפוטית שמטבעה כרוכה בסיכונים לכל צד בעלויות ובזמן.
המבקשת תמציא את ההחלטה ואת פרוטוקול הדיון למשיב.
ניתנה היום, ד' חשוון תשפ"ה, 05 נובמבר 2024, בהעדר הצדדים.
