1. בפני בקשה להארכת מועד להגשת התנגדות לביצוע שטר שהוא שיק על סך 70,000 ₪ משוך מחשבונו של המבקש לפקודת אילן כהן (להלן: "הנפרע"), זמן פירעון ליום 2.4.2000. השיק חולל בהוראת חשבון מוגבל והוראת ביטול (להלן: "השיק").
לטענת המבקש משך לפקודת הנפרע סדרה של חמישה שקים על סך 70,000 ₪ כל אחד מהם במסגרת הסכם לרכישת מניות בערוץ האופנה. השקים הופקדו בנאמנות בידי עו"ד איתן תורג'מן.
לימים בוטלה העסקה אך השקים לא הושבו למבקש.
עוד טען המבקש כי השיק כפי שנסרק בתיק ההוצאה לפועל מושחר בחלקו העליון ולא ניתן לוודא האם השיק סחיר או שהוגבלה סחרותו כפי שטוען המבקש.
הבקשה לביצוע השטר הוגשה ללשכת ההוצאה לפועל בשנת 2001 ולטענת המבקש, כפי שבאה לידי ביטוי בנוסח ההתנגדות הראשונה שהגיש ביום 11.10.21, נודע לו מספר חודשים לפני הגשת ההתנגדות, כי הוגשה בקשה לביצוע השיק על ידי המשיב לאחר שהלה התקשר אליו להודיע כי הוא חייב לו כסף ואף הפנה אותו ללשכת ההוצאה לפועל.
מאחר והמבקש אינו מכיר את המשיב, ולאחר שבירר עם הנפרע אשר ציין באוזניו כי לא סיחר את השיק לאיש, פנה ללשכת ההוצאה לפועל ביום 21.8.21 וצילם את מסמכי פתיחת התיק.
עוד טען המבקש כי לא קיבל את מסמכי האזהרה וקל וחומר שלא הגיש התנגדות לביצוע שטר למרות שבתיק ההוצאה לפועל קיימת החלטה מיום 25.5.2010 לפיה הוגשה התנגדות לביצוע השטר בעבר וכי הצדדים נדרשו, באותה החלטה, להודיע מה עלה בגורל ההתנגדות.
2. לאחר הדיון ראשון בבית המשפט נדרש ב"כ המשיב להמציא צילום טוב יותר של השיק וכן מסמכים נוספים הקשורים להליך ככל שמצויים בידיו.
הודעת ב"כ המשיב כפי שהוגשה לאחר הדיון, לא צירפה את צילום השיק המקורי. לטענת המשיב השיק המקורי אינו מצוי בידיו ועליו לפנות לבא כוחו הקודם, עו"ד לובצקי השוהה בחו"ל באותה עת.
להודעתו צירף ב"כ המשיב מסמכים שאיתר בתיק ההוצאה לפועל: הבקשה לביצוע שטר, העתק בקשה להטלת עיקול מיטלטלין מטעם המשיב והחלטה מיום 8.3.2001 המורה על עיכוב הליכי ההוצאה לפועל עד למתן החלטה בהתנגדות והוראה להעברת הדיון בהתנגדות לביהמ"ש השלום בתל אביב.
כמו כן, צירף ב"כ המשיב תעתיק פרוטוקול דיון בהתנגדות שהתקיים ביום 12.9.2001 בבית המשפט ולפיו נדחה הדיון ליום 10.2.2002 בעקבות היעדרו של ב"כ המבקש מהדיון.
מסתבר כי התיק שנפתח לדיון בהתנגדות המבקש בהמרצה 107036/01 בוער מאז ואיש לא דיווח לתיק ההוצאה לפועל על תוצאות הדיון.
לימים הומצא גם תצהירו של ב"כ המשיב דאז, עו"ד לובצקי, לפיו בחלוף השנים לא מצא את השיק המקורי או מסמכי התיק בשל הזמן שחלף מאז פתיחתו.
3. המבקש הגיש התנגדות מתוקנת וטען כי לאחר שעו"ד לובצקי חדל מלייצג את המשיב, ייצג אותו לפחות עו"ד נוסף בשם עו"ד ברדוגו לפיכך הבירור שערך המשיב הינו שטחי.
עוד טען המבקש כי ללא השיק המקורי אין עילה שטרית וכי העדר עדכון תוצאות ההתנגדות מצד המשיב והיעדר נקיטת הליכים כנגד המבקש במשך 13 שנה מעידה על ויתור על תביעתו של המשיב ובנסיבות אלה ויש להגן על אינטרס ההסתמכות של המבקש.
המבקש עותר להחיל על התביעה את דיני השיהוי ולדחות את התביעה בעקבות שינוי לרעה של מצבו שכן החוב תפח לסך של כ 600,000 ₪ בשל חלוף הזמן.
המבקש אף טען להיעדר תום לב בביצוע פסק הדין וניהול תיק ההוצאה לפועל. כאשר השימוש בזכות הנובעת מחוזה מהווה ניצול לרעה הפוגע קשה בצד השני, כמו במקרה דנן, לא יתן בית המשפט או הרשם ידו לכך ויורה על סגירתו של תיק ההוצאה לפועל.
המבקש עמד על טענתו כי לא קיבל את האזהרה בתיק ההוצאה לפועל שכן אז היה פועל להגשת ההתנגדות במועד. המועד הרשום בתיק ההוצאה לפועל כמסירה של האזהרה אינו נכון מאחר ולא התגורר בכתובת בה בוצעה ההמצאה אלא בכתובת אחרת.
כאן חזר המבקש על טענותיו כפי שבאו לידי ביטוי בהתנגדות הראשונה שהגיש.
המבקש הודה כי בקש בשנת 2010 או 2011 להכריז עליו כמוגבל באמצעים ולאחר שלא עמד בתנאי שהושתו עליו במסגרת חקירת יכולת שהתקיימה בבקשתו – פוזר תיק האיחוד וההגבלות שהוטלו עליו הועברו לתיק ההוצאה לפועל של המשיב בהיותו התיק בו סכום החוב הגבוה ביותר מבין תיקי יתר נושיו.
ביום 15.2.2012 ביקש המבקש להחיות את תיק האיחוד ובקשתו זו נדחתה.
פניה נוספת בשנת 2015 נדחתה אף היא אך המבקש חויב בתשלום חודשי של 100 ₪ בחודש בתיק ההוצאה לפועל של המשיב. המבקש טוען כי לא ידע כי ההחלטות והתשלומים בוצעו בתיק ההוצאה לפועל נשוא ההתנגדות דנן.
המבקש מצרף להתנגדות את החלטתו של כב' הרשם (כתוארו אז) יובל גזית מיום 25.5.2010 לפיה בקש את הודעת הצדדים תוך 45 יום מה עלה בגורל ההתנגדות.
מאחר ולטענת המבקש לא הגיש התנגדות לביצוע השטר לא היה בידו מידע ליתן אך גם ב"כ המשיב לא טרח להגיש הודעתו להחלטה זו והדבר מעיד כי לא הוגשה כל התנגדות בתיק ההוצאה לפועל.
לטענת המבקש ההתנגדות דנן הוגשה במועד לאחר שמסמכי יצירת תיק ההוצאה לפועל נמסרו לו רק ביום 10.8.2021.
לחלופין טען כי יש להאריך את המועד להגשת ההתנגדות לביצוע השטר שכן טענות ההגנה שבפיו הן כה טובות ומתגברות על האיחור בהגשת ההתנגדות.
4. דיון והכרעה:
לאחר עיון במסמכים ובטענות הצדדים מצאתי כי יש למחוק את ההתנגדות על הסף ולחילופין, לדחות הבקשה להארכת המועד להגשת ההתנגדות.
אין ספק כי ככל שהוגשה התנגדות לביצוע שטר בשנת 2001 בתיק ההוצאה לפועל דין ההתנגדות דנן להימחק על הסף בהיעדר זכות לחייב להגיש התנגדות בשנית.
יש לדחות את טענת המבקש לפיה לא הגיש התנגדות לביצוע שטר בעבר כאשר יש ראיות חד משמעיות להגשתה באותה עת בדמות רישומי לשכת ההוצאה לפועל ועיכוב ההליכים שבוצע בתיק ההוצאה לפועל כתוצאה מהגשתה.
אף עדכון תיק ההוצאה לפועל בדיון שהתקיים באותה התנגדות מעידים על קיומה ועל מנת לסתור רישומים אלו היה על המבקש לפנות לארכיון בית המשפט ולהציג היעדר תאום בין פרטי הצדדים בהמרצה אשר מספרה מעודכן בתיק ההוצאה לפועל ובין פרטי הצדדים בתיק ההוצאה לפועל.
אזכור פרטי ב"כ המשיב דאז, עו"ד לובצקי, בפרוטוקול הדיון תומך ברישומי הלשכה בדבר הגשת ההתנגדות על ידי המבקש.
הנטל לסתור את רישומי לשכת ההוצאה לפועל בתיק ההוצאה לפועל מוטל על הטוען לטעות ברישום הוא המבקש.
אין די באמירה בעלמא כי לא הגיש את ההתנגדות לביצוע שטר והיעדר תגובה מטעם המשיב המדווחת על תוצאות הדיון בהתנגדות.
יתכן וההתנגדות התקבלה ולכן לא דיווח המשיב על תוצאותיה. באותה מידה ניתן לשער כי המבקש לא דיווח על תוצאות הדיון משום שההתנגדות נדחתה.
יצוין כי לא ברור כיצד בוטל עיכוב ההליכים בתיק ההוצאה לפועל בהיעדר דיווח דבר תוצאות הדיון בהתנגדות. אך זאת יש לברר בלשכת ההוצאה לפועל.
5. אף אם נלך בדרכו של ב"כ המבקש ונניח כי אכן רישומי הלשכה שגויים הם והמבקש לא הגיש התנגדות לביצוע שטר הרי שהמבקש איחר בכל מקרה בהגשת ההתנגדות.
המועד הקובע להגשת ההתנגדות הוא לא המועד שבו קיבל המבקש את מסמכי פתיחת תיק ההוצאה לפועל אלא המועד שבו נודע לו על קיומו.
מספר תחנות בימי חייו של תיק ההוצאה לפועל זה, נודע למבקש על קיומו של תיק ההוצאה לפועל והוא לא טרח לברר את שורשיו גם בהנחה שלא קיבל את האזהרה כטענתו.
כבר בשנת 2010 הגיש בקשה להכרזתו כמוגבל באמצעים ואף פעל בתיק ההוצאה לפועל דנן לאחר פיזורו במיוחד כאשר בוצעה לו חקירת יכולת בתיק זה והוא שילם תשלומים בהתאם.
הייתה בידי המבקש ההזדמנות לברר בשל מה נפתח תיק הוצאה לפועל זה כבר מאז 2011 במיוחד כאשר מדובר בתיק ההוצאה לפועל בו סכום החוב היה הגבוה ביותר מבין כל תיקיו כפי שהודה בכך בהתנגדות דנן שהגיש.
ולא זאת אף זאת, המבקש הודה כי המשיב התרה בו מספר חודשים לפני הגשת ההתנגדות דבר קיומו של תיק ההוצאה לפועל.
המועד בו פנה המבקש לתיק ההוצאה לפועל על מנת לאתר את מסמכי פתיחתו של תיק ההוצאה לפועל היא בחירתו של המבקש ולא המועד בו נודע לו על קיומו של תיק ההוצאה לפועל שהוא המועד הקובע וממנו יש למנות את הימים הנתונים לו על פי דין להגשת ההתנגדות.
6. עוד יצוין כי לעיתים משקלן את טענות ההגנה עשויות לשמש טעם מיוחד להארכת מועד ועדיין משקלו של המחדל בהגשת ההתנגדות בתיק הוצאה לפועל באיחור של 20 שנה בהליך זה כבד מדי והשיהוי ארוך השנים בהעלאת טענות הגנה אלו פועלות לזכות המשיב.
עוד יובהר כי טענות המבקש בעניין הנזק שנגרם לו בשל השתהות המשיב בנקיטת הליכים במשך שנים רבות בשלן תפח סכום החוב לממדים עצומים וניהול תיק ההוצאה לפועל בחוסר תום לב – הן טענות המצויות בתחום סמכותו של רשם ההוצאה לפועל ומקומן שם.
7. סוף דבר הוא כי ההתנגדות נמחקת על הסף ולחילופין נדחית על הסף.
המבקש ישלם למשיב הוצאות הדיון בבקשה בסך 3,000 ₪ אשר יתווספו לקרן החוב בתיק הוצאה לפועל 01-11636-01-3.
ניתן היום, ה' חשוון תשפ"ג, 30 אוקטובר 2022, בהעדר הצדדים.
