ת"ט
בית משפט השלום כפר סבא
|
46170-09-16
29/01/2017
|
בפני הרשם:
הבכיר איתי רגב
|
| - נגד - |
מבקש:
תמיר חמוד
|
משיבה:
סמ-ליין בע"מ
|
| החלטה |
לפני בקשה להורות על ביטול פסק הדין שניתן ביום 11.1.17.
המבקש טוען כי יום לפני הדיון המיועד שלח בקשה לדחייתו, בשל מחלה, וכי בדיעבד התברר כי הבקשה לא היתה בפני בית המשפט ואף המשיבה – שאל ב"כ נשלחה הבקשה – לא עדכנה את בית המשפט.
המשיבה הגיבה וטענה כי לא קיבלה כל בקשה לשינוי מועד הדיון. המשיבה ציינה כי בבקשה, שהוגשה לתיק בית המשפט לאחר הדיון, צוין שמו של ב"כ אחר ולא שם ב"כ הנכון. עוד טענה המשיבה כי סיכויי הבקשה עצמה נמוכים ואין מקום להורות על ביטול פסק הדין.
המבקש השיב לתגובה וטען כי לא היה עליו לדעת שהמשיבה החליפה את הייצוג.
בעל דין שקיבל פס"ד במעמד צד אחד, רשאי להגיש בקשה לביטולו לאותה ערכאה. זכות הגישה לערכאות הינה זכות יסודית ולא בנקל ינעל בית המשפט את שעריו לפני המתדיינים. העדפה של ממש היא לקבל הכרעות שיפוטיות לאחר דיון ממצה לגופו של עניין ובמעמד שני הצדדים.
אמנם אין המבקש זכאי לביטול פסק הדין מחובת הצדק, שכן אין מחלוקת שידע על הדיון והוזמן אליו כדין (ולראיה, טען כי ביקש לדחותו) אך יוזכר כי בית המשפט רשאי לבטל את פסק הדין, לפי שיקול דעתו. במסגרת זאת, נשאלות שתי שאלות: מהי סיבת המחדל, ומהם סיכויי ההגנה. כידוע, שניים המה השיקולים לביטול פסק דין שניתן בהעדר הגנה: הטעם למחדלו של המבקש מזה, וסיכויי הגנתו מזה; כאשר לרוב ינתן משקל רב לסיכויי ההגנה, מתוך הנחה שתרופה למחדלו של המבקש ניתן להשיג באמצעות השתת תשלום הוצאות (רע"א 1957/12 חלה נ' כהן, פסקאות 10-11 (22.5.2012); רע"א 3269/16 השרון שרותי טקסי בע"מ נ' מוניות קו 51 בע"מ, פסקה 16 ופסקה 22 (14.6.2016)).
הכלל הנקוט בפסיקתנו הוא כי כאשר מבסס המבקש סיכויים להגנתו יש להעתר לבקשתו לביטול פסק דין שניתן בהעדר הגנה, תוך חיובו לשאת בהוצאות המיותרות שגרם לבעל הדין שכנגד. (רע"א 7612/16 עבאס נ' עבאס (החלטה מיום 21.12.16).
המבקש חדל במחדל כאשר לא וידא שבקשתו לשינוי מועד הדיון מונחת בפני בית המשפט מבעוד מועד. בנוסף, באשר לפניה למשיבה, יצוין כי בבקשת הביצוע שנסרקה עם ההתנגדות נרשמו פרטי ב"כ הנכחי של המשיבה. לפיכך לא ירדתי לסוף דעת המבקש באשר לטענה על החלפת הייצוג של המשיבה – אשר בהליכים בתיק זה, לכל הפחות, מיוצגת מראשית הדרך על ידי אותו ב"כ.
נותר, אם כך, לבחון את סיכויי ההגנה ועל פיהם תוכרע הבקשה.
בהתנגדות טוען המבקש כי לא קיבל תמורה עבור השיקים נשוא ההתנגדות. בתצהיר התומך בהתנגדות הוא מציין כי מסר את השיקים לחברה שלישית בתמורה לרכישת מוצרי חשמל, כי עסקה זו בוטלה וכי היה על אותו צד שלישי להשיב לו את השיקים. הלכה היא כי בשלב זה של בקשת רשות להגן, על בית המשפט לבחון האם למבקש רשות להגן עומדת הגנה, ולו בדוחק ואין בית המשפט בודק כיצד יוכיח המבקש טענותיו. אין בית המשפט בוחן, בשלב דיוני זה, שאלות של אחיזה ומעמד הנובע מהן.
לפיכך, לאחר שהתרשמתי מטיעוני הצדדים וממכלול נסיבות העניין, נחה דעתי כי דין הבקשה להתקבל.
שאלת ההוצאות תיבחן בסיום ההליך.