ת"ט 52378-02-13 דונה חברה להנדסה ובנין בע"מ נ' סולושן קליר פוינט בע"מ ואח'

1.לפניי התנגדות לביצוע שטר.

2.בין בעלי הדין נחתם הסכם. המשיבה, דונה חברה להנדסה ובניין בע"מ (להלן: המשיבה), היא חברה קבלנית שביצעה פרוייקט מגורים של 72 יחידות דיור במעלה אדומים. המבקשים, חברת סולושן קליר פוינט בע"מ, ח"פ 513094037, ומנהלה, ליאור תורג'מן (להלן: המבקשים), עוסקים בביצוע עבודות אלומיניום. המשיבה הזמינה עבודות אלומיניום מהמבקשים לצורך אותו פרוייקט מגורים.

3.שני סעיפים מרכזיים בהסכם עומדים במוקד המחלוקת בין בעלי הדין. בסעיף 8 להסכם נקבע כי "אחריות לטיב המוצרים ו/או העבודה תינתן ע"י הקבלן [המבקשים] לפי חוק מכר דירות (כולל תקופת בדק ואחריות) ו/או כל חוק רלוונטי אחר. מועד תחילת האחריות יחל מיום מסירת העבודה למנהל האתר". בסעיף 5.4 לנספח ג' להסכם, שעניינו תנאים כללים להסכם עם קבלני משנה, נקבע כך:

"במהלך תקופת האחריות ע"פ חוק מכר דירות 1973, מתחייב הקבלן [המבקשים] לתקן כל ליקוי שיתגלה בעבודתו תוך שבעה ימים לאחר הודעת המזמינה או מי מטעמה. אם יפר הקבלן סעיף זה, הוא יחויב בקנס של 50$ בעבור כל יום איחור מעבר ל- 7 ימי עבודה, בעבור כל דירה בה נתגלה ליקוי ואשר על ליקוי זה קיבל הודעה מאת המזמינה ו/או הדייר.

או לחילופין, המזמינה תהיה רשאית לבצע את התיקון הנדרש על ידי מי מטעמה או על ידי קבלן חיצוני ועל כן יחויב 'הקבלן' [כך במקור] בעלות התיקון על פי הערכת המזמינה בתוספת 12% בתמורה להוצאות משרדיות".

4.בהתאם להסכם בין הצדדים ניתן לטובת המשיבה שטר חוב על סך 150,000 ₪, וכן ניתנה ערבות של ליאור תורג'מן. השטר נחתם על ידי אביו של ליאור תורג'מן, דני תורג'מן. על גבי השטר נכתב בכתב יד כך: "שנת בדק עבודות אלומיניום לפרויקט מעלה אדומים לפי חוזה".

5.ביום 25.10.12 שלחה המשיבה למבקש מכתב שעניינו התראה אחרונה טרם פירעון שטר חוב. במכתבה טענה המשיבה כי בהתאם לאמור בסעיף 5.4 להסכם, היא ביצעה עבודות במסגרת תקופת האחריות, וזאת בסכום כולל של 67,558 ₪ נכון ליום 11.9.11. לפיכך, נדרשו המבקשים להעביר לזכות המשיבה סך של 71,517.55 ₪, המשקף את עלות התיקון, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית והוצאות עורכי דין. משלא הועבר התשלום הנדרש לידי המשיבה, הוגש השטר לביצוע בהוצאה לפועל.

6.המבקשים הגישו כאמור התנגדות לביצוע השטר בליווי תצהיר של דני תורג'מן. יצוין כי הבקשה הוגשה באיחור של מספר ימים, אולם בהסכמת המשיבה הוארך המועד להגשת ההתנגדות. בבקשתם טוענים המבקשים כי ביצעו שורה ארוכה של תיקונים במהלך שנת הבדק, וכי המשיבה לא צרפה למכתב ההתראה ולהליכים בהוצאה לפועל או בבית משפט זה כל אסמכתה על ביצוע העבודות, ובכלל זה לא צרפה חשבונית שמאשרת תשלום עבור ביצוע העבודות, לא פרטה מהן הדירות בהן בוצעו העבודות או את עלות ביצוע העבודות בכל דירה ודירה. כמו כן טענו המבקשים כי ככל שאכן בוצעו תיקונים, אלה בוצעו לאחר תקופת הבדק.

7.בדיון שהתקיים ביום 13.7.14 נחקר המצהיר על תצהירו. בדיון הובהרה המחלוקת המרכזית בין בעלי הדין, ונראה כי היא נוגעת לשני עניינים מרכזיים. ראשית, התקופה לגביה מתייחס שטר החוב. לטענת המבקשים, שטר החוב מתייחס לשנת הבדק בלבד. הדבר נלמד, לגישתם, מהתוספת שהוספה בכתב יד לשטר החוב, ואשר הבהירה כי השטר מתייחס לשנת הבדק. זאת בניגוד לטענת המשיבה, לפיה בהתאם לאמור בחוזה שטר החוב מתייחס הן לתיקונים המבוצעים בשנת הבדק הן לתיקונים המבוצעים בתקופת האחריות, אשר אורכה שלוש שנים לאחר סיום שנת הבדק. שנית, המבקשים טוענים שלא הועברה לעיונם אסמכתה המעידה על ביצוע התיקונים, וזאת על אף שבידם למעלה ממאה אישורים על ביצוע תיקונים במהלך תקופת הבדק. יוער כי אישורים אלה לא צורפו לבקשה.

8.לאחר שעיינתי בטענות בעלי הדין, שוכנעתי כי דין הבקשה להתקבל. בידי המבקשים טעמים שעשויים להעמיד להם הגנה בפני ביצוע השטר ויש מקום לבררם במסגרת ההליך העיקרי. כידוע, בשלב של התנגדות לביצוע שטר די בכך שהמבקש הראה בתצהירו הגנה אפשרית כדי שתינתן לו האפשרות להתגונן. לצורך כך, נקבע, בית המשפט אינו בוחן כיצד יצליח המבקש להוכיח את טענותיו או מה טיב ראיותיו, כל עוד התצהיר מבהיר מהן העובדות עליהן מבוססת ההגנה הנטענת (ראו, למשל, ע"א 1471/06 עגיב יעוץ וניהול בע"מ נ' יו"ר הרשות לבקרת תקציבים, פיסקה 5 לפסק הדין (6.8.2008)). במקרה שלפניי שלובות בבקשה טענות עובדתיות הנוגעות לעצם ביצוע עבודות התיקון הנטענות ולמועד ביצוען, כמו גם טענות משפטיות הנוגעות לפרשנות סעיפי החוזה בין הצדדים, ולהתקיימות התנאים לביצוע שטר החוב. בנסיבות אלה, דומני כי אין לחסום את דרכם של המבקשים מבירור מלא של טענות ההתנגדות.