|
תאריך פרסום : 29/01/2017
| גרסת הדפסה
ת"פ
בית משפט השלום תל אביב - יפו
|
17435-08-14
18/01/2017
|
בפני השופט:
שמאי בקר
|
- נגד - |
המאשימה:
פרקליטות מחוז תל אביב פלילי
|
נאשמים:
1. נסים קריכלי 2. זורב קנצ'בלי - עניינו הועבר
עו"ד קובי בן-שעיה
|
גזר דין |
רקע עובדתי
-
ביום 12.8.14 הוגש כתב אישום נגד ניסים קריכלי (להלן: "קריכלי") וזורב קנצ'בלי (להלן: "קנצ'בלי") המייחס להם עבירות של זיוף שטר כסף, הנפקת שטרי כסף שלא כדין, קשירת קשר לביצוע פשע, ושיבוש מהלכי משפט.
-
בדיון ביום 22.11.15 הציגו הצדדים הסדר דיוני, לפיו יתוקן כתב האישום, הנאשמים יודו בעובדות כתב האישום המתוקן ויורשעו. התביעה תגביל עצמה למאסר של 15 חודשים, מאסר מותנה וקנס כספי שלא יפחת מ 50,000 ₪.
-
על פי כתב האישום המתוקן, במועדים הרלוונטיים לכתב האישום הציג את עצמו מ.נ., שהינו שוטר במשטרת ישראל, כאדם בשם "אבי", והוא ביצע התקשרויות טלפוניות ועסקאות מכר מבוימות עם קריכלי, במהלכן מכר לו האחרון שטרות כסף מזויפים בערך נקוב של 200 ₪ ביודעו כי הינם מזויפים, וזאת תמורת כסף מזומן בסכומים שונים. כמו כן, קשרו הנאשמים קשר לזיוף שטרות הכסף והנפקתם, במסגרתו קיימו ביניהם תקשורת טלפונית שכללה תיאום הזמנת השטרות המזויפים, הנפקתם ומכירתם.
על פי האישום הראשון, עובר ליום 8.7.14 התקשר השוטר לקריכלי, הציג עצמו בשם "אבי" ומסר לו כי הוא מעוניין לרכוש ממנו שטרות כסף מזויפים. בעקבות כך, קבעו השניים להיפגש בתל אביב. במהלך המפגש, לאחר דין ודברים בקשר לטיב ה"סחורה" ומחירה, הוציא קריכלי חבילה של שטרות מזויפים בערך נקוב של 200 ₪, ובסך כולל של 10,000 ₪ אותה הסליק בגרביו, ספר מתוך החבילה 35 שטרות בשווי כולל של 7,000 ₪, ומסר לשוטר את השטרות המזויפים. לאחר מכן, אמר קריכלי לשוטר, כי בפעם הבאה ימכור לו שטרות במחיר זול יותר.
על פי האישום השני, בתאריך 15.7.14 התקשר השוטר לקריכלי וביקש ממנו לרכוש שטרות מזויפים נוספים. לאחר דין ודברים, נפגשו השניים, וקריכלי הוציא מתוך גרב שלבש מתחת למכנסיו מעטפה ובה השטרות המזויפים, ומסר לשוטר 67 שטרות כסף מזויפים בערך נקוב של 200 ₪ כל אחד, בסך כולל של 13,400 ₪, וזאת - תמורת 2000 ₪. גם הפעם, לשאלת השוטר לגבי רכישה נוספת, השיב קריכלי כי "יעשה לו מחיר".
האישום השלישי מייחס לקנצ'בלי זיוף שטרות כסף באמצעות חומרים שבבית עסק המצוי בבעלותו. כמו כן, על פי האישום השלישי, ביום 29.7.14 התקשר השוטר לקריכלי וביקש ממנו לרכוש שטרות מזויפים נוספים. קריכלי התקשר לקנצ'בלי והורה לו להכין עבורו מעטפות עם שטרות מזויפים. בהמשך לכך, נפגשו קריכלי והשוטר, על דעת קנצ'בלי ובהסכמתו, וקריכלי מכר לשוטר 249 שטרות כסף מזויפים בערך נקוב של 200 ₪ כל אחד, ובסך כולל של 49,800 ₪, וזאת תמורת 6,500 ₪.
-
הנאשמים הודו בעובדות כתב האישום המתוקן. קריכלי הורשע בעבירה של זיוף שטר כסף לפי סעיף 462 (2) לחוק העונשין (ריבוי מקרים, בשלושה אישומים שונים) וקשירת קשר לביצוע פשע לפי סעיף 499 (א) (1) לחוק העונשין.
קנצ'בלי הורשע בעבירה של זיוף שטר כסף לפי סעיף 462 (1) + (2) לחוק העונשין (ריבוי מקרים, באישום אחד), קשירת קשר לביצוע פשע לפי סעיף 499 (א) (1) לחוק העונשין, והחזקת חומר לזיוף שטרי כסף, עבירה לפי סעיף 464 לחוק העונשין.
הנאשמים הופנו לקבלת תסקיר מאת שירות המבחן על מנת שזה יבחן את כלל נסיבותיהם ויתן המלצה עונשית.
-
בדיון ביום 1.12.16 התיר בית המשפט לקנצ'בלי, לבקשתו, לחזור בו מהודייתו, ועניינו הועבר לשמיעת ראיות בפני מותב אחר.
טיעוני הצדדים לעונש
-
בפתח טיעונו הבהיר בא כוח המאשימה, כי העתירה העונשית שהוצגה במסגרת ההסדר הדיוני, כבר לוקחת בחשבון את גילו של הנאשם, בן 77, ואת מצבו הרפואי.
בא כוח המאשימה טען עוד, כי מתחם העונש ההולם בקשר לאישומים הראשון והשני נע בין 8 עד 20 חודשי מאסר, ובקשר לאישום השלישי - בין 10 עד 25 חודשי מאסר, כאשר התביעה תטען לעונש כולל של 15 חודשי מאסר בפועל.
המדינה עמדה על הפגיעה בערכים המוגנים; לשיטתה, בעבירות בגינן הורשע קריכלי יש משום פגיעה בכלכלה עקב הצפת השוק בשטרות מזויפים, ובית המשפט הופנה לעפ"ג (מחוזי תל אביב) 15156-08-14 מדינת ישראל נ' משה יעקבי (ניתן ביום 10.12.14), בקשר לחומרה היתרה הנודעת לזיוף מסוג זה.
התובע עמד על כך כי תסקיר שירות המבחן לא בא בהמלצה טיפולית בעניינו של הנאשם, ועל כן מן הראוי "להשית ענישה ההולמת את המעשים אשר תרתיע את הנאשם".
בסיום דבריו הגיש התובע פסיקה על מנת לתמוך בעתירתו העונשית, וחזר על בקשתו להשית על הנאשם עונש של 15 חודשי מאסר לריצוי בפועל, קנס, ומאסר מותנה.
יצוין, כי עת טען התובע לעונש, הוא הניח לכאורה, הודיה בשלושה אישומים של אחזקת שטרי כסף וגם זיופם; אולם, כתב האישום המתוקן דיבר אך ורק בשלוש עבירות של אחזקת שטרי כסף מזויפים, כאשר רק באחת מהן הודה והורשע קריכלי גם בזיופם. לא ברור לבית המשפט אם הבחנה בטעות זו בזמן אמיתי היתה אכן מרככת את עמדת התביעה לעונש, אולם ראיתי להביא השתלשלות ענינים זו לטובת הקורא, לשם פרישת התמונה המלאה.
-
מצד שני, עמד הסנגור, כבר בפתח דבריו, על נסיבותיו האישיות של הנאשם; לדבריו, מדובר באדם מבוגר, יליד 1940, אשר נסיבות חייו קשות וחריגות. בית המשפט הופנה לתסקיר שירות המבחן, אשר סקר בפירוט את נסיבותיו של קריכלי, בין היתר – לעובדה כי שני ילדיו של הנאשם נפטרו בהיותם קטינים, מחמת מחלות קשות; לכך שהנאשם ואשתו מגדלים ילדה המוכרת כנכה בשיעור של 100% מאת הביטוח הלאומי, מפאת שיתוק מוחין ממנו היא סובלת; ואם לא די בכך – הוסיף הסנגור כי גם אשתו של קריכלי נכה, חולה בסכרת, והיא נוטלת מספר רב של כדורים, מדי יום ביומו.
חרף כל הקשיים דלעיל, עבד קריכלי ברצף, משך למעלה משני עשורים, בכדי לפרנס את משפחתו.
ההגנה הדגישה כי גם היום, קריכלי הוא שדואג לאשתו ולבתו, הנכות.
בהמשך טיעונו, עמד הסנגור על מצבו הרפואי הקשה של קריכלי עצמו, ולשם כך הגיש מסמכים רפואיים מאמתים; כן הוגש מסמך מאת ד"ר דוד שפירא, פסיכוטרפיסט, אשר טיפל בקריכלי.
ההגנה הטעימה עוד, כי קריכלי שהה במעצר של ממש במשך חודש וחצי, ולאחר מכן שהה תקופה של שמונה עשר חודשים בתנאים מגבילים, במעצר בית מוחלט, ותקופה של כשמונה עשר חודשים נוספים של מעצר בית בשעות הלילה.
הסניגור טען כי המתחם שהציגה המאשימה איננו מתאים למקרה דנן, זאת - נוכח מצבו הרפואי של הנאשם, ובהתאם - הגיש פסיקה על מנת למשוך את החבל העונשי לכיוונו.
בסוף דבריו עתר הסנגור, ללא כחל ושרק, כי בית המשפט יטיל על קריכלי עונש של שישה חודשי מאסר בפועל, אשר ירוצו בדרך של עבודות שירות.
-
קריכלי, במילתו האחרונה, התנצל והביע חרטה, כהאי לישנא:
"אני מאוד מצטער שעשיתי את הטעות הזה, זה כתם גדול בשבילי, מבקש סליחה מהמשפחה שלי ומכבודו, שלוש שנים אני במעצר בית מרוב בושה אני לא יכול לצאת ולראות אנשים. אני מבקש סליחה ומצטער".
דיון והכרעה
העבירות בגינן הורשע קריכלי מהוות "אירוע" אחד
-
בהתאם להוראת סעיף 40 יג לחוק העונשין, הרשיע בית המשפט נאשם בכמה עבירות המהוות אירוע אחד, יקבע מתחם עונש הולם כאמור בסעיף 40ג(א) לאירוע כולו, ויגזור עונש כולל לכל העבירות בשל אותו אירוע.
אשר על כן, על בית המשפט להכריע בשאלה האם העבירות בגינן הורשע קריכלי מהוות "אירוע" אחד, או מספר אירועים נפרדים. הצדדים לא התייחסו לסוגיה זו בטיעוניהם. כאמור, בא כוח המאשימה טען כי יש לקבוע מתחם ענישה נפרד בגין האישומים הראשון והשני, ומתחם ענישה נפרד לאישום השלישי; מנגד, הסניגור אך ביקש כי ייגזר דינו של קריכלי לשישה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות.
-
ניסיון החיים ו"מבחן הקשר ההדוק" מכתיבים קביעה לפיה מדובר באירוע אחד. על פי מבחן הקשר ההדוק, נבחנת עוצמת הקשר שבין העבירות, להבדיל מן השאלה האם הן ניתנות להפרדה. כך, ייתכן כי עבריין יבצע מספר רב של פעולות שניתן להפריד בניהן, ושהוא אף יכול היה לחדול לאחר ביצוע כל אחת מהן, אך נכון יהיה לראות בהן חלק מתכנית עבריינית אחת (ראו ע"פ 4910/13 ג'אבר נ' מדינת ישראל, פורסם ביום 29.10.14).
במקרה דנן, מדובר על רצף של עבירות דומות במהותן, תוך התנהלות זהה – מכירת שטרות כסף מזויפים, מכירות שכולן בוצעו לאותו סוכן משטרתי, ותמיד – אל נוכח פנייתו אל קריכלי, כאשר מספר ימים בודדים מפריד בין מעשה למעשה. על כן, יש לראות את כל כתב האישום כמסכת עבריינית אחת; לענין זה, אין נפקא מינא בעיני, כי במסגרת האישום השלישי מיוחסת לקריכלי גם עבירת זיוף.
מתחם העונש ההולם
-
מקובלת עלי עמדת המאשימה ביחס לפגיעה בערך החברתי המוגן; לא יכולה להיות מחלוקת, כי בעבירות מסוג זה, של זיוף שטר כסף, מגולמת פגיעה חמורה בכלכלת המדינה ובמסחר התקין, באופן של החדרת כסף לא-חוקי למחזור.
כמו כן – הפסיקה עמדה על כך - שכתוצאה מהפצת שטרות מזויפים, עלול להיפגע גם ערך המטבע.
-
עולה מכתב האישום, כי כל המכירות של השטרות המזוייפים, שלוש במספר, היו מבוימות, והן בוצעו רק לאחר שפנה אל קריכלי סוכן משטרתי, וביקש ממנו לרכוש את ה"סחורה" .
הלכה היא, כי כאשר עסקינן בעבירה שנעברה באמצעות סוכן משטרתי, הרי שלא יהיה בכך כדי לפטור את הנאשם מאחריות פלילית; אולם, המשקל שיינתן ליוזמת השוטר – גם אם אינה עולה כדי הדחה אסורה - תבוא לידי ביטוי במסגרת גזר הדין (ראו: ע"פ 1224/07 בלדב נ' מדינת ישראל, פסקה 65 (פורסם ביום 27.12.06).
יובהר מיד, כי כתב האישום אינו מתאר את חלקו המדויק של הסוכן המשטרתי, ולכן ממילא אין כאן "הדחה", כאמור; הסוכן רצה לקנות – והנאשם רצה למכור. אין תמה שההגנה לא טענה, בנסיבות הענין, כי קריכלי "הודח" לדבר עבירה על ידי הסוכן.
ואולם, באותה הנשימה ממש, עם ההבהרה דלעיל, מצאתי להתחשב, במסגרת סעיף 40א(2) לחוק העונשין, בכך שיוזמת קניית השטרות המזויפים, תמיד, משך שלוש פעמים רצופות, היתה של הסוכן המשטרתי.
-
מתסקיר שירות המבחן בעניינו של קריכלי, עולה כי הוא הביע חרטה ובושה על מעשיו, והסביר את ביצוע העבירות על רקע מצב כלכלי קשה בו היה נתון, עקב אי יכולתו לעבוד, והצורך לדאוג למשפחתו.
למותר לציין כי אין במצב הדברים הקשה כדי להצדיק את המעשים, אולם אני בהחלט מוצא להאמין לקריכלי, על הסיבות שהביאוהו לבצע את העבירות, וגם ענין זה יש לו תפקיד לעת קביעת מתחם העונש.
-
מדיניות הענישה הנהוגה:
-
במסגרת ע"פ (ת"א) 15156-08-14 מדינת ישראל נ' יעקובי (פורסם ביום 10.12.14) קיבל בית המשפט המחוזי את ערעורה של המערערת בדבר קולת העונש שגזר בית משפט השלום על אותו יעקובי; הלה הורשע בעבירות של זיוף מטבע פשוטה וניפוק מטבע מזויפת – שתיהן בריבוי עבירות. שם דובר על תעשיית זיוף של ממש בה עסק המשיב, במשך תקופה ממושכת, ותוך תכנון רב-שלבי. בין היתר, שילם המשיב סך של כ 50,000 ₪ לבתי עסק שונים, סכום אשר נועד להניב לו, בהמשך, רווח העולה על 2,000,000 שקלים.
לאותו יעקובי היו הרשעות קודמות, רבות, ובעבירות זהות; ולא זו אף זאת - את העבירות בהן הורשע יעקובי, הוא ביצע תוך שהוא נמצא בתקופת עיכוב ביצוע של גזר דין אחר שהוטל עליו בגין עבירות דומות.
בית משפט השלום קבע, באותה פרשה, כי מתחם העונש ההולם במקרה זה הוא בין שנת מאסר לשלוש שנות מאסר, ובהמשך השית על המשיב עונש של מאסר בפועל למשך 24 חודשים, לצד עונשים נלווים.
בית משפט המחוזי, בקבלו את ערעור המדינה, כאמור, עמד על כך כי המדובר בתיק יוצא דופן מבחינת היקף העבירות, ומתחם העונש ההולם תוקן והועמד על שלוש עד חמש שנות מאסר; על המשיב נגזרו לבסוף 4 שנות מאסר בפועל.
-
במסגרת ע"פ (חי') 28456-10-12 דזשנוילי נ' מדינת ישראל (ניתן ביום 13.1.13), נדחה ערעורו של המערער נגד פסק דינו של בית משפט השלום בחיפה. המערער הורשע בעבירות של זיוף שטר כסף, זיוף מטבע פשוטה, קשירת קשר לביצוע פשע, עבירה בנשק והחזקת מכשירי פריצה. לחובת המערער נרשמו 8 הרשעות קודמות בעבירות רכוש וזיוף. בית משפט השלום הטיל על המערער עונש של 24 חודשי מאסר בפועל, ועוד הורה על הפעלת מאסר מותנה בעניינו.
בית המשפט המחוזי דחה את ערעורו של דזנשווילי, תוך שנקבע כי בנסיבות העניין העונש שהושת בבית משפט השלום היה מידתי וראוי.
-
במסגרת עפ"ג (י-ם) 12829-12-11 מדינת ישראל נ' ביבי (ניתן ביום 16.2.12) הורה בית המשפט המחוזי על דחיית ערעורה של המדינה נגד גזר הדין שניתן בבית משפט השלום. במקרה שם, הורשע המשיב, ביחד עם נאשם נוסף, בעבירה של קשירת קשר לביצוע פשע, ושתי עבירות של זיוף שטרי כסף. הפרשה העיקרית דשם נסובה אודות עסקה שנערכה בין הנאשמים לבין סוכן משטרתי, למכירת 50,000 דולר מזויפים לאותו הסוכן.
בית משפט השלום גזר על המשיב, בעל עבר פלילי עשיר בעבירות סמים, אלימות, רכוש, וזיוף, לרבות בתקופת מעצר הבית בה היה נתון במסגרת תיק זה, מאסר בפועל למשך 12 חודשים, ומאסר מותנה. על הנאשם 2, שלחובתו הרשעה קודמת אחת, וביצע את העבירות מתוך מצוקה כלכלית תוך שהיה נתון לאיומים מהשוק האפור, נגזרו 5 חודשי מאסר בפועל, לצד מאסר מותנה.
בית המשפט המחוזי הורה על דחיית ערעורה של המדינה כנגד גזר הדין בקשר למשיב, תוך קביעה, בין היתר, כי אין המדובר בעונש קל במידה המצדיקה את התערבותה של ערכאת הערעור.
-
במסגרת ת"פ (שלום תל אביב) 1035-04-10 מדינת ישראל נ' חורי ואח' (ניתן ביום 20.9.12) הורשעו הנאשמים בעבירות של זיוף מטבע פשוטה, ניפוק מטבע מזויפת, וקשירת קשר לביצוע פשע. הנאשם 1 סיכם עם סוכן משטרתי כי ימכור לו מטבעות פשוטים מזויפים, וקשר קשר עם הנאשם 2 למכור מטבעות מזויפים. הנאשמים נפגשו עם הסוכן המשטרתי, והביאו עימם גרב ובו 994 מטבעות מזויפים, הנחזים להיות מטבעות מסוג 10 ₪. הסוכן המשטרתי החל להעביר לידו של נאשם 1 את תמורת העסקה, בסך של 5,000 ₪, תוך שהנאשם 2 מסייע לסוכן לספור את הכסף. לאחר שהועבר חלק מהסכום, נעצרו הנאשמים.
נוכח הסדר טיעון בין הצדדים, גזר בית משפט השלום על הנאשם 1 עונש של שישה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות, מאסר מותנה וקנס בסך 5,000 ₪. על הנאשם 2 נגזר עונש מאסר של ארבעה חודשים שירוצו בעבודות שירות, מאסר מותנה, וקנס בסף 3,300 ₪.
-
במסגרת ת"פ (שלום רחובות) 1904-04-10 מדינת ישראל נ' זמיר (ניתן ביום 12.9.10) הורשע הנאשם בעבירות של החזקת חומר לזיוף שטרי כסף, וזיוף שטר כסף בסכומים לא גבוהים. נוכח הסדר טיעון שהציגו הצדדים, גזר בית המשפט השלום את עונשו של זמיר ל - 6 חודשי מאסר מותנים והתחייבות.
-
במסגרת ת"פ (שלום תל אביב) 4809-09 מדינת ישראל נ' חוחשווילי (ניתן ביום 8.9.10), הורשע הנאשם בעבירות של זיוף שטר כסף, החזקת חומר לזיוף שטר כסף, ושימוש במסמך מזויף. הנאשם החזיק, ביחד עם אחר, שטרות מזויפים בסכומים של 1,100,000 ₪ וכן 114,000 דולר, 1500 דולר, וציוד לצורך זיוף השטרות.
בית משפט השלום השית על הנאשם, נוכח הסדר טיעון בין הצדדים, עונש של 9 חודשי מאסר בפועל, מאסר מותנה, קנס בגובה 50,000 ₪ וחתימה על התחייבות גבוהה.
-
במסגרת ת"פ (שלום רמלה) 8810-06-08 מדינת ישראל נ' רועי (ניתן ביום 21.6.10), הורשע הנאשם בעבירה של זיוף שטר כסף, לפי סעיף 462 (2) לחוק העונשין, בכך שהחזיק סך כולל של 6,300 ₪ שטרות מזויפים. הנאשם, נעדר עבר פלילי, הופנה לשירות המבחן אשר לא בא בהמלצה טיפולית בעניינו. בית משפט השלום גזר על הנאשם עונש של 5 חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות, מאסר מותנה, וקנס בסך 5,000 ₪.
-
במסגרת ת"פ (שלום נצרת) 2221-07 מדינת ישראל נ' תותניג'יאן ואח' (ניתן ביום 25.2.09), הורשע הנאשם 2 בעבירות של של ניפוק מטבע מזויפת וקשירת קשר לביצוע עוון, בכך שביחד עם אחר (נאשם מס' 1) קשר קשר להפצת וניפוק מטבעות מזויפים. הנאשמים סיכמו, כי הנאשם מס' 1 ימסור לנאשם 2 מטבעות מזויפים תמורת 5 ₪ המטבע. הנאשם 2 אמור היה להפיץ את המטבעות בחנות הנמצאת בבעלותו בנצרת. הנאשם 2 קיבל מהנאשם 1 סך של 500 ₪ במטבעות מזויפים, ובמהלך עסקיו הרגילים, מסר את המטבעות המזויפים כעודף ללקוחותיו.
בית משפט השלום גזר על הנאשם 2 עונש של 4 חודשי מאסר שיכול וירוצו בעבודות שירות, ומאסר מותנה.
-
ומן הכלל אל הפרט. במקרה דנא, אין המדובר בעבירות שנעברו תוך תכנון מורכב ולאורך זמן.
כאמור, קריכלי שיתף פעולה עם סוכן משטרתי אשר פנה אליו שלוש פעמים, וביקש לרכוש שטרות כסף מזויפים, וכן קשר קשר עם קנצ'בלי לצורך קיום המכירה. עולה מכתב האישום, כי קריכלי לא פעל כך לאורך תקופה ארוכה, וכי מעשיו לא בוצעו תוך תחכום ושיטתיות.
מדובר על שלוש מכירות, בהיקפים שונים, תוך שקריכלי מבטיח לסוכן המשטרתי כי בפעם הבאה "יעשה לו מחיר". בגין האישום הראשון והשני, הורשע הנאשם בהחזקת שטרות הכסף המזויפים, ולא בזיופם, ובמסגרת האישום השלישי – גם בזיופם.
כאמור לעיל, הנזק שהיה צפוי להיגרם מביצוע העבירה הוא נזק שלא ניתן להקל בו ראש, בהיבט של מסחר תקין וכלכלה יציבה.
-
נוכח כל האמור לעיל, כאשר הבאתי בחשבון את הערכים שנפגעו, את פוטנציאל הנזק, את העדר התחכום, ואת מדיניות הענישה (גם בעבירה של זיוף מטבע פשוטה), אני קובע את מתחם העונש ההולם בקשר לשלוש האישומים בין 6 חודשי מאסר בפועל שיכול וירוצו בדרך של עבודות שירות, ועד 20 חודשי מאסר בפועל.
-
בהתאם להוראת סעיף 40ג(ב) לחוק העונשין, בתוך מתחם העונש ההולם יגזור בית המשפט את העונש המתאים לנאשם, בהתחשב בנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה כאמור בסעיף 40יא.
-
אומר כבר עתה, כי תיק זה הוא תיק יוצא דופן, מן ההיבט האנושי. גם נסיבות חייו של הנאשם, גם גילו המתקדם, וגם מצבו המשפחתי והבריאותי – כל אלה מחייבים חמלה כלפי הנאשם דנא, קריכלי קשישא.
-
תסקיר שירות המבחן מתאר נסיבות חיים טראגיות של קריכלי ומשפחתו: שניים מילדיו נפטרו, בטווח של שנתיים, בלבד, בגילאי שנתיים וארבע, כתוצאה ממחלות קשות. בית המשפט מודע לכך שקריכלי הוא בן 77 היום, והטרגדיות הינן "ישנות", אירעו לפני שנים הרבה; אולם, היכול בן אנוש לומר, באמת, כי אבד הכלח על טרגדיות אלו? היש ספק למאן דהוא כי אבא זה הולך בעולם, כאשר אין יום שאין הוא מהרהר – נעצב על ליבו - על שני צאצאיו שהלכו לעולמם בעודן פעוטות? אולם בכך לא סגי. קריכלי ואשתו, שהיא עצמה נכה חולת סכרת, מגדלים יחדיו בת, בשנות הארבעים לחייה, בעלת 100% מאת הביטוח הלאומי, הסובלת משיתוק מוחין. הניתן לתאר, לדמיין, את סבלו של האיש הזה, קריכלי? הידע הוא יום של אושר בחייו הבוגרים? ואם כן – מתי לאחרונה?
-
לטעמי, די בכל האמור לעיל כדי לחמול על הנאשם הזה, קריכלי. אבל, אם היה מקום להיסוס (ולא נרשם כזה אצל הח"מ) – אזי בא שירות המבחן ומספר עוד, כי גם הנאשם עצמו, קריכלי – מצבו שלו הוא בכי רע, והוא רחוק, מאד מאד, מקו הבריאות, גם ביחס לברנש בן 77.
עולה מתסקיר שירות המבחן, כי קריכלי אובחן לפני כ 17 שנה כחולה במחלה קשה, ולאחר כשנה אובחן עם גידול ממאיר נוסף. קריכלי מסר לשירות המבחן, כי בעקבות הטיפולים, ולאחר שנותח פעמיים, סובל מקשיי תפקוד. כמו כן, שירות המבחן מתאר כי בהתאם למסמכים רפואיים שהוצגו, קריכלי נתון במצב רפואי מורכב עקב סחרחורות, התעלפויות, חולשה וקשיי ניידות, אשר מצריך מעקב רפואי.
-
שירות המבחן הבהיר כי קריכלי אינו מתאים לטיפול, ואין הוא פנוי לכך; בנסיבות אלה, של אדם בן 77, שביצע את העבירות מחמת מצבו הקשה, דומני שאין לתת משקל כלשהו לאי-התאמתו של נאשם זה לטיפול. ודוק: אין המדובר בינוקא קשה עורף, בשנות העשרים לחייו, הדוחה את היד המטפלת-המושטת, אלא במי שאין לו פנאי או טעם, מבחינתו, "לבזבז" את הזמן שנותר לו, בטיפול שיקומי. למען האמת, כך נראה, קריכלי מבין היטב היכן שגה, ומדוע, ונחה דעתי שלא ממש עולה הצורך בטיפול שיעמיק עימו, בשיחות פרטניות, על מה ולמה, ואיך יימנע בעתיד, וכיוצא באלה עניינים חשובים מאד – אך שאינם מתאימים, כאמור, לקריכלי זה.
-
ואם בשיקום ובטיפול דיברנו, הרי שההגנה הגישה לבית המשפט "דוח מסכם" בעניין קריכלי, מאת ד"ר דוד שפירא, פסיכוטרפיסט, מתמחה בשיקום וטיפול משברי, מיום 7.7.15. בדוח מפורטות נסיבותיהם האישיות הקשות של קריכלי ובני ביתו, לרבות מצבם הרפואי. המטפל מפרט את הקושי הנפשי של קריכלי, גם נוכח ההליך המשפטי המתנהל, והוא ממליץ ומבקש שלא להרחיק את קריכלי מהחברה וממשפחתו.
בשולי הדברים יצוין, כי מן הדוח עולים גם קשיים נפשיים משמעותיים נוספים, אשר הביאו את קריכלי למשבר נפשי עמוק, וכמעט גם למעשה נמהר, שמפאת צנעת הפרט לא ארחיב עוד.
-
הפגיעה של העונש בקריכלי, ולא פחות מכך – במשפחתו, עלולה להיות אנושה. קריכלי, שנמצא בגיל בו הוא אמור להנות מפנסיה ומשקט, נלחם את מלחמת הקיום, והוא תומך כלכלית, נפשית ופיזית ממש, באשתו ובבתו החולות, והכל - חרף מצבו הרפואי והנפשי המורכב. כל ענישה שתוטל על קריכלי, תפגע לא רק בו – אלא גם, ואולי בעיקר, או בוודאי שלא פחות – גם בבני משפחתו האומללים.
-
שירות המבחן סיפר בתסקירו כי העבירות וההליך המשפטי היווה טלטלה משמעותית בחייו של קריכלי, וכל אלה - גרמו לו ללחצים נפשיים קשים מנשוא.
-
גם באורח מעשי נפגע, ולמעשה נענש כבר קריכלי: הוא שהה במעצר של ממש משך כחודש וחצי, לא ענין פשוט לאדם חולה בגילו, תוך שהוא "נוטש" את משפחתו (וכמובן שאין לו אלא להלין על עצמו, ובכל זאת אני מוצא לציין הדבר); אך לא פחות מכך – הוא שהה משך 18 חודשים תמימים (! – ללא הפרה) במעצר בית מוחלט. אני סבור, כי שנה ומחצה של מעצר בית, קל וחומר מעצר בית מוחלט – הוא עונש לכל דבר וענין, או למצער – הוא נסיבה שיש לקחת בחשבון, ולהניח על כפות המאזניים (הנאנקות ממש תחת המשקל הכבד של משא זה), לעת גזירת הדין. מעצר הבית הלילי פחות משמעותי בעיניי, בכלל, ובפרט ביחס לקריכלי הקשיש, שיש לשער שמלכתחילה – נוכח גילו ונסיבות חייו – לא היה "רזידנט" בחיי הלילה הסוערים של העיר הגדולה.
-
אף זאת חשוב לציין: קריכלי נעדר עבר פלילי (לחובתו עבירה שהתיישנה, למרבה הצער - מאותו התחום), והוא לקח אחריות על מעשיו, הביע חרטה והתנצל, גם בפני בית המשפט, בדבריו האחרונים.
-
נוכח כל האמור לעיל, הרי שברי כי העבירות בהן הורשע קריכלי הן חמורות; אולם, מקום בו כל אחד אחר תחת קריכלי היה נאלץ לצרור חפציו ולשים פעמיו את בית הסוהר, הרי שעונש זה – אינו הולם את העושה דנא. מצאתי להדגיש את הדברים, ולהבהיר שוב: רק גילו, עניו, סבלו, מצבו הרפואי ומשפחתו האומללה והנצרכת של קריכלי, והכל במצטבר – רק המה מביאים אותי לגזור עונשו ברף התחתון. אין "בשורה", איפוא, בגזר דין זה, לאלה החוככים בדעתם לזייף ו/או להפיץ מטבע או שטר מזויף, שכן אחריתם – בין הסורגים, שכן כמה מאלה יוכלו להציג קורות חיים משפחתיים ורפואיים כה אומללים, קשים ונוגעים ללב כקריכלי?
סוף דבר
-
בבואי לגזור דינו של הנאשם הבאתי בחשבון את חומרת העבירות בהן הורשע, ואת העובדה כי אין המדובר בהחזקה חד פעמית של שטרות מזויפים, אלא בשלוש החזקות שונות, וכן עבירה אחת של זיוף שטר, והכל תוך עבירת של קשירת קשר.
כמו כן לקחתי בחשבון את חלקו היחסי של הנאשם בביצוע העבירה, ומידת ההשפעה של אחר על הנאשם בביצוע העבירה, תוך שנהיר כי בוצעה מתוך מצוקה כלכלית ונפשית משמעותית, ובעקבות יוזמת סוכן משטרתי.
עוד התחשבתי בחוסר התחכום, ובעובדה כי אין המדובר על "תעשיית זיוף" שיטתית, אלא על מעידה בגינה הודה הנאשם והתנצל.
-
אולם, בעיקר הבאתי בחשבון את נסיבותיו האישיות החריגות של הנאשם ומשפחתו, כמפורט לעיל, את גילו המבוגר – מתקרב לגיל 80 – את מצוקתו הנפשית, הבריאותית והכלכלית, והעובדה כי שירות המבחן התרשם שהוא, חרף כל קשייו, דואג למשפחתו ככל יכולתו, אף שמתקשה לעבוד נוכח מצבו הבריאותי.
-
אשר על כן, לאור האמור לעיל, אני מקבל את עתירתה של ההגנה – אף זאת בלב כבד - וגוזר על הנאשם את העונשים הבאים:
-
6 חודשי מאסר שירוצו בדרך של עבודות שירות, כאמור בחוות דעת הממונה; נוכח מצבו המשפחתי, גילו ומצבו הרפואי - הנאשם יעבוד את מכסת השעות המינימלית היומית, על פי כל דין ונוהל, במהלך עונשו. הזהרתי את הנאשם כי עליו לבצע את העבודות לשביעות רצון הממונה או מי מטעמו, שאם לא כן – הוא מסתכן בריצוי העונש או יתרתו מאחורי סורג ובריח.
-
מאסר למשך 10 חודשים, אותו לא יישא הנאשם אלא אם כן יעבור, תוך שנתיים, אחת מהעבירות בהן הורשע.
-
קנס בסך 5,000 ₪ או 30 ימי מאסר תחתיו. הקנס ישולם תוך 120 יום.
המזכירות תשלח העתק גזר הדין לשירות המבחן, בתודה, ולממונה על עבודות השירות – גם לביצוע.
זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בתל אביב תוך 45 ימים.
ניתן היום, כ' טבת תשע"ז, 18 ינואר 2017, בהעדר הצדדים.
בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה |
Disclaimer |
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.
האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.
|
שאל את המשפטן
יעוץ אישי
שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
|
|