מדינת ישראל נ' שליו

הנני מזכה את הנאשמים 1 ו-2 מחמת הספק.

בכתב האישום שבפני מתוארים שני אירועים שונים אשר אירעו בעקבות תאונת דרכים שקרתה מספר ימים קודם לכן בין רכבו של המתלונן בתיק זה, מר אדם שמואל (להלן: "אדם"), לבין רכבו של הנאשם 1.

באירוע הראשון מואשם הנאשם 1 באיומים, עבירה לפי סעיף 192 לחוק העונשין תשל"ז – 1977 (להלן: "חוק העונשין") ובאירוע השני מואשמים הנאשם 1 והנאשם 2 בתקיפה הגורמת חבלה של ממש, עבירה לפי סעיף 380 ו-382(א) לחוק העונשין.

האירוע הראשון על פי כתב האישום אירע בתאריך 13.9.2010 בשעה 13:00 לערך. לטענת המאשימה, הנאשם 1 הגיע לביתו של המתלונן בתיק זה, מר אדם שמואל (להלן: "אדם") ודרש לקבל פיצוי כספי בעקבות התאונה. במהלך הויכוח שהתפתח בין הצדדים הגיע אביו של אדם, מר שמשון שמואל (להלן: שמשון"). לטענת המאשימה במהלך הויכוח איים הנאשם 1 על אדם ואביו באמרו "אני אזיין אתכם חתיכת זיין אחד" והוסיף שהם אינם יודעים עם מי הם מתעסקים והוא ישלח אליהם אנשים שיטפלו בהם.

האירוע השני על פי כתב האישום אירע בהמשכו של אותו יום בסמוך לשעה 16:30 במרכז המסחרי שבקסטל. שם פגש הנאשם 1 את אדם וקרא לו להיכנס עימו לאחת החנויות. סמוך לחנות החלו הנאשמים 1 ו-2 יחד להכות את אדם. הנאשם 1 הכה אותו במכת אגרוף בפניו וכתוצאה מכך הוא איבד את הכרתו, נפל ובעודו שוכב ארצה, הם בעטו בו יחדיו בכל חלקי גופו ובמיוחד בפניו, בטנו וגבו. לאדם נגרמו חבלות בפניו ובמיוחד בעין שמאל והוא נזקק לטיפול רפואי בבית חולים.

כעת נבחן את האירוע הראשון -

באירוע זה מואשם הנאשם 1 בביצוע עבירה של איומים לפי סעיף 192 לחוק העונשין.

סעיף 192 לחוק העונשין קובע כי: "המאיים על אדם בכל דרך שהיא בפגיעה שלא כדין בגופו, בחירותו, בנכסיו, בשמו הטוב או בפרנסתו, שלו או של אדם אחר, בכוונה להפחיד את האדם או להקניטו, דינו - מאסר שלוש שנים."

הנאשם 1 במהלך דיון ההוכחות מתאר את האירוע כך: "היה יום שישי והחלטנו להחליף מספרי טלפון... אני הלכתי אליו לבית... אמרתי לו שחבל שהוא יערב ביטוח וזה סתם יזיין אותו בפרמיות ובהשתתפות העצמית מבחינת הביטוח... והצעתי לו שיסדר את זה בוואדי ג'וז או איפה שהוא רוצה... הוא פתאום התחיל להשתולל שהוא לא אשם... שאלתי אותו אם יש מישהו מבוגר אולי אבא שלו בבית... אבא שלו ירד עם עוד בן אדם... ויצאנו לכיוון המדרכה איפה שהאוטו שלי חנה... אבא שלו גם התחיל להשתולל שהבן שלו לא אשם. אני ביקשתי את הביטוח... הם לא היו מוכנים לתת לי. הם התחילו לקלל אותי. אדם עצמו קפץ עליי ותפס אותי ואבא שלו נתן לי מכה בפנים שהם אמרו שזה דחיפה, אחרי שאדם עזב אותי אני עזבתי את המקום. אני חשבתי להגיש תלונה. הייתי נסער." (עמ' 120 לפרוטוקול הדיון מיום ה4.12.17).

הנאשם מסר גרסה דומה במהלך חקירתו במשטרה, בהודעתו שנגבתה ביום 12.9.2010 על ידי רס"מ עדיאל שלום (מסומנת ת/9):

"...מה שקרה זה הגנה עצמית בלבד וזהו. ...

קבענו לדבר ואני הלכתי לבית שלו...הוא התחיל להתווכח איתי אשם לא אשם אני הסברתי לו שאני עליתי...ויש לי זכות קדימה...הוא התחיל לצעוק ולהשתולל ואמרתי לו שיקרא לאבא שלו....ואז הם החלו להשתולל שניהם אני אמרתי לו בסדר כל אחד יתבע את הביטוח שלו ואני באתי ללכת ואבא שלו התחיל לצעוק ולהשתולל והם תקפו אותי שניהם ואיימו עלי שאני לא אגיש תלונה עליהם...

הם נתנו לי מכות יבשות (הערת חוקר עדיאל שלום מבקש מהחשוד להוריד חולצה אני לא מבחין בשום דבר חריג על גופו).

שאלה: האם התקשרת למשטרה...

תשובה

:לא הם איימו עלי ואני פחדתי ואני אמרתי שאני אתבע בביטוח את הרכב ונגמר הסיפור...

...