ת"פ 44574-10-14 מדינת ישראל נ' מ.

החלטתי לזכות את הנאשם.

א. האישום

1. כתב האישום כנגד הנאשם מונה שלושה אישומים. בכל אחד מהם נטען כי הנאשם ביצע עבירה של מעשה מגונה לפי סעיפים 348(א) ו-345(א)(3) לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן: "חוק העונשין"). זאת במתלוננת ס', ילידת 1997 שהיא נכדתה של מי שהייתה בת זוגו של הנאשם בעת הרלבנטית. כל המעשים בוצעו כפי הנטען בין ספטמבר 2009 ליולי 2010, בעת שס' הייתה תלמידה בכיתה ו'. הם בוצעו בדירה בה התגורר הנאשם יחד עם סבתה של ס', אישה בשם ק. (להלן: "הדירה"). יצוין כי באישום הראשון נטען שהנאשם ביצע מספר עבירות מהסוג האמור ובנוסף יוחסו לו באותו אישום מספר עבירות של הטרדה מינית לפי סעיפים 5(א), 3(א)(3), (4) ו-6(א) לחוק למניעת הטרדה מינית, תשנ"ח-1998.

2. כפי הנטען באישום הראשון, הנאשם סייע בתקופה האמורה לס' בשיעורי חשבון בדירה. במסגרת זו נגע ברגליה של ס', ליטפן וביקש שס' תישק לו. באחת הפעמים נשקה לו בלחיו כדי לרצותו, שאז ביקש ששפתיה יגעו בשפתיו, החל להכניס את לשונו לפיה והיא הזיזה את הנאשם מעליה. באישום השני נטען כי במועד בו שהתה ס' בדירה וחשה ברע, הניח הנאשם בקבוק חם על בטנה, נגע בחזה וליטפו מעל לבגדיה, שאז הזיזה ס' את ידו. באישום השלישי נטען כי במועד אחר בו שהתה ס' בדירה משום שאחיה היה בבית החולים, לאחר שבני הבית נרדמו, הגיע הנאשם למיטתה של ס', ליטפה מתחת למכנסיה מחלקן התחתון של רגליה ועד לברכיים, וחדל כשס' החלה לזוז.

    

   ב. גדר המחלוקת ותמצית ההכרעה

3. נוכח הכחשתו של הנאשם את ביצוע המעשים, יריעת המחלוקת הינה רחבה ונוגעת באמינות התלונה כנגד הנאשם. הנאשם טוען כי מדובר בתלונה כוזבת שהונעה בידי אמה של ס' ובידי סבתה, ק., שביקשה כך להתנקם בו בעקבות משקעים שמקורם ביחסיהם הזוגיים. התביעה, מנגד, סבורה שמדובר בתלונה אותנטית.

4. כפי שאפרט להלן, ניתוח חומר הראיות מעלה תמונה מורכבת. מחד, ראיות התביעה ובראשן עדותה של ס' מציגות בסיס ראייתי של ממש התומך באישום. במצב דברים אחר, אפשר כי ראיות אלה היו מספיקות להרשעה. ועם זאת, המדובר בעתירה להרשעה על סמך עדות יחידה אשר, הגם שהיא אפשרית, מצריכה בחינה זהירה טרם יישומה.

   בחינה זו מעלה ראיות אשר יש בהן לבסס קיומו של ספק סביר באשמת הנאשם. הספק עולה מן השילוב שבין מספר אלמנטים ראייתיים. בראשם שיחות טלפון שניהלה מ., אמה של ס', עם בני משפחתו של הנאשם וזאת בתקופה בה התנהלה החקירה. בשיחות אלה סיפרה מ. על התנכלויות לנאשם תוך שלעיתים ייחסה אותן לק., טענה ללחצים המופעלים עליה מצד ק. ובני משפחתה כדי שתעיד ותביא את ס' להעיד במשטרה, והציגה עמדה לפיה הנאשם נחשד על לא עוול בכפו. שיחות אלה ונתונים נוספים מעלים רושם שאינו נקי מקושי אודות התנהלותה של מ., שהיא מי שהגישה את התלונה כנגד הנאשם ודיווחה לאורך תקופה למשטרה כי ס' מסרבת להיחקר. לכך מתווספים אלמנטים נוספים ובהם ראיות המעידות על התנכלויות בפועל לנאשם בתקופה הרלבנטית, סמיכות הזמנים בין הגשת התלונה לחתונתו של הנאשם, קושי הנוגע לכך שאיש מן הנוכחות בדירה בזמן המעשים הנטענים לא הבחין בהם הגם שס' סיפרה על התנהגות שסביר כי יבחינו בה ועוד. לכל אלה ניתן, כפי שעשתה התביעה בסיכומיה, להציג הסברים "תמימים". ועם זאת, האפשרות הנגדית בה מצדדת ההגנה אשר טוענת לעלילה ואשר מתיישבת עם הראיות האמורות לא הופרכה במידת ההוכחה הנדרשת.

5. הכרעת הדין תחולק לשלושה. תחילה אסקור את הראיה המרכזית עליה מבקשת התביעה להשתית את הרשעתו של הנאשם – עדותה של ס'. בהמשך תיסקר תזת ההגנה והראיות הנוגעות אליה. חלק שלישי יוקדש לראיות אליהן הפנתה התביעה כתומכות בעמדתה.

    

   ג. עדותה של ס'