מדינת ישראל נ' פלוני

כתב האישום

1. בתאריך 15.7.24 הורשע הנאשם על יסוד הודאתו במסגרת הסדר שהוגש לתיק, בשלוש עבירות של השמטת הכנסה מדו"ח בניגוד לסעיף 220(1) לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש] (להלן: "פקודת מס הכנסה"), ובשבע עבירות של מרמה ערמה ותחבולה, בניגוד לסעיף 220(5) לפקודת מס הכנסה.

    

2. על פי עובדות כתב האישום, בין השנים 2014-2020 (להלן: "התקופה הרלבנטית לכתב האישום") הנאשם היה בעליהן של שתי דירות בעיר תל אביב ושכר דירה נוספת בתל-אביב (להלן: "נכסי המקרקעין"). בתקופה הרלבנטית לכתב האישום העניק הנאשם שירותי אירוח לפרקי זמן קצרים בנכסי המקרקעין שהיו מחולקים ל-6 יחידות משנה (להלן: "היחידות"), באמצעות אתרי האינטרנט AIRBNB ו-BOOKING – פלטפורמות המתווכות בין בעלים או מחזיקי יחידות אירוח לבין אורחים (להלן: "אתרי האינטרנט"). הנאשם פרסם את היחידות באתרי האינטרנט, התקשר עם אורחים וחייב אותם בתשלום עבור שהותם ביחידות. הנאשם קיבל את התשלום עבוד דמי האירוח הן ישירות לחשבון הבנק שלו ושל רעייתו שהתנהל בלונדון והן באמצעות שירות סליקת כרטיסי אשראי.

    

3. על-פי עובדות כתב האישום, הנאשם לא הודיע לפקיד השומה על תחילת העיסוק שלו ולא דיווח לרשויות מס הכנסה על הכנסותיו בשנים אלה.

    

4. בשנים 2014-2016 הנאשם הגיש יחד עם אשתו לפקיד השומה דו"חות שנתיים כוזבים בכך שהשמיט מהם הכנסה בסך כולל של 742,813 ₪ באופן הבא:

    

   1. ביום 25.12.2015 הגיש הנאשם לפקיד השומה דו"ח שנתי על הכנסות לשנת המס 2014 שבו כלל הכנסות בסך 121,030 ₪. מן הדו"ח השמיט הנאשם הכנסות בסך 154,866 ₪.

   2. ביום 2.2.2017 הגיש הנאשם לפקיד השומה דו"ח שנתי על הכנסות לשנת המס 2015 שבו כלל הכנסות בסך 114,400 ₪. מן הדו"ח השמיט הנאשם הכנסות, בסך 229,608 ₪.

   3. ביום 31.8.2017 הגיש הנאשם לפקיד השומה דו"ח שנתי על הכנסות לשנת המס 2016 שבו כלל הכנסות בסך 94,095 ₪. מן הדו"ח השמיט הנאשם הכנסות, בסך 358,339 ₪.

       

      7. בשנים 2017-2020 לא הגיש הנאשם לרשות המיסים דו"חות על הכנסה, מלבד דיווח מקוון על הכנסות מהשכרת נכס לטווח ארוך. בשנים אלה לא דיווח הנאשם על הכנסות בסכום כולל של 1,512,815 ₪ בכוונה להתחמק מתשלום מס באופן הבא: בשנת 2017 נמנע הנאשם מדיווח על הכנסות בסך 457,732.25 ₪, בשנת 2018 נמנע מדיווח על הכנסות בסך 452,403.47 ₪, בשנת 2019 נמנע מדיווח על הכנסות בסך 447,117.47 ₪ ובשנת 2020 נמנע מדיווח על הכנסות בסך 155,598.85 ₪.

          

      8. סכום המחדל הפלילי המיוחס לנאשם בכתב האישום עומד על 2,255,664 ₪, וכל זאת תוך שימוש במרמה, ערמה ותחבולה במזיד ובכוונה להתחמק ממס.

          

      9. בתאריך 9.9.2024 הוגש לתיק מטעם ב"כ הנאשם דו"ח סוציאלי (נ/1) שנכתב ע"י עו"ס לחוק האימוץ, גב' יעל אלבז, המלווה את הנאשם ואשתו מאז שאימצו תאומים בני 4, במסגרת פוסט אימוץ.

         בתאריך 17.9.2024 הסכימה ב"כ המאשימה להגשת נ/1 מבלי לחקור את גב' יעל אלבז, כותבת הדו"ח.

          

         טיעוני הצדדים

          

      10. הטיעונים לעונש נשמעו בפניי בתאריך 30.09.2024.

           

      11. ב"כ המאשימה ציינה כי הנאשם הורשע על יסוד הודאתו במסגרת הסדר שהוגש לבית המשפט. לדבריה יש להטיל על הנאשם עונש משמעותי בשים לב לכך שהעבירות נמשכו שבע שנים, בוצעו בשיטתיות וסכום ההשמטה שהיקפו כ – 2,255,000 ₪. עוד הסבירה כי מתחם העונש ההולם בעניינינו נע בין 12-30 חודשי מאסר לצד קנס בסכום שנע בין 75,000-150,000 ₪, עתרה למקם את הנאשם בתחתית המתחם וביקשה להשית עליו 12 חודשי מאסר מאחורי סורג ובריח וקנס הנע בין 75,000-150,000 ₪, כאמור, כאשר גובה הקנס המבוקש על-ידה נגזר בין היתר מתקופת המאסר המבוקשת.

          ב"כ המאשימה הדגישה שיש לזקוף לחומרה את השיטתיות בביצוע המעשים שהתפרסו על פני 7 שנים, העובדה כי הנאשם לא חדל ממעשיו עד שנתפס ע"י רשויות המס, סכום ההשמטה הגבוה שעומד על 2,255,664 ש"ח והנזק המשמעותי לקופת הציבור. עוד ציינה כי בכל שנה הנאשם השמיט הכנסות אשר גבוהות מההכנסות עליהן דיווח לרשויות המס. בנוסף הסבירה כי יש להעדיף את האינטרס הציבורי והצורך בהרתעת הרבים בעבירות אלה על פני הנסיבות האישיות תוך הדגישה את קלות ביצוע העבירות והקושי בגילויין. ב"כ המאשימה הפנתה למדיניות הענישה הנוהגת בפסיקה ממנה עולה, לדבריה, כי בעבירות אלה יש להטיל עונשי מאסר מאחורי סורג ובריח, הגישה פסיקה מתאימה לעניין מתחם הענישה וציינה כי לקחה בחשבון את מצבו האישי של הנאשם כפי שעולה מנ/1 והסבירה כי הגם שהנאשם הסיר את מחדלי כתב האישום אין להפריז במשקל שיש לתת לכך.

           

      12. ב"כ הנאשם הגישה בכתב את טיעוניה לעונש (נ/4). לטענתה, במקרים דומים למקרה שבפני, שעניינם השמטת הכנסות משכר דירה בהיקפים דומים, התיקים מסתיימים בהסדרי כופר מול רשות המיסים.

          לדבריה מתחם הענישה בעבירות מסוג זה נע בין השתת כופר לבין 6 חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות לצד ענישה נלווית כאשר עתרה בפניי להטיל על הנאשם 4 חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות בנוסף למאסר על תנאי וקנס בהפנותה לת"פ 22960-03-16 מדינת ישראל נ' שמעון ערבליך[פורסם בנבו] (9.4.2018) (להלן: עניין ערבליך) ממנו יש לגזור לשיטתה את העונש גם בעניינינו. לדבריה בעניין ערבליך, לאחר שנוהל הליך הוכחות והליך גישור מורכב, היקף העבירות צומצם מ-7 מיליון ₪ ל-3.5 מיליון ₪ במסגרת הסדר טיעון ונגזרו על הנאשם 6 חודשי מאסר שרוצו בעבודות שירות בצד קנס משמעותי.

          אשר לנסיבות שאינן קשורות לביצוע העבירה טענה כי מדובר בנאשם בן 65, נשוי ואב לילדים, נעדר עבר פלילי אשר עלה מאנגליה לישראל בשנת 2005. עוד ציינה כי במהלך כעשור הנאשם ואשתו ניסו להרות אולם כאשר הדבר לא צלח אימצו תאומים בני ארבע. לדבריה, הנאשם צמצם את עסקיו באנגליה והשקיע את מלוא משאביו בגידול ילדיו המאומצים, גם על חשבון הטיפול בדיווח לרשויות המס על הכנסותיו מהשכרת נכסיו. עוד הדגישה כי שליחת הנאשם לכלא עלולה להשפיע על חיי ילדיו המאומצים בצורה הרסנית ובלתי הפיכה שכן הוא מהווה דמות משמעותית ביותר בגידולם הכרוך אף בטיפול רגשי ונפשי מורכב כפי שעולה מהדו"ח הסוציאלי (נ/1) שהוגש על-ידה לבית המשפט. בנ/1 צויינו הדברים הבאים: "מעבר לנוכחות הפיזית של פלוני בבית, יש לו קשר חם וקרוב עם הילדים והוא הצליח ליצור איתם שפה משותפת אשר מניעה אותם לצאת ממצבי תקיעות ולהתקדם. מההכרות ארוכת השנים שלי עם המשפחה ועם הקשיים של הקטינים, אשר כאמור מחריפים במצבי שינוי ומשבר, אני מבקשת להעלות דאגה עמוקה לילדים באם ייגזר על פלוני מאסר בפועל."

          לדברי ב"כ הנאשם, הנאשם נטל אחריות מלאה על מעשיו מיד לאחר חקירתו, שילם את מלוא המס שנבע ממעשיו והסיר את מחדלי כתב האישום כפי שעולה מנ/2, והאסמכתאות הנוספות שהוגשו בעניין זה ע"י ב"כ הנאשם בתאריכים 5.1.2025 ו – 15.1.2025, הודה בהזדמנות הראשונה בכתב האישום וחסך זמן שיפוטי יקר. בנוסף, ביקשה להתחשב בחלוף הזמן מביצוע העבירות ע"י הנאשם ובמצבו הרפואי של הנאשם שעבר ניתוח לכריתת ערמונית כפי שעולה מנ/3.

          לאור כל אלה טענה, כאמור, שיש להטיל על הנאשם 4 חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות, מאסר על תנאי וקנס כספי ברף הגבוה של מתחם הקנס לו עתרה המאשימה בסך של 150,000 ₪.

           

      13. הנאשם בדברו האחרון בפני ביהמ"ש הביע צער על ביצוע העבירות וטען כי מאחר והקדיש את מלוא תשומת ליבו לגידול ילדיו, לא טיפל בדיווחים על הכנסותיו מול רשויות המס הגם שהתכוון לעשות כך. הנאשם עתר מבית המשפט לגזור עליו מאסר שירוצה בעבודות שירות על מנת לא לפגוע בילדיו.

           

          דיון - קביעת מתחם העונש ההולם

           

      14. תיקון 113 לחוק העונשין התשל"ז – 1977 (להלן – חוק העונשין), הסדיר את הבניית שיקול הדעת השיפוטי בענישה בקבעו מנגנון תלת שלבי בעת גזירת העונש. בשלב הראשון יקבע בית המשפט את מספר האירועים הנכללים בעובדות כתב האישום וכנגזרת מכך יקבע את מספר מתחמי הענישה. בשלב השני יקבע בית המשפט את מתחם העונש ההולם בהתחשב בעקרון המנחה: הלימה בין חומרת מעשה העבירה בנסיבותיו ומידת אשמו של הנאשם לבין סוג העונש המוטל עליו ומידתו. במסגרת זו ייתן בית המשפט דעתו לשלושה פרמטרים: הערך החברתי אשר נפגע מביצוע העבירה ומידת הפגיעה בו; מדיניות הענישה הנוהגת והנסיבות הקשורות בביצוע העבירה. בשלב השלישי יבחן בית המשפט את הנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה לרבות נסיבותיו האישיות של הנאשם, ובהתחשב באלה כמו גם בשקול הרתעת היחיד והרבים, יקבע את עונשו של הנאשם בתוך מתחם הענישה. חריגה מהמתחם תתאפשר רק בנסיבות חריגות של שיקום, או בהתקיים צורך יוצא דופן בהגנה על שלום הציבור (סעיף 40א-40יג לחוק העונשין).

           

      15. בעניינינו, אני מוצאת כי כתב האישום מתאר אירוע אחד מתמשך בהתאם למבחן הקשר ההדוק שנקבע בע"פ 4910/13 ג'אבר נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (29.10.2014) ומכאן שיש לקבוע מתחם עונש הולם אחד.

           

      16. באשר לערכים החברתיים המוגנים אשר נפגעו מביצוע העבירות – עסקינן בעבירות מס שאינן טכניות, עבירות מסוג פשע. מדובר בעבירות כלכליות, המבוצעות מתוך רדיפת בצע, בניסיון להשיג רווח קל על חשבון הציבור ולכן יש לנסות לאיין את אלמנט הכדאיות הכלכלית בביצוען. כתוצאה מביצוע העבירות במקרה שלפניי נגרעו מקופת הציבור סכומי כסף משמעותיים בהיקף של מיליוני ₪. הנאשם השמיט מס ביודעין במטרה להתחמק ולהשתמט ממס, תוך ניצול שיטת הדיווח הנוהגת ויחסי האמון בין המדינה לבין הנישומים. מעבר לפגיעה בקופה הציבורית, עבירות מסוג זה פוגעות בעיקרון שוויון הנשיאה בנטל המס ובחשיבות שימור מנגנון הדיווחים לרשויות המס. בנוסף, נגרמת פגיעה באמון הציבור בשלטון החוק. מדובר בעבירות שביצוען קל וגילוין קשה, בבסיסן בצע כסף וביסודן מרמה. מדיניות הענישה בגין עבירות מסוג זה היא מחמירה בדרך כלל ומושפעת ממידת התחכום, משך ביצוע העבירות, השיטתיות שבביצוען וסכומי המס אשר נגזלו מהקופה הציבורית (ראה בעניין זה רע"פ 977/13 אודיז נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (20.2.2013); רע"פ 3998/15 פלוני נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (28.6.2015) ורע"פ 9004/18 [פורסם בנבו] יצחקי נ' מדינת ישראל (31.12.2019)).

           

      17. באשר לנסיבות ביצוע העבירות - במקרה שלפני סכום המס שנגרע מהקופה הציבורית הינו בהיקף כולל של 2,255,664 ₪ על פני תקופה של שבע שנים כאשר הנאשם לא דיווח לרשויות המס על הכנסותיו מהשכרת היחידות ביודעין ובמטרה להתחמק מתשלום מס על מנת להשיג רווח קל על חשבון הציבור. משכך, מידת הפגיעה בערכים החברתיים המוגנים הינה משמעותית.

           

      18. באשר למדיניות הענישה הנוהגת - הכלל בסוג זה של עבירות הינו גזירת עונש מאסר ממשי מאחורי סורג ובריח. לצד זאת, קיימים מקרים מתאימים, בהם בגין ביצוע עבירות דומות נקבעו מתחמי ענישה שתחתיתם 6 חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות בפרט כאשר דובר בנאשמים אשר הסירו את מלוא המחדלים כמו בעניינינו, כפי שיפורט להלן במסגרת מדיניות הפסיקה הנוהגת.

          עיון בפסיקה הנוהגת מלמד כי מתחם העונש ההולם במקרים דומים נע בין 9-24 חודשי מאסר בפועל לצד ענישה נלווית של מאסר ע"ת וקנס. בהתאם למדיניות הענישה הנוהגת בפסיקה, פרמטרים שעל בית המשפט לשקול בבואו לגזור את הדין הינם, כמפורט לעיל, היקף העבירות, סכום המס שנגרע מהקופה הציבורית, משך זמן ביצוע העבירות, מידת התחכום בביצוע העבירות והסרת/אי הסרת המחדלים נשוא כתב האישום.

           

      19. אפנה לפסיקה ממנה ניתן ללמוד על רמת הענישה הנוהגת במקרים דומים שחלקה הובאה ע"י הצדדים –

           

          1. רע"פ 7773/16 יוסף חננאל נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (26.10.2016) – הנאשם הורשע בריבוי עבירות של השמטת הכנסה מדו"ח, הכנה וקיום של פנקסי חשבוניות כוזבים, מרמה, ערמה ותחבולה והשמדת או הסרת מסמכים בעלי ערך לעניין השומה, עבירות לפי סעיפים 220(1), 220(4), 220(5) ו- 216(6) לפקודת מס הכנסה. סכום ההשמטה עמד על מיליון ₪ , בית משפט השלום קבע כי מתחם העונש ההולם נע בין 8-24 חודשי מאסר בפועל לצד ענישה נלווית והטיל על הנאשם 10 חודשי מאסר וקנס בסך 50,000 ₪. גזר הדין אושר בבית המשפט המחוזי ובקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון נדחתה.

          2. ת"פ 73375-12-18 מדינת ישראל נ' סעיד שבי [פורסם בנבו] (3.3.2020) – הנאשם הורשע על יסוד הודאתו בביצוע 12 עבירות לפי סעיף 220(5) ו – 10 עבירות לפי סעיף 220(1) לפקודת מס הכנסה בכך שלא דיווח על הכנסותיו, שעמדו על כ – 750,000 ₪, מהשכרת נכסים בבעלותו בין השנים 2005-2017. בית משפט השלום קבע כי מתחם העונש ההולם נע בין 6-18 חודשי מאסר לצד ענישה נלווית והטיל על הנאשם עונש של 9 חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות, 6 חודשי מאסר ע"ת, התחייבות להימנע מעבירה בגובה 20,000 ₪ וקנס בסך 35,000 ₪. בית המשפט המחוזי בערעור (עפ"ג 18163-04-20 סעיד שבי נ' מדינת ישראל [לא פורסם] (1.7.2020) אישר את מתחם העונש ההולם שקבע בית משפט השלום אך הפחית את עונש המאסר והעמידו על 6 חודשי מאסר שירותו בעבודות שירות, תחת 9 חודשי מאסר שירותו בעבודות שירות.

          3. ת"פ (שלום ת"א) 24119-08-16מדינת ישראל נ' שמואל אריאלי [פורסם בנבו] (4.4.2021) – הנאשמים‏‏ הורשעו, לאחר שמיעת ראיות, בעבירות לפי פקודת מס הכנסה וחוק מס ערך מוסף בהשמטת הכנסות בסך כולל של 1,718,446 ₪ שהפיק הנאשם מהשכרת שמונה נכסי מקרקעין שבהם היו לו זכויות בעלות כאשר להשמטת ההכנסות נלוו מעשי מרמה רבים נוספים שכן ההשמטה נעשתה על רקע תכנית עבריינית מתמשכת. בית המשפט קבע כי מתחם העונש ההולם נע בין 12-24 חודשי מאסר בפועל ומתחם הקנס נע בין 50,000 – 150,000 ₪ והטיל על הנאשם 12 חודשי מאסר בפועל, 9 חודשי מאסר ע"ת וקנס בסך 70,000 ₪. בערעור הנאשם על עונשו בעפ"ג 36362-05-21 אריאלי ואח' נ' פרקליטות מיסוי וכלכלה [לא פורסם] (10.7.2023) בעקבות מצבו הרפואי של הנאשם, הסכימו הצדדים כי עונש המאסר יופחת ל- 6 חודשי מאסר בפועל והקנס יוחמר ל-250,000 ₪ או 6 חודשי מאסר תמורתו.

          4. ת"פ (שלום ת"א) 22960-03-16מדינת ישראל נ' שמעון ערבליך[פורסם בנבו] (9.4.2018) - הנאשם הורשע על יסוד הודאתו במסגרת הסדר טיעון במסגרתו המאשימה הגבילה עצמה ל-8 חודשי מאסר בפועל, לאחר שמיעת ראיות חלקית והליך גישור מורכב, בתשע עבירות של שימוש במרמה, ערמה או תחבולה, במטרה להתחמק ממס, לפי הוראותסעיף 220(5)לפקודת מס הכנסה, בכך שבין השנים 2005-2013 השמיט הכנסות בגובה של 3.5 מיליון ₪ מהשכרת 13 נכסי מקרקעין בתל-אביב. בית המשפט הטיל על הנאשם 6 חודשי מאסר בפועל שירוצה בעבודות שירות, 6 חודשי מאסר ע"ת וקנס בגובה של 1.5 מליון ₪ או 6 חודשי מאסר תמורתו.

          5. ת"פ (שלום פ"ת) 5839-05-17פרקליטות מחוז תל אביב מיסוי וכלכלה נ' יעקב ארביב [פורסם בנבו] (10.8.2020) - ‏הנאשם הורשע, לאחר שמיעת ראיות, בביצוע 6 עבירות של השמטת הכנסה מדו"ח לפי סעיף 220(1) לפקודת מס הכנסה, 6 עבירות של מסירת אמרה או תרשומת כוזבת בדו"ח בכוונה להתחמק ממס לפי סעיף 220(2) לפקודת מס הכנסה, ו-6 עבירות של מרמה, עורמה ותחבולה בכוונה להתחמק ממס לפי סעיף 220(5) לפקודת מס הכנסה בכך שלא דיווח על הכנסותיו מהשכרת יחידות מגורים בסך כולל של 1.8 מיליון ₪ לערך בין השנים 2009-2014. בית המשפט קבע כי מתחם העונש ההולם נע בין 10-22 חודשי מאסר בפועל לצד ענישה נלווית וגזר על הנאשם 12 חודשי מאסר בפועל, 8 חודשי מאסר ע"ת וקנס בסך 50,000 ₪. ערעורים הדדיים שהוגשו נדחו בע"פ (מחוזי מרכז) 52533-09-20 ארביב נ' מדינת ישראל [לא פורסם] (21.02.21), למעט שינוי קל בעניין המאסר המותנה.

          6. ת"פ (כ"ס) 28015-07-15 מדינת ישראל נ' חאג' יחיא ואח' [פורסם בנבו] (10.12.2017) - הנאשמים הורשעו, על יסוד הודאתם בכתב אישום מתוקן, בארבע עבירות של שימוש במרמה, ערמה ותחבולה, לפי סעיף 220(5) לפקודת מס הכנסה והשמטת הכנסה מדו"ח – עבירה לפי סעיף 220(1) לפקודה בכך שבין השנים 2006-2009 השמיטו הנאשמים הכנסות מהשכרת משרדים בבעלותם בסכום שאינו ידוע אך לא פחות מסך של 2,331,886 ₪. בית המשפט קבע כי מתחם העונש ההולם נע בין 6-20 חודשי מאסר וגזר על הנאשם 6 חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות, 6 חודשי מאסר ע"ת וקנס בסך 50,000 ₪. ערעורים הדדיים שהוגשו נדחו בעפ"ג (מחוזי מרכז) 36342-01-18 מדינת ישראל נ' חאג' יחיא, ובעפ"ג (מחוזי מרכז) 42965-01-18-01-18 חאג' יחיא נ' מדינת ישראל, [לא פורסם] (22.4.2018).

          7. בע"פ (ת"א) 43832-10-13 שאול נ' מדינת ישראל, [פורסם בנבו] (17.2.2014)- הנאשם הורשע באי הגשת דו"חות למס הכנסה במשך 5 שנים והשמטת הכנסות בהיקף של 5 מיליון ₪. בית משפט השלום קבע כי מתחם העונש ההולם נע בין 6-24 חודשי מאסר וגזר על הנאשם 12 חודשי מאסר בפועל וקנס בסך 80,000 ₪. בית המשפט המחוזי התחשב בחלוף הזמן ומצבו הרפואי של הנאשם, מיקם את עונשו בתחתית רף הענישה והמירו לעבודות שירות.

              

      20. לאור האמור לעיל ובהתאם לתיקון 113 לחוק העונשין (סעיף 40 יג לחוק) ולאחר שנתתי דעתי להסדר בין הצדדים ולכך כי ב"כ המאשימה עתרה לעונש של 12 חודשי מאסר לצד ענישה נלווית, אני קובעת כי מתחם העונש ההולם בנסיבות התיק שלפניי נע בין 9-24 חודשי מאסר בנוסף לענישה נלווית של מאסר ע"ת וקנס. באשר לקנס, מדובר בעבירות הנעברות לצורך הפקת תועלת כלכלית כפי שטענה בצדק ב"כ המאשימה ומשכך קיימת חשיבות לענישה כספית משמעותית אשר תלמד כי אין תועלת כלכלית בביצוע עבירות אלה. אשר למתחם הקנס, יש להתחשב בחומרת העבירות, סכום המס נשוא כתב האישום ושקלול רכיב הקנס עם רכיב המאסר שיושת על הנאשם. לאחר כל אלה ונוכח הסכמת הצדדים באשר למתחם הקנס, מצאתי להעמיד את מתחם הקנס בעניינינו, בין 75,000 -150,000 ₪.

           

      21. בגזירת העונש המתאים לנאשם, במסגרת מתחם העונש ההולם, יש להתחשב בנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה (סעיף 40 יא לחוק). במסגרת זו מצאתי לתת משקל לקולא לכך שהנאשם הביע חרטה כנה על מעשיו, הסיר את מלוא המחדלים נשוא כתב האישום (נ/2 והאסמכתאות הנוספות שהוגשו בתאריכים 5.1.25 ו – 15.1.2025) הודה בביצוע העבירות בהזדמנות הראשונה וחסך זמן שיפוטי יקר. הסרת המחדל לא רק שעולה בקנה אחד עם האינטרס הציבורי אלא אף מלמדת באופן מובהק על נטילת אחריות והבעת חרטה כפי שנקבע ברע"פ 7851/13 עודה נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (25.10.2015). עוד מצאתי לתת משקל לקולא למצבו הרפואי של הנאשם (נ/3) ומצבו האישי במסגרת אימוץ ילדיו כפי שעלה מנ/1 המפרט את מרכזיות הנאשם בגידול ילדיו המאומצים הסובלים מבעיות רגשיות מורכבות על רקע אימוצם, ומדבריו בבית המשפט.

           

      22. אין במקרה שלפני שיקולי שיקום ושיקולים של הגנה על שלום הציבור אשר יש בהם כדי להצדיק חריגה ממתחם העונש ההולם.

           

      23. אשר לעונש בתוך המתחם, לחומרה יש לקחת בחשבון את היקף העבירות, סכום ההשמטה ותקופת ביצוע העבירות. לקולא מצאתי לתת משקל משמעותי לכך שהנאשם, שהינו נעדר עבר פלילי, הסיר את מלוא מחדלי כתב האישום, שיתף פעולה בחקירה, הודה בישיבה הראשונה בבית המשפט והביע חרטה כנה על מעשיו. עוד זקפתי לקולא את מצבו הרפואי (נ/3) ומצבו האישי המורכב כפי שעלה מנ/1 שעיקריו פורטו לעיל, אשר היטה את הכף, בסופו של יום, להשתת עונש מאסר שירוצה על דרך של עבודות שירות.

           

      24. נוכח כל האמור לעיל ולאחר שלקחתי בחשבון את כלל השיקולים ובשים לב לפסיקה הנוהגת במקרים דומים, לנסיבותיו האישיות של הנאשם, ולכך שהמאשימה עתרה ל- 12 חודשי מאסר בפועל, אני סבורה שיש למקם את הנאשם בתחתית המתחם לעניין המאסר ובחלקו העליון של המתחם לעניין הקנס.

           

          סוף דבר

           

          אשר על כן ונוכח המפורט לעיל, אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים:

           

           

          1. מאסר בפועל למשך 9 חודשים שירוצה על דרך של עבודות שירות.

             בהתאם לחוות הדעת הממונה מיום 28.9.2024, עבודות השירות תבוצענה בבית החולים "איכילוב" ברחוב וייצמן 6 תל-אביב. עונש המאסר ירוצה בעבודות שירות החל מתאריך 1.3.2025 (או במועד אחר שיקבע הממונה על עבודות השירות). על הנאשם להתייצב במשרדי הממונה על עבודות השירות בשב"ס – יחידת ברקאי, שלוחת מרכז רח' אברבנאל 49 בתל אביב (בניין רשות המיסים) באותו מועד בשעה 08:00. הנאשם מוזהר כי עליו לעמוד בתנאי ההעסקה ובדרישות הממונה וכי כל חריגה מהכללים עלולה להביא להפסקת עבודות השירות וריצוי יתרת עונש המאסר מאחורי סורג ובריח.

              

          2. מאסר למשך 6 חודשים, ואולם הנאשם לא יישא עונש זה אלא אם תוך שלוש שנים יעבור עבירה מסוג פשע לפי פקודת מס הכנסה.

              

          3. קנס בסך 150,000 ₪ או 6 חודשי מאסר תמורתו. הקנס ישולם ב-5 תשלומים שווים, חודשיים ורצופים, החל מיום 1.3.2025 ובהמשך בכל ראשון לחודש שלאחריו. אי תשלום שיעור משיעורי הקנס תעמוד יתרת הקנס לפירעון מידי.

              

             החוב מועבר למרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות ברשות האכיפה והגבייה, בהתאם למועדים והתשלומים שקבע בית המשפט.

             ניתן יהיה לשלם את הקנס/פיצוי/ההוצאות כעבור שלושה ימים מיום מתן ההחלטה/ גזר הדין לחשבון המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות ברשות האכיפה והגבייה באחת מהדרכים הבאות:

             •בכרטיס אשראי – באתר המקוון של רשות האכיפה והגבייה, www.eca.gov.il

             •מוקד שירות טלפוני בשרות עצמי (מרכז גבייה) – בטלפון 35592* או בטלפון 073-2055000

             •במזומן בכל סניף של בנק הדואר – בהצגת תעודת זהות בלבד (אין צורך בשוברי תשלום).

              

             זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בתל-אביב בתוך 45 יום.

              

             המזכירות תשלח העתק גזר הדין לממונה על עבודות השירות.

              

              

              

             ניתן היום, כ' טבת תשפ"ה, 20 ינואר 2025, במעמד הצדדים.