מדינת ישראל נ' משלי(אחר/נוסף)

הרקע: 

הנאשם הורשע, על פי הודאתו שניתנה במסגרת הסדר טיעון, ב-4 עבירות של סחר בסם מסוכן, לפי סעיף 13 + סעיף 19א לפקודת הסמים המסוכנים (נוסח חדש) תשל"ג - 1973, בעבירה אחת של הדחת קטין לסמים מסוכנים, לפי סעיף 21(א) לפקודה האמורה, ובעבירה אחת של החזקת כלים להכנת סם שלא לצריכה עצמית, לפי סעיף 10 רישא לפקודה הנ"ל.

על פי עובדות כתב האישום המתוקן, בתמצית, בין חודש נובמבר 2014 לחודש אפריל 2015 מכר הנאשם, במספר הזדמנויות, סמים מסוג גראס וחשיש לרוכשים שונים. כמות הסמים שמכר הנאשם אינה ידועה, למעט באירוע אחד בו מכר הנאשם חשיש במשקל של 1.05 גרם. גם התמורה ששולמה לנאשם אינה ידועה, אלא בחלק מהמקרים. באירועים אלה מדובר בסכומים של בין 100 ₪ לבין 200 ₪. בחלק מהמקרים מכר הנאשם את הסם לקטין, שגילו לא צוין.

בנוסף, ביום 13/5/2015 החזיק הנאשם בביתו "באנג", מקססת ומשקל דיגיטלי, שהינם כלים להכנת סם או לצריכתו.

תמצית טיעוני הצדדים:

המאשימה מבקשת להטיל על הנאשם עונש מאסר בפועל למשך שנה.

לטענת המאשימה, מתחם העונש ההולם למעשי העבירה שביצע הנאשם נע בין שנת מאסר אחת לבין שלוש שנות מאסר. לדבריה, עמדתה מביאה בחשבון שהנאשם ביצע מספר עבירות של מכירת סם מסוכן, כי מדובר בתמורה של 120 ₪ לגרם וכן חפיפה מסוימת בין האירועים.

אשר לעונש המתאים ציינה המאשימה את ההליך השיקומי אותו עבר הנאשם, את עברו הפלילי הנקי ואת תאונת האופנוע שעבר. עם זאת ציינה כי הנאשם סולק מההוסטל בו שהה, ובכך נקטע ההליך השיקומי שלו. בנוסף, המלצת שירות המבחן להשית על הנאשם צו מבחן למשך שנתיים, מלמדת כי הליך שיקומו לא הסתיים. משכך, טענה המאשימה, אין הצדקה לחרוג ממתחם הענישה לו טענה.

ההגנה מצדה מבקשת לאמץ את המלצת שירות המבחן במלואה, ולהטיל על הנאשם צו של"צ נרחב, מאסר על תנאי וצו מבחן למשך שנתיים. לחילופין, אם בית המשפט יחליט שיש להטיל על הנאשם עונש של מאסר בפועל, מבקשת ההגנה כי זה ירוצה בדרך של בעבודות שירות.

בטיעוניו הדגיש הסנגור כי הנאשם צעיר כבן 20, סובל מ ADHD, אשר החל לעשות שימוש בסמים עוד בגיל 13. הסנגור הפנה לכך שהנאשם סולק מהקהילה הטיפולית רק לקראת סוף תקופת שהותו במקום, בשל השתתפותו במסיבה בניגוד לכללי ההוסטל, ולא בשל כך שצרך סמים. לטענתו, העובדה שהנאשם לא נגרר לשימוש בסם במהלך המסיבה, מעידה על שיקומו.