ת"פ 54487-02-16 מדינת ישראל נ' ד.

כתב האישום

1. הנאשם הורשע על פי הודאתו בעבירות של גידול סמים, לפי סעיף 6 לפקודת הסמים המסוכנים (נוסח חדש) תשל"ג-1973 (להלן: "פקודת הסמים"); החזקת כלים להכנת סם שלא לצריכה עצמית, לפי סעיף 10 לפקודת הסמים; וכן החזקת סם לשימוש עצמי לפי סעיף 7(א)+(ג) סיפא לפקודת הסמים.

    

2. בהתאם לעובדות האישום, ביום 20.2.16 גידל הנאשם 20 שתילים של סם מסוג קנבוס במשקל כולל של 6.968 ק"ג וכן החזיק בכלים הבאים לצורך גידולם: מנורות חימום, שנאים, טיימרים דיגיטאליים, חומרי דישון ומכשיר ייבוש. כמו כן במעמד זה נמצא הנאשם מחזיק בסם מסוג קנבוס במשקל 0.72 גרם לשימוש עצמי.

    

   תסקיר שירות המבחן

    

3. שירות המבחן הגיש בעניינו של הנאשם תסקיר בו פורטו נסיבות חייו, הכוללות משבר עלייה; גירושי הוריו; נשירה מלימודים; התמכרות לאלכוהול וסמים; מחלה כרונית קשה; וחבירה לחברה שולית. חרף כל זאת, התרשם שירות המבחן שהנאשם הצליח לנהל אורח חיים תקין יחסית ואף שמר על רצף תעסוקתי. ביחס לביצוע העבירות, התרשם שירות המבחן מנטילת אחריות "כנה ועמוקה" המשולבת בחרטה, צער ותחושת בושה. שירות המבחן התרשם מנזקקות טיפולית וממוטיבציה של הנאשם להליך גמילה ובשתי בדיקות שתן שבוצעו לנאשם לא נמצאו שרידי סם. הנאשם שולב ביחידה לטיפול בהתמכרויות, וצוין כי הוא משתף פעולה, מגויס לתהליך ושומר על ניקיון מסמים. צוין עוד כי נערכה עבורו תכנית שיקומית מקיפה, הכוללת שמירה על ניקיון מסמים ואלכוהול, מציאת מקור הכנסה נוסף לצמצום חובות והשלמת השכלה. לאור כך, סבר שירות המבחן כי המשך ההליך יביא להפחתה בסיכון הטמון בו והמליץ על העמדת הנאשם בצו מבחן למשך 18 חודשים בשילוב עונש מאסר בעבודות שירות.

    

   טיעוני הצדדים לעונש

    

4. ב"כ המאשימה טען כי במעשיו פגע הנאשם בערכים המוגנים של שלום הציבור ובריאותו, שעה שהיה חלק משרשרת הפצת הסם. כן הפנתה המאשימה לתכנון המתחייב בעבירה זו ולשימוש בכלים שונים ומגוונים לצורך כך. מכאן נטען כי מתחם העונש ההולם נע בין 8-20 חודשי מאסר בפועל. ביחס לעונש הראוי שיש להטיל על הנאשם סברה המאשימה כי לא ניתן ללמוד מהתסקירים על שיקום ממשי של הנאשם ועל כן אין לסטות מהמתחם ההולם ויש להטיל עליו עונש מאסר בפועל לצד מאסר על תנאי, קנס ופסילת רישיון.

    

5. ב"כ הנאשם ציין כי כתב האישום לא ייחס לנאשם מטרת סחר בסמים שגידל וכי יש לראות בעובדה זו כנסיבה לקולה. לאור כך נטען שיש להעמיד את הרף התחתון של המתחם על עונש מאסר שניתן לשאת בו בעבודות שירות. בכל מקרה, סבר הסנגור, כי ראוי לחרוג ממתחם הענישה במקרה זה לאור עברו הנקי וסיכויי שיקומו של הנאשם כפי שציין שירות המבחן. לאור כך ביקש הסנגור להטיל על הנאשם צו מבחן בשילוב עבודות שירות לתקופה קצרה.

    

6. הנאשם בדברו האחרון הביע צער וחרטה על מעשיו.

    

   דיון והכרעה

    

7. כידוע, מאז תיקון 113 לחוק העונשין גזר הדין ניתן במסגרת הליך תלת שלבי. בשלב הראשון יש לקבוע אם כתב האישום מתאר אירוע אחד או מספר אירועים. לאחר מכן יש לקבוע את מתחם הענישה ההולם את האירוע ובסופו של תהליך, יש להחליט אם נכון לחרוג מהמתחם שנקבע, שאחרת ייגזר העונש בגדרי המתחם. ברי כי בענייננו מדובר באירוע אחד ומשכך ייקבע מתחם אחד (ע"פ 4910/13 ג'אבר נ' מדינת ישראל (29.10.14)).

    

8. הערכים המוגנים בבסיס העבירה: במעשיו פגע הנאשם בערכים של בטחון הציבור ושלומו במידה ממשית הבאה לידי ביטוי בגודלה של המעבדה. גידול סמים בכמות ממשית, הוא חלק ממערך הפצת הסם ומכאן הפגיעה הרבה שבמעשה.

    

9. נסיבות ביצוע העבירה: נסיבות ביצוע העבירה מלמדות בבירור על תכנון מוקדם, שהתבטא בהצטיידות בכלים מתאימים לצורך גידול השתילים. כמות השתילים ומשקלם משמעותיים ומעיון בתמונות ניתן לראות בבירור מעבדה מקצועית יחסית, בה הוסב אחד החדרים לכדי "חממת גידול קנבוס". לאור כך פוטנציאל הנזק גדול. יפים בעניין זה דבריו של בית המשפט המחוזי בעפ"ג 31126-05-14 מדינת ישראל נ' חריט (12.1.15):

    

   "לצערנו, בשבתנו כערכאת ערעור העוסקת בשמיעת ערעורים פליליים אנו נתקלים יותר ויותר בתופעה של מעבדות סם מהן גדולות יותר, מהן גדולות פחות ונראה שהתופעה הפכה להיות נפוצה ונפיצה. נפיצה - משום שפוטנציאל הסם שעלול להתגלגל לשוק הסמים באמצעות גידול סם במעבדות מסוג זה שהחזיק המשיב, הוא גדול במיוחד ויש לתת את הדעת על כך."

    

   ביחס למטרת הגידול, אין ממש בטיעון ההגנה לפיו העובדה שלא צוין שמדובר במטרת "סחר" מצדיקה קביעת מתחם קל יותר ממתחמים שנקבעו בנסיבות דומות. כתב האישום ציין כי הנאשם גידל את הסמים "שלא לצריכתו העצמית" והוא אף הורשע על פי הודאתו בעבירה של החזקת כלים שלא לשימוש עצמי בלבד לפי סעיף 10 רישא לפקודה. משכך אין מקום לטיעון זה.

    

10. מדיניות הענישה: ביחס למדיניות הענישה בעבירות של גידול סמים מסוכנים והחזקת סם לצריכה עצמית, ניתן לראות כי היא משתנה ממקרה למקרה ותלויה בין היתר בסוג הסם, כמותו ובנסיבותיו של הנאשם (עבר פלילי, שיקום, תסקיר חיובי וכיוצב').

     

    עם זאת נקבע לא אחת כי יש להחמיר עם אלו שמגדלים סמים (ראה: ע"פ 11220/03 פלוני נ' מדינת ישראל (6.7.05); ע"פ (י-ם) 1987-04-10 מדינת ישראל נ' אלוני (28.6.2010) וכן עפ"ג (ת"א) 12819-11-15 מדינת ישראל נ' בן צבי (16.12.15) שם נקבע כי:

     

    "לא בכדִי הציב המחוקק בצדה של עברת גידול הסם עונש מקסימלי השווה לעונש שמוטל על הפצת סם וסחר בסמים. יש בכך אמירה נורמטיבית לצד אמירה אופרטיבית. מידת החומרה שבגידול סם איננה נופלת מזו של הפצת הסם. [העונש] צריך לעמוד על תקופה שתחילתה במאסר שיינשא מאחורי סורג ובריח ולא במאסר שיינשא בעבודות שירות".

     

    וכן,

     

    "הזדמן לנו לומר רק לאחרונה ... בנסיבות דומות, כי: "בהינתן המציאות הנוכחית שבה בגידול הסמים הפך להיות למכת מדינה, יש להילחם בו בחומרה כאשר הביטוי לכך יהיה בהעלאת רף הענישה. המגדלים והמפיצים מצויים באותו מקום עצמו מבחינה ערכית ומעשית גם יחד". אין לנו אלא לאמץ את הדברים ולחזור עליהם." (עפ"ג 31126-05-14 מדינת ישראל נ' חריט (12.1.15)).

     

    לצורך בחינת מדיניות הענישה הנוהגת במקרים דומים, ניתן להפנות לפסקי הדין הבאים:

     

    רע"פ 314/16 בן צבי נ' מדינת ישראל (22.2.16), בו הוטלו על הנאשם 10 חודשי מאסר, בשל גידול תשעה שתילי קנבוס במשקל של 2.5 קילו במעבדה שכללה ציוד רב.

     

    רע"פ 1787/15 עמר נ' מדינת ישראל (24.3.15), בו הוטלו על הנאשם 8 חודשי מאסר בשל גידול שתילי קנבוס במשקל 4,380 גרם והחזקה של כ-2.5 ק"ג סם מסוג קנבוס שלא לשימוש עצמי. יצוין כי בית המשפט העליון ראה במתחם שנקבע בבית המשפט השלום (8-20 חודשי מאסר) כראוי ונכון.

     

    רע"פ 7005/14 דגן נ' מדינת ישראל (30.11.14), בו הוטלו על הנאשם 10 חודשי מאסר בפועל בשל גידול סם מסוג קנביס במשקל כולל של 2,721 גרם.

     

    רע"פ 6987/13 אברמוב נ' מדינת ישראל (21.10.13), בו הוטלו על הנאשם 12 חודשי מאסר בפועל בשל גידול סם מסוג קנביס במשקל כולל של 10 ק"ג.

     

    עפ"ג 42358-10-14 גיא נ' מדינת ישראל (18.2.15), בו נדחה ערעור נאשם על חומרת עונשו – 8 חודשי מאסר והפעלת מאסר מותנה – בגין עבירה של גידול סם מסוג קנבוס במשקל 5.5 ק"ג והחזקת כלים לגידול הסם. יצוין כי בית המשפט המחוזי קבע שמתחם העונש שנקבע (7-20 חודשי מאסר) הוא ראוי.

     

    עפ"ג 31126-05-14 מדינת ישראל נ' חריט (12.1.15), בו התקבל ערעור המדינה על קולת עונשו של הנאשם והושת עליו 6 חודשי מאסר לנשיאה בדרך של עבודות שירות.

     

    ת"פ (מחוזי מרכז) 2456-07-10 מדינת ישראל נ' תבל (8.5.11), בו הוטל על נאשם עונש מאסר בן 8 חודשים בשל גידול סם מסוג קנבוס בכמות של כ- 8.9 ק"ג.

     

11. לאור כל זאת, אני בדעה כי מתחם הענישה ההולם את העבירה מושא ענייננו נע בין 8 חודשי מאסר בפועל ועד 20 חודשי מאסר בפועל.

     

    קביעת עונשו של הנאשם

     

12. אקדים ואומר כי לאחר עיון בתסקירי שירות המבחן ובחינת נסיבות המקרה בכללותו, באתי לכלל מסקנה כי נכון בעניינו של הנאשם להעדיף את הפן השיקומי ולסטות בשל כך ממתחם הענישה. הסטייה, כפי שיוסבר להלן, לא תהייה בצורה ניכרת, ובעיקרה היא תתבטא בכך שלא יוטל על הנאשם עונש מאסר בכליאה, אלא בעבודות שירות.

     

13. בהתאם לסעיף 40ד' לחוק העונשין, רשאי בית המשפט לחרוג לקולה ממתחם הענישה שקבע, אם מצא כי "הנאשם השתקם או כי יש סיכוי של ממש שישתקם". בעניין זה נקבע כי "על קיומו של פוטנציאל זה, ניתן ללמוד, בין היתר, מעברו של הנאשם; משיתוף הפעולה שלו עם רשויות החוק ועם שירות המבחן; ומקיומה של תמיכה והתגייסות משפחתית לצידו של הנאשם." (רע"פ 7683/13 דוד פרלמן נ' מדינת ישראל (23.2.14)).

     

14. הנאשם כבן 33 עבר בחייו לא מעט קשיים ומכשולים וחרף זאת הצליח לנהל אורח חיים תקין יחסית, בצל התמכרות לסמים ואלכוהול. זו הסתבכותו הראשונה עם החוק, ועד כה לא חטא קלה כחמורה. הנאשם שולב ביחידה לטיפול בהתמכרויות וניתן לומר לאור חוות הדעת בעניינו כי הוא "עלה על דרך חדשה" ונמצא בעיצומו של תהליך שיקום. שירות המבחן ציין כי הנאשם משתף פעולה, מביע נזקקות טיפולית, מקפיד להגיע למפגשים וכי בדיקות השתן מעידות על ניקיון מסמים. כמו כן תוכננה עבורו תכנית שיקום מקיפה, הכוללת שיפור השכלה ומציאת מקורות הכנסה נוספים. ניתן אפוא לומר שאם ישכיל הנאשם להתמיד בתכנית שהוכנה עבורו, הוא יזכה בכלים משמעותיים לשינוי חייו. לפיכך סברתי שהוכחו בעניינו סיכויי שיקום ממשיים. הפסקת התהליך כיום וכליאתו של הנאשם, לא תשיג לדעתי מטרה ראויה, אלא תוריד לטמיון את הישגיו עד כה ותפגע באופן ממשי בסיכויי שיקומו. לא התעלמתי מכך ש"כבר נפסק כי ככל שהעבירות בהן הורשע נאשם הן חמורות יותר, כך גובר הנטל להראות סיכויי שיקום מובהקים יותר" (רע"פ 9201/15 רועי פאר נ' מדינת ישראל (26.1.16), אך סברתי כי במקרה זה, ניתן לומר שקיימים סיכויי שיקום ממשיים, המצדיקים סטייה ממתחם הענישה (להעדפת שיקומו של נאשם בעבירה דומה, עד כדי אי הרשעה, ראו למשל: עפ"ג 28110-10-15 מדינת ישראל נ' דוד (17.12.15)). יש גם לזכור שאין מדובר במסקנה ראשונית בלבד בדבר סיכויי השיקום, אלא בהליך שיקומי שכבר החל ומכאן שיכולת הערכת הסיכויים על ידי שירות המבחן טובה יותר. (למשקלו של הליך שיקומי מתקדם ומוצלח, אל מול מסקנה ראשונית בלבד, ראה למשל עפ"ג 48707-08-15 מדינת ישראל נ' חגי מרדכי כליפה (19.11.15)). לכך יש להוסיף את מצבו הרפואי של הנאשם. הנאשם מתמודד עם מחלה לא פשוטה, וסברתי כי כליאתו עלולה להסב לו קושי לא מבוטל, בהשוואה לכלואים בריאים. הדבר גם בא לידי ביטוי בשורת המגבלות שציין הממונה על עבודות השירות.

     

15. בצד העדפת שיקולי השיקום אין לזנוח את שיקול ההלימה. ניתן לשקול שיקול זה אף בגדרי ענישה שיקומית ובלבד שהתמהיל העונשי לא יפגע בסיכויי שיקומו של הנאשם. בענייננו מעשיו של הנאשם חמורים. ככלל מעשים אלו מצדיקים עונש מאסר מאחורי סורג ובריח. במקרה זה, כאמור, בכוונתי להימנע מכליאת הנאשם, אך עדיין מתחייב עונש מאסר, אלא שהוא ירוצה בעבודות שירות. בכך יוכל הנאשם להמשיך בהליך השיקומי, בצד עונש מוחשי ממשי המבטא (גם אם באופן חלקי) את חומרת המעשה. הנאשם ביקש שתקופת עבודות השירות תהייה קצרה, על מנת שלא לפגוע בעבודתו. אכן, התמדה בעבודה משרתת את השיקום. עם זאת, חומרת המעשה אינה מאפשרת הקלה משמעותית מעבר לזו לה זכה הנאשם.

     

16. סיכומו של דבר, לאחר שבחנתי את מכלול השיקולים, הן לקולה והן לחומרה, אני מטיל על הנאשם את העונשים הבאים:

    • 5 חודשי מאסר. הנאשם יישא בעונש זה בעבודות שירות בהתאם לחוות דעת הממונה מיום 24.7.17 . ביום זה יתייצב הנאשם במשרדי הממונה בטבריה.

       

      מובהר לנאשם כי עליו לבצע את העבודות לשביעות רצון הממונה וכי אם לא יעשה כן ניתן יהיה להפקיע את העבודות מנהלית והוא יאלץ לשאת ביתרת התקופה בבית מאסר.

       

    • מאסר על תנאי לתקופה של 6 חודשים והתנאי הוא שהנאשם לא יעבור במשך 3 שנים כל עבירה על פקודת הסמים. ואולם אם יעבור עבירה כאמור שהיא עוון יישא בחודש מתוכם.

       

    • אני מעמיד את הנאשם בפיקוח שירות המבחן למשך 18 חודשים. 

      הוסבר לנאשם שעליו לקיים את הוראות שירות המבחן וכי הפרה של צו הפיקוח עלולה להוביל להפקעתו ולהטלת עונשים נוספים.

       

    • קנס בסך 4000 ש"ח ₪ או 15 ימי מאסר תחתיו. הקנס ישולם ב- 10 תשלומים חודשיים רצופים ושווים החל מיום 1.4.17.

      היה והקנס או חלקו לא ישולם במועד – תעמוד יתרת הקנס לתשלום מידי.

       

      בחלוף תקופת הערעור, ניתן להשמיד את המוצגים - הסמים והציוד הנלווה.

      טלפון סלולרי ומחשב – להחזיר לנאשם.

       

      המזכירות: להמציא את גזר הדין לממונה על עבודות השירות וכן לשירות המבחן.

       

      זכות ערעור תוך 45 יום

       

       

       

      ניתן היום, ל' שבט תשע"ז, 26 פברואר 2017, במעמד הצדדים.