מדינת ישראל נ' פלוני

כתב האישום

1. בתאריך 28.10.2024 הורשע הנאשם על יסוד הודאתו, לאחר שבא כוחו הגיע להסדר עם המאשימה לפיו המאשימה תגביל את עצמה ל-6 חודשי מאסר בפועל לצד ענישה נלווית, בביצוע 15 עבירות לפי סעיף 117(ב1) לחוק מס ערך מוסף תשל"ו-1975 (להלן: "חוק מע"מ" ו/או "החוק"), בכך שפעל להביא לכך שאדם אחר יתחמק או ישתמט מתשלום מס.

    

2. על פי עובדות כתב האישום לקח הנאשם חלק בתכנית עבריינית יחד עם אחרים במסגרתה רומו רשויות המס.

    

3. על פי עובדות כתב האישום, בתקופה שבין 13.5.2015-31.5.2015 (להלן: "התקופה הרלבנטית לכתב האישום"), הנאשם נרשם כעוסק מורשה בשם "תכשיטי ה' שמחה" (להלן: "העסק"). במהלך תקופה זו, הנאשם יחד עם יניב פרשה (להלן: "האחר"), יצר מצג שווא כלפי הרשויות כאילו הוא העומד מאחורי העוסק, בעוד שבפועל האחר ניהל את העוסק והיווה את הרוח החיה מאחורי העוסק לצורך ביצוע עבירות המס, כאשר הנאשם איפשר לו לעשות כן.

    

4. על פי עובדות כתב האישום, במהלך התקופה הרלבנטית לכתב האישום, הנאשם יצר באמצעות ההרשאה שנתן לאחר להשתמש בעוסק, פלטפורמה לביצוע עבירות מס. האחר יחד עם אדם נוסף השתמש בפלטפורמה זו לביצוע עבירות מס, במסגרתה הוציאו 15 מסמכים המתייחסים לתקופה הרלבנטית לכתב האישום והנחזים להיות חשבוניות מס לחברת "בראי בא מסחר כללי במתכת עדינה ותכשיטים בע"מ" (להלן: "חברת בראי בא") בסך כולל של 3,223,312 ₪ אשר סכום המע"מ הנובע בגינן הינו 490,919 ₪ וזאת מבלי שבוצעה עסקה בגינן או מבלי שהתכוונו לעשות את העסקאות שלגביהן הוצאו המסמכים (להלן: "חשבוניות המס הפיקטיביות").

    

5. חשבוניות המס הפיקטיביות קוזזו ע"י חברת בראי בא. במעשיו אלה פעל הנאשם במטרה להביא לכך שאדם אחר יתחמק או ישתמט מתשלום מס.

    

6. הטיעונים לעונש נשמעו בפניי בתאריך 13.1.2025.

    

   תמצית טיעוני הצדדים

    

7. ב"כ המאשימה טענה כי הנאשם לקח חלק בתוכנית עבריינית, כמפורט בכתב האישום, ובמעשיו גרם לאדם אחר להתחמק מתשלום מס בגובה של 490,000 ₪. לדבריה, חלקו של הנאשם במסגרת התוכנית העבריינית הינו קטן יחסית למעורבים אחרים בפרשה, בשים לב לכך שהפיץ את החשבוניות הפיקטיביות משך 18 ימים בלבד ולא היה הנהנה העיקרי מפירות העבירה. עוד הסבירה כי עבירות המס בהן הורשע הנאשם, הן עבירות הנמצאות בחלק החמור של עבירות המס ולשיטתה מתחם העונש ההולם בעניינו של הנאשם וביחס לחלקו בפרשה נע בין 6-18 חודשי מאסר בפועל לצד ענישה נלווית, עתרה למקם את הנאשם בתחתית המתחם, בהתאם להסכמתה להגביל עצמה ל-6 חודשי מאסר בפועל, ולהשית על הנאשם 6 חודשי מאסר בפועל מאחורי סורג ובריח לצד קנס הנע בין 25,000-50,000 ₪, מאסר ע"ת והתחייבות לפי שיקול דעת בית המשפט.

   ב"כ המאשימה הדגישה כי הפסיקה מטילה עונשים כבדים יותר במקרים דומים, אך היא הקלה עם הנאשם נוכח נסיבותיו האישיות והרפואיות, חלוף הזמן מביצוע העבירות, חלקו הקטן בפרשה, הודייתו שהביאה לחיסכון בזמן שיפוטי יקר והעובדה כי הוא נעדר עבר פלילי רלבנטי כפי שעולה מת/1.

   עוד טענה כי עיון בחוות הדעת של הממונה על עבודות השירות מתאריך 12.1.2025 מלמד כי הנאשם כבר נשפט בעבר לחודשיים עבודות שירות, אך בשל אי התייצבותו בוצעה הפסקה מנהלית והנאשם ריצה את עונשו בכלא. משכך, התנהלות זו של הנאשם מטה אף היא את הכף לשיטתה להשית עליו עונש מאסר בפועל מאחורי סורג ובריח.

    

8. ב"כ הנאשם טען שיש לקבוע מתחם עונש אחד עפ"י הלכת ג'אבר והגיש פסיקה אשר מלמדת לדבריו כי במקרים חמורים הרבה יותר מהתיק דכאן הוטלו 6 חודשי מאסר לריצוי בעבודת שירות.

   באשר לנסיבות ביצוע העבירות ציין ב"כ הנאשם כי העבירות בוצעו ע"י הנאשם לפני כעשר שנים משך תקופה קצרה של כשבועיים ימים בין התאריכים 13.5.2015- 31.5.2015. זאת על רקע ניצול מצוקה אישית וכלכלית של הנאשם שהיה כבן 26 אותה עת ולא על רקע עברייני והפקת רווחים.

   לדבריו יש לזקוף לקולא את חלוף הזמן המשמעותי ממועד ביצוע העבירות והעובדה כי מדובר בהסתבכות ראשונה של הנאשם עם רשויות המס.

   באשר לנסיבות שאינן קשורות לביצוע העבירה, טען כי מדובר בנאשם בן 36, נשוי, אב לפעוט בן שנה וחצי אשר נעדר עבר פלילי רלבנטי. בנוסף מדובר בנאשם אשר עבר ארבעה ניתוחים להסרת גידול שהתגלה במוחו לפני כשנתיים ומשכך נקבעה לו נכות בשיעור של 55% והוא נוטל טיפול תרופתי קבוע כפי שעולה מהמסמכים הרפואיים שהגיש (נ/1-נ/2). עוד הסביר כי יש לזקוף לקולא את הודייתו בכתב האישום בהזדמנות הראשונה שהביאה לחיסכון בזמן שיפוטי יקר ואף את מצבו הכלכלי הקשה כפי שעולה מהליך הפש"ר בעניינו (נ/3).

   לדבריו, הנאשם מתקיים מקצבת ביטוח לאומי בסך 5,731 ₪ לחודש שכן אינו יכול לעבוד בשל מצבו הרפואי, רעייתו משתכרת 3,000 ₪ לחודש ואין בבעלותם רכוש כלל.

   לאור כל אלה עתר ב"כ הנאשם להטיל על הנאשם מספר מצומצם של חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות כפי שעולה מחוות דעת הממונה על עבודות השירות.

    

9. הנאשם בדברו האחרון בפני בית המשפט הביע חרטה וצער על מעשיו. בנוסף, סיפר אודות מצבו הרפואי והכלכלי הקשה וביקש עזרה מבית המשפט על מנת שיוכל להשתקם.

    

   דיון והכרעה - קביעת מתחם העונש ההולם

    

10. תיקון 113 לחוק העונשין התשל"ז – 1977 (להלן – חוק העונשין), הסדיר את הבניית שיקול הדעת השיפוטי בענישה בקובעו מנגנון תלת שלבי בעת גזירת העונש. בשלב הראשון יקבע בית המשפט את מספר האירועים הנכללים בעובדות כתב האישום וכנגזרת מכך יקבע את מספר מתחמי הענישה. בשלב השני יקבע בית המשפט את מתחם העונש ההולם בהתחשב בעקרון המנחה: הלימה בין חומרת מעשה העבירה בנסיבותיו ומידת אשמו של הנאשם לבין סוג העונש המוטל עליו ומידתו. במסגרת זו ייתן בית המשפט דעתו לשלושה פרמטרים: הערך החברתי אשר נפגע מביצוע העבירה ומידת הפגיעה בו; מדיניות הענישה הנוהגת והנסיבות הקשורות בביצוע העבירה. בשלב השלישי יבחן בית המשפט את הנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה לרבות נסיבותיו האישיות של הנאשם, ובהתחשב באלה כמו גם בשקול הרתעת היחיד והרבים, יקבע את עונשו של הנאשם בתוך מתחם הענישה. חריגה מהמתחם תתאפשר רק בנסיבות חריגות של שיקום, או בהתקיים צורך יוצא דופן בהגנה על שלום הציבור (סעיף 40א-40יג לחוק העונשין).

     

11. בעניינינו, אני מוצאת כי כתב האישום מתאר אירוע אחד מתמשך בהתאם למבחן הקשר ההדוק שנקבע בע"פ 4910/13 ג'אבר נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (29.10.2014) ומכאן שיש לקבוע בגינו מתחם עונש הולם אחד.

     

12. באשר לממשק בין תיקון 113 לחוק העונשין לבין גזירת העונש בתוך טווח ענישה שהוסכם עליו במסגרת הסדר טיעון, נקבע בפסיקה כי בית המשפט מוסמך לשקול מהו העונש הראוי בשים לב לשיקולי הענישה על פי תיקון 113 לחוק העונשין, לצד יתר השיקולים הרלבנטיים לסוגיית אימוצו של הסדר הטיעון. היינו – טווח העונש המוסכם לנאשם ייבחן במבחן האיזון ובהתאם לשיקולי הענישה שבתיקון 113 לחוק העונשין כאשר מתחם הענישה במקרים אלה ייקבע בצורה "רכה" בשים לב לנסיבות שהובילו את המדינה להגיע להסדר טיעון (ר' בעניין זה ע"פ 1901-19 שמעון אסולין נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (31.5.2020); ע"פ 2021/17 מצגר נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (30.4.2017) וגם תפ"כ 18081-11-22 מדינת ישראל נגד אקסל-מד בע"מ ואח' [פורסם בנבו] (16.1.2023)).

     

13. באשר לערכים החברתיים המוגנים אשר נפגעו מביצוע העבירות – עסקינן בעבירות מס מסוג פשע. מדובר בעבירות כלכליות, המבוצעות מתוך רדיפת בצע, בניסיון להשיג רווח קל על חשבון הציבור ולכן יש לאיין את אלמנט הכדאיות הכלכלית בביצוען. כתוצאה מביצוע העבירות במקרה שלפניי נגרע מהקופה הציבורית סכום בהיקף של 490,919 ₪ כאשר מעשי הנאשם נפרשו על פני תקופה קצרה יחסית של כשבועיים ימים. מעבר לפגיעה בקופה הציבורית, עבירות מסוג זה פוגעות גם בעיקרון שוויון הנשיאה בנטל המס ובחשיבות שימור מנגנון הדיווחים לרשויות המס. בנוסף, נגרמת פגיעה באמון הציבור בשלטון החוק. מדובר בעבירות שביצוען קל וגילוין קשה, בבסיסן בצע כסף וביסודן מרמה. מדיניות הענישה בגין עבירות מסוג זה היא מחמירה בדרך כלל ומושפעת ממידת התחכום, משך ביצוע העבירות, השיטתיות שבביצוען וסכומי המס אשר נגזלו מהקופה הציבורית.

     

14. באשר לנסיבות ביצוע העבירות - במקרה שלפניי סכום המס שנגרע מהקופה הציבורית הינו בהיקף של 490,919 ₪, העבירות נפרשו על פני תקופה קצרה של כשבועיים ימים, וחלקו של הנאשם בפרשה היה קטן יחסית לחלקם של מעורבים אחרים, כך אף לשיטת המאשימה.

    משכך, במקרה שלפני, מידת הפגיעה בערכים החברתיים המוגנים הינה בינונית נוכח סכום המס שנגרע מן הקופה הציבורית, אי הסרת המחדל והתקופה הקצרה בה בוצעו העבירות ע"י הנאשם בדומה לת"פ 64005-07-22 מדינת ישראל נ' מ. תכשיטי המלך [פורסם בנבו] (3.2.2025) שנדון לפניי לאחרונה ויובא גם להלן בחלק העוסק בפסיקה הנוהגת.

     

15. באשר למדיניות הענישה הנוהגת – העקרון המנחה בענישה בעבירות מס מסוג פשע לרבות עבירות מסוג פשע לפי חוק מע"מ, הוא שיש לגזור בגינן עונש מאסר בפועל מאחורי סורג ובריח (למשל-רע"פ 1685/24 מהדי חמדה נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (17.3.2024); רע"פ 7135/10 חן נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (03.11.2010);רע"פ 5823/09 באשיתי נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (17.8.2009) ורע"פ 5308/18 ג'בארין נ' מדינת ישראל, [פורסם בנבו] (18.7.2018)).

    ברע"פ 9004/18 מאירי יצחקי נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (31.12.18), בית המשפט הדגיש את החומרה שבעבירות המס ואת הפגיעה בערכים המוגנים: "בית משפט זה חזר ועמד על חומרתה של עבריינות המס, אשר נובעת מפגיעתה הקשה במשק, בכלכלה ובמגוון היבטים חברתיים הנוגעים לנטל תשלום המיסים, כמו גם מהקושי הרב שבחשיפתה. נפסק לא אחת, כי יש ליתן לחומרה זו ביטוי ממשי במסגרת גזירת עונשו של מי שהורשע בעבירות אלה, תוך מתן עדיפות לשיקולי הרתעה ולאינטרס הציבורי שבהחמרת הענישה על פני נסיבותיו האישיות של הנאשם, וכאשר נקודת המוצא היא כי העונש ההולם בעבירות אלה הוא מאסר בפועל ...".

    עם זאת במקרים המתאימים הוטלו בעבירות אלה גם עונשי מאסר על דרך עבודות שירות.

     

16. עיון בפסיקה הנוהגת מלמד כי מתחם העונש ההולם במקרים דומים נע בין 6-24 חודשי מאסר בפועל לצד ענישה נלווית. בהתאם למדיניות הענישה הנוהגת בפסיקה, פרמטרים שעל בית המשפט לשקול בבואו לגזור את הדין הינם, כמפורט לעיל, היקף העבירות, סכום המס שנגרע מהקופה הציבורית, משך זמן ביצוע העבירות, ריבוי המעשים והסרת/אי הסרת המחדלים נשוא כתב האישום.

     

17. אפנה לפסיקה ממנה ניתן ללמוד על רמת הענישה הנוהגת במקרים דומים שחלקה הובאה ע"י הצדדים–

     

    1. ת"פ 41329-04-19 מדינת ישראל נ' פראמידוס פיתוח פרוייקטים בע"מ ואח' [פורסם בנבו] (11.4.2021) - הנאשמים הורשעו על יסוד הודאת הנאשם 2 במסגרת הסדר טיעון דיוני ולאחר קיומו של הליך של גישור, בביצוע 11 עבירות לפי סעיף 117)ב1) לחוק מע"מ. הנאשם 2 הוציא 11 חשבוניות מס לחברת אשטרום הנדסה ובנייה בע"מ בסכום מס של כמיליון ₪ מבלי שבוצעה העבודה המפורטת בחשבוניות ומבלי שסיפק בפועל את הפועלים מושא החשבוניות. חברת אשטרום קיזזה את החשבוניות הכוזבות כתשומות בדיווחיה למע"מ, והתחמקה בכך מתשלום מע"מ בסך של כמיליון ₪. הנאשם פעל כאמור מתוך בצע כסף ובמטרה להביא לכך שחברת אשטרום תתחמק או תשתמט מתשלום המס בו חבה. המחדלים לא הוסרו. בית המשפט קבע כי מתחם העונש ההולם נע בין 9 -24 חודשי מאסר בפועל לצד ענישה נלווית וגזר על הנאשם 9 חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות, 12 חודשי מאסר ע"ת, קנס בסך 30,000 ₪ והתחייבות להימנע מעבירה תוך שהוא מתחשב בחלוף הזמן המשמעותי והעובדה כי הנאשם הודה וחסך זמן שיפוטי יקר.

        

    2. ת"פ 25151-07-20 מדינת ישראל נ' רג'ואן [פורסם בנבו] (25.3.2021) – הנאשם הורשע בביצוע עבירות לפי סעיף 117(ב1) לחוק מע"מ בכך שאיפשר הוצאת 154 חשבוניות פיקטיביות אשר סכום המע"מ הגלום בהם עמד על כ – 2 מיליון ₪. המחדלים לא הוסרו. בית המשפט קבע כי מתחם העונש ההולם נע בין 8-28 חודשי מאסר בפועל לצד ענישה נלווית וגזר על הנאשם 9 חודשי מאסר בפועל שירוצו בעבודות שירות, 6 חודשי מאסר ע"ת וקנס בסך 20,000 ₪.

        

    3. עפ"ג (מחוזי י-ם) 52748-02-15 חלדון חוסיני נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (26.5.2015) – המערער הורשע על יסוד הודאתו בבית משפט השלום ב-9 עבירות לפי סעיף 117(ב)(3) יחד עם סעיף 117(ב1) לחוק מע"מ. סכום המס שיוחס למערער עמד על כ- 1.2 מיליון ₪. בית משפט השלום קבע כי מתחם העונש ההולם נע בין 6-24 חודשי מאסר בפועל לצד ענישה נלווית וגזר על הנאשם 4 חודשי מאסר בפועל, מאסר ע"ת וקנס בסך 20,000 ₪. בית המשפט המחוזי אישר את המתחם שנקבע ודחה את הערעור.

        

    4. רע"פ 5931/16 חסן נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (8.9.2016) – בית המשפט העליון דחה בקשת רשות ערעור של נאשם שהורשע בהוצאת 33 חשבוניות פיקטיביות במטרה שאחר יתחמק מתשלום מס, אשר סכום המס הכלול בהן עמד על 616,640 ₪. בית משפט השלום גזר על הנאשם 7 חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות, לצד מאסר על תנאי וקנס בסך 30,000 ₪. בית המשפט המחוזי העמיד את סכום הקנס על 10,000 ₪ ודחה את הערעור על יתר רכיבי גזר הדין. בקשת רשות הערעור לבית המשפט העליון נדחתה.

        

    5. עפ"ג 17342-07-18 רשות המיסים נ' יוסי אסור ואח' [פורסם בנבו] (20.11.2018) – בית משפט השלום הרשיע את הנאשמים בביצוע עבירות לפי סעיפים 117(ב)(5) ו-117(ב1) לחוק מע"מ כאשר סכום המס נושא כתב האישום עלה על 2.5 מיליון ₪, קבע כי מתחם העונש ההולם נע בין 6 חודשי מאסר שיכול וירוצו בעבודות שירות ל- 24 חודשי מאסר בפועל וגזר על הנאשם 6 חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות, מאסר ע"ת וקנס בסך 50,000 ₪. בית המשפט המחוזי קיבל את ערעור המדינה, החמיר את עונשו של הנאשם ל-12 חודשי מאסר בפועל וציין כי נפסק זה מכבר כי אינטרס הציבור מחייב ענישה מרתיעה, ויש להעדיפו על פני התחשבות בנסיבותיו האישיות של עבריין המס.

        

    6. ת"פ (שלום רמלה) 26654-06-14 מדינת ישראל נגד מחמוד אל באסל ואח' [פורסם בנבו] – בית המשפט הרשיע את הנאשמים בריבוי עבירות לפי סעיפים 117(ב)(5), 117(ב1) ו – 117(ב2)(3) לחוק מע"מ לגבי סכום השתמטות 1.1 מיליון ₪ כאשר המחדל הוסר באופן חלקי. בית המשפט קבע כי מתחם העונש ההולם נע בין 8-24 חודשי מאסר ביחס לעבירות שבוצעו במשך שנה, וזאת תוך התחשבות בהסדר טיעון מסוג "טווח ענישה מוסכם" בין הצדדים שנע בין 6 חודשי מאסר בפועל שיכול וירוצו בעבודת שירות ל – 8 חודשי מאסר מאחורי סורג ובריח. בית המשפט גזר על הנאשם 6 חודשי עבודות שירות, 5 חודשי מאסר ע"ת וקנס בסך 50,000 ₪ תוך שהוא מציין לקולא את חלוף הזמן בהגשת כתב האישום, הסרה חלקית של המחדל והסדר הטיעון בין הצדדים.

        

    7. ת"פ 64005-07-22 מדינת ישראל נ' מ. תכשיטי המלך בע"מ [פורסם בנבו] (3.2.2025) - בית המשפט הרשיע את הנאשמים ב-7 עבירות של הבאת אדם אחר להתחמקות או השתמטות מתשלום מס שאדם חייב בו לפי סעיף 117(ב1) יחד עם סעיף 117(ב2)(3) לחוק מע"מ כאשר סכום ההשתמטות עמד על 969,648 ₪ והמחדל הוסר באופן חלקי. בית המשפט קבע כי מתחם העונש ההולם נע בין 9-24 חודשי מאסר ביחס לעבירות שבוצעו על פני תשעה ימים וגזר על הנאשם 9 חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות, 12 חודשי מאסר ע"ת ,קנס בסך 25,000 ₪ והתחייבות להימנע מעבירה בסך 30,000 ₪.

        

    8. ת"פ 23219-08-20 מדינת ישראל נ' תמר בן אלי [לא פורסם] (14.7.2021) – בית המשפט הרשיע את הנאשמת על יסוד הודאתה במסגרת הסדר טיעון ב-21 עבירות לפי סעיף 117(ב1) לחוק מע"מ וב-8 עבירות לפי סעיף 117(ב)(5) לחוק מע"מ כאשר סכום המחדל הפלילי, שהוסר בחלקו, עמד על למעלה ממיליון וחצי ₪. בית המשפט קבע כי מתחם העונש ההולם נע בין 9-30 חודשי מאסר בצד ענישה נלווית וגזר על הנאשמת 5 חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות, קנס בסך 56,000 ₪ ו- 9 חודשי מאסר ע"ת תוך שהוא חורג ממתחם העונש ההולם ומהסדר הטיעון בין הצדדים במסגרתו הוסכם כי הנאשמת תרצה 9 חודשי מאסר בעבודות שירות בציינו כי הוא סבור שיש סיכוי ממשי שהנאשמת תשתקם ונוכח נסיבותיה האישיות.

        

    9. ת"פ (כפר סבא) 64220-11-18מדינת ישראל נ' אמיר קזמאר [פורסם בנבו] (21.9.2022) - הנאשם הורשע על יסוד הודאתו ובמסגרת הסדר טיעון הכולל טווח ענישה, ב-27 עבירות לפי סעיף 117(ב1)לחוק מע"מ ובעבירות של מסירת ידיעה לא נכונה בלא הסבר סביר לפיסעיף 117(א)(3) לחוק מע"מ בכך שבמשך תקופה של כשנה וחצי הוציא 27 חשבוניות פיקטיביות בסכום של כ-4.5 מיליון ₪ כאשר סכום המע"מ הכלול בהן עמד על כ700,000-₪ .באישום נוסף הורשע בכך שלא כלל את מלא עסקאותיו בדו"ח התקופתי שהגיש כאשר סכום המס שהועלם עמד על134,000₪. בית המשפט קבע כי מתחם עונש ההולם נע בין 10 ל-24 חודשי מאסר לצד ענישה נלווית וגזר על הנאשם 9 חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות, 7 חודשי מאסר ע"ת וקנס בסך 80,000 ₪ בציינו כי הוא חורג מן המתחם מטעמי צדק ומשיקולי אחידות הענישה במובנה הרחב, בשים לב לכך שהאחר המעורב בביצוע העבירות ונהנה מפירותיהן, לא הועמד לדין ועניינו הסתיים בתשלום כופר.

        

    10. ת"פ 22768-04-15 שלום ת"א מע"מ ת"א 1, 2 נ' סבטלנה חיימוב ואח' [לא פורסם] (4.4.2016) - נאשמת 1 הורשעה על יסוד הודאתה בביצוע 4 עבירות לפי סעיף 117(ב1) לחוק מע"מ אשר סכום המע"מ הגלום בהם עמד על כ – 415,000 ₪. המחדלים לא הוסרו. בית המשפט קבע כי מתחם העונש ההולם נע ממספר חודשי מאסר שיכול וירוצו בעבודות שירות עד ל-16 חודשי מאסר בפועל לצד ענישה נלווית וגזר על הנאשמת 4 חודשי מאסר בפועל שירוצו בעבודות שירות, 8 חודשי מאסר ע"ת, קנס בסך 20,000 ₪ והתחייבות להימנע מעבירה בסך 35,000 ₪ תוך שהיא נותנת משקל רב לנסיבותיה האישיות של הנאשמת.

         

    11. ת"פ 37420-02-21 מדינת ישראל נ' יהודה רון [פורסם בנבו] (29.10.2024)- הנאשם הורשע על פי הודאתו ובמסגרת הסדר טיעון במסגרתו הוסכם כי הצדדים יעתרו במשותף ל-9 חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות, בריבוי לפי סעיף 117 (ב1) לחוק מע"מ כאשר סכום המע"מ הגלום בהם עמד על כ- 1,485,949 ₪, המחדלים לא הוסרו. בית המשפט קבע כי מתחם העונש ההולם נע בין 9 ל-24 חודשי מאסר לצד ענישה נלווית אך קבע שיש לחרוג מתמחם זה בעיקר נוכח השיהוי הכבד בתיק וגזר על הנאשם 4 חודשי מאסר בפועל, 8 חודשי מאסר ע"ת וקנס בסך 20,000 ₪ תוך שהוא נותן משקל רב לנסיבותיו האישיות המורכבות של הנאשם.

         

    12. עפ"ג (מחוזי ב"ש) 68947-07-20יוסופוב נ' מדינת ישראל[פורסם בנבו] (18.11.2020)  - הנאשם הורשע על יסוד הודאתו ובמסגרת הסדר טיעון עם טווח ענישה, ב-53 עבירות שלביצוע פעולות במטרה להביא לכך שאדם אחר יתחמק או ישתמט מתשלום מס שהוא חייב בו לפי סעיף 117(ב1) לחוק מע"מ ו-7 עבירות של ניכוי מס תשומות מבלי שיש לגביו מסמך כנדרש בדין לפי סעיף 117(ב)(5) לחוק מע"מ. סכום המס הכולל עמד על כ- 2.7 מיליון ₪. בית משפט השלום קבע כי מתחם העונש ההולם נע בין 8-18 חודשי מאסר לצד ענישה נלווית, וגזר על הנאשם 10 חודשי מאסר בפועל, מאסר מותנה, קנס על סך 25,000 ₪ והתחייבות להימנע מביצוע עבירה. בית המשפט המחוזי הקל באופן חריג בעונשו של הנאשם, וגזר עליו 9חודשי מאסר בעבודות שירותבין היתר של חלוף הזמן המשמעותי מעת ביצוע העבירות ושיתוף הפעולה של הנאשם.

         

18. לאור האמור לעיל ובהתאם לתיקון 113 לחוק העונשין (סעיף 40 יג לחוק העונשין) ולאחר שנתתי דעתי להסכמה בין הצדדים שכללה טווח ענישה מוסכם, אני קובעת כי מתחם העונש ההולם בנסיבות התיק שלפניי נע בין 6-18 חודשי מאסר בנוסף לענישה נלווית של מאסר ע"ת והתחייבות להימנע מביצוע עבירה.

     

    בעניין זה מצאתי להעיר כי ההסדר שהוצג לי על ידי הצדדים, וגם אם יש בו הטבה מסוימת לנאשם (הגבלת הרף העליון ע"י המאשימה ל-6 חודשי מאסר בפועל), איננו חורג ממדיניות הענישה הראויה, הגם שמרבית הפסיקה שהבאתי לעיל קובעת כי מתחם העונש ההולם גבוה יותר ונע בין 9-24 חודשי מאסר לצד ענישה נלווית, ולכן בהתחשב בנימוקי הצדדים להסדר, אני מאמצת את ההסדר כך שהעונש ייגזר לפי טווח הענישה המוסכם.

     

    באשר לקנס, מדובר בעבירות הנעברות לצורך הפקת תועלת כלכלית ומשכך קיימת חשיבות לענישה כספית משמעותית אשר תלמד כי אין תועלת כלכלית בביצוע עבירות אלה. אשר למתחם הקנס, יש להתחשב בחומרת העבירות, סכום המס נשוא כתב האישום אך גם ביכולתו הכלכלית של הנאשם.

     

    לאחר כל אלה ותוך התחשבות בשיקולים השונים, מצאתי להעמיד את מתחם הקנס בעניינינו, בין 20,000 –50,000 ₪.

     

    בגזירת העונש המתאים לנאשם, במסגרת מתחם העונש ההולם, יש להתחשב בנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה (סעיף 40 יא לחוק העונשין). במסגרת זו מצאתי לתת משקל לקולא לכך שהנאשם הודה בביצוע העבירות וחסך זמן שיפוטי יקר ולחלוף הזמן המשמעותי בתיק זה ממועד ביצוע העבירות ע"י הנאשם. עוד מצאתי לתת משקל משמעותי לקולא למצבו האישי, הרפואי והכלכלי הקשה כפי שתיאר בפניי בא כוחו וכפי שעולה מהמסמכים שהוגשו לבית המשפט לרבות אחוזי הנכות שנקבעו לו בשל מצבו הרפואי (נ/1-נ/3).

     

19. אין במקרה שלפני שיקולי שיקום ושיקולים של הגנה על שלום הציבור אשר יש בהם כדי להצדיק חריגה ממתחם העונש ההולם.

     

20. נוכח כל האמור לעיל ולאחר שלקחתי בחשבון את כלל השיקולים ולאחר שנתתי דעתי לענישה הנוהגת, אני סבורה שיש למקם את הנאשם בתחתית המתחם הן לעניין המאסר והן לעניין הקנס בשים לב לנסיבות המיוחדות הרפואיות והכלכליות כאחד של הנאשם בתיק זה.

     

    סוף דבר

     

21. אשר על כן ונוכח המפורט לעיל, אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים:

     

    1. מאסר בפועל למשך 6 חודשים שירוצה בעבודות שירות. בהתאם לחוות דעת הממונה מיום 12.1.2025, עבודות השירות תבוצענה ב"המשקם ר"ג" בכתובת אצטדיון ר"ג. עונש המאסר ירוצה בעבודות שירות החל מתאריך 30.3.2025 (או במועד אחר שיקבע הממונה על עבודות השירות). על הנאשם להתייצב במשרדי הממונה על עבודות השירות בשב"ס – יחידת ברקאי, ברח' סלמה 53 בתל-אביב (בניין משרד הפנים), באותו מועד בשעה 08:00. הנאשם מוזהר כי עליו לעמוד בתנאי ההעסקה ובדרישות הממונה וכי כל חריגה מהכללים עלולה להביא להפסקת עבודות השירות וריצוי יתרת עונש המאסר מאחורי סורג ובריח.

        

    2. מאסר ע"ת למשך 12 חודשים, ואולם הנאשם לא יישא עונש זה אלא אם תוך שנתיים יעבור עבירה מסוג פשע לפי חוק מע"מ.

        

    3. קנס בסך 20,000 ₪ או חודשיים מאסר תמורתו. הקנס ישולם ב-40 תשלומים שווים, חודשיים ורצופים, החל מיום 1.5.2025 ובהמשך בכל ראשון לחודש שלאחריו. אי תשלום שיעור משיעורי הקנס תעמוד יתרת הקנס לפירעון מידי.

        

    4. אני מטילה על הנאשם התחייבות כספית בסכום של 25,000 ₪ (ההתחייבות ניתנה בעל פה לפי התיקון), להימנע במשך שנתיים מביצוע עבירה שבה הורשע.

        

       החוב מועבר למרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות ברשות האכיפה והגבייה, בהתאם למועדים והתשלומים שקבע בית המשפט.

       ניתן יהיה לשלם את הקנס/פיצוי/ההוצאות כעבור שלושה ימים מיום מתן ההחלטה/ גזר הדין לחשבון המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות ברשות האכיפה והגבייה באחת מהדרכים הבאות:

       •בכרטיס אשראי – באתר המקוון של רשות האכיפה והגבייה, www.eca.gov.il

       •מוקד שירות טלפוני בשרות עצמי (מרכז גבייה) – בטלפון 35592* או בטלפון 073-2055000

       •במזומן בכל סניף של בנק הדואר – בהצגת תעודת זהות בלבד (אין צורך בשוברי תשלום).

        

       זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בתל-אביב בתוך 45 יום.

        

       המזכירות תעביר העתק ההחלטה לממונה על עבודות השירות.

        

       ניתן היום, י' אדר תשפ"ה, 10 מרץ 2025, במעמד הצדדים.