לפינר ואח' נ' בנק מזרחי טפחות בע"מ ואח'

לפני בקשה לאישור הסדר פשרה בתובענה הייצוגית שבכותרת, בין המבקש 2, מר איתי לב (להלן: "המבקש") לבין המשיב 2, בנק דיסקונט לישראל בע"מ (להלן: "הבנק" או "המשיב"). עניינה של התובענה בטענות המבקש כי הבנק לא פעל בהתאם לכללי הבנקאות (שירות ללקוח) (עמלות) התשס"ח-2008 (להלן: "כללי הבנקאות") בכל האמור בגביית עמלות מינימום בחשבונות עובר ושב של לקוחות הבנק, משום שנמנע מלהתחשב בעמלות שנגבו בגין פעולות במטבע חוץ, בעת חישוב עמלת השלמה למינימום. מהטעמים שיפורטו להלן סברתי כי יש מקום לאשר את הבקשה, ולתת להסדר הפשרה תוקף של פסק דין.

יובהר, כי המבקש 1, מר יובל לפינר, והמשיב 1, בנק מזרחי טפחות בע"מ (אשר שניהם חלק מן הצדדים להליך זה), אינם חלק מהסדר הפשרה שלפני. ההליך בעניינם, המעורר שאלות דומות במהותן, עודנו מתנהל.

עוד יוער, כי במסגרת הליך אחר שעניינו העקרוני דומה, המתנהל בפני נגד בנקים אחרים (ת"צ 42517-10-14 לפינר נ' בנק הפועלים. להלן: "עניין לפינר - הפועלים"), ניתן על ידי ביום 26.11.2015 פסק דין (חלקי) המאשר הסדר פשרה שנכרת בין אחד המבקשים שם לבין בנק הפועלים (המשיב 1 שם); וביום 23.11.2017 אישרתי את ניהול התובענה כייצוגית נגד בנק לאומי לישראל בע"מ (המשיב 2 שם).

א. רקע – טענות הצדדים והשתלשלות ההליכים

1. ביום 9.11.2016 הגיש המבקש, באמצעות באי כוחו, תביעה ובקשה לאישורה כתובענה ייצוגית נגד הבנק (להלן: "בקשת האישור"), לפי פרט 3 לתוספת השנייה לחוק תובענות ייצוגיות, שעניינו: "תביעה נגד תאגיד בנקאי, בקשר לעניין שבינו לבין לקוח, בין אם התקשרו בעסקה ובין אם לאו".

2. עניינה של בקשת האישור, בתמצית, בטענה כי הבנק לא פעל בהתאם לכללי הבנקאות, בכל האמור בגביית עמלות מינימום בחשבונות במטבע ישראלי ובחשבונות במטבע חוץ של לקוחות הבנק. זאת, משום שנמנע מלהתחשב בעמלות שנגבו בגין פעולות במטבע חוץ, אשר לפי הוראת שוליים 9 לתעריפון שבכללי הבנקאות (להלן: "הוראת ההתחשבות") חובה היה לקזזן בעת חישוב עמלת ההשלמה למינימום.

3. ויובהר: במסגרת הרפורמה בעמלות הבנקים אשר נכנסה לתוקפה בחודש יולי 2008, נקבעה בתוספת הראשונה לכללי הבנקאות רשימה של שירותים שרק בגינם רשאי התאגיד הבנקאי לגבות עמלות מלקוחות שהם יחידים או עסקים קטנים, ונקבעו הוראות לעניין אופן חישובן של העמלות הנגבות בעד שירותים אלה (להלן: "התעריפון המלא"). חלק 1 של התעריפון המלא עוסק בחשבון עובר ושב ומגדיר את העמלות שניתן לגבות בעד ניהולו. ככלל, עמלות אלו נגבות בהתאם למספר הפעולות המבוצעות בפועל על ידי הלקוח. ואולם, נקבע גם כי הבנק רשאי לקבוע עמלת מינימום, בסכום שאינו עולה על מחיר פעולה אחת על ידי פקיד.

4. טענת המבקשים היא כי בעת חישוב "עמלת השלמה למינימום" (העמלה הנגבית במקרה שסך העמלות בגין הפעולות הרלוונטיות שבוצעו הוא נמוך מעמלת המינימום שנקבעה), יש להביא בחשבון גם פעולות שבוצעו במטבע חוץ, ולקזז את העמלה שנגבתה בגינן. טענתם נסמכת על הוראת שוליים 9 לתעריפון שבכללי הבנקאות (להלן: "הוראת ההתחשבות"), הקובעת כך:

   עמלות בעד שירותים שאינם כלולים בחלק זה, אך כלולים בחלק 1, ייגבו על פי האמור בחלק 1. לעניין חישוב העמלה המינימלית כאמור בחלק 1 – הפקדת מזומן לחשבון מטבע חוץ, משיכת מזומן מחשבון מטבע חוץ, הפקדת שיק, פדיון שיק, העברת מטבע חוץ לחוץ לארץ ומחוץ לארץ, העברת מטבע חוץ בארץ ומבנק אחר בארץ, טיפול בשיק משוך על חשבון מטבע חוץ ומוצג לגביה, ייחשבו כפעולה על ידי פקיד.

5. בסמוך לאחר הגשת בקשת האישור, ועוד בטרם הוגשה תשובה מטעם הבנק (שאינו מקבל את פרשנות המבקשים להוראת ההתחשבות, וסבור כי התנהלותו – אי קיזוז עמלות שנגבו בגין פעולות במט"ח - עולה בקנה אחד עם פרשנותה הנכונה של ההוראה), פנו הצדדים להידברות, בניסיון ליישב את המחלוקת על דרך ההסכמה. ביום 28.9.2017 הוגשה הבקשה שלפני, לאישור הסדר פשרה שנכרת בין הצדדים (להלן: "הבקשה" ו-"הסדר הפשרה", בהתאמה). יוער, כי הסדר הפשרה דומה בעקרונותיו להסכם קודם שאושר על ידי באותה סוגיה, במסגרת עניין לפינר – הפועלים שהוזכר לעיל, וזאת ביחס לבנק הפועלים בע"מ.

6. ביום 26.11.2017 הוריתי לפעול לגבי הבקשה בהתאם להוראת סעיף 18(ג) לחוק תובענות ייצוגיות, תשס"ו- 2006 ותקנה 12(ד) לתקנות תובענות ייצוגיות, תש"ע-2010. דהיינו, על פרסום הסדר הפשרה והבקשה לאישורו להתייחסויות הציבור ועל העברתו לעיון היועץ המשפטי לממשלה והמפקחת על הבנקים בבנק ישראל.

7. חברי הקבוצה לא הגישו התנגדויות או בקשות לצאת מהקבוצה, ואיש מהם לא התייצב לדיון שהתקיים ביום 11.2.2017 בעניין אישור הסדר הפשרה (להלן: "דיון האישור"). בא כוח היועץ המשפטי לממשלה, עו"ד ארז שטיינברג (להלן: "ב"כ היועמ"ש") הודיע ביום 15.2.2018 כי אינו מתנגד לאישור ההסדר (זאת לצד ציון מספר הערות, שחלקן יוזכרו להלן).

   ב. עיקרי הסדר הפשרה

8. להלן עיקרי הסדר הפשרה אליו הגיעו הצדדים שלפניי. מובהר כי האמור לעיל הוא תיאור לא ממצה של הסדר הפשרה, וכי בכל מקרה של סתירה בין התיאור שיובא להלן לבין נוסח הסדר הפשרה, יגבר נוסח הסדר הפשרה (אלא אם מהקשר הדברים עולה כוונה אחרת).

   • הגדרת הקבוצה – חברי הקבוצה הוגדרו בהסדר הפשרה (סעיף 3.1 להסדר) כ- "כלל לקוחות המשיב שהתעריפון המלא חל עליהם, מהם נגבתה עמלת השלמה למינימום ביתר בחשבון במטבע ישראלי או בחשבון מטבע חוץ, ללא קיזוז עלותה של פעולה במטבע חוץ שבוצעה על ידם בחשבון במטבע ישראלי או בחשבון מטבע חוץ בהתאם להוראת ההתחשבות, בתקופה הרלוונטית".

     התקופה הרלוונטית (ראו סעיף 1.3 להסדר) היא "מיום 10.11.2009 (שבע שנים לפני יום הגשת הבקשה לאישור) ועד למועד עדכון מערכות המחשב של הבנק לצורך יישום הוראת ההתחשבות (בשקלים ובמט"ח)" (להלן: "יום העדכון").

   • עילות התביעה – עילות התביעה נגד הבנק פורטו בסעיפים 47-34 לבקשת האישור, והן כוללות: עילה מכוח סעיף 9י' לחוק הבנקאות (שירות ללקוח), תשמ"א-1981 (להלן: "חוק הבנקאות") שעניינו איסור גביה שלא בהתאם לתעריפונים; הפרת חובה חקוקה (ביחס לסעיף 9י' לחוק הבנקאות); הפרת חוזה; הפרת חובת תום הלב בקיום חוזה; רשלנות; הפרת חובת נאמנות ועשיית עושר ולא במשפט.

      

   • התחייבויות המשיב 

     התחייבות הבנק ביחס לעתיד נוסחה במסגרת הסדר הפשרה באופן הבא: "החל מיום העדכון ימשיך הבנק ויפעל בהתאם להוראת ההתחשבות" (סעיף 3.10 להסדר). מדובר בניסוח מעט עמום (בהתחשב במחלוקת לגבי פרשנותה הנכונה של הוראת ההתחשבות), ואולם, במסגרת הבקשה לאישור ההסדר, הובהר כי: "ההסכם כולל מעבר להשבה בגין העבר גם תיקון עתידי של מנגנון גביית עמלות מינימום בבנק דיסקונט כך שהוראת ההתחשבות תחול הן בנוגע לחשבונות במטבע ישראלי והן בנוגע לחשבונות במטבע חוץ..." (סעיף 7 לבקשה, ההדגשה הוספה. וראו גם סעיף 9 לבקשה).

     ביחס לעבר, הוסכם על הענקת פיצוי, כמפורט להלן:

     לגבי שיעור ההחזר - הבנק התחייב (בסעיף 3.2 להסדר) כי "ישיב לכל אחד ואחד מבין קבוצת התובעים, באופן רטרואקטיבי סכום בשיעור של 60% מסכומה של עמלת ההשלמה למינימום בחשבון עובר [ושב] במטבע ישראלי ובחשבון מטבע חוץ אשר נגבו מהם לפי הטענה ביתר, בתוספת הפרשי ריבית והצמדה בהתאם לחוק פסיקת ריבית והצמדה, תשכ"א-1961" (להלן: "ההחזר"). זאת, עד למועד הקובע (כהגדרתו בסעיף 1.3 להסדר). אופן חישוב ההחזר פורט בסעיף 3.5 להסדר.

     סך ההחזר לחברי הקבוצה הוערך על פי המידע המצוי בידי הבנק, בסכום של כ-726,118 ש"ח נכון למועד הגשת הבקשה (ראו סעיף 3.3 להסדר). לסכום זה עתיד להצטרף גם סכום ההחזר בגין התקופה שבין הגשת הבקשה ועד ליום העדכון (כהגדרתו לעיל).

     יצוין כי בבקשה לאישור הסדר פשרה צוין כי הוסכם בין הצדדים כי סכום ההחזר לא יפחת בכל מקרה מסכום זה.

     לגבי אופן ההחזר  – ביחס לחברי קבוצה המחזיקים בחשבון פעיל אצל הבנק, יבוצע ההחזר על דרך של זיכוי חשבון העו"ש במטבע ישראלי של כל אחד ואחד מהם אצל הבנק. הובהר, כי הבנק לא יגבה מחברי הקבוצה עמלה בגין ביצוע ההחזר (ראו סעיף 3.7 להסדר).

     ביצוע ההחזר לחברי קבוצה שאינם מחזיקים בחשבון פעיל במועד ביצוע הסכם הפשרה ויימצאו זכאים להחזר בסכום העולה על 50 ש"ח, יעשה באמצעות משלוח שיק משורטט "למוטב בלבד" לכתובת הידועה של חברי הקבוצה המצויה ברשות הבנק בתוך 120 ימים ממועד מתן פסק דין זה. השיק יהיה ניתן לפדיון בתוך 90 ימים ממועד המשלוח. סכומי השיקים שלא ייפרעו בתום 90 הימים האמורים יועברו כתרומה לקרן תובענות ייצוגיות בהתאם לסעיף 27 לחוק תובענות ייצוגיות (להלן: "הקרן"), וזאת בתוך 90 ימים נוספים (ראו סעיף 3.9 להסדר). חברי קבוצה שאינם מחזיקים בחשבון פעיל במועד ביצוע הסכם הפשרה, ואשר ההחזר לו הם זכאים נמוך מ – 50 ש"ח, לא יקבלו את ההחזר בפועל, וסך ההחזרים המגיעים להם יתווסף לכספים שיחולקו לחברי הקבוצה הזכאים לפיצוי בפועל.

     הערה: הרף המקורי לתשלום כפי שנקבע בהסדר הפשרה עצמו עמד על 100 ש"ח. ואולם, במסגרת דיון האישור עודכן הרף, בהסכמת הצדדים, לסכום של 50 ש"ח בלבד, וזאת בהתאם לעמדת בית המשפט כפי שהובעה בדיון. כמו כן, ההסכמה המקורית בהסדר הפשרה הייתה כי הכספים המגיעים לחברי קבוצה שאינם זכאים לפיצוי בפועל יועברו לקרן. בהסכמת הצדדים עודכן המנגנון ונקבע כי כספים אלה יתווספו לכספים המחולקים לחברי הקבוצה הזכאים לפיצוי בפועל, כאמור לעיל. שינויים אלה עולים בקנה אחד גם עם הערות בא כוח היועמ"ש, שהתייחס אף הוא לסוגיות אלה.

   • ויתור – סעיף 5 להסדר הפשרה (שכותרתו "ויתור וסילוק") קובע כי:

     עם מתן אישורו של בית המשפט הנכבד להסכם פשרה זה, המבקש (התובע המייצג), ב"כ המבקש, וחברי קבוצת התובעים מוותרים כלפי הבנק ו/או עובדיו ו/או מנהליו באופן סופי בלתי חוזר ומוחלט, על עילות התביעה שבבקשת האישור.

      

     סעיף 8 להסדר הפשרה (שכותרתו "פסק הדין יהווה מעשה בית דין כלפי חברי הקבוצה") קובע כי:

      

     עם אישור ההסכם ומתן תוקף של פסק דין להסכם, ובכפוף לכך שהסכם הפשרה לא בוטל כדין עד לאותו מועד ע"י מי מהצדדים, יתגבש מעשה בית דין ביחס לכל העמלות הנזכרות בבקשת האישור, כלפי התובע המייצג וכל קבוצת התובעים, כהגדרתה בסעיף 3.1 לעיל, שלא נתנו הודעת פרישה כדין כאמור לעיל.

      

     לאור נוסחו של סעיף 8 להסדר, מובהר בזאת למען הסר ספק כי על פי הדין מעשה בית דין שייווצר בעקבות הסדר הפשרה מתייחס אך ורק לעילות התביעה כהגדרתן בבקשת האישור (ראו פסקה 8(ב) לעיל), וזאת כאמור גם בסעיף 5 להסדר.

   • המלצה לעניין גמול ושכר טרחה – בסעיף 6 להסדר המליצו הצדדים כי הגמול שייפסק למבקש יהיה בשיעור של 6.3% משווי ההטבה לציבור, בצירוף מע"מ כדין, ככל שחל; וכי שכר הטרחה שישולם לבא הכוח המייצג יהיה בשיעור של 18.2% משווי ההטבה לציבור בצירוף מע"מ כדין. הצדדים סיכמו כי שווי ההטבה לציבור אשר ממנו ייגזרו הגמול לתובע ושכר טרחת בא הכוח המייצג יהיה שווי ההחזר, בתוספת של 75% מסכום ההחזר המלא, וזאת בגין ההטבה העתידית לציבור (ראו סעיף 6.2 להסדר).

     ג. אישור הסדר הפשרה

9. הסדר הפשרה שלפני פוסע בעקבותיו של הסדר הפשרה שגובש ואושר בעניין לפינר – הפועלים. הוא מהווה לשיטתי הסדר "ראוי הוגן וסביר בהתחשב בעניינם של חברי הקבוצה", מאותם השיקולים אשר פורטו על ידי בעניין לפינר – הפועלים, ויפורטו כאן להלן:

   1. הקצאה ראויה של סיכויי וסיכוני הצדדים – עניינה של התובענה הוא בטענה כי הבנק גבה ביתר עמלות השלמה למינימום בחשבון עו"ש שקלי מבלי לבצע קיזוז עבור פעולות פקיד במט"ח. בשלב הראשוני בו הושגה הפשרה, בו טרם הוגשה תשובת הבנק, נראה כי סיכויי התובענה להתקבל, ואופן הוכחת הגבייה ביתר, הם טובים אך לא וודאיים. בנסיבות אלו, סכום הפשרה מגביית היתר (דהיינו 60% בתוספת הפרשי הצמדה וריבית) מייצג הקצאה ראויה של סיכונים וסיכויים מבחינת חברי הקבוצה.

   2. מבחינת שיקולי ההרתעה, הרי בשים לב לגובה הפשרה, לשכר הטרחה ולגמול ולעלויות ההתדיינות וביצוע הסדר הפשרה סבורני כי לא נוצר מצב בו צמחה לבנק תועלת מהתנהלותו.

   3. ב"כ היועץ המשפטי לממשלה הודיע כי אינו מתנגד להסדר הפשרה, ואיש מחברי הקבוצה לא הודיע על רצונו להתנגד להסדר הפשרה או לא להיכלל בו.

10. שיקולים אלה מובילים אותי למסקנה כי יש מקום לאשר את הסדר הפשרה כמבוקש, ולתת לו תוקף של פסק דין (בכפוף לשינויים שפורטו בפסק דין זה).

    ד. מינוי בודק

11. במקרה שלפניי מצאתי כי ניתן לאשר את הסכם הפשרה ללא מינוי בודק. השאלה האם שיעור ההשבה תואם את סיכויי וסיכוני הצדדים בנסיבות העניין היא שאלה משפטית, שלבית המשפט המיומנות להכריע בה, והיא השאלה המרכזית הדורשת בחינה לצורך אישור ההסדר. באשר לסוגיית יישום ההסדר, קרי בדיקת סכומי ההשבה הנדרשים, סבורני כי ניתן להסתפק בתצהיר מטעם הבנק.

    ה. גמול לתובע המייצג ושכר טרחה לבאי כוחו

12. כאמור, המלצת הצדדים הייתה כי הגמול שייפסק למבקש יהיה בשיעור של 6.3% משווי ההטבה לציבור, בצירוף מע"מ כדין, ככל שחל; וכי שכר הטרחה שישולם לבא הכוח המייצג יהיה בשיעור של 18.2% משווי ההטבה לציבור בצירוף מע"מ כדין. זאת, כאשר שווי ההטבה לציבור ממנו ייגזרו סכומי הגמול ושכר הטרחה האמורים יהיה בשווי של 175% מסכום ההחזר המלא, וזאת לאור מרכיב ההסדרה העתידית.

13. סכומים אלו נראים סבירים בהתחשב בהשקעה שנדרשה מבאי הכוח המייצגים לצורך הכנת התביעה וניהול הליכי המשא ומתן, ובשים לב לטובת ההנאה שהושגה לטובת הקבוצה, הן במישור הפיצוי בגין העבר, והן במישור ההסדרה העתידית.

    הערה: שיעורי שכר הטרחה והגמול שסוכמו בין הצדדים גבוהים במידה מסוימת מאלה שסוכמו ואושרו בעניין לפינר – בנק הפועלים (סך כולל של 18.3% לעומת 24.5%), ואולם הסכום הכולל של ההשבה בעניין לפינר –בנק הפועלים גבוה יותר (1.1 מיליון ש"ח לעומת 726 אלף ש"ח), כך שהסכום האבסולוטי קרוב (200 אלף ש"ח לעומת כ- 178 אלף ש"ח). כן ראוי לציין כי בעניין לפינר –בנק הפועלים הבנק שינה את התנהלותו מיוזמתו עוד בטרם הוגשה התביעה, ואילו בענייננו טרם שונתה ההתנהלות, כך שההסדרה העתידית צריכה להיזקף כחלק מהישגי התובענה (עניין המוצא ביטוי בעובדה שהבסיס לחישוב שכר הטרחה והגמול במקרה דנן נקבע כ- 175% מסכום ההחזר המלא, בשל מרכיב ההסדרה העתידית).

    ו. סוף דבר

14. לאור האמור הריני מאשר את הסדר הפשרה, בהתאם למפורט בפסק דין זה.

15. הצדדים יפרסמו, על חשבון הבנק, הודעות בדבר אישור הסדר הפשרה בהתאם לסעיף 25(א)(4) לחוק תובענות ייצוגיות בשניים מארבעת העיתונים היומיים הנפוצים בישראל. גודל הפרסום יעלה בלפחות 33% על הקבוע בתקנות הגנת הצרכן (האותיות בחוזה אחיד ובתנאי הכלול במידע אחר המיועד לצרכן), תשנ"ה-1995. נוסח ההודעה יהיה כמפורט בנספח ג' להסדר הפשרה, בכפוף לשינויים הבאים:

    1. נוסח הכותרת ישונה לנוסח הבא: "הודעה על אישור הסדר פשרה בתובענה ייצוגית נגד בנק דיסקונט (ת"צ 22715-11-16), בעניין גביית עמלת השלמה למינימום בחשבון עו"ש".

    2. בסעיף 7.3, במקום 100 יירשם 50; במקום "לא יקבלו" יירשם "לא יקבל"; לאחר המילים "להיות מועבר לחברי הקבוצה" יירשם: "יתחלק בין הזכאים לפיצוי בפועל", וזאת במקום הנוסח הנוכחי.

    3. בסעיף 7.7, במקום "מעשה בית ידן לגבי על הנמנים" יירשם: "מעשה בית דין לגבי כל הנמנים". חלק הסעיף מהמילים "למעט אלה אשר יגישו הודעה בכתב..." ימחק.

    4. בסעיף 7.8, לאחר המילים "וכלפי כל תאגיד בשליטתו" יירשם: "ביחס לעילות התביעה שבבקשת האישור". זאת, במקום הנוסח הקיים.

    5. סעיפים 8 ו-9 יימחקו, וכך גם הכותרת המופיעה לפני סעיף 8.

    6. בסעיף 10, לאחר המילים "ובבקשה לאשר את התביעה הייצוגית" יירשם: "באתר האינטרנט של בנק דיסקונט. ראו הפניה מקושרת מדף הבית, תחת הכותרת 'הסדר פשרה בתובענה ייצוגית נ' בנק דיסקונט (ת"צ 22715-11-16) בעניין גביית עמלת השלמה למינימום'". לאחר מכן תמשיך הפסקה כסדרה החל מן המילים "וכן במשרד בא-כוחו של המבקש" ועד תומה, כאשר אחרי המילים "על פי תיאום מראש" יצוינו בסוגריים מספרי טלפון ופקסימיליה.

    7. בסעיף 12, לאחר המילים "הסדר הפשרה" יתווסף: "ופסק הדין המאשר אותו" (בכל שלושת המופעים).

    8. בסעיף 13 המילה "תוכן" תוחלף במילה "נוסח".

16. המשיב ימסור עד ליום 14.9.2018 הודעה בדבר השלמת ביצוע הסדר הפשרה. בהודעה זו יפורטו הנתונים הבאים: (1) סך הסכום שהושב, ומספר הלקוחות להם הושב; (2) סך הסכום בו זוכו חברי הקבוצה שהם לקוחות הבנק, ומספר הלקוחות שזוכו; (3) מספר השיקים שנשלחו לחברי הקבוצה שאינם לקוחות הבנק כיום ואת סך הסכום הנקוב בהם; (4) הסכום בו הוגדל הזיכוי שניתן לחברי הקבוצה שהם לקוחות הבנק בגין חברי קבוצה שאינם לקוחות הבנק הזכאים להחזר הנמוך מ- 50 ש"ח, ושיעור ההחזר שניתן בפועל לחברי הקבוצה שהם לקוחות הבנק כתוצאה מכך; (5) מספר ההמחאות שנפדו, מהו הסכום שנפדה, ומהו הסכום שלא נפדה והועבר לקרן. ההודעה תגובה בתצהיר רואה חשבון מטעם הבנק. להודעה תצורף אסמכתא בדבר ההעברה לקרן.

17. המזכירות תעביר פסק דין זה למפקחת על הבנקים בבנק ישראל, ולמנהל בתי המשפט לשם רישומו בפנקס התובענות הייצוגיות.

    תז"פ: 17.9.18.

    ניתן היום, ג' אדר תשע"ח, 18 פברואר 2018, בהעדר הצדדים.