ת"צ 31068-08-11 קרבקי נ' חבר משרתי קבע והגמלאים בע"מ ואח'

בקשה לאישור הסדר פשרה במסגרת בקשה לאישור תובענה ייצוגית.

נושא התובענה הייצוגית הוא טענת המבקש כי המשיבה ("חבר") גובה ממשרתי הקבע בצה"ל דמי חבר שלא כדין, במהלך התקופה שמתחילת שירות הקבע ועד קליטת נתוני החייל במערכת "חבר", שאז מונפקים לחייל כרטיס אשראי של "חבר" וכרטיסי ההטבה. תקופה זו כונתה על ידי המבקש "תקופת המעבר".

קבוצת התובעים הוגדרה כ"כל אנשי הקבע ובני משפחותיהם, אשר במהלך 7 השנים האחרונות שקדמו להגשת תביעה זו, ועד למועד מתן פסק דין בתובענה ו/או עד למועד בו תשנה "חבר" את אופן התנהלותה, חויבו ו/או יחויבו בתשלום דמי חבר לארגון "חבר", בגין תקופה במהלכה לא היו עמיתי "חבר" ו/או בטרם הושלמה הרשמתם כעמיתי "חבר" ו/או בטרם יכולים היו לממש הטבות להן זכאים עמיתי "חבר". אם יתברר כי קיימים ו/או היו במהלך 7 השנים שקדמו להגשת התביעה עמיתי "חבר" נוספים (מלבד אנשי קבע ובני משפחותיהם) אשר גם מהם נגבו באותו האופן דמי חבר שלא כדין בגין תקופה במהלכה לא היו עמיתי "חבר" ו/או בטרם הושלמה הרשמתם כעמיתי "חבר" ו/או בטרם יכולים היו לממש הטבות להן זכאים עמיתי "חבר" יכללו גם עמיתים אלה בקבוצה".

עילות התובענה: הפרת הסכם; הפרת חובת הנאמנות; הטעיה לפי חוק הגנת הצרכן, תשמ"א – 1981; רשלנות; הפרת חובה חקוקה; הפרת חוק ההגבלים העסקיים, תשמ"ח – 1988; ועשיית עושר ולא במשפט.

הסעדים שנתבקשו: הצהרה המחייבת את חבר להעניק לחברי הקבוצה את מלא ההטבות שהם זכאים החל מכניסתם לשירות קבע; או הצהרה לפיה אין היא רשאית לגבות דמי חבר מחברי הקבוצה בגין תקופת המעבר, והכספים שגבתה מחברי הקבוצה במהלך תקופה זו נגבו שלא כדין; צו לנקוט בפעולות הדרושות על מנת שחברי הקבוצה יוכלו לממש את ההטבות המגיעות להם מיד עם כניסתם לשירות קבע; או לחדול מגביית דמי חבר בגין תקופת המעבר; פיצוי חברי הקבוצה בסכום של כ – 194,160,000 ₪ בגין ההטבות שנשללו מהם במהלך תקופת המעבר; או פיצוי בסכום של כ – 6,000,000 ₪ בגין הכספים שנגבו מהם במהלך התקופה שלא כדין.

במידה שיקבע כי יש לחייב את "חבר" בהשבת דמי חבר בלבד (ולא במתן פיצוי בגין אי מתן ההטבות) התבקש בית המשפט לפצות כל אחד מחברי הקבוצה בסכום של 500 ₪ בגין פגיעה באוטונומיה.

במידה שיקבע כי השבה ו/או פיצוי חברי הקבוצה אינם מעשיים בנסיבות העניין, התבקש בית המשפט להורות על מתן פיצוי לטובת הציבור.

"חבר" טענה בתגובתה, בין היתר, כי צה"ל מעביר לה נתונים בדבר כניסת חיילים לשירות קבע, ואין לה שליטה על מועד העברת הנתונים; כי המבקש מלין על תנאי השירות בצבא קבע המעוגנים בדין ואשר לפיהם מנוכים דמי החבר משכרו של משרת הקבע החל מהיום הראשון בשירות קבע, ללא התניה בקשר לתחילת קבלת ההטבות; כי לא ניתן לדון בסוגיה נשוא התביעה במשקפיים של יחסי "עוסק" – "לקוח" או "צרכן" שכן "חבר" היא מוסד ללא כוונת רווח תחליף לוועד עובדים ופועל לרווחת משרתי הקבע שלפי פקודות הצבא אינם יכולים להתאגד, ולפיכך אין לבית המשפט האזרחי סמכות לדון בעניין; כי הסמכות הייחודית נתונה לוועדת הערר שהוקמה על פי חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (הליכים לעניין החלטות הנוגעות לחיילים בשירות קבע), תש"ע – 2010, ולחלופין לבג"ץ; כי לא נגרם נזק לחברי הקבוצה שכן התקופה הראשונית שבה הם מקבלים רק חלק מההטבות מתקזזת עם תקופה מקבילה בסיום השירות, שבה הם זכאים להטבות מבלי לשלם דמי חבר; כי חלק מההטבות מוענקות לחברי הקבוצה במשך כ – 3 חודשים נוספים מעבר לתקופה שבה הם מסיימים ליהנות מכל ההטבות; כי חלק מההטבות ניתנו לחברי הקבוצה החל מהיום הראשון בשירות הקבע; כי כל סכום שמתקבל ב"חבר" משרת את עמיתי "חבר", כך שאין אלמנט של התעשרות; כי הקבוצה המוגדרת מחזיקה שתי קבוצות בעלות אינטרסים מנוגדים; כי לא כל משרת קבע מנצל את מלא ההטבות, וממילא ההטבות ניתנות בפועל על ידי בתי העסק השונים ולא על ידי "חבר".

המבקש השיב, וטען כי על "חבר" ליידע את משרתי הקבע על האפשרות לקבל הטבות לאחר שחרורם מצה"ל; כי פעולות ש"חבר" נוקטת לפנים משורת הדין אינן גורעות מחובתה על פי דין; כי "חבר" אינה רשאית להפלות בין העמיתים; כי הסמכות הענינית של בית המשפט נובעת מכך ש"חבר" היא ארגון צרכנים פרטי המאוגד כחברה פרטית ומספק לעמיתיו שירותים מסחריים צרכניים בתמורה לדמי חבר.

לאחר מספר ישיבות של בית המשפט הציעו הצדדים הסדר פשרה, שאלו עיקריו: