אריה לופו נ' ליימן שליסל בע"מ

בקשה לאשר הסדר פשרה, על-פי סעיף 18 לחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו–2006.

בבקשה לאישור התובענה הייצוגית עמד המבקש על אופיים של הרב-כהלים, אשר משמשים תחליפים לסוכר. לדבריו צריכת מאכלים המומתקים בהם עלולה להוביל לעלייה במשקל ואף להזיק למי שרמת הסוכר בדמו גבוהה. הואיל וכך הוא הדגיש את הצורך לסמן בבירור את הימצאותם של ממתיקים אלו במוצרי מזון שאין בהם סוכר. הוא הביא מתקן ישראלי – ת"י 1307 – ממתקים: סוכריות קשות, סוכריות טופי וסוכריות דחוסות (להלן: התקן) את לשון ההוראה הזאת:

באריזה המכילה סוכריות עם רב-כהלים, שהוא חומר מוצא ולא תוספת, יסומנו הפרטים האלה:

-סימון בולט לעין, המציין שהמוצר מכיל רב-כהלים.

סימון זה יצוין ליד הכינויים ,,בלא סוכר'' או ,,בלא תוספת סוכר'' (ראו הגדרת ,,סוכר'' בסעיף משנה 102.16), אם סומנו כינויים אלה (ראו סעיף משנה 107.1.8);

-בסימון התזונתי תסומן התכולה הכוללת של רב-הכהלים.

(סעיף 107.1.6, שלו תוקף רשמי)

הפרה של הוראה זו מצא המבקש באריזותיהן של הסוכריותWerther's Original’ ‘ ללא סוכר שהמשיבה מייבאת לישראל ושל הסוכריות Mentos Power Kiss’‘ שייבאה בזמנים הנוגעים לתובענה. עם רכיביהן של אלה נמנים גם איזומלט וסורביטול, בהתאמה, ובחזית אריזותיהן נכתב ,,ללא סוכר'' או “sugar free”, אך לא כיתוב דוגמת ,,מכיל רב-כהלים''. לא זו בלבד שזו הפרת חובה חקוקה, אליבא דמבקש, אלא שיש בכך גם משום הטעיה של הצרכנים, הפרת החובה לגלות להם פרט מהותי או תכונה בנכס וניצול בורותם ומצוקתם (סעיפים 2(א)(1), 4 ו-3 – אף שלפני הגשתה של הבקשה כבר השתנה נוסחו של סעיף 3 – לחוק הגנת הצרכן, התשמ"א–1981); רשלנות (סעיפים 35–36 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש]); עשיית עושר ולא במשפט. בעיני המבקש, אשר צריכת סוכר מזיקה לבריאותו, מוצר שלא גולה פרט מהותי שלו כמוהו כמוצר פגום, וגובה הפיצוי שלפי הבקשה מגיע לצרכן הוא מחירו המלא (49.30 ₪ במקרה זה, כמפורט שם). לכך הוסיף תביעה לפיצוי על חוסר הנוחות, על הפגיעה באוטונומיה ובאפשרות להשוות מוצרים ועל התחושות השליליות, כמו חרדה, שלטענתו פקדו אותו כאשר גילה מה הכניס לפיו (20 ₪). לבסוף עתר המבקש לצווֹת על המשיבה לסמן את האריזה כדרישת התקן לאחר שתסיר את הסוכריות ממדפי החנויות.

המשיבה לא השיבה לבקשה לאישור התובענה הייצוגית. הצדדים באו בדברים בשלב מוקדם, ובמהלך המגעים הודיעו כי הם עתידים להגיש הסדר הסתלקות. תחת זאת הוגש ביום 22.08.16 הסכם פשרה, שבו הבהירה כי איש לא הוטעה ולהערכתה גם קשה מאוד להוכיח קשר סיבתי בין ההפרה לבין הנזק. למעשה המשיבה סבורה כי לא נגרם נזק, על אחת כמה וכמה פגיעה באוטונומיה, שכן עיון ברשימת הרכיבים חשף מיד שיש בסוכריות רב-כהלים, ובטבלת הערכים התזונתיים פורט ערכם.

לצורך הסדר הפשרה חברים בקבוצה כל הצרכנים שבשבע השנים שסופן היום קנו את הסוכריות נושא התובענה. המשיבה הציגה דוגמה לאריזת קרטון עדכנית של הסוכריות שעודן מיובאות, אך ניכר בה כי המילים ,,מכיל רב-כהלים'' נוספו על-יד המילים ,,ללא סוכר'' רק על אחת הפאות הצרות, מעל רשימת הרכיבים, ואילו בחזית נותר הטקסט המוגדל “sugar free” מיותם. בהחלטתי מיום 25.12.16 הוריתי לתקן את האריזה גם שם, ולאחר דין-ודברים נוסף הוגש הסכם מתוקן שבו נוספה ההתחייבות כי ,,על-גבי אריזת המוצרים שחזיתם אינה נושאת כיתוב עברי יוספו המילים ,,מכיל רב כהלים'' ליד המילים ,Sugar Free'''. השינוי ייעשה אצל היצרנית ויצריך תקופת התארגנות. כמו-כן הוסכם שבתוך שלושה שבועות מהיום יזכה הציבור, באמצעות הארגון ,לתת', לפיצוי: מוצרים שהמשיבה משווקת אשר שוויים הכולל 50,186 ₪.

היועץ המשפטי לממשלה לא הביע התנגדות להסכמות, כפוף לכמה הערות שזה עיקרן: אל להסדר לחול על מי שצריכת הסוכריות הסבה לו נזק גוף, שמן הסתם לא נתבע פיצוי בעדו כאחד מנזקי הקבוצה; ראוי ששווי ההטבה יחושב לפי ערכן של הסוכריות ליצרן ולא לצרכן, ועל התרומה לקיים את דרישות הפסיקה בנושא זה; הגמול למבקש ושכר הטרחה לבאות-הכוח המייצגות שעליהם הוסכם גבוהים מהראוי. הצדדים השיבו בין היתר כי הנתון שהביאו בחשבון לשם קביעת הפיצוי הוא מחיר המוצרים הממוצע ברשתות השיווק, המשקף את תמורתם בזמן מכירות מיוחדות וגם בימים כתיקונם. מי שהתנגד להסדר היה מר משה רוזנפלד. הלה סבר שסכום התרומה נמוך, ושיש לנתבה ל,אגודה ישראלית לסוכרת' או לגוף דומה שעיסוקו בעניינים קרובים לאלו הנדונים כאן. לדבריו צריכת הסוכריות משך זמן עלולה להעלות את ערכי הסוכר בדם תגובות הצדדים התרכזו בטענה שהסוכריות אינן מכילות סוכר, ולהשקפת המשיבה כל עוד אין מפריזים בצריכתן, אין נשקף מהן סיכון לחולים בסוכרת.