לפניי בקשת הצדדים, לפי סעיף 18(א) לחוק תובענות ייצוגיות (להלן: חוק תובענות ייצוגיות), התשס"ו–2006, לאשר את הסדר הפשרה שגיבשו.
הפרשה שבה אנו עוסקים ראשיתה בקיץ לפני שנתיים. באותם ימים שׂם לב מבקש 3, אשר נהג להאכיל את בתו הצעירה בגבינת הקוטג' שייצרה המשיבה מתוך גביעי ,,קוטג' אישי'', כי גביעי גבינה שקנה אינם מלאים די הצורך. לגרסתו חשדוֹ התאמת כאשר שקל גביעים שונים על מאזניים אלקטרוניים וגילה הפרשים, לעתים גדולים, בין משקליהם ובין המשקל שצוין עליהם, 125 גרם. הוא החליט לפרסם את ממצאיו ברבים, ועשה זאת באמצעות סרטונים שתיעדו בדיקות מעין אלו אשר הציג ברשת החברתית פייסבוק. עד מהרה זכו טרוניותיו לתפוצה נרחבת: המונים קראו את שֶׁכתב וצפו במה שצילם. ההתעניינות זכתה להד באמצעי התקשורת, ולמבקש ניתנה במה נוספת לשטוח את הטענות. המשיבה מצדה הודיעה כי בדיקות משלה העלו ש,,[...] מדובר בפגם בודד'' ו,,[...] באירוע נדיר'' (נספח 5 לבקשה לאישור התובענה הייצוגית); מאוחר יותר, אחרי בדיקות נוספות שהבטיחה לערוך, התנצלה לפני הציבור והבהירה שמצאה הבדלים במשקלי הגביעים של גבינת הקוטג' וגם של ,,גבינה לבנה אישי'', המיוצרת באותו קו ייצור. את הגורמים לתקלה, הוסיפה, תחקור ועדת בדיקה שתקים. בינתיים הוזמן כל מי שברשותו מוצרים כאלה (רק כאלה שתוקפם פקע בתאריך מסוים) לקבל פיצוי דרך מוקד שירות. מבקש 3, שניצל את הזמן לשקול גביעי גבינה נוספים שרכש במקומות שונים ובעצמו עמד בקשר עם נציגה של המשיבה, לא התרצה. לדעתו חיובם של הצרכנים להציג את גביעי הגבינה כדי לזכות בפיצוי היה תנאי מכביד, ואופן יצירת הקשר היה מסורבל.
בד-בבד פנו מבקש 1 ומבקשת 2, כל אחד לחוד, לבתי המשפט בבקשות לאשר תובענות ייצוגיות נגד המשיבה. שתי הבקשות הוגשו בהפרש של פחות מיממה. מבקש 1 תמך את בקשתו בחוות דעתו של מומחה, שלפיה משקלה הממוצע של גבינת הקוטג' בשני תריסרים גביעים שנבדקו היה 92.5 גרם, ומשקלה הממוצע של הגבינה הלבנה בשישה גביעים – 94.5 גרם. עילה אחת שעליה השתית את התביעה היא הפרת חובה חקוקה מכוח סעיף 63 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש], וההוראות שנטען כי הופרו קבועות בצו הגנת הצרכן (סימון טובין), התשמ"ב–1983, בצו הגנת הצרכן (סימון ואריזת מוצרי מזון), התשנ"ט–1998, ובסעיף 9 לחוק התקנים, התשי"ג–1953. כן הפנה מבקש 1 להוראותיו של תקן ישראלי – ת"י 1145 – סימון מזון ארוז מראש, ובפרט לאלו המחייבות לציין את כמות המוצר (יחידות משקל או נפח) על-גבי אריזתו, ולתקן ישראלי – ת"י 1059 – סִבולת המשקל וסִבולת הנפח של מוצרי מזון ארוזים מראש. באותו הקשר נטען גם כי המשיבה הטעתה את הצרכנים לפי סעיף 2(א) לחוק הגנת הצרכן, התשמ"א–1981 (להלן: חוק הגנת הצרכן), וסעיף 15 לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג–1973. עילות תביעה נוספות מדיני הגנת הצרכן הן לפי סעיף 3(ב) לחוק הגנת הצרכן (האיסור לנצל את מצוקת הצרכן והשפעה בלתי הוגנת עליו, אך יוער כי נוסח הסעיף שונה עוד לפני שהוגשה בקשת האישור), לפי סעיף 4 (הפרה של חובת הגילוי) ולפי תקנה 2 לתקנות הגנת הצרכן (עריכת חוזה בכתב ופרטים שרוכל חייב למסור לצרכן), התשס"ח–2008. בקשת האישור מונה אף את עילות הרשלנות ועשיית העושר ולא במשפט. המבקש תבע לפצות את חברי הקבוצה ברבע ממחירו של כל גביע. הוא סבר כי המשיבה פגעה בחופש ההתקשרות של הצרכנים מפני ששללה מהם את האפשרות לערוך השוואה בין המוצרים מתוצרתה ומתוצרת מתחרותיה ואת היכולת לבחור איזה מזון יצרכו – קרי: פגעה באוטונומיה של רצונם, לשיטתו. פגיעה זו יצרה, לדבריו, עגמת נפש ותחושה שרומו. עלכך תבע חצי שקל למוצר.
בדיון הבודד שנשמע לפניי הוסכם כי בקשתה הדומה של מבקשת 2 בת"צ 42667-07-15, אשר הדיון בה הועבר מבית המשפט המחוזי בירושלים לבקשת המשיבה, תימחק. המבקשת ובא-כוחה צורפו לתיק זה. כמו-כן נוספו מבקש 3 ובא-כוחו, כפי שביקש מבקש 1 כשלושה חודשים לאחר שפתח את התיק. הוריתי למשיבה להשיב לבקשת האישור המעודכנת, אך לבסוף פנו הצדדים לערוץ הגישור, בסיועה של הנשיאה (בדימ') הילה גרסטל. המשיבה מדגישה כי הגירעון בגבינה לא נוצר בכוונת מכוון. על-פי גרסתה מקור התקלה במכונת המילוי של הגביעים במחלבת אלון-תבור, שאותה החלה להפעיל בחודש ספטמבר 2014. עד שקבל מבקש 3 על החסר, בחודש יולי שלאחר מכן, היא לא הייתה ערה לבעיה. או-אז פסק ייצורו של הקוטג' האישי, גבינה שבה פגעה התקלה יותר בשל הקושי למלא את הגביעים בדיוק, אשר נובע ממרקמה. גביעי הגבינה הלבנה האישית עודם מיוצרים, והם נתונים לבקרת משקל מלאה. ואולם במבט כולל, המשיבה מוסיפה ומציינת, ניתן לראות שנזקה של הקבוצה התאזן, הואיל והתקלה לא גרעה מכמות הגבינה משני הסוגים. זאת משום שכשם שהמכונה מילאה גביעים מסוימים פחות מדיי, היא מילאה אחרים יותר מדיי. גם למשיבה נגרם נזק כספי, שכן משטחים של המוצרים נפסלו לשיווק כאשר נמצא במחלבה שתכולת הגביעים בהם חסרה, בשקילות ידניות מדגמיות. מכל מקום המוצרים לא שווקו לפני שהחלה מכונת המילוי את פעולתה.
כקבוע בהסכם הפשרה, בקבוצה ייכלל כל אדם שרכש או צרך את הגבינות שיוצרו למן יום הפעלתה של מכונת המילוי ועד ליום 20.07.15, שבו הוגשה הבקשה לאישור (ועד בכלל) אני מאשרת בזאת את הסכמת הצדדים כי הגדרת הקבוצה בבקשה לאישור תתוקן בהתאמה. המשיבה מתחייבת כי בתוך שנה מהיום תפצה את הקבוצה פיצוי בשווי 750 אלף ש"ח, בחלוקת מוצרים לארבע עמותות: ,לשובע', ,שכן טוב' ,פתחון לב' ו,הוסטל בית החסד'. המוצרים ,,[...] מקטגוריות חלב שתיה ומשקאות חלב (כולל שוקו), חמאה, תוצרת ניגרת (שמנת, אשל, גיל), יוגורט ומעדנים, גבינות רכות (לבנות וקוטג'), גבינות קשות ומלוחות (צפתית, צהובה וכד') [...]'' (סעיף ג11(א) לבקשה דנן). מחיר המוצרים הממוצע לצרכן החודש שמפרסמת StoreNext ישמש לחישוב שוויים. על החלוקה בין העמותות תחליט המשיבה, והיא תוכפף לאישורו של בית המשפט.
היועץ המשפטי לממשלה לא התנגד להסדר הפשרה. אני סבורה כי סיום ההליך בהסדר הוא הדרך ההוגנת והיעילה להכריע במחלוקת. סכום הפשרה נועד לפצות על הנזק שלהערכת הצדדים סבלו הצרכנים אשר לא קיבלו את כל הגבינה שעליה שילמו. בקביעתו הביאו הצדדים בחשבון את טענת המשיבה בנושא הנזק, שלפיה בסך-הכול יצא עודף הגבינה שמולא בגביעים מסוימים בחוסר שנוצר באחרים, בשל ההבדלים האקראיים שיצרה התקלה. הפרמטרים שהוצבו במשוואות הם אלו:
1.שיעור הגביעים שתכולתם חסרה. ת"י 1059 מגדיר משקל מינימלי שאל למוצר ליפול ממנו. עם זה מותר ל-15 אחוזים מהיחידות הנשקלות במדגם לסטות מהטווח המוגדר. ביום 21.07.15 ביקרו המפקח על משקלות ועל מידות במשרד הכלכלה והתעשייה והממונה הטכני של היחידה המתאימה במחלבת אלון-תבור. הם נטלו מדגם בן חמישים גביעי קוטג' אישי (ראו את מכתבו של הממונה אשר צורף להודעת המשיבה מיום 10.05.17). מסקנת המפקח הייתה כי באריזות המדגם קיימות סטיות רבות במשקל הן כלפי מעלה הן כלפי מטה. בשישה גביעים חרגו הסטיות מהמותר (4.5%). מסקנת המפקח הייתה כי בכ-12% מהכמות שנבדקה משקל גבינת הקוטג' בגביעים סטה מהמותר. המשיבה מסרה את תוצאות הבדיקה למומחית איכות חיצונית, וזו מצאה כי 11 אחוזים מהגביעים נפלו בטווח שבין המדרגה הראשונה והשנייה לפי התקן, כך שלגישת המשיבה התוצאות עמדו בדרישות התקן. נתון זה שימש להערכת שיעור הגביעים שתכולתם חסרה אשר שווקו, לצורכי הפשרה. את המסקנה שהגבינה הלבנה הושפעה פחות מהתקלה הצדדים מסיקים, בין היתר, מהעובדה שלא נפסלו לשיווק משטחים של המוצר משך שבעה חודשים ברציפות. בהתחשב בכך אמדו את שיעור הגביעים שתכולתם חסרה בארבעה אחוזים בלבד.
2.שיעור הגבינה החסרה בגביע. כאן התבססו הצדדים על חוות דעתו של המומחה שתמכה בבקשה לאישור. החסר הממוצע לדבריו, בהתאמה לנתונים שהובאו לעיל, הוא 26 אחוזים מתכולת הקוטג' המוצהרת (32.5 גרם) ו-24.4 אחוזים מתכולת הגבינה הלבנה המוצהרת (30.5 גרם).
3.מחירי המוצרים. על-פי נתוני סטורנקסט, בתקופה שלפיה הוגדרה הקבוצה נדרש הצרכן לשלם בעד גביע קוטג' אישי סכום ממוצע של שלושה שקלים לערך. למשיבה ידוע כי באותה תקופה שווקו 3,250,873 גביעים. בכל הנוגע לגבינה הלבנה האישית הנתונים המקבילים הם כ-2.58 ₪ ו-1,857,570 גביעים מאז הופעלה המכונה ועד שלהי יולי 2015.
אשר-על-כן הסכום שהעריכו הצדדים כנזק לחברי הקבוצה הוא 325,700 ₪. הוא מורכב מסך 278,925 ₪ בגביעי הקוטג' (3 ₪×3,250,873×11%×26%) ומסך 46,775 ₪ בגבינה הלבנה (2.58 ₪×1,857,570×4%×24.4%). כפי שציינו הצדדים, למבקשים לא היה ידוע מתי נוצרה התקלה כאשר הוגשו הבקשות לאישור, ולכן שיערו שנגרם נזק גדול בהרבה מסך 750 אלף השקלים שעליו הוסכם בסופו של דבר כפיצוי. מכאן שההסדר בכללו הוא סביר, הוגן וראוי בהתחשב בעניינם של החברים בקבוצה, ואף הציבור הכללי יֵצא נשכר מהתרומה. איתור כל חבר בקבוצה לשם פיצויו אינו בא בחשבון, כמובן. לפיכך, והואיל ומדובר בסכום זעום של פיצוי לכל חבר, דרך הפיצוי המוסכמת היא הדרך הטובה והראויה בנסיבות העניין. על יסוד האמור, ומכיוון ששומת הנזק מתבססת על עקרונות ועל נתונים שצוינו בחוות דעת המומחה ובבדיקה שנערכה מטעם משרד הכלכלה, אין צורך במינוי ,,בודק''. התובענה שהתבקש אישורה עומדת לכאורה בתנאים הקבועים בסעיפים 3, 4 ו-8(א) לחוק תובענות ייצוגיות. בין שאר השאלות שבעובדה המשותפות לכלל החברים בקבוצה נשאל אם נמצא חסר בכמות הגבינה בגביעים, ובהנחה שהתשובה לשאלה חיובית – מה היו שיעורו והיקפו. השאלות המשותפות שבמשפט הן אם אמנם מתקיימות עילות התביעה כמבואר לעיל ואיזה שיעור יש לנזק. אני מאשרת אפוא את הסדר הפשרה ונותנת לו תוקף של פסק-דין
פסק-הדין לא ייחשב מעשה בית דין כלפי החברים בקבוצה אלא בעילות התביעה שצוינו לעיל.
אני מקבלת את המלצת הצדדים לפסוק גמול על סך חמישים אלף ש"ח למבקשים ושכר טרחה על סך מאתיים אלף ש"ח, בתוספת מע"מ, לבאי-כוחם. כן אני מחייבת את המשיבה לשלם למומחה מטעם המבקשים 15 אלף ש"ח, בתוספת מע"מ, שכר טרחתו בעבור חוות הדעת. טרם שאימצתי את ההמלצה נתתי דעתי על השתלשלות העניינים בהליך (ובכלל זה הגשתן של הבקשות לאישור, הבקשה לתקן אחת מהן ואיחוד הדיון) ועל ההשקעה שחייבה, על הסיכון שהיה כרוך בהם, על שווי הפשרה שגובשה ועל החיסכון במשאבים שהייתה מערכת המשפט צפויה לנצל אילו נוהל ההליך עד סופו. כפי שהוסכם, מתוך הגמול יקבל מבקש 3, שהביא לגילוי התקלה ולפתרונה, חמישים אלף ש"ח, ומבקש 1 ומבקשת 2 יקבלו 15 אלף ש"ח ו-5,000 ₪, בהתאמה. מתוך שכר טרחה, שישולם כנגד חשבונית מס, ישולמו 144 אלף ש"ח למשרד ברנר-טפירו, 36 אלף ש"ח למשרד יריב-יניב ועשרים אלף ש"ח לעו"ד טנוס.
הגמול, שכרו של המומחה ושני שלישים משכר טרחתם של באי-כוח המבקשים ישולמו בתוך שישים ימים מהיום. יש לקבל את אישורו של בית המשפט לאופן חלוקת המוצרים לעמותות. בתום ביצועו של פסק-הדין תדווח המשיבה על כך לבית המשפט, ובתוך שישים יום לאחר מכן ישולם השליש האחרון. על הדוח יחתום משרד רואי-החשבון החיצוני של המשיבה. בהקשר זה אוסיף כי המשיבה הצהירה שחלוקת המוצרים לפי פסק-דין זה נוספת להתחייבויותיה הפילנתרופיות, אינה אחת מהן ולא תימנה אתן להבא.
פרסום בדבר מתן פסק-הדין – בעיתונים ,ידיעות אחרונות' ו,מעריב סופהשבוע'. נוסח מודעה יוגש לעיוני בתוך שלושים יום מהיום. תזכורת פנימית – ביום 12.06.17.
ניתן בלשכתי היום, ט"ו באייר תשע"ז (11 במאי 2017).
המזכירות תשגר את פסק-הדין לצדדים וליועץ המשפטי לממשלה.