ת"צ 41928-07-12 בחובר נ' מגה קמעונאות בע"מ

לפניי בקשה, לפי סעיף 18 לחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו–2006, לאשר הסדר פשרה.

המשיבה חולשת על רשתות מסחר קמעוני שונות, ובהן ,מגה', ,מגה בעיר', ,מגה בול', ו,מגה באינטרנט'. בבקשה לאישור טען המבקש כי רכש באחד הסניפים עוגיות שוקולד. העוגיות הוצבו באריזת פלסטיק שקופה סמוך למאפיית המרכול שבה נאפו כמו יתר המאפים הטריים, אשר מוצעים למכירה שם באריזות סגורות או לפי משקל. במדבקה שהודבקה על-גבי האריזה הופיע מידע מסוים, אך לא שם היצרן, תאריכי הייצור והתפוגה, הסימון התזונתי וכיוצא באלה פרטים הנדרשים מכוח חוק הגנת הצרכן, התשמ"א–1981 (להלן: חוק הגנת הצרכן), צו הגנת הצרכן (סימון ואריזה של מוצרי מזון), התשנ"ט–1998 (להלן: צו הגנת הצרכן), תקנות בריאות הציבור (מזון) (סימון תזונתי), התשנ"ג–1993 (להלן: תקנות סימון תזונתי) ותקנות בריאות הציבור (מזון) (תוספי מזון), התשס"א–2001. המבקש גרס כי המשיבה מפרה את החובה לסמן את המאפים ואת מוצרי המעדנייה שהיא מוכרת כשהם ארוזים. עילות התביעה הן הפרת חוק הגנת הצרכן, התקנות והצווים דלעיל, חוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג–1973, וחוק המכר, התשכ"ח–1968; הפרת חובה חקוקה ורשלנות, לפי פקודת הנזיקין [נוסח חדש]; עשיית עושר ולא במשפט. את נזקה של הקבוצה העריך המבקש במחצית משווי המוצר, ואת הקבוצה הגדיר כך:

כל מי שרכש מהמשיבה מוצרי מזון ארוזים מראש, אשר לא סומנו לפי הדינים לעניין סימון מוצרי מזון, במהלך 7 השנים עובר למועד הגשת תובענה זו.

המשיבה השיבה בראש ובראשונה כי המבקש טועה בכך שהוא מניח כי מוצרי המזון הטריים הנארזים במרכולים שהיא מפעילה נכנסים לגדר ,,מזון ארוז מראש'', שעליו התבססו הצווים והתקנות שמנה. אליבא דמשיבה, הנחה זו שגויה גם מבחינה מהותית וגם ככל שהדבר נוגע לתכלית החקיקה, וסעיף 17(א) לחוק הגנת הצרכן שעליו הצביע המבקש אף אינו חל על מזון. לפי תקן ישראלי ת"י 1145 – סימון מזון ארוז מראש, שאליו מפנה חלקו הרלוונטי של צו הגנת הצרכן, מזון ארוז מראש הוא כזה שנארז לפני המכירה הקמעונית ולא במהלכה, ואילו המשיבה גורסת כי במרכולים שהיא מפעילה המוצרים הטריים נארזים תוך כדי המכירה לצרכן, כלומר במהלך שעות הפעילות של הסניף. מכאן שאינם עונים להגדרה, ומטעם זה גם אין חובה לסמנם כפי שתקנות סימון תזונתי מורות.

המשיבה פירטה כי הפיתות, העוגות והעוגיות שהיא מוכרת ב,מגה בעיר', ב,מגה בול' וכן ב,זול בשפע' מונַחות על-יד המאפייה לאחר שהעובדים ארזו אותן, כדי לשמור שטריותן לא תאבד ולסייע ללקוחות. גם הלחמניות, החלווה והגבינות הקשות נארזות לפעמים במהלך היום מטעמי חיסכון בזמנו של הלקוח, אך על-פי רוב הן נמכרות בתפזורת. על-כן, לגישת המשיבה, במכירת מוצרי מזון טריים היא פועלת כדין, ולמעלה מן הצורך היא מוסיפה במקרים רבים לאריזות הגבינות הקשות מדבקה ובה, בין השאר, תאריך התפוגה, הסימון התזונתי, פרטי היצרן, רשימת הרכיבים וההכשר (ראו נספח א לתשובה לבקשת האישור). את המדבקות המתאימות לעוגות, לעוגיות ולחלווה (נספחים ג–ד) המשיבה מקבלת מיצרניהן. לטענתה, אם נמצאו אריזות בלא מדבקות, נפלה טעות נקודתית ולא גורפת. הפיתות והלחמניות, אם הן נארזות, נארזות כזכור בידי עובדי המרכול ואינן מסומנות, אך המשיבה אינה רואה הבדל בין מכירתן בתפזורת לבין מכירתן בשקיות כדי לשמור על הטריות.

גם ככל שהדברים אמורים בתכלית הדין, המשיבה בדעה כי אין נפקא מִנה אם המוצרים נארזים במעדנייה לבקשת הצרכן או אם אותם מוצרים מוכנסים לאריזות זמן מה קודם לכן ונמכרים באותה מעדנייה. המבקש השיב כי מהעובדה שמוצר נמכר הן בתפזורת הן באריזה סגורה אין להסיק שלא חלה חובה לסמנו, וכי האריזה היא הקובעת אם המוצר ארוז מראש ולא תוכנה. לשיטתו, מוצרים רבים שבהם עסקה הבקשה לאישור אינם נמכרים אלא באריזה, והרגע שבו הצרכן רואה את המוצר הארוז – ולא כל מה שבא לפניו – הוא רגע המכירה.

אחרי שהוגשו בקשת האישור, התשובה לה והתשובה לתשובה החלו הצדדים במשא-ומתן ובסופו של דבר, בהמלצת בית המשפט, הגיעו להסדר הפשרה. בעקבות פרסום ההסכם בעיתונות המודפסת לא הוגשו התנגדויות להסדר או הודעות על פרישה מהקבוצה. היועץ המשפטי לממשלה העיר הערות מספר, חלקן בנושא הפיצוי שהציעו הצדדים לציבור לכתחילה – הנחה של שבעה שקלים חדשים ברכישת מוצרי מאפה טריים ארוזים, שמשכהּ חודש ימים. ואולם אחרי שבית המשפט הציע לצדדים להמיר את אותה הטבה באחרת, בשל הבעייתיות שסוג הפיצוי הזה מעורר, שוב אין אותן הערות רלוונטיות. הוא הדין בהערה הנוגעת לשווי ההטבה: זה כבר אינו נגזר משיעור ההנחה, והשאלה באילו סניפים ייערך המבצע ירדה מעל הפרק. במקום הנחה הסכימו הצדדים על פיצוי בדמות חלוקת מוצרי מזון לעמותות הפועלות לטובת נזקקים; שווי המוצרים 200,000 ₪, על-פי מחירם לקמעונאי.

אני סבורה כי הסדר פשרה זה ראוי, הוגן וסביר בהתחשב בעניינם של חברי הקבוצה, וכי סיום ההליך בהסדר פשרה הוא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת בנסיבות העניין. הגדרת הקבוצה היא כנזכר בפירוט טענות המבקש, ואת עילות התביעה ואת השאלות המשפטיות המשותפות לכלל חברי הקבוצה ביארתי לעיל.

מוצרי המזון שבהם תפצה המשיבה את הציבור, לפי ההסדר, יחולקו לעמותות כמפורט להלן:

לב חש50,000 ₪