ת"צ 42185-09-12 עמינח תעשיות רהיטים ומזרונים בע"מ נ' עיריית ירושלים

1.החלטה זו ניתנת בהמשך לשתי החלטות שניתנו ביום 4.2.14 וביום 4.5.14 במסגרתן פורט הרקע לבקשה להגשת התובענה הייצוגית מושא הליך זה. פטור אני, אפוא מלחזור ומלפרט את דברים בשנית. בקליפת האגוז ייאמר שהמבקשת עתרה לאישור תובענה ייצוגית כנגד המשיבה וטענה כי המשיבה אינה מזכה נישומים בהפרשי הצמדה וריבית בגין תשלומי חובה שגבתה ביתר, כנדרש לפי סעיף 6 לחוק הרשויות המקומיות (ריבית והפרשי הצמדה על תשלומי חובה), תש"ם – 1980 (להלן: "חוק הריבית").

2.במסגרת ההחלטה שניתנה ביום 4.2.14 נדונו מספר שאלות: האם הגבייה מושא הבקשה באה בגדרי פריט 11 לתוספת השנייה לחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006 (להלן: "חוק תובענות ייצוגיות" או "החוק"); האם רכיבי ההצמדה והריבית הנתבעים מכוח סעיף 6 לחוק הריבית באים בגדר פריט 11 לתוספת השנייה לחוק תובענות ייצוגיות אם לאו; האם ניתן לבסס עילה עצמאית של תביעה מכוח סעיף 6 לחוק הריבית לבדו; והאם הגשת השגה מכוח סעיף 3 לחוק הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כלכלית), התשל"ו-1976 מהווה הודעה בכתב לרשות המקומית שהתשלום שנגבה הינו תשלום יתר לעניינו של סעיף 6 לחוק הריבית. במסגרת ההחלטה האמורה ניתנה תשובה חיובית לכל השאלות. במסגרת ההחלטה מיום 4.5.14 נדונה השאלה האם על רשות מקומית לשלם ריבית על החזר ארנונה שנגבתה ביתר במהלך שנת המס כאשר הנישום משלם את חוב הארנונה בתשלומים וכאשר במועד ההחזר טרם שולם מלוא חוב הארנונה. גם לשאלה זו ניתנה תשובה חיובית.

3.במסגרת הדיון שהתקיים ביום 12.1.15 נותרו במחלוקת, בשלב זה של הדיון, שתי שאלות נוספות. האחת, האם בפועל מזכה המשיבה את הנישומים שלה בהפרשי הצמדה על התשלומים שהיא משיבה להם, לאחר שגבתה ביתר במהלך שנת המס, כאשר הנישום משלם את חוב הארנונה בתשלומים, כאמור לעיל. השנייה, עמידת התובענה והמבקשת בתנאים לאישור התביעה כתובענה ייצוגית. בהודעת המבקשת מיום 26.1.15 היא הסתלקה מטענתה לפיה אין המשיבה מזכה את חברי הקבוצה בהפרשי הצמדה למדד ובית המשפט התבקש אך לאשר את הבקשה ביחס לעילת השבת ריבית הזכות, בגין תשלומי החובה ששולמו ביתר כאמור.

4.בתמצית, טענות המבקשת הינן שההליך ראוי שיידון בדרך של תובענה ייצוגית, שכן היא עומדת בכל התנאים הדרושים לכך: היא מעוררת שאלה מהותית של עובדה ושל משפט משותפת לכלל חברי הקבוצה וכי יש אפשרות סבירה שהיא תוכרע בתובענה לטובת הקבוצה; התובענה הייצוגית היא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת בנסיבות העניין; ויש יסוד סביר להניח כי עניינם של כלל חברי הקבוצה ייוצג וינוהל בדרך הולמת.

5.מנגד, לטענת המשיבה, המבקשת איננה מעוניינת באופן מהותי בניהול התובענה כי אם אינטרסנטים העומדים לימינה. במסגרת זו טענה המשיבה כי נציג המבקשת שנתן תצהיר מטעמה גילה אדישות כלפי ניהול התובענה ותוצאותיה. לטענתה, התנהגות המבקשת הינה חסרת תום לב, שכן היה מצופה ממנה לברר "בזמן אמת" מדוע לא זוכתה בשקלים הבודדים של תשלומי הריבית ולא להגיש את התובענה הייצוגית הנוכחית. לטענת המשיבה המבקשת גם לא הצביעה על נזק בעל שיעור משמעותי בתביעתה. היא אמנם תבעה למעלה מ-3 מיליון ₪ עבור כל חברי הקבוצה, אך לא יכלה להצביע על גודלה של הקבוצה, על הנזק שנגרם לקבוצה בכללותה ועל מאפייניה השונים של בני הקבוצה. היא אפילו לא עשתה את המינימום הנדרש ממנה ולא ביררה האם ישנם מקרים נוספים של נישומים אשר לא שילמו את חיובי הארנונה באמצעות הוראת קבע, שזכאים לקבלת החזרי ריבית על התשלומים שבוצעו על ידם. אך גם אם יימצא שיש צדק בטענות המבקשת, הרי שיש צורך לנהל הליך הוכחות פרטני לגבי כל נישום ונישום ולהתחקות אחר זכאותו לקבלת החזרי הריבית, התקופה הספציפית במסגרתה זכאי לקבל את החזרי הריבית והנסיבות האופפות אותה. לכן, לטענת המשיבה, למרות שהיא הפעילה שיקול דעת מנהלי בתוך מתחם הסבירות, התרופה שהנישומים זכאים לה איננה תרופה כספית, והדרך הראויה לטיפול בבעיה עליה הצביעה המבקשת היא באופן בו המשיבה תונחה לשנות את מדיניותה מכאן ולהבא.

6.אין ספק כי התובענה מעוררת שאלות מהותיות של עובדה ושל משפט משותפות לכלל חברי הקבוצה וכי יש אפשרות סבירה שהן יוכרעו בתובענה לטובת הקבוצה. החלטות בית המשפט הקודמות מוכיחות זאת. כמו כן, חרף השונוּת הקיימת בתביעותיהם של חברי הקבוצה, השאלות העיקריות שבמחלוקת בהן דן בית המשפט בהחלטות הקודמות, הינן זהות לכלל הקבוצה והכרעה בהן היא רלוונטית לכולן (ראו: ת"צ (מרכז) 10615-08-11 פרג' נ' עיריית פתח תקווה (פורסם בנבו 6.3.13). אין צריך לומר גם, כי הכרעה בתובענה אם תתקבל, תוביל לשינוי התנהלותה המנהלית של המשיבה.

7.אינני סבור שנציג המבקשת גילה אדישות כלפי תוצאות התביעה. אדרבה, אם בכלל, הוא הביע כעסים לא מעטים כלפי המשיבה. העובדה שהחוב האישי כלפי המבקשת, שהיא חברה גדולה ואיתנה בזכות עצמה, הוא זעיר (כ-30 ₪), לא הפיסה את דעתו.

8.בשים לב לכל האמור, אני מקבל את הבקשה ומאשר את התביעה כתובענה ייצוגית. הקבוצה המיוצגת על ידי המבקשת תכלול את כל מי שהמשיבה השיבה לו ב-24 החודשים האחרונים תשלומי חובה שגבתה ממנו ביתר בגין שנת החיוב השוטפת, מבלי לזכותו בהפרשי ריבית על סכום ההשבה, הגם שההשבה בוצעה בתום למעלה מ-30 ימים מיום שהודע למשיבה בכתב כי היא גובה סכום ביתר. המבקשת תייצג את הקבוצה והיא תיוצג על ידי ב"כ שבכותרת.

הצדדים יפרסמו הודעה בדבר החלטה זו בהתאם לסעיף 25(א)(1) לחוק תובענות ייצוגיות והמזכירות מתבקשת לפעול כמצוות סעיף 14(ב) לחוק.