כץ נ' מלון נופש מוריה אילת בע"מ ואח'

המתנגדים:

1. יעקב בויאר

2. מרים בויאר

3. אברהם וידבסקי

4. פנינה וידבסקי

5. דוד אלטמן 

6. גלדיס שפיגל אלטמן 

ע"י ב"כ עו"ד בויאר, אור, שפרנט מישור ושות'

בקשה לאשר הסכם פשרה לפי סעיף 18 לחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006 (להלן: "חוק תובענות ייצוגיות") וליתן לו תוקף של פסק דין - היא הבקשה שלפני.

רקע להליך והבקשה לאישור הסדר פשרה

1.במרכז התובענה שלפני - הסכמי רכישה שנחתמו החל משנות ה-90 של המאה הקודמת ועד לשנת 2004. הסכמי הרכישה, בתמצית, מעניקים לרוכשים זכות לנפוש במשך שבוע ביחידת נופש (כהגדרתה בהסכמי הרכישה) למשך 49 שנים. בהסכם הוענקה לרוכשים זכות לנופש במלון שהוגדר כ"מלון מוריה פלאזה אילת", וזכות "תחלופה בישראל" ונקבע כי הרוכש זכאי להמיר את זכות הנופש במלון, בנופש חלופי באחד ממלונות רשת מוריה בארץ בכפוף לתשלום תמורה נוספת ובכפוף לזמינות המלון החלופי (להלן: "סעיף התחלופה").

2.בקצירת האומר טוענת המבקשת במסגרת התובענה כי המשיבות הפרו את סעיף התחלופה עת הודיעו למבקשת, כמו גם ליתר חברי "מועדון מוריה", באופן חד-צדדי כי הם מנועים מלהמיר את זכות הנופש על פי ההסכם לשני מלונות הרודס הגם שהם נמנים על מלונות רשת מוריה. לטענת המבקשת, החרגה זו מהווה הפרה של הסכמי הרכישה, ואם תפורש התניה שבהסכם ככזו המאפשרת לערוך שינויים בזכות התחלופה, כי אז יש לראותה כתניה מקפחת בחוזה אחיד, עשיית עושר ולא במשפט וחוסר תום לב. לגבי המשיבה 2, מלונות פתאל, נטען לגרם הפרת חוזה. משכך, עתרה המבקשת למתן סעד הצהרתי כי התנהלות המשיבות היתה שלא כדין, וכן עתרה לסעדים כספיים וצווי אכיפה.

3.המשיבות, שטרם הגישו כתב תשובה מאחר שהצדדים הגיעו להסדר הפשרה קודם לכך, הגישו ביום 16.2.2017 'עמדה תמציתית' (כלשונן) של טענותיהן. לטענת המשיבות יש לדחות את בקשת האישור, בין היתר, מהסיבה שמלונות הרודס אינם נמנים עוד על מלונות רשת מוריה מאחר שנמכרו ועברו לניהול של רשת מלונות פתאל. לחלופין, אף אם ימָצֵא כי מלונות הרודס נמנים על מלונות מוריה, הרי שבחלוף זמן כה רב למן חתימת הסכמי הרכישה היה שינוי של ממש בנסיבות, ודוגמה שיפוצים נרחבים שנערכו במלונות המדוברים, ועל כן יש לאפשר את שינוי זיהוי מלונות התחלופה.