ת"צ
בית משפט השלום פתח תקווה
|
50147-04-18
28/08/2018
|
בפני השופט:
אמיר לוקשינסקי-גל
|
- נגד - |
מבקשת:
צליל קרן בלום
|
משיב:
בית של דברים טובים בע"מ
|
פסק דין |
1. לפניי בקשה מוסכמת להסתלקות המבקש מבקשה לאישור תובענה ייצוגית בהתאם לסעיף 16 לחוק התובענות הייצוגיות, תשס"ו-2006 (להלן: "חוק תובענות ייצוגיות").
2. בבסיס בקשת האישור, טענה כי המשיבה אינה מסמנת כדין אריזות של מוצרים שונים כגון "טפנד זיתים", "לימונים כבושים", "שטה עגבניות מיובשות", "פסטו" ו"צ'ילי בזיליקום" אשר משווקים על ידי המשיבה. לפי הטענה, המוצרים סומנו בניגוד לתקן ישראלי רשמי 1145 (סימון ואריזה של מוצרי מזון) (להלן: "תקן 1145") באופן שברשימת הרכיבים לא צוין האחוז של הרכיב הנתון בשם המוצר. כן נטען כי מוצרי המשיבה מטעים עקב אי סימון פרטי היצרן על גבי האריזה, בניגוד לתקן 1145.
3. בטרם הגשת תשובה לבקשת האישור, נדברו הצדדים ביניהם והגישו בקשה משותפת להסתלקות מהבקשה לאישור. הבקשה נתמכה בתצהיר מנכ"ל המשיבה, ובהתאם לאמור בבקשה ובתצהיר, בעקבות התובענה תיקנה המשיבה את הסימון של כלל מוצריה (אף את המוצרים שלא צוינו בתובענה) כך שצוין אחוז הרכיב הנתון בשם המוצר וכן פרטי היצרן צוינו על גבי האריזה, וזאת החל מיום 1.7.18 ואילך. צורפו דוגמאות לתיקון הסימון. כן נכתב כי המשיבה תקפיד מעתה לסמן את כלל מוצריה בהתאם לתקן 1145. הצדדים הסכימו על תשלום גמול לתובע הייצוגי בסך 2,000 ₪ בתוך 30 ימים ממועד אישור הבקשה, וכן שכ"ט עו"ד בסך 8,000 ₪ בתוספת מע"מ כדין שישולמו בשני תשלומים חודשיים שווים ורצופים שהראשון בהם ישולם בתוך 30 ימים ממועד אישור הבקשה.
4. לאחר עיון בכלל המסמכים שהוגשו בהליך מצאתי כי הבקשה סבירה ועומדת בתנאי סעיף 16 לחוק תובענות ייצוגיות. זאת, בהתחשב בכך כי בעקבות הגשת התובענה הסימון בכלל המוצרים תוקן והמשיבה התחייבה לעתיד לסמן את כלל מוצריה כך שייעמדו בדרישות תקן 1145. ביצוע התיקון, וההתחייבות לעתיד, נתמכו בתצהיר מנכ"ל המשיבה. כמו כן, ההסתלקות ממילא אינה מהווה מעשה בית דין.
5. במסגרת אישור הסתלקות, רשאי בית המשפט לאשר גם מתן גמול לתובע המייצג ולבא כוחו, תוך שקילת קיומה של עילת תביעה לכאורה, והתועלת שהביאה הבקשה לאישור לחברי הקבוצה (סעיף 16(א)(1)-(2) לחוק, וראו למשל ת"צ (מרכז) 28290-03-15 תירוש נ' ישראכרט בע"מ (25.11.15)).
דרישות אלו נועדו בעיקרן למנוע תובענות סרק שבגדרן מוכנות חברות נתבעות לשלם למבקש "דמי מטרד" רק על מנת לייתר את ההליך ומבלי שיש בבקשה כל ממש; וכן, מן העבר האחר, להגן על עניינם של חברי הקבוצה שאמנם אינם נחסמים במעשה בית דין, אולם ניצבים בפני חסמים פרקטיים העלולים להפחית את הסיכויים שתוגש תובענה נוספת אף אם יימצא מקום שיש להגיש כזו.
במקרה דנא, לא ניתן להגדיר את הבקשה לאישור כתובענת סרק, והראיה שהמשיבה תיקנה את סימון המוצרים כך שיעמוד בדרישות תקן 1145 והתחייבה לעתיד להמשיך להקפיד על סימון בהתאם לתקן זה. משכך ברי גם כי התועלת לחברי הקבוצה היא ממשית.
בנסיבות אלה, הגמול שעליו הסכימו הצדדים במסגרת הבקשה, בסך של 2,000 ₪ כולל מע"מ לתובע הייצוגי ושכר טרחה לב"כ המייצג בסך 8,000 ₪ בתוספת מע"מ (כנגד חשבונית מס כדין) הינו גמול סביר המאזן באופן הולם בין השיקולים בהסדר הסתלקות המפורטים לעיל.
8. סוף דבר: