ת"צ 52961-03-12 אלשלום ואח' נ' אדם-מילא בע"מ

הצדדים הגישו בקשה משותפת לאישור הסדר פשרה מתוקן, בעקבות הערות היועץ המשפטי לממשלה והנחיות בית המשפט, בגדרה של בקשה לאישור תובענה ייצוגית (להלן: "התובענה" ו"בקשת האישור") לפי סעיפים 18 ו-19 לחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו- 2006 (להלן: "חוק תובענות ייצוגיות").

במרכז הבקשה לאישור התובענה כייצוגית ניצבו טענות הקשורות לאופן טיפולה של המשיבה במידע הנאסף על ידה בעניינם של מי שעוברים אצלה מבדקי התאמה לעבודה- מידע הנשמר על ידה במאגר מידע.

רקע וההליכים המשפטיים

1. ביום 29.3.12 הגיש המבקש בקשה לאישור תובענה כייצוגית ותובענה ייצוגית כנגד המשיבה. הבקשה והתביעה התמקדו באופן טיפולה של המשיבה במידע הנאסף על ידה בנוגע למי שעוברים אצלה מבדקי התאמה לעבודה, ואופן שמירתו על ידה במאגרי מידע, כהגדרתו בחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א- 1981 (להלן: "חוק הגנת הפרטיות").

    

2. בבקשת האישור נטענו שתי טענות מרכזיות: טענת שמירת המידע והשימוש המשני שנעשה בו שלא כדין, וטענת מניעת העיון על ידי הנבדקים עצמם. המבקש טען כי המשיבה נוהגת "למכור" למעסיקים פוטנציאליים את המידע השמור אצלה במאגרי מידע, או לעשות במידע האמור שימוש מסחרי אחר, וזאת מבלי לבקש ומבלי לקבל הסכמה מדעת של הנבדק, כנדרש בדין. כן טען המבקש, כי המשיבה מונעת מנבדקים לעיין במידע השמור בעניינם במאגרי המידע, אלא בכפוף לקיומה של "שיחת משוב" עם פסיכולוג מטעמה, הכרוכה בתשלום, ואף פוגעת באופנים נוספים בזכויות המוקנות לנבדקים במידע זה, למשל הזכות למחיקה ו/או לתיקון של המידע מכוח חוק הגנת הפרטיות.

    

3. המבקש כלל בתובענה דרישה לסעדים משני תחומים עיקריים: דרישה לסעד כספי, בגין הפגיעה באוטונומיה של הנבדקים ו/או בזכויותיהם המשפטיות האחרות. כן נדרשה השבה של הסכומים שנגבו עבור שיחות המשוב. כמו כן, עתר המבקש לקבלת סעדים אופרטיביים, שעניינם הסדרת פעילותה של המשיבה לעתיד לבוא והתאמתה להוראות חוק הגנת הפרטיות בנוגע למאגרי מידע.

    

4. טענותיו של המבקש בבקשת האישור נסמכו בחלקן על האמור בהנחיית רשם מאגרי המידע מס' 2/2012 (להלן: "הנחיית הרשם"), אשר התייחסה לאופן יישומן של הוראות חוק הגנת הפרטיות בנוגע למאגרי מידע, בהקשרם של מכונים למיון והשמה של כוח אדם, דוגמת המשיבה.

    

   הנחיית הרשם

    

5. ההנחיה קובעת כך:

    

   1. "אין למכון המיון זכויות שימוש או עיבוד נוספות במידע על מועמד המופנה בידי מעביד למבדקים במכון, אלא לצרכיו ועל פי הגדרותיו של המעביד שהוא בעל המאגר (בכפוף להוראות החוק והסכמת המועמד).

      1. אם מכון המיון מחזיק במידע בעבור מספר בעלי מאגר- מעבידים שונים, עליו לוודא שאפשרות הגישה לכל מאגר תהיה נתונה רק למעביד הרלבנטי....

         1. אין להשתמש במידע אודות המועמד לעבודה למטרות נוספות, ובכלל זה מסירה למעסיק פוטנציאלי אחר, אלא אם המועמד נתן הסכמה מודעת ונפרדת לכל שימוש ושימוש במידע...

         2. הסכמתו של מועמד לעבודה היא הכרחית אך אינה מספיקה: מבחינת דיני הפרטיות היא יכולה להכשיר שימוש במידע אודותיו רק אם השימוש עומד גם במבחן התכלית הראויה ובמבחני המידתיות.

         3. חובה לאפשר למועמד, ללא תשלום נוסף מעבר למותר בתקנות (2 אגורות), עיון בחוות הדעת המילולית כפי שנמסרה למעסיק כולל תוצאות מבדקי ההתאמה ככל שנכללו בה, בסייגים ובתנאים המפורטים בסעיף 2.7 לעיל.

         4. חובה למחוק את המידע על המועמד, או להפוך אותו לאנונימי לחלוטין, מיד כשהמידע אינו נחוץ עוד למימוש המטרה לה הסכים המועמד ולמטרות הלגיטימיות הנובעות ממנה במישרין, כמפורט בסעיף 2.8 לעיל".

            תגובת המשיבה לבקשת האישור

             

6. המשיבה הגישה תגובה לבקשת האישור, בגדרה טענה כי בניגוד לטענת המבקש, היא אינה עושה שימוש מסחרי משני במידע השמור אצלה לגבי נבדקים, אלא לאחר קבלת הסכמה ספציפית מאת הנבדק, ובשום מקרה אין המשיבה מבצעת העברה של מידע בעניינו של מי מהנבדקים לגורם שלישי כלשהוא, אלא לאחר אישורו.

    

   באשר לטענת מניעת העיון, המשיבה הבהירה, כי היא חולקת על עמדתו של רשם מאגרי המידע, וטענה כי הדין אינו מחייב אותה להתנהל כאמור בהנחייה. עוד טענה המשיבה, כי פעלה כדין, תוך קבלת הסכמה כדין מאת הנבדקים, וכי ההסדר שנקבע בהנחיית הרשם עלול לפגוע בכל הגורמים שיש להם נגיעה להליכי המיון. בין השאר טענה המשיבה, כי ההנחיה מחייבת אותה לחשוף את חוות הדעת המלאות, ללא כל סינון ובקרה - דבר העלול לפגוע בסודות מסחריים שלה. מכל מקום טענה המשיבה, כי אין בהנחיית הרשם כדי להקנות למי מהנבדקים זכאות לסעד כספי כלשהו, אלא לכל היותר להקנות לו זכאות לעיון במידע השמור בעניינו במאגרי המידע.

    

   המבקש חלק בתשובתו על טענות המשיבה.

    

    

   העתירה המנהלית נגד רשם מאגרי המידע

    

7. כחודש לאחר הגשת בקשת האישור, הגישה המשיבה, יחד עם מכוני מיון נוספים, עתירה מנהלית נגד רשם מאגרי המידע, אשר נדונה בפני בית המשפט לעניינים מנהליים בתל אביב (עת"מ 4749-04-12). בעתירה התבקש בית המשפט להורות על בטלותה של הנחיית הרשם ולחלופין, להורות על בטלותן היחסית של הוראות ההנחיה העוסקות באופן היישום של זכות העיון, במובן זה שזכות העיון תינתן רק ביחס ל"מידע" כהגדרתו בחוק, אך לא ביחס להערכות והתרשמויות הכלולות בחוות הדעת.

    

8. ביום 21.2.13 הושג הסדר פשרה בעתירה המנהלית, במסגרתו פורסמה הבהרה להנחיית הרשם, אשר הגבילה את היקף המידע אותו מכוני המיון מחויבים להעמיד לעיונם של נבדקים וביטלה את העיקרון שנקבע בהנחייה, לפיו הנבדקים זכאים לעיין בחוות הדעת המלאות שגובשו בעניינם (להלן: "ההבהרה"). ביתר פירוט נקבע, כי ניתן יהיה להשמיט מחוות הדעת פרטים לגבי המעסיק הפוטנציאלי, אשר נמסרו למכון המיון על ידי הארגון ופרטים לגבי מאפיינים ספציפיים של המשרה, ובכלל זה רשימת התכונות ומאפייני האישיות הנדרשים למשרה. עוד נקבע, כי ניתן יהיה להשמיט את ניתוח מידת התאמתם של תכונותיו ומאפייני אישיותו של הנבחן למשרה, ובלבד שהנתונים עצמם ופענוחם לגבי תכונותיו ואישיותו של הנבחן כלולים בחומר שיימסר לנבחן.

    

9. המבקש מצידו סבר, כי אין בהבהרה הנ"ל משום שינוי כלשהו בהנחיית הרשם המקורית והעלה את השגותיו לגביה בדיונים שהתקיימו לפני, בטרם גובש הסדר פשרה בינו לבין המשיבה.

    

    

    

    

   הבקשה הראשונה לאישור הסדר פשרה

    

10. בתאריך 15.6.14 הוגשה בקשה משותפת ומוסכמת לאישור הסדר פשרה. הבקשה הוגשה בהמשך לדיונים שהתקיימו קודם לכן במעמד הצדדים, אשר במהלכם גובשו עיקרי ההסדר בעל פה.

     

11. בהסדר הפשרה צמצם המבקש את טענותיו, לנוכח הצהרת המשיבה, לפיה אין היא מבצעת ומעולם לא ביצעה שימוש מסחרי משני במידע השמור אצלה לגבי נבדקים, אלא לאחר קבלת הסכמתם הספציפית לכל שימוש כאמור, והתחייבותה להמשיך ולפעול בהתאם להנחיית הרשם. בין הצדדים הוסכם, כי טופס ההסכמה עליו חותמים הנבדקים טרם ביצוע המבדקים, לא יכלול תניית ויתור תביעות גורפת; כי תוצאות מבדקי-עבר השמורות במאגרי המידע תימחקנה מהם או תעבורנה אנונימיזציה מלאה (השמטת כל פרטי הזיהוי), תוך שנתיים מחתימת הסכם הפשרה, למעט ביחס לנבדקים שיחתמו על טופס נפרד בו הם מבקשים כי תוצאות מבדקיהם ישמרו אצל המשיבה. הנבדק יהיה רשאי לחזור בו מהסכמתו בכל עת.

    למען הספר ספק הוסכם כי כל נבדק אשר בעקבות אישור הסכם זה יבקש את מחיקת הנתונים לגביו- תבוצע המחיקה לגבי נתוניו בתוך 30 יום.

     

12. ההסכם מפרט עוד, כי כאשר המשיבה תמחק ממאגרי המידע חוות דעת בעניינם של נבדקים, היא תתעד את המחיקה בזמן אמת, תוך ציון מועד ביצוע וזהות האדם אשר ביצע אותה בפועל, ולא תודיע למעבידים פוטנציאליים, כי מידע בעניינו של אדם מסוים היה שמור במאגרי מידע שלה ונמחק ממנו. המשיבה הצהירה, כי החל מחודש אפריל 2013, כולל טופס ההסכמה עליו חתומים הנבדקים הבהרה, לפיה בכל מקרה בו ישמרו תוצאות המבדקים במאגר מידע ממוחשב, תעמוד לנבדק זכות לעיון בתוצאות המבדקים בהתאם להוראות הדין.

     

13. באשר לסעד הכספי- המבקש ויתר על הפיצוי הכספי שדרש בגין טענה זו, בעיקר לנוכח טענת המשיבה, כי הסכומים שעליה מבוסס תחשיב הנזק רחוקים מהמציאות, והיקפי פעולתה קטנים משמעותית מהערכות המבקש בבקשת האישור. דרישת ההשבה- בהתייחס לדרישת ההשבה, הושגה הסכמה, לפיה המשיבה תפצה כל אחד מהנבדקים אשר קויימו בעניינם שיחות משוב, במהלך שבע השנים שקדמו למועד הגשתה של בקשת האישור, בסכום של 40% מסכום הקרן ששולם בגין שיחת המשוב שנערכה לו.

     

14. הסדר הפשרה המוצע כולל מנגנון לאיתור הזכאים להשבה כאמור, לרבות פניה יזומה של המשיבה אליהם, בכל אמצעי התקשורת המצויים ברשותה (טלפון או בדואר אלקטרוני). זכאים שלא יאותרו ואשר כתובתם מצויה בידי המשיבה, תישלח אליהם פנייה נוספת, בדואר רשום. בד בבד, תפרסם המשיבה גם מודעה בעיתונות בענין הסדר הפשרה והזכאות לפיצוי על פיו, כך שמי שלא יאותר על ידה באופן יזום, יוכל להיות מודע לזכויותיו על פי הסדר הפשרה.

     

15. בנוסף, הסדר הפשרה מקנה סמכויות פיקוח ובקרה לרו"ח מרדכי ליבוביץ, שימונה כממונה מטעם בית המשפט בהתאם להוראות סעיף 20(ב)(1) לחוק תובענות ייצוגיות, כדי לוודא שהוראות הסכם זה מבוצעות על ידי המשיבה (להלן: "הממונה"). הממונה יקבל מהמשיבה תוך 90 יום מהמועד הקובע, רשימה של כלל זכאי הפיצוי, ויהיה רשאי לפעול גם לאיתורם של זכאים שלא שולם להם סכום זכאותם, במועד שנקבע בהסכם. הממונה ידווח לבית המשפט כפי שיקבע בית המשפט. שכרו של הממונה בסך 12,500 ₪ בתוספת מע"מ, ישולם על ידי המשיבה.

     

16. במסגרת הסדר הפשרה, המליצו הצדדים לבית המשפט, כי המבקש יקבל מהמשיבה גמול בסך של 30,000 ₪, ולבא כוחו ישולם שכ"ט בסך כולל של 150,000 ₪ בתוספת מע"מ.

     

17. הגדרת הקבוצה לצורך הסדר הפשרה היא "כל אדם אשר עבר מבדקים אצל המשיבה, במהלך 7 השנים שקדמו למועד הגשתה של בקשת האישור ועד למועד אישור הסדר הפשרה, וכן כל אדם אשר תוצאות מבדקים שעבר אצל השיבה- שמורים אצל המשיבה במאגר מידע, כהגדרות בחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א- 1981".

     

18. ביום 30.6.14 ניתנה החלטתי, לפיה הצדדים יגישו לאישור בית המשפט הודעה בדבר הבקשה לאישור הסדר הפשרה, לצורך פרסומה בעיתונות). כמו כן, ניתנו הוראות לעניין אופן הפרסום, לאחר שתאושר ההודעה. בנוסף, הוריתי לצדדים להעביר את ההודעה על הסדר הפשרה ליועץ המשפטי לממשלה ולמנהל בתי המשפט.

     

19. בהתאם לסעיף 19(ב)(1) לחוק, הצדדים סברו, כי אין צורך למנות בודק להסדר הפשרה.

    הסדר הפשרה כולל השבה ואינו כולל סעד של פיצוי כספי. בהקשר זה, הוקנו לממונה סמכויות פיקוח ובקרה מספקות והוא יוכל להיות מעורב בתהליך ההשבה, ככל שהדבר יידרש.

    בנסיבות אלה, לא מצאתי מקום להורות על מינוי בודק.

     

    ביום 8.7.14 אישרתי את נוסח ההודעה לפרסום בעיתונות על הבקשה לאשר את הסדר הפשרה, האפשרות להגיש התנגדויות ומשלוח ההסדר ליועץ המשפטי לממשלה.

     

    עמדת היועץ המשפטי לממשלה

     

20. ביום 11.12.14, לאחר מספר בקשות דחייה להן נעתרתי, הוגשה עמדתו של היועץ המשפטי לממשלה בנוגע להסדר הפשרה. על פי עמדת היועץ המשפטי לממשלה, אין מקום לאשר את הסדר הפשרה במתכונתו הנוכחית, היות שהוא לוקה בפגמים המקימים חשש לפיו הוא אינו ראוי, אינו הוגן ואינו מיטיב עם כלל חברי הקבוצה.

     

21. לטענת היועץ המשפטי לממשלה, מן ההסדר עולים מספר כשלים:

     

    • היועץ המשפטי לממשלה סבר, כי על המבקש להסתלק מן העילה הנוגעת לשימוש משני במידע ולהעברת המידע לגורמים שלישיים ללא הסכמת מי שהמידע עליו, בהתאם לסעיף 16 לחוק תובענות ייצוגיות, ולחילופין עליו לתקן את הבקשה לאישור התובענה הייצוגית בהתאם. הסתלקות זו נדרשת על מנת לאפשר לחבר קבוצה שיהיה בידיו להוכיח כי נעשה שימוש משני במידע אודותיו ללא הסכמתו להגיש תביעה ולקבל פיצוי בגין עילה זו.

    • קיים קושי בכך שהסדר הפשרה קובע פיצוי רק לחברי הקבוצה המצומצמת של הנבדקים שבחרו לעבור שיחת משוב עם פסיכולוג, ובכל הנוגע לשאר חברי הקבוצה, אשר נמנעה מהם זכות העיון במידע שעליהם, ההסדר אינו קובע פיצוי כלל.

    • יש לקבוע בהסדר הפשרה מה ייעשה בכספי הפיצוי של חברי הקבוצה המצומצמת אשר לא יאותרו, וכי פיצוי זה לא יישאר בידיה של המשיבה.

    • על המשיבה להתחייב להימנע מהוספת תניית וויתור על תביעות, שכן מדובר בתנאי מקפח בחוזה אחיד ודינו להתבטל.

       

       

22. ביום 15.1.15 הגיש המבקש את תגובתו וביום 12.2.15 הגישה המשיבה את תגובתה לעמדת היועץ המשפטי . לטענתם, מדובר בעמדה "ממוחזרת", אשר נדחתה במסגרת בקשה לאישור תובענה כייצוגית במסגרת ת.צ 34810-05-12 (להלן: "עניין הר-שפי"). הצדדים טענו כי היועץ המשפטי לממשלה מנוע ומושתק מלהעלות את התנגדותו להסכם הפשרה הנוכחי, כיוון שההסדר זהה להסדר שאושר בעניין הר שפי.

     

23. ביום 1.7.15 התקיים דיון במעמד הצדדים בעניין עמדתו של היועץ המשפטי לממשלה להסכם. בתום הדיון קבעתי בהחלטתי, כי אין מקום לקבל את עמדתו של היועץ המשפטי לממשלה בכל הנוגע לטענה בדבר סחר במידע. ב"כ המבקש ציין כי כשהוגשה בקשת האישור, סבר כי המשיבה נוהגת לסחור במידע, שלא בידיעת הנבדקים, וזאת בהסתמך על נתונים שהיו בידיו, אולם משהוגש תצהיר המשיבה התברר, כי המשיבה אינה סוחרת במידע.

    עוד קבעתי, כי אין להורות לתובע להסתלק מעילת הסחר במידע, לאור העובדה שהבקשה פורסמה כנדרש בשני עיתונים יומיים ביום 14.7.14, ולאחר הפרסום לא הוגשה התנגדות על ידי אדם כלשהו או בקשה להחריג אדם כלשהו מגדר הקבוצה.

    לפיכך קבעתי, כי התנגדות היועץ המשפטי לממשלה בעניין זה אינה מתקבלת, והסכמת הצדדים כפי שבאה לידי ביטוי בנוגע לויתור על הסעדים הכספיים שנדרשו על ידי המבקש לגבי שימוש במידע השמור אצל המשיבה, מקובלת עלי.

     

24. במהלך הדיון קיבלו הצדדים את הנחית בית המשפט לנסח טפסים עליהם יתבקשו הנבדקים לחתום, אשר יהוו חלק מהסכם הפשרה, ואשר הוראותיהם תהיינה בהתאם לאמור בהסכם הפשרה. נקבע גם כי ב"כ היועץ המשפטי לממשלה יוכל להתייחס לאמור בו.

     

    התייחסות היועץ המשפטי לממשלה לטפסי ההסכמה

     

25. בהתאם להחלטתי, ביום 28.7.15 הוגשו לעיוני טפסי ההסכמה שכותרתם "ביצוע מבדקים- טופס הצהרת והסכמת מועמד" ו"הודעת הסכמה לשמירת מידע במאגר מידע ולשימוש בו" (להלן: "טפסי ההסכמה").

     

26. ביום 27.12.15 ניתנה עמדת היועץ המשפטי לממשלה בנוגע לטפסים.

     

    ב"כ היועץ המשפטי לממשלה התייחס למשך שמירת המידע אודות המועמד למשך 6 חודשים (סעיף 4 לטופס הצהרת והסכמת מועמד וסעיף ד' לטופס הודעת הסכמה לשמירת מידע במאגר מידע ולשימוש בו), וציין כי שמירת המידע לפרק זמן זה עלולה לסתור את הוראות סעיף 2.8.2 להנחיה, לפיהן במקרים בהם השימוש במידע לו הסכים המועמד הוא רק לצורך הליך המיון למקום עבודה ספציפי, יש הצדקה לשמירת המידע רק כל עוד אותו הליך מיון לא הסתיים, ולא ניתן לשמור את המידע לתקופה ארוכה יותר.

     

27. כמו כן התייחס ב"כ היועץ המשפטי לממשלה לכך שבטופס הנלווה (הודעת הסכמה לשמירת מידע) מתבקש המועמד לבחור בין שתי אפשרויות: "אני מסכימ/ה" או "אינני מסכימ/ה"- ובכך לתת או שלא לתת את הסכמתו לכך שהמכון עשוי לשמור במאגרו את המידע אודותיו לצורך המטרות אשר מפורטות שם כמקשה אחת. יוצא מכך שלא ניתנת למועמד אפשרות להסכים או לסרב לכל מטרה בנפרד. למשל, מועמד המבקש לקבל שיחת משוב אינו יכול שלא להסכים שהמידע אודותיו ישמש לצורכי עריכת מחקרי תוקף ומהימנות. זאת, בניגוד לדרישת ההסכמה הנפרדת שמעוגנת בסעיף 2.6.5 להנחיה. ההסכמה המתבקשת בדרך זו גם אינה ניתנת "במתכונת שתבטיח כי התקבלה באופן מודע ותוך הפעלת בחירה רצונית וחופשית", כאמור בסעיף 2.6.11 להנחיה.

     

28. לאחר שהמבקש הביע את התנגדותו לעריכת התיקונים, כפי שהתבקשו בעמדת ב"כ היועץ המשפטי לממשלה, ניתנה החלטתי ביום 17.1.16, לפיה: "הערות היועמ"ש בנוגע למשך שמירת המידע והפרדת המטרות הן חשובות וענייניות. לכן, על הצדדים לתקן את ההסכם ולהתאימו לאמור בהן....".

     

    טפסי ההסכמה המתוקנים

     

29. ביום 28.1.16 הגישה המשיבה בקשה לעיון מחדש בהחלטה וטענה, כי אין מקום להורות על תיקון נוסף של הטפסים והתאמתם לעמדת היועמ"ש. הבקשה נדחתה.

     

30. ביום 1.3.16 הוגשו טפסי ההסכמה המעודכנים. שני התיקונים שנערכו בטפסים מתייחסים לשני עניינים:

    • משך שמירת המידע- בטפסים המעודכנים צוין, כי ככל שלא ינתן אישור בכתב ומראש לשמירת המידע, הוא לא ישמר לאחר סיום הליך המיון ובכל מקרה, תקופה זו לא תעלה על שלושה חודשים ממועד עריכת המבדקים.

    • הפרדת המטרות- בטפסים המעודכנים הוספה בהדגשה הנחיה למועמד, לפיה במידה והוא אינו מסכים לשמירת המידע לטובת איזו מהמטרות המפורטות, הוא מתבקש למחוק אותה.

       

31. בכך הותאמו הטפסים להערות ב"כ היועץ המשפטי לממשלה. לאור זאת, ביום 9.4.16 קבעתי, כי לאחר מספר החלטות שחייבו את הצדדים לתקן את טפסי ההסכמה, הנוסח האחרון שהוגש ביום 22.3.16 משקף את המוסכם כנדרש, וביום 18.4.16 הוגשה בקשה משותפת ומוסכמת לאישור הסדר הפשרה.

     

    עיקרי הסדר הפשרה המתוקן

32. עיקרי הסדר הפשרה הוצגו בפירוט בסעיפים 14-16 ובסעיף 30 לפסק דיני ולכן לא אחזור עליהם.

     

     

    אישור הסדר הפשרה המתוקן

     

33. לאחר שעיינתי בהסכם הפשרה המתוקן, אשר נערך בהתאם להנחיות שניתנו על ידי, בעקבות עמדת ב"כ היועץ המשפטי לממשלה, ולאחר שהתקיימו מספר דיונים במעמד הצדדים ובאי כוחם, מצאתי כי יש לאשרו, בהיותו הוגן וסביר בהתחשב בעניינם של חברי הקבוצה.

     

    כידוע, על בית המשפט המאשר הסדר פשרה בתובענה ייצוגית, להשתכנע כי "ההסדר ראוי, הוגן וסביר בהתחשב בעניינם של חברי הקבוצה... וכי סיום ההליך בהסדר פשרה הוא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה המחלוקת בנסיבות העניין" (סעיף 19א' לחוק).

     

    סעיף 19ג' לחוק מוסיף וקובע, כי החלטת בית המשפט תהיה מנומקת ותכלול, בין השאר, את הגדרת הקבוצה שעליה חל הסכם הפשרה, את עילות התובענה, את השאלות המשותפות לכלל חברי הקבוצה, הסעדים הנתבעים ואת עיקרי הסדר הפשרה.

     

    בהחלטתו יתייחס בית המשפט בין היתר לפער בין הסעד המוצע בהסדר לבי הסעד שחברי הקבוצה היו עשויים לקבל אילו היה בית המשפט מכריע בתובענה לטובת הקבוצה, לחוות דעת הבודק, לסיכונים ולסיכויים שבהמשך ניהול התובענה הייצוגית אל מול יתרונותיו וחסרונותיו של הסדר פשרה, ומעשה בית דין כלפי חברי הקבוצה שעליהם חל ההסדר.

     

34. בקשת האישור עוסקת, כאמור בהחלטה, באופן טיפולה של המשיבה במידע הנאסף על ידה בעניינים של מי שעוברים אצלה מבדקי התאמה לעבודה, ואופן שמירתו על ידה במאגרי מידע, כהגדרתו בחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א- 1981.

     

    הטפסים כפי שנוסחו בסופו של דבר, מקנים לנבדק אפשרות לבחור את האופן שבו תנהג המשיבה במידע, כאמור בסעיף 30 לפסק הדין. כמו כן, התחייבה המשיבה, כי תצרף למבדקים טפסים עליהם יתבקשו הנבדקים לחתום, אשר יהוו חלק מהסכם הפשרה, ואשר הוראותיהם תהיינה בהתאם לאמור בהסכם הפשרה.

     

35. הגדרת הקבוצה: "כל אדם אשר עבר מבדקים אצל המשיבה, במהלך 7 השנים שקדמו למועד הגשתה של בקשת האישור ועד למועד אישור הסדר הפשרה, וכן כל אדם אשר תוצאות מבדקים שעבר אצל השיבה- שמורים אצל המשיבה במאגר מידע, כהגדרות בחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א- 1981".

     

36. הסעד הכספי: חברי הקבוצה אשר קוימו בעניינם שיחות משוב, במהלך שבע השנים שקדמו למועד הגשת בקשת האישור, יקבלו החזר בסכום של 40% מסכום הקרן ששולם על ידם בגין שיחות המשוב שנערכו להם.

     

     

     

     

37. ההסדר אף מסמיך את הממונה מטעם המשיבה לפעול לאיתור נבדקים הזכאים לפיצוי, וכן לעקב ולפקח אחר מימושם של חלקים אופרטיביים נוספים לצורך אישור ההסדר. כמו כן, מסדיר הסדר הפשרה בצורה מיטבית את הסוגיות שעמדו במרכז בקשת האישור.

     

     

    פרסום הודעה על הסדר הפשרה המתוקן

     

    38. סבורני, כי אין מקום להורות על פרסום מודעה נוספת לציבור על הסכם הפשרה המתוקן. כזכור, טרם תיקון ההסכם, פורסמה מודעה לציבור על פי החוק, ולא התקבלה אף הודעת החרגה או הסתייגות מהציבור. בשים לב שההסכם המתוקן מיטיב עם הציבור, ואף עולה בקנה אחד עם הערות היועץ המשפטי לממשלה ועם הנחיות בית המשפט, לא מצאתי כי קיימת הצדקה לפרסום נוסף.

         

         

        פסיקת גמול ושכ"ט לתובע המייצג ובאי כוחו

         

        39. העקרונות המנחים לצורך פסיקת שכר טרחה לב"כ התובע המייצג וגמול לתובע המייצג קבועים בסעיפים 22 ו-23 לחוק. השיקולים שבית המשפט צריך להתחשב בהם הינם: הטרחה שטרח התובע הייצוגי ובא כוחו, הסיכון שלקחו על עצמם, מורכבות ההליך, מידת החשיבות הציבורית שבתובענה, והפער בין הסעדים הנתבעים לבין אלו שנפסקו בתובענה.

             

        40. במקרה דנן, מצאתי לנכון לאמץ את המלצת הצדדים ואני מורה על תשלום גמול בסך 30,000 ₪ לתובע המייצג, ושכ"ט ב"כ בסך 150,000 ₪. לאור העובדה שההשבה לחברי הקבוצה תשולם לאורך זמן, אני מורה, כי שכר הטרחה ישולם בשלבים (להרחבה בנושא אפשרות בית המשפט להורות על תשלום שכר טרחת עו"ד בשלבים בתובענות ייצוגיות- ראו ת"צ (מרכז) 50098-07-13 ון דר ברג נ' עיריית נתניה (14.7.15)).

             

            מחצית משכר הטרחה תשולם לב"כ התובע המייצג עם מתן פסק הדין, והמחצית השניה תשולם בתוך 30 יום ממועד סיום ההשבה כקבוע בהסדר, ולאחר שהמשיבה תגיש לעיון בית המשפט דו"ח של הממונה מטעמה רו"ח ליבוביץ באשר למספר הזכאים להשבה והסכום ששולם להם בפועל

             

             

             

             

            ניתן היום, כ"ד אייר תשע"ו, 01 יוני 2016, בהעדר הצדדים.