1.לפניי בקשה לפי סעיפים 18 ו- 19 לחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006 (להלן: "הבקשה", להלן: "החוק") לאישור הסדר פשרה בתובענה שהוגשה על ידי המבקש יחד עם בקשה לאישורה כתובענה ייצוגית (להלן: "בקשת האישור").
2.עניינה של התובענה ובקשת האישור בטענה כי המשיבה לא הציגה באתר הרכישה האינטרנטי שלה "שופרסל online" (להלן: "אתר האינטרנט") את מלוא המידע ביחס לחלק מהמוצרים הנמכרים על ידה, ואף הטעתה את ציבור לקוחותיה ביחס לתכונות הבסיסיות של חלק מן המוצרים הנמכרים באתר האינטרנט.
תמצית טענות הצדדים וההליך
3.המבקש טוען כי המשיבה נמנעה מלמסור מידע צרכני בסיסי דוגמת רכיבי המוצר או טבלת הערכים התזונתיים, וזאת ביחס לאלפי מוצרים. כך נטען כי עשרות מוצרים הוצגו כ"טבעיים" או כמוצרים "ללא סוכר", שעה שהם אינם כאלו, וכן כי מוצרים רבים המצויים בנוזל אינם כוללים את פירוט המשקל לאחר הסינון. בפועלה כן, כך נטען בבקשת האישור, הפרה המשיבה שורה של הוראות הקבועות בחוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1981 (להלן: "חוק הגנת הצרכן"); הפרה חובה חקוקה, וכן כי מעשיה עולים כדי רשלנות ועשיית עושר ולא במשפט. המבקש סבור כי התנהלותה של המשיבה הסבה לו ולחברי הקבוצה נזק ממון - 20% ממחירו של כל מוצר שנרכש ואשר הוצג על ידי המשיבה שלא כדין, וכן נזק שאינו ממון - 20 ₪ עבור כל מוצר שנרכש שעה שהוצג שלא כדין, בגין התחושות השליליות כגון עוגמת הנפש, רגשות הכעס ואובדן האמון במשיבה.
4.בתשובתה לבקשת האישור טענה המשיבה בין היתר כי אין חובה שבדין לסמן את כל הפרטים שיש לסמנם על גבי אריזת המוצר גם בדף המוצר המוצג באתר האינטרנט, וכי בעסקת מכר מרחוק יש לפרט רק את תכונותיו העיקריות של המוצר. עוד נטען כי תמונתם של מוצרים רבים מוצגת באתר, לרבות האפשרות להגדיל את התמונה, כך שניתן לעמוד ביתר דיוק על תכונות המוצר (לדוגמא וביחס לחלק מן המוצרים שפורטו בבקשת האישור - ניתן לראות את המשקל לאחר סינון או כי המוצר הוא "ללא תוספת סוכר" ולא "ללא סוכר", כפי שהופיע באתר האינטרנט). עוד טוענת המשיבה כי לא התרשלה, לא הפרה חובה חקוקה, כי לא נגרם נזק ממון או שאינו ממון, ואף לא הוכח קשר סיבתי בין ההטעיה הנטענת לנזק הנטען. בנוסף טוענת המשיבה כי לא מתקיימים מי מהתנאים שבסעיף 8(א) לחוק, שקיומם במצטבר הוא תנאי לאישורה של תובענה ייצוגית.
5.בבקשה מציינים הצדדים כי בעקבות משא ומתן, ולאחר שהתקיימו שני דיונים מקדמיים ובית המשפט הציע מתווה פשרה, הגיעו הם לכדי הסדר פשרה מבלי שמי מהצדדים מודה בטענה מטענות הצד האחר. שני הצדדים סבורים כי הסדר הפשרה ראוי, הוגן וסביר.
עיקרי הסדר הפשרה
6.כחלק משאיפת המשיבה להעניק לציבור לקוחותיה את השירות הטוב ביותר, תקים המשיבה מערכת מחשוב רחבת היקף שתאפשר לצרכנים לבחון את המוצרים הנמכרים באתר האינטרנט בתמונה היקפית של 3600, בטכנולוגיה ייחודית (להלן: "הפרויקט"). בדרך זו, יוכל הלקוח לבחון את הטובין קודם רכישתם באופן המדמה רכישה פיזית במרכול. הפרויקט יושלם עד חלוף 12 חודשים מיום שפסק דין
זה יהפוך חלוט. הסכום המוערך של הפרויקט הוא 2,000,000 ₪, וזאת מבלי להביא בחשבון את עלות הפעלתו משך השנים.
7.חברי הקבוצה עליהם יחול הסדר הפשרה הם כל הצרכנים אשר רכשו במהלך שבע השנים קודם הגשת בקשת האישור מוצרים מאתר האינטרנט של המשיבה.
8.הצדדים כללו בבקשה גם את המלצתם לתשלום גמול למבקש בסך של 10,000 ₪ וכן שכר טרחה לבא כוחו בסכום של 110,000 ₪, בתוספת מע"מ כדין. הוסכם כי 70% מן הסכומים האמורים ישולמו עד חלוף 45 ימים מן היום בו יהפוך פסק דין זה חלוט. היתרה תשולם עד חלוף 30 ימים מן היום בו תגיש המשיבה הודעה, הנתמכת בתצהיר גורם מוסמך, בדבר השלמת הפרויקט.
9.במסגרת הבקשה טענו הצדדים כי אין מקום למנות בודק. הצדדים מסבירים כי לצורך אישור הסדר הפשרה לא נדרשת מומחיות מיוחדת של גורם חיצוני לבית המשפט, שכן מדובר בהחלטה משפטית וערכית הנמצאת בגדרי שיקול דעתו של בית המשפט. עוד טוענים הצדדים כי אופי ההטבה, אש יהיה בפיקוח גם על ידי בא כוח המבקש, אינו מצדיק מינויו של בודק.
עמדת היועץ המשפטי לממשלה
10.ב"כ היועמ"ש לא מצא להתנגד לבקשה וביקש להותיר ההכרעה לשיקול דעתו של בית המשפט. ב"כ היועמ"ש ביקש להפנות תשומת הלב כי עמדת הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן היא כי סעיף 14ג לחוק הגנת הצרכן מחייב להציג אך את תכונותיו העיקריות של הנכס בעת שיווקו מרחוק. לכן, לא קמה חובה מכוח חוק הגנת הצרכן להציג באתר האינטרנט את כל טבלת הערכים התזונתיים של כל מוצר. עוד ציין ב"כ היועמ"ש בעמדתו כי קיימת בעיתיות בהצגת מוצר כ"טבעי" או כ"ללא סוכר" שעה שהוא אינו כזה, וכי יש להקפיד על תיאור עובדתי נכון של המוצר ובקטגוריה המתאימה בעת הצגתו. עוד מצא לנכון לציין כי אין בהסכמת הצדדים לייתר עמידה ברגולציה הקיימת ובזו העתידית על פי כל דין.
דיון והכרעה
11.לאחר שעיינתי בחומר המונח לפניי אני מוצאת לנכון לאשר את הסדר הפשרה, בכפוף להצהרת המשיבה כי לא תזקוף ותציג את הפרויקט כחלק מפועלה בשגרה, אלא ככזה אשר הושג במסגרת הסדר פשרה בתובענה ייצוגית. נחה דעתי כי הסדר הפשרה ראוי וכי הוא מהווה את הדרך היעילה וההוגנת להביא הליך זה על סיומו. עוד מצאתי כי נדמה והתובענה עומדת בתנאי החוק לאישורה כייצוגית.
אני סבורה כי הסדר הפשרה עומד בתנאי סעיף 19(א) לחוק, שכן הוא "ראוי, הוגן וסביר בהתחשב בענינם של חברי הקבוצה". ההסדר כולל שינוי אתר ההזמנות האינטרנטי של המשיבה, כך שהלקוח יוכל להתבונן במוצר אותו הוא מבקש לרכוש בצורה היקפית. באופן זה תיהפך חווית הרכישה באינטרנט לדומה עד מאוד לרכישה באחד מסניפי המשיבה. בהנגשת רכישת המוצרים באמצעות הפרויקט יש אף להועיל לציבור הלקוחות אשר מתקשה, כל אחד מטעמיו הוא, להגיע ולרכוש את המוצרים בסניפים השונים. בכך יוצא ציבור לקוחות המשיבה כולו נשכר.
אעיר כי עד ליום חתימת פסק דין זה לא הוגשה לתיק בית המשפט התנגדות להסדר הפשרה, וכן לא הוגשה בקשה לצאת מהקבוצה מטעם מי מחברי הקבוצה.
גמול ושכר טרחה
12.הסכומים אשר הומלצו על ידי הצדדים כגמול ושכר טרחה - 10,000 ₪ ו- 110,000 ₪ בתוספת מע"מ, בהתאמה - סבירים בעיני והולמים את דרישות החוק והפסיקה, זאת בין היתר בשים לב להיקף הפרויקט ועלותו ולתועלת הגלומה בו לחברי הקבוצה בפרט ולציבור בכללותו
. עוד הבאתי בחשבון את מידת החשיבות הציבורית של התובענה; אופן ניהול ההליך והשלב בו הוא הסתיים; מידת הטרחה של המבקש ובא כוחו, וכן את מידת הסיכון אשר נטלו על עצמם המבקש ובא כוחו.
מינוי בודק
13.על פי האמור בסעיף 19(ב)(1) לחוק, טרם יאשר בית המשפט הסדר פשרה ימנה הוא בודק בעל מומחיות בתחום שבו עוסקת התובענה, על מנת שזה יחווה דעתו. בית המשפט רשאי שלא למנות בודק אם סבר הוא מטעמים מיוחדים שיירשמו כי חוות הדעת אינה נדרשת.
אני מקבלת את עמדת הצדדים כי אין צורך בענייננו במינוי בודק וסבורני כי מתקיימים במקרה זה אותם טעמים מיוחדים שלא להורות על המינוי, ועיקרם: לא נדרשת מומחיות מיוחדת על מנת לבחון את הסדר הפשרה, שכן הסדר הפשרה הוא פרי עריכת שיקולים משפטיים בדבר סיכויי וסיכוני ניהול ההליך. ההטבה לציבור הלקוחות באה לידי ביטוי בשדרוג אתר האינטרנט והיא אינה טומנת בחובה חישובים חשבונאיים כלל ועיקר. עוד אעיר כי ב"כ היועמ"ש לא חיווה דעתו בנושא ולא מצא להתנגד לבקשת הצדדים שלא למנות בודק. עלותו של הבודק גם היא שיקול בעל משמעות.
סוף דבר
14.אני מאשרת את הסדר הפשרה ונותנת לו תוקף של פסק דין, ובהתאם מורה כדלקמן:
[א] המשיבה תגיש תצהיר תוך 14 ימים לפיו היא לא תציג את הפרויקט אלא כחלק מהסדר פשרה שהושג בתובענה ייצוגית.
[ב]עם השלמת הפרויקט, ולא יאוחר מחלוף 12 חודשים מן היום בו פסק דין זה יהפוך חלוט, תגיש המשיבה הודעה הנתמכת בתצהיר גורם מוסמך בדבר השלמת הפרויקט.
[ג]המשיבה תישא בגמול למבקש בסך של 10,000 ₪, וכן בשכר טרחה לבא כוחו בסכום של 110,000 ₪ בתוספת מע"מ כדין. הסכומים ישולמו במועדים המוסכמים על הצדדים, כמפורט בסעיף 8 לעיל.
[ד] על הצדדים לפרסם הודעה בדבר פסק הדין המאשר את הסדר הפשרה, כאמור בסעיף 25(א)(4) לחוק. הפרסום ייעשה בשני עיתונים יומיים נפוצים בשפה העברית, במימון המשיבה. נוסח ההודעה יועבר על ידי באי כוח הצדדים לאישורי תוך 14 ימים.
העתק מן ההודעה שתאושר יועבר על ידי המשיבה למנהל בתי המשפט, ליועץ המשפטי לממשלה, באמצעות פרקליט המחוז חיפה (אזרחי) ולממונה על הגנת הצרכן, כמתחייב מהוראת סעיף 25 לחוק ותקנה 16 לתקנות תובענות ייצוגיות, התש"ע-2010.
[ה] הצדדים ימציאו העתק מפסק הדין למנהל בתי המשפט, בצירוף העתק הסדר הפשרה, לצורך רישומם בפנקס התובענות הייצוגיות, כאמור בסעיף 19(ה) לחוק.
ניתן היום, כ"א סיוון תשע"ז, 15 יוני 2017, בהעדר הצדדים.