לפינר ואח' נ' בנק הפועלים בע"מ ואח'

לפני בקשה לאישור הסדר פשרה בתובענה הייצוגית שבכותרת, בין המבקש 1, עו"ד יובל לפינר (להלן: "המבקש") לבין המשיב 1, בנק הפועלים בע"מ (להלן: "הבנק" או "המשיב"). עניינה של התובענה בטענות המבקש כי הבנק גבה מלקוחות הבנק עליהם חל תעריפון "יחיד/עסק קטן" עמלות העולות על אלו הנגבות עבור אותם שירותים מתאגיד שאינו עסק קטן, וזאת בניגוד לסעיף 2(ב) לכללי הבנקאות (שירות ללקוח) (עמלות), תשס"ח-2008, אשר נכנס לתוקף ביום 1.8.2013. מהטעמים שיפורטו להלן הגעתי למסקנה כי יש לאשר את הבקשה, ולתת להסדר הפשרה תוקף של פסק דין.

יובהר, כי המבקש 2, עו"ד איל דן, והמשיב 2, הבנק הבינלאומי הראשון בע"מ (אשר שניהם חלק מן הצדדים להליך שבכותרת), אינם חלק מהסדר הפשרה שלפני. ההליך בעניינם, המעורר שאלות דומות במהותן, ממשיך על כן להתנהל.

א. רקע – טענות הצדדים והשתלשלות ההליכים

1. ביום 26.2.2015 הגיש המבקש, באמצעות באי כוחו, תביעה ובקשה לאישורה כתובענה ייצוגית נגד המשיב, בנק הפועלים בע"מ (להלן: "בקשת האישור" ו"הבנק", בהתאמה), לפי פרט 3 לתוספת השנייה לחוק תובענות ייצוגיות, תשס"ו – 2006 (להלן: "התוספת" ו"חוק תובענות ייצוגיות", בהתאמה): "תביעה נגד תאגיד בנקאי, בקשר לעניין שבינו לבין לקוח, בין אם התקשרו בעסקה ובין אם לאו".

2. עניינה של בקשת האישור, בתמצית, בטענה כי הבנק גבה מלקוחות הבנק עליהם חל תעריפון "יחיד/עסק קטן" (להלן: "התעריפון המלא"), עמלות שלא כדין וביתר, בגין פעולות שונות שבוצעו על ידם החל מיום 1.8.2013. זאת, בניגוד להוראת סעיף 2(ב) לכללי הבנקאות (שירות ללקוח) (עמלות), תשס"ח-2008 (להלן: "כללי הבנקאות"), אשר נכנסה לתוקפה ביום 1.8.2013 ולפיה "עמלה שרשאי תאגיד בנקאי לגבות בעד שירות הכלול בתעריפון המלא, תחושב באופן שלא תעלה על סכום או שיעור העמלה הנגבית בעד אותו שירות מתאגיד שאינו עסק קטן..." (להלן: "הוראת ההשוואה").

3. להבהרת הרקע העובדתי יוסבר, כי בחודש יולי 2008 הונהגה רפורמה מקיפה בנוגע לעמלות הבנקים, במסגרתה נקבעה בכללי הבנקאות רשימה אחידה ומוגדרת של עמלות, שרק אותן רשאים הבנקים השונים לגבות מיחידים ומעסקים קטנים, כהגדרתם בכללי הבנקאות. תעריפון זה מכונה בכללי הבנקאות התעריפון המלא, ומטרתו לאפשר השוואה בין המחירים המוצעים ע"י גופים בנקאיים שונים בגין אותו שירות (יובהר, כי התעריפון המלא מגדיר את סוגי העמלות שניתן לגבות, לא את סכומן או שיעורן). התעריפון המלא אינו חל על לקוחות עסקיים (כלומר מי שאינו נכלל בהגדרת יחיד או עסק קטן), לגביהם רשאים הבנקים לקבוע תעריפון כרצונם (להלן: "תעריפון עסקי"). ואולם, ממועד כניסתה לתוקף של הוראת ההשוואה (דהיינו מה- 1.8.2013) אין הבנק רשאי ליצור מצב בו העמלה הקבועה בתעריפון העסקי תהיה נמוכה מהעמלה הקבועה בתעריפון המלא.

4. ביום 6.9.2015 הגיש הבנק את תגובתו לבקשת האישור, במסגרתה דחה את טענות המבקש. עמדתו בתמצית: הוראת ההשוואה מתייחסת להשוואה בין שירותים זהים ולא בין "שורות" זהות בתעריפוני הבנק. מאחר שלקוחות עסקיים משלמים תשלום קבוע בגין דמי ניהול חשבון עו"ש, בעוד שלקוחות קטנים אינם מחויבים בתשלום כזה (אלא משלמים רק עבור ביצוע הפעולה עצמה, על פי מנגנון תמחור שכונה ע"י הבנק: Pay as you go""), אין זה נכון לערוך השוואה בין עלות השירותים הניתנים לכל קבוצה על בסיס עמלת הפעולה עצמה ותו לא, כפי שעשו המבקשים. בנוסף, לקוחות עסקיים משלמים גם "עמלת שורה" בגין רישום הפעולה בחשבון, בעוד שלקוחות קטנים לא. כלומר, אצל לקוחות עסקיים קיימים שלושה רכיבי תשלום שונים: דמי ניהול, עמלה בגין הפעולה ועמלת שורה. זאת, בניגוד לעמלת פעולה בלבד בה מחויב הלקוח הקטן.

5. לצד זאת, ציין הבנק כי בבדיקה שנערכה על ידו בעקבות הגשת התובענה נמצא כי בשל טעות לא עודכן בשנת 2013 התעריפון המלא ביחס לשתי עמלות: האחת, העמלה הנגבית בגין "קניה ומכירה של אופציות מעו"ף "עמוק עמוק בכסף"; השנייה, העמלה הנגבית בגין המרת אגרות חוב ושטרי הון למניות ומימוש אופציות (מימוש אופציות מעו"ף ביתרת Long).

6. ביום 12.11.2015 הוגשה תשובת המבקש לתגובת הבנק, במסגרתה נטען כי פרשנות הבנק (המתייחסת לדמי הניהול כחלק מהתשלום עבור הפעולות בחשבון עובר ושב, כמוסבר לעיל), מרוקנת את הוראת ההשוואה מתוכנה. עוד נטען, כי המשיבים הפרו את הוראת ההשוואה גם ביחס לעמלות בגין שירותים שאין להם שום קשר לדמי ניהול החשבון החודשיים החלים על לקוח עסקי - למשל, בגין עמלת פדיון ניירות ערך, שאינה פעולה בחשבון עובר ושב.

7. בין לבין, ביום 10.9.2015, במסגרת דיון בתיק קשור המעורר סוגיות דומות במהותן (ת"צ 5285-03-15 דיאם נ' בנק מזרחי טפחות בע"מ, הוגש ביום 2.3.2015 והחלפת סיכומים הושלמה ביום 6.3.2017) ביקשתי לקבל את עמדת המפקחת על הבנקים (להלן: המפקחת") לסוגיה הנידונה, ובכלל זאת התבקשה התייחסותה לשאלות הבאות:

   1. כיצד יש ליישם את [הוראת ההשוואה] ביחס לשירותים אותם מעניק הבנק לעסקים גדולים במסגרת השירותים המכוסים בדמי הניהול הקבועים.