ת"צ
בית המשפט המחוזי ירושלים
|
9332-02-14
01/06/2016
|
בפני סגן הנשיא:
גילה כנפי-שטייניץ
|
- נגד - |
המבקשים:
1. עפרה ולרשטיין 2. בועז יזדי
עו"ד רם גורודיסקי
|
המשיבות:
1. יורוסטנדרט בע"מ 2. תומר יבוא ושווק מוצרי מזון (1983) בע"מ 3. באשר פרומז'רי בע"מ
עו"ד אגמון ושות'
|
פסק דין |
1.לפניי בקשה לאישור הסדר פשרה בתובענה ייצוגית, בקשה לפי ס' 18 לחוק תובענות ייצוגיות, תשס"ו-2006.
התובענה והבקשה לאישורה
2.המבקש 2 (להלן – המבקש) הגיש נגד המשיבה 3 (להלן – המשיבה), בעלת חנויות לממכר מזון, בקשה לאישור תובענה ייצוגית שעניינה הפרת חוק איסור הונאה בכשרות, תשמ"ג-1983, ותקנותיו. על פי הנטען בבקשה, מכרה המשיבה גבינות שונות אשר סומנו כ"כשר חלב ישראל בהשגחת הרב משה אלון", אף שסימוני הכשרות של הרב משה אלון אינם מוכרים ע"י הרבנות הראשית לישראל. עוד נטען כי קיים חשד שמדבקות הכשרות מודבקות ע"י עובדים מקומיים ולא ע"י המשגיחים; כי קיים חשד לסימון מוצרי חלב עכו"ם כחלב ישראל; וכי על תעודות הכשר שנתפסו אצל המשיבה נכתב בו זמנית "כשר לפסח" ו"כשר לימות השנה בלבד". הפרות אלה, כך נטען, מקימות למבקש עילות תביעה מכוח חוק איסור הונאה בכשרות, הפרת חובה חקוקה, הטעיה צרכנית ועוד, ומכוחן זכאי המבקש לפיצוי בגין הנזק הממוני והלא ממוני שהוסב לו, לרבות פיצוי בגין פגיעה באוטונומיה.
3.המבקש הוסיף וטען כי מכירת מוצרים תוך הצגתם ככשרים מבלי שאישור הכשרות הוכר ע"י הרבנות הראשית לישראל עומדת בניגוד לס' 5 לתקנות איסור הונאה בכשרות (תעודת הכשר), תשמ"ט-1988, ולפיו אין להציג מוצר ככשר אלא אם כן ניתנה ליצרנו תעודת הכשר.
4.המשיבה הגישה תגובתה לבקשת האישור. בתשובתה לא הכחישה את טענת המבקש כי לא ניתנו למוצרים מושא התובענה תעודות הכשר מטעם הרבנות הראשית לישראל. יחד עם זאת טענה, כי המוצרים אכן כשרים בהשגחתו של הרב אלון, אשר הוסמך לרבנות ע"י גדולי הרבנים בישראל ובעולם, וכי גוף הכשרות בראשו הוא עומד ידוע ומקובל על גופי כשרות המחמירים יותר מהרבנות הראשית. עוד נטען כי חנויות המשיבה אינן כשרות ואינן מציגות עצמן ככשרות וכי המוצרים אינם מוצגים ככשרים בהשגחת הרבנות הראשית לישראל ולפיכך לא יכולה לקום טענת הטעיה.
5.המשיבה הוסיפה וטענה כי חוק איסור הונאה בכשרות אינו מחייב את מוכר המוצר, במובחן מיצרן או בעל בית אוכל, להציג תעודת הכשר הניתנת ע"י הרבנות, אלא רק שהמוצר יהיה כשר לפי דין תורה, והגבינות מושא הבקשה אכן כשרות לפי דין תורה. כן נטען כי גם עילות התביעה האחרות אינן מתקיימות בענייננו, כי לא הוכח קיומו של קשר סיבתי וכי לא הוכחה התאמת התובענה לדיון כתובענה ייצוגית.
6. במהלך ההתדיינות, ולנוכח השלכות הרוחב של ההכרעה במחלוקת, נתבקש היועץ המשפטי לממשלה להביע עמדתו במחלוקת. היועץ המשפטי לממשלה בחר להגיש לבית המשפט את עמדתו כפי שהוגשה לבית המשפט העליון בבג"צ 6494/14 גיני נ' הרבנות הראשית, העוסק בנושא דומה. צוין כי בג"צ גיני עודו תלוי ועומד בפני בית המשפט העליון.
הסדר הפשרה
7.לאחר שהוגשו כתבי הטענות ובהמלצת בית המשפט, באו הצדדים בדברים והגישו לבית המשפט בקשה לאישור הסדר פשרה. הצדדים ציינו בהסדר כי בשים לב לכך שעסקינן בסוגיות כבדות משקל בנוגע למונופול הרבנות על המילה "כשר", סבורים הצדדים כי הדרך הנכונה לסיום ההליך היא, בעיקרה, באמצעות תיקון סימון הכשרות של המוצרים, וכי הסדר הפשרה הוא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת.
8.חברי הקבוצה הוגדרו כ"רוכשי הגבינות מהמשיבה 3 שהינם שומרי כשרות אשר רכשו מוצרים שהוצגו ככשרים ואינם עומדים תחת השגחת הרבנות הראשית לישראל ו/או אישורה". במסגרת ההסדר התחייבה המשיבה לתקן את סימון הכשרות על מכלול המוצרים הנמכרים על ידה שלא קיבלו את אישור/הכשר הרבנות הראשית לישראל, באופן שפורט בהסדר (המקורי), ולהעניק פיצוי בסך 20,400 ₪ לטובת הציבור, זאת בשל העדר האפשרות לאתר את חברי הקבוצה.
9.באשר למעשה בית-דין, הוסכם כי עם אישור הסכם הפשרה ומתן תוקף של פסק דין, ובכפוף למילוי התחייבויות המשיבה על פי ההסדר, יתגבש מעשה בית-דין בענין נשוא ההליך כלפי כל חברי הקבוצה המאושרת בקשר עם כל העילות הנזכרות בתובענה ובבקשה לאישור, כך שלחברי הקבוצה לא תעמוד עוד כל טענה או זכות כלפי המשיבה בענין נשוא ההליך.
10.עוד הומלץ לקבוע כי ישולם למבקש גמול בסך 3,000 ₪ ולבא כוחו שכ"ט עו"ד בסך 27,000 ₪ בצירוף מע"מ.
11.בהחלטתי מיום 24.1.16 הוריתי על פרסום הודעה בדבר הגשת הבקשה לאישור הסדר פשרה בעיתונות, ועל משלוח הבקשה ליועץ המשפטי לממשלה, למנהל בתי המשפט ולממונה על הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן. במסגרת ההודעות שפורסמו פורטו הגדרת הקבוצה ועיקרי הסכם הפשרה. צוין כנדרש כי כל מי שנמנה עם הקבוצה, כמו גם הגופים הזכאים לכך על פי החוק, רשאים להגיש התנגדות לבקשה. לאחר הפרסומים לא הוגשו התנגדויות מטעם חברי הקבוצה, ואף לא אחד מבין חברי הקבוצה ביקש שלא להימנות עמה לעניין הסדר הפשרה.
12.היועץ המשפטי לממשלה הגיש עמדתו להסדר הפשרה. בעמדתו ציין כי תיקון סימון הכשרות כמפורט בהסדר אינו עונה על התנאים המפורטים בעמדת היועץ המשפטי לממשלה כפי שהוגשה בבג"ץ גיני, כיוון שלא מובהר באופן פוזיטיבי שאין מדובר בתעודת הכשר מטעם הרבנות הראשית או מטעם גורם אחר המוסמך ליתן תעודת הכשר בהתאם לחוק.
13.בדיון שנתקיים בבקשה, בנוכחות באי כוח הצדדים וב"כ היועץ המשפטי לממשלה, הסכימו הצדדים לתקן את הסדר הפשרה בהתאם להערות היועץ המשפטי לממשלה. בהתאם לכך, תוקן ס' 16(א) לבקשה לאישור הסדר הפשרה וס' 8(א) להסדר הפשרה, באופן שהמשיבה התחייבה:
"לוודא כי תושמט המילה "כשר" מכלל המוצרים הנמכרים על ידו, שלא קיבלו את אישור/הכשר הרבנות הראשית, כך שייכתב עליהם (לדוג'): "בהשגחת הרב אלון" או "באישור הרב אלון", ללא ציון המילה "כשר" ו/או כל מצג אחר ממנו משתמע כי המוצרים עומדים תחת השגחת/אישור הרבנות הראשית לישראל. כן ייכתב עליהם: "ללא הכשר הרבנות הראשית לישראל" (בע' 22 לפרוטוקול).