ת"ק
בית משפט לתביעות קטנות פתח תקווה
|
10154-09-16
13/02/2017
|
בפני הרשם הבכיר:
איתי רגב
|
- נגד - |
תובע:
ליאור שי
|
נתבעת:
בית אגמי - חברה לשיווק רהיטים (1997) בע"מ
|
פסק דין |
לפני תביעה על סך 5,000 ₪.
לטענת התובע, בדצמבר 2015 הזמין מהנתבעת ספה בעלות של 8,000 ₪ ושילם מקדמה של 4,000 ₪. הוסכם כי זמן ההספקה יעמוד על 90 ימי עבודה – כמצוין בהזמנה שצורפה כנספח לכתב התביעה. התובע המתין עד לחודש אפריל 2016, ומשלא קיבל את הספה שהזמין ניסה ליצור קשר עם הנתבעת – אך נדחה בתשובות סתמיות אודות איחורים במועד ההספקה. בדיון הוסיף התובע והבהיר כי בחודש ספטמבר רכש ספה אחרת, שכבר קיבל.
הנתבעת טוענת, מנגד, כי העיכובים נגרמו בשל גורמים שאינם בשליטתה ואשר קשורים לספק הזר של הספה. נטען כי התובע לא הסכים להמשיך להמתין גם לאחר שנמסר לו כי הספה תסופק בחודש אוגוסט (משמע – כשמונה חודשים לאחר שהוזמנה).
בתנאי ההזמנה אכן צוין כי מועד ההספקה המשוער הוא 90 ימי עבודה. עוד מצוין בתנאי ההזמנה כי זמן ההספקה יוארך בהתאם לעיכובים שאינן בשליטת הנתבעת (ס' ב' לפרק "זמן אספקה" בצדו האחורי של טופס ההזמנה).
לו היתה הנתבעת מציגה ראיה כלשהי התומכת בטענתה לסיבה לעיכוב בהספקת הספה יתכן והיתה יכולה לסמוך טענותיה על תנאי ההסכם. לא מצאתי כי הוצגה ראיה שכזו וטענותיה של הנתבעת נטענו בעלמא – ואיני סבור שדי בטענות כלליות אודות "בעיות של החברה בסין", כשלא שוכנעתי גם שהמידע הרלבנטי נמסר לתובע בעתו.
כיוון שכך, שוכנעתי כי הנתבעת הפרה את ההסכם עם התובע הפרה יסודית ודין ההסכם ביניהם להתבטל.
אשר על כן, מצאתי כי יש להתיר לתובע לבטל את העסקה ולהורות לנתבעת להשיב לו את התמורה ששילם, ולא מצאתי גם להורות על הפחתה של דמי ביטול (בשיעור המצוין בסעיף ביטול ההסכם בתנאי ההזמנה או בשיעור אחר) מהסכום שיושב לתובע.
הנתבעת תשלם לתובע, לפיכך, את סכום התביעה בסך 5,000 ₪ בצירוף אגרת בית המשפט בסך 50 ₪. משנפסק לתובע גם רכיב עגמת הנפש שתבע, לא מצאתי לחייב את הנתבעת גם בהוצאות משפט.
המבקש לערער על פסק הדין רשאי להגיש בקשה לבית המשפט המחוזי מרכז לוד בתוך 15 ימים.
בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד
יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת