ת"ק
בית משפט לתביעות קטנות ירושלים
|
17490-03-17
08/08/2017
|
בפני הרשם הבכיר :
ניר נחשון
|
- נגד - |
התובעת::
לריסה סולומונוב
|
הנתבעת::
סלקום ישראל בע"מ
|
פסק-דין |
מבוא:
1.לפניי תביעה כספית, על סך 10,000 ₪, במסגרתה עותרת התובעת לחייב את הנתבעת בפיצוי בגין רשלנותה בעת שפעלה לביצוע פעולת ניוד מספר הטלפון הסלולרי שלה לחברת סלולר אחרת תוך מסירתו לצד שלישי וכל זאת, ללא ידיעתה וללא הסכמתה.
2.נוכח ניהול התובענה בהליך של תביעה קטנה ובהתאם לתקנה 15(ב) לתקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין), התשל"ז – 1976, ינומק פסק-הדין באופן תמציתי.
טענות התובעת בקצירת האומר:
3.אליבא דגרסת התובעת כפי שעולה מכתב התביעה, הינה לקוחה של חברת "פרטנר" מזה שנים רבות בהיותה בעלת קו טלפון סלולרי המסתיים בספרות '532' (להלן: "המנוי" או "קו הטלפון"). בתחילת חודש יולי 2016 קיבלה התובעת מכתב מחברת "פרטנר" המעדכן אותה, כי נעשה ניוד של מספר המנוי מחברת פרטנר אל הנתבעת. התובעת התקשרה מיד לנתבעת לבירור פשר הדבר, זאת, נוכח אי הסכמתה לכך ונחרדה לדעת, כי מספר הטלפון ובכלל זאת פרטיה האישיים הועברו לנתבעת וזאת, מבלי שנתנה אישורה לכך. יתרה מכך, נמסר לתובעת על ידי מנהל שירות לקוחות בנתבעת, כי מנתונים המצויים בידיו היא נתנה אישור לניוד קו הטלפון. לאחר ניסיונות רבים, הצליחה התובעת ליצור קשר עם אדם בשם "ישראל סעידוב", אליו נויד המנוי על ידי הנתבעת, אשר אישר בפניה, כי פנה בתמימות לסניף הנתבעת ב-'תלפיות' אשר בירושלים כשהוא מבקש לרכוש קו טלפון בעל מספר הדומה למספר שכבר היה ברשותו ובנסיבות בהן בקשתו נענתה והוא קיבל את המספר הנ"ל מנציג הנתבעת ללא שידע כי הקו היה שייך לתובעת. פניותיה של התובעת לנתבעת בבקשה לקבל אסמכתא למתן אישורה לניוד האמור לא נענו, כשהתובעת מציינת שנגרם לה נזק בדמות רכישת מכשיר סלולרי ומספר מנוי חדש המקושר במסגרת תכנית שעלותה גבוהה יותר, כמו ציינה כי נגרם לה נזק לא ממוני רב.
טענות הנתבעת בקצירת האומר:
4.הנתבעת מכחישה בכתב ההגנה שהוגש על ידה את טענות התובעת. אליבא דגרסת הנתבעת כפי שעולה מכתב ההגנה, בהתאם להנחיות משרד התקשורת, על המחזיק בפועל בקו הטלפון לאשר את הניוד, משזיהוי הלקוח טרם ביצוע הניוד מבוצע על ידי נציג החברה הקולטת אשר מעביר בפועל את בקשת הניוד לחברה הננטשת. משכך, לטענת הנתבעת, ככל ויש לתובעת טרוניה כלשהי, עליה להפנותה לחברת "פרטנר"; בנוסף מציינת הנתבעת, כי על פי רישומיה, התובעת אישרה את הניוד באמצעות התקשרות למערכת מענה קולי המכונה IVR ביום 21.06.2016, ועל יסוד האמור נויד הקו אל הנתבעת. חרף זאת טוענת הנתבעת, כי לא הייתה לה כל אפשרות למנוע את הליך הניוד, מה גם שאין להתעלם מחלוף הזמן מעת שקיבלה התובעת את ההודעה על הניוד ועד שפנתה לראשונה בנדון לנתבעת; במעמד פנייתה של התובעת לנתבעת, הפנה נציג הנתבעת את התובעת לחברת "פרטנר" על מנת שזו תמשוך הקו חזרה אליה, ואולם הנתבעת לא קיבלה כל הודעה לניוד הקו חזרה לחברת "פרטנר". כן טוענת הנתבעת, כי התובעת לא הוכיחה שנגרם לה כל נזק.
מהלך הדיון:
5.דיון במעמד הצדדים התקיים בפניי ביום 31.07.2017.
5.1בעדותה בפניי, חזרה התובעת על עיקרי גרסתה כפי שפורטה בכתב התביעה. כן הוסיפה, כי כשפנתה לחברת "פרטנר" נאמר לה שעליה לפנות לנתבעת בכדי למנוע את הליך הניוד. בנוסף, רכשה את המנוי לפני למעלה מ-15 שנה וזאת על מנת לשמור על קשר רצוף עם הוריה, כשמדובר בקו שעלותו נמוכה מאוד ומשתלמת עבורה. כן חזרה התובעת על הטענה, כי מעולם לא אישרה לנתבעת ביצוע הניוד האמור.