ת"ק
בית משפט לתביעות קטנות הרצליה
|
2327-08-15
07/02/2017
|
בפני הרשם הבכיר:
צחי אלמוג
|
| - נגד - |
התובעת:
חן דיליאון
|
הנתבעת:
אגם אל
|
| פסק דין |
תביעה בגין נזקים שנגרמו לרכב התובעת בתאונה שקרתה ביום 18.3.15 בה היה מעורב רכב הנתבעת.
לטענת התובעת היא נסעה בכביש 2 בנתיב האמצעי ורכב הנתבע בנתיב מימינה. לפתע התפרץ רכב הנתבעת לנתיב נסיעת רכב התובעת ופגע בו בחלק הימני קדמי.
הנתבעת טוענת כי נסעה בנתיב השתלבות ימני ביציאה ממחלף כפר שמריהו לכיוון נתניה, ובעודה מאותת, כאשר נתיבה עמד להסתיים ולהשתלב, הגיחה לפתע התובעת במהירות ופגעה בה. עוד טענה כי הנזק שנגרם לתובעת הינו לכל היותר כמה שריטות שאינן מחייבות תיקון כפי המוערך בחוות דעתו של השמאי שצורפה לכתב התביעה.
לאחר ששמעתי את עדויות הצדדים ובחנתי את החומר בתיק אני פוסק כדלקמן:
אין חולק כי הנתבעת הגיעה מימין מנתיב השתלבות לתוך נתיב בו נסעה התובעת. ככלל על הנתבעת ליתן זכות קדימה לתובעת הנוסעת ישר בדרך ועליה להשתלב בדרך רק כאשר היא יכולה לעשות כן בבטחה מבלי לסכן משתמשים אחרים בדרך. מנגד, על התובעת לאפשר השתלבות כלי רכב הבאים מנתיב השתלבות ולא להמשיך בנסיעה משל הרכב המבקש להשתלב אינו קיים. לעיתים ובמידת הצורך ראוי להאט את המהירות כדי לאפשר את השתלבות הרכב הבא מימין. במקרה זה אמרה התובעת כי אכן הבחינה בנתבעת ואף אמרה כי צפרה לה. מעדותה לא ברור האם הבחינה בה ממרחק שבו יכולה היתה להאט ולאפשר השתלבות או סטיה לנתיב אחר כדי לאפשר לנתבעת להשתלב; או שמא השתלבות הנתבעת נעשתה בפתאומיות. הנזק הקל יחסית ברכב התובעת (שהצריכו עבודות פחחות וצבע) מעידים כי מדובר בתאונה קלה יחסית שבחלק ממנה היו כלי הרכב מקבילים זה לזה טרם המגע בינהם, קרי, תוך כדי ניסיון השתלבות הנתבעת. טענת הנתבעת כי אותתה טרם ההשתלבות לא נסתרה אך יחד עם זאת עדיין מוטל עליה להזהר ולא להשתלב אם הדבר אינו אפשרי או בטוח. אך מאחר והתובעת הבחינה בה אני סבור כי גם היא יכולה היתה להאט ולאפשר לה להשתלב.
לאור האמור לעיל מצאתי לחלק את האחריות בין הצדדים בחלקים שווים.
הנזק הוכח באמצעות חוות דעת ומסמכים שלא נסתרו.
לפיכך, אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובעת בתוך 30 יום סך 1285 ₪ (מחצית הנזק + מלוא שכ"ט שמאי) בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה, 4.8.15, ועד התשלום בפועל, בתוספת החזר אגרת משפט בסך 50 ₪ והוצאות משפט בסך 300 ₪.
ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 15 יום מקבלת פסק הדין.
בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד
יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת