ת"ק 24005-04-14 סלמן נ' מטבחי זיו בע"מ ואח'

1) עניינה של התביעה הוא טענות התובעת נגד הנתבעים שעניינן בעיקר נזק אשר נגרם עקב נפילת ארון מטבח (להלן: "הארון") שרכשה התובעת מאת הנתבעת 1 (להלן: "הנתבעת"). התובעת העמידה את תביעתה על סך 33,000 ₪.

2) בשל החובה והצורך לחסוך זמן שיפוטי, לא אדון אלא בטענות ובראיות שמצאתי נחוצות להכרעה. יש לגזור הסדר-שלילי לגבי השאר.

טענות הצדדים

3) לטענת התובעת בתביעתה, בין השאר, ביום 15.7.13 הזמינה עבור הדירה החדשה שלה, מטבח מדגם S14 מאת הנתבעת ושילמה בעדו 41,500 ₪, לתקופת אחריות של 12 חודשים. במקביל, הזמינה התובעת מהנתבעת 2 (להלן: "ספק השיש") שיש שיותקן במטבח, ושילמה בעדו 15,000 ₪. לטענת התובעת, ביום 4.2.14 הותקן הארון בחלקיו התחתון והעליון שמעל לכיור וביום 11.2.14 הותקן השיש. התובעת טוענת כי ביום 19.2.14 החלק העליון של הארון קרס ונפל מעל לכיור בשעה שהכיל כלי חרסינה ועוד. עקב זאת, הזמינה התובעת את הנתבעת לבירור הנושא. נציגי הנתבעת טענו כי עקב חיפוי השיש שהתקין ספק השיש, הדבר הביא לתזוזת הארון ב-2 מ"מ והוא נדחף למעלה. התובעת טוענת כי במקום להיענות לדרישותיה ולהחליף את הארון שנפל, נציג הנתבעת הבריג מחדש את הארון לקיר ואמר לה שהוא סמוך למקום שהותקן בו לכתחילה.

4)התובעת טוענת כי פנתה לספק השיש על מנת שזה יפצה אותה בגין מחדלו כטענת הנתבעת. ספק השיש הבהיר לה שלא חיפוי הקרמיקה הוא שגרם לקריסת הארון ואין לו שום אחריות על מה שאירע, אלא האחריות מוטלת על הנתבעת, כך לדידו. התובעת טוענת כי פניותיה לנתבעות העלו חרס ורק כשהודיעה בדבר בכוונתה להגיש תביעה, הגיעו לדירתה מנהלת הנתבעת, מתקין מטעמה, וכן נציג ספק השיש. במהלך הפגישה האמורה, הורידו את הארון ומצאו שההברגה היא באותו מקום בו הייתה ההברגה הקודמת ולא מ"מ ספורים כפי שאמר המתקין. התובעת טוענת כי נאלצה לרכוש תכולת ארון חדשה ותיקון ברז שבור. עוד טוענת התובעת כי הארון שקרס טרם תוקן בשלמות, כך גם דלת נוספת בארון התחתון שנפגעה, טרם הורכבה לאחר שנלקחה. לטענת התובעת נגרמה לה עוגמת נפש רבה, אובדן ימי עבודה, בזבוז זמן, וכן הוצאות מיותרות שנגרמו לתובעת והוצאות התייעצות משפטית. כאמור, התובעת העמידה את תביעתה על סך 33,000 ₪.

5)בכתב הגנתה, הנתבעת לא הציגה תחילה טיעון וגרסה סדורים של השתלשלות האירועים ולאחר מכן התייחסות ספציפית לכתב התביעה, אלא הסתפקה בלהתייחס לכל סעיף וסעיף בכתב התביעה. רובם המכריע של סעיפי כתב התביעה הוכחשו. הנתבעת טוענת בין השאר, כי אין להטיל עליה כל אחריות בדבר קריסת הארון וכי אין מקום לחייבה לפצות את התובעת. הנתבעת טוענת כי התובעת נענתה תמיד בזמן וניתן לה השירות הטוב ביותר ולכן אין מקום לפצות אותה. הנתבעת טוענת כי האחריות לנפילת הארון מוטלת על מתקין השיש שכן לדידה, כפי שנטען והודגם לפני בית המשפט בדיון, חיפוי השיש "דחף" את תחתית הארון כלפי מעלה מהמתלים שלו, דבר שהביא לקריסה. הנתבעת טוענת כי העובדה שהמתלים נותרו תלויים על הקיר היא אינדיקציה לכך שהארון נפל בשל הרמתו על חיפוי השיש. בין יתר צרופות כתב ההגנה שלה, צירפה הנתבעת דו"ח ביקורת איכות בבית הלקוח, מיום 4.2.14 שנרשם על-ידי אלי נחום (להלן: "הדו"ח"), ובו נרשם בין היתר: "גובה השיש לחיפוי הקיר היה גבוה ב-1/2 מ"מ מהמידה שבין השיש לארון כתוצאה מכך מרכיב השיש דחף עם השיש בעת ההתקנה את הארון כלפי מעלה דבר שגרם לניתוק מהמאחזים שבקיר ונפילתו".

6)הנתבעת 2 - ספק השיש טוען להגנתו, בין השאר, כי הארון לא נפל בשל חיפוי השיש. ספק השיש טוען כי לא יכול להיות שהארון זז בגלל החיפוי. בנוסף, בבדיקה עלתה שאלת מיקום הברגים, ולדידו התברר כי הברגים היו קטנים יחסית ולא ברגים מסוג "ג'מבו" המסוגלים לתמוך את הארון ואת תכולתו. עוד תוהה ספק השיש מדוע לא הותקנו תומכים עליונים אלא רק לאחר נפילת הארון. הוא טוען כי התקנת החיפוי הייתה מדויקת והאחריות לקריסת הארון רובצת על הנתבעת 1.

דיון והכרעה

7) לאחר שנתתי את דעתי למכלול טענות הצדדים בכתבי בי-דין מטעמם וממכלול החומר הקיים בתיק ולאחר ששמעתי את טיעוניהם בדיון לפניי והתרשמתי מדבריהם, נחה דעתי, כי בדין לקבל את התביעה ככל שהיא מופנית נגד הנתבעת, ולדחותה ככל שהיא מופנית נגד ספק השיש, כפי שיוטעם להלן ובשים לב להוראת תקנה 15(ב) בתקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי הדין), התשל"ז-1976, לפיה הנימוקים לפסק הדין יובאו באופן תמציתי.