בפני תביעה בגין אי תשלום דמי תיווך במקרקעין.
בכתב התביעה טענה התובעת, מתווכת מורשית במקצועה, כי ביום 26.4.13 חתם בפניה הנתבע על טופס הזמנת שירותי תיווך מס' 0506 (להלן: "ההסכם"). הנתבע התחייב במסגרת התחייבויותיו עפ"י ההסכם לשלם דמי תיווך בסך של 1% + מע"מ. הוצגו לנתבע במסגרת ההסכם 4 נכסים ביניהם נכס ברח' היהלום 18 בתל-מונד (להלן: "הנכס"). לימים רכש הנתבע את הנכס אך לא שילם את דמי התיווך המגיעים לתובעת בסך של - 23,850 ₪ + מע"מ. הוסיפה וטענה התובעת בתביעתה, כי פעלה היא ללא כל הפסקה להשלמת עסקת רכישת הנכס ע"י הנתבע, נכס שניתן לה למכירה בבלעדיות ונמכר לנתבע בתקופת הבלעדיות. מוכרי הנכס דרשו תחילה עבור הנכס סך של - 2,690,000 ₪, התובעת הצליחה להפחית עלות תמורת הנכס לסך של - 2,500,000 ₪ ובהקשר זה הסכימה התובעת, לפנים משורת הדין, כי לא תגבה עמלה היה והעסקה לא תפחת מסך של - 2,500,000 ₪, קרי, היה מוסכם, לטענת התובעת, כי רק בסיטואציה לפיה תמורת הנכס תעמוד על סך של - 2,500,000 ₪ ומעלה לא תגבה עמלת תיווך. התובעת טענה עוד כי עסקת מכירת הנכס יצאה לפועל, הנכס נמכר תמורת סך של - 2,385,000 ₪ זאת שעה שהתובעת המשיכה במאמציה והפחיתה את תמורת הנכס לסכום זה. הנתבע, בחוסר תום לב ובניצול הסכמתה שלא לגבות את עמלת דמי התיווך היה והעסקה תעמוד על סך של - 2,500,000 ₪ ומעלה, ממאן לשלם את דמי התיווך המגיעים לה אשר לגביהם לא סוכם כי הינו פטור מתשלומם, דהיינו, במקרה בו מחיר הנכס יפחת מסך של - 2,500,000 ₪.
בנסיבות אלו עתרה התובעת בתביעתה לחייב את הנתבע לשלם לה את דמי התיווך המגיעים לה בסך של - 23,850 ₪+ מע"מ בצירוף ריבית, הפרשי הצמדה והוצאות.
הנתבע אישר בכתב הגנתו כי חתם ביום 26.4.13 על ההסכם, הזמנת שירותי תיווך מהתובעת וכי סוכם על תשלום דמי תיווך בשיעור של 1% + מע"מ. עוד אישר, כי התובעת הציגה לו את הנכס ברח' יהלום 18 תל-מונד, הוא הנכס. מחיר הנכס ירד, כך טען הנתבע, עד למחיר בו רכש הנכס בסך של -2,385,000 ₪ וזאת בשל תנאי השוק ואילוצי המוכרים בהתחייבות שלקחו בעניין רכישת נכס אחר ובשל דו"ח בדיקת הנכס, ולא כתוצאה ממאמציה של התובעת. הנתבע הוסיף וטען בהגנתו כי במהלך התקופה בה התעניין ברכישת הנכס, הציע לתובעת שתסכים לבצע את העסקה ללא דמי תיווך מהקונים, דהיינו, מהנתבע, והתובעת הסכימה לכך, וכשביקש את הסכמתה זו בכתב - נתנה הסכמתה זו בכתב ביום 17.6.13 (נספח 10 עמ' 2 לכתב ההגנה). משהוסכם כמפורט במסמך בכתב זה מיום 17.6.13 כי לא ייגבו ע"י התובעת דמי תיווך מהקונים, הוא הנתבע, הרי שלא מגיע לתובעת סכום כלשהו כדמי תיווך.
בנסיבות אלו עתר הנתבע לדחיית תביעת התובעת תוך חיובה בהוצאות.
בעדותה בבית המשפט ציינה התובעת הדברים הבאים:
"אני מתווכת במקצועי. בתאריך 26.4.13 נפגשתי הנתבע חתם על טופס הזמנת שירותי תיווך והתחיב לשלם אחוז + מע"מ אני צרפתי את המסמכים לתביעה שהגשתי. במסגרת ההסכם שנחתם הוצגו לנתבע לאשתו 4 נכסים שביניהם נכס ברחוב היהלום 18 בתל מונד. הנכס היה בבלעדיות שלי כמתווכת ואני הצגתי את הנכס לנתבע ולאשתו הם אהבו את הנכס שברחוב היהלום 18 בתל מונד וביקשו ממני מה אפשר לעשות עם המחיר. הבעלים דרשו עבור הנכס ברחוב יהלום 18 בתל מונד מחיר של 2,690,000 ₪. והנתבע ואשתו ביקשו ממני לבדוק אם אפשר להפחית את המחיר. ניהלתי משא ומתן עם הבעלים של הנכס שכל פעם ירד המחיר תחילה ל-2,650,000 ₪. ואח"כ ירדנו ל-2,600,000 ₪ וכן הלאה כאשר אני מעבירה מידי פעם את תוצאות המשא ומתן הזה לנתבע. אני הנתבע והמוכר חיימוביץ קיימנו פגישה למשא ומתן בביתו של אריק חיימוביץ המוכר שזה היה בנכס ברחוב היהלום 18 בתל מונד . במהלך הפגישה אריק חיימוביץ שהוא הבעלים של הנכס אמר שהוא מוכן לרדת במחיר ל-2,570000 ₪ ולרוכשים עדין זה היה מחיר גבוה, והם לא הסכימו עדין למכירה. ניהלתי אחרי כמה ימים שיחה נוספת עם דרור חביון, והוא אמר לי שהוא מוכן לקנות את הבית הזה עד למחיר של 2,500000 ₪ שזה גם כולל את העמלה שלי. המוכרים היו לחוצים מאוד מאוד למכור והצלחתי להוריד אותם ל-2,500,000 ₪. הודעתי על כך לנתבע. אני ידעתי שהנתבע ב-2,500,000 ₪ תהיה לי בעיה עם העמלה שלי שכן דרור חביון אמר לי שהוא מוכן לרכוש את הבית במחיר של 2,500,000 ₪ כולל העמלה שלי. מאחר והמוכרים היו לחוצים למכור, הסכמתי לוותר על העמלה שלי במידה והנכס יימכר 2,500,000 ₪ ושלחתי לדרור חביון בפזיזות מייל שבמייל זה לא פרטתי שבמידה ויימכר הנכס ב-2,500,000 ₪ לא אקבל את העמלה אבל בפחות מזה אם הנכס היה נמכר בפחות מ-2,500,000 ₪ כן היתה מגיעה לי העמלה שהיא אחוז אחד + מע"מ ממחיר הנכס. הרוכשים הביאו חברת בדק בית שתבדוק את הנכס ותמיד חברות בדק בית מוצאות ליקויים בכל בית, זה נכס בן 9 שנים היה, והנתבע דרש מהמוכר שירד את כל סכום העלויות של הדוח בקשר לליקויים בבית שזה היה 60,000 ₪. המוכרים לא הסכימו לרדת במחיר, והעיסקה התפוצצה וכבר היינו בטיוטת חוזה של מכירת הבית ב-2,500,000 ₪ ויש לי אישור מעורך הדין שכבר היינו אצלו בטיוטת חוזה על מכירת הבית ב-2,500,000 ₪. העיסקה התפוצצה ובמהלך השבועיים שלושה לאחר שהעיסקה התפוצצה עדין הייתי בקשר עם המוכר ועם הקונים וניסיתי להביא את הצדדים עדיין להסכמה ולעיסקה והצלחתי להוריד את משפחת חיימוביץ המוכרים ל-2,450,000 ₪ והרוכשים עדיין לא הסכימו למחיר הזה .בתאריך 18.7.13 שלחתי הודעת SMS לדרור חביון שאם הוא מעונין לקנות את הבית אני יכולה להשיג לו את זה במחיר מאוד אטקרטיבי ואכן הוא חזר אלי ולחיימוביץ ורכש את הבית ב-2,385000 ₪. כלומר הנתבע רכש את הבית בפחות מ-2,500,000 ₪ ולכן מגיעים לי דמי תיווך אחוז פלוס מע"מ מהמכירה. אני עובדת ולא עובדת לחינם והוא ידע שהוא צריך לשלם לי על הנכס שהוא קנה בפחות מ-2,500,000 ₪ כלומר רכש אותו ב-2,385000 ₪ דמי תיוך בשווי של אחוז + מע"מ מערך הנכס שקנה. אני לכן תובעת את הסך של 23,850 ₪ שזה הסכום המגיע לי. אני מציינת שלאחר חתימת ההסכם לרכישת הנכס על ידי דרור חביון התקשרתי אליו והוא אמר לי מנסה לסחוט אותו ודיבר אלי לא יפה וטרק לי את הטלפון ושלחתי לו מכתב דרישה הוא לא דרש אותו בדואר גם דואר שליחים הוא לא הסכים לקבל .אני מבקשת לכן לפסוק לי את סכום התביעה בצירוף ריבית הצמדה והוצאות וכמובן שמפנה לכל המסמכים שצרפתי לתביעה."
בחקירתה הנגדית לשאלה "בנספח 10 לכתב ההגנה שזה המייל שאת טוענת שנכתב על ידך בפזיזות כתוב "מאשרת שלא אגבה שכר טרחה עבור מכירת הבית ברחוב היהלום 18 . אני אומר לך שזה מה שאת כתבת ולא היה במייל הזה שום פזיזות." השיבה "הייתי צריכה לעשות ולכתוב שבמחיר 2,500,000 ₪ אני מאשרת שאני לא אגבה דמי תווך ושאם יימכר הבית בפחות מ-2,500,000 ₪ אני כן אגבה דמי תיווך." לשאלה "אם את מכירה את חוק המתווכים ואת מתווכת מנוסה, איך זה שלא שמת לב לזה שעל פי חוק המתווכים את לא זכאית לדמי תיווך אם אין הסכמה בכתב על דמי התיווך. במקרה הזה את אישרת במייל מיום 17.6.13 שאת לא תגבי דמי תיווך ובכך הסכם תיווך שנחתם ביננו בהתחלה בוטל בכתב על ידי המייל הזה מיום 17.6.13 ונקבע תנאי חדש." השיבה "הסכם התיווך המקורי לא בוטל. במחיר של 2,500,000 ₪ אני הסכמתי לוותר על העמלה שלי במחיר של 2,500,000 ₪ בלבד ואני מודה בשבועה שזה היה אך ורק מ-2,500,000 ₪ ומעלה אם הבית יימכר אני לא אקח עמלה של אחוז + מע"מ אבל אם הבית יימכר בפחות מ-2,500,000 ₪ אז צריך לשלם לי אחוז + מע"מ."
עד מטעם התובעת, אריק חיימוביץ, ציין בעדותו הדברים הבאים:
"אני הייתי בעל הנכס ברחוב היהלום 18 בתל מונד. אני הצעתי את הנכס הזה למכירה וקרן אלימלך היתה סוכנת בבלעדיות למכירת הנכס הזה מטעמי. אני יכול להגיד שרק בזכותה הצלחנו למכור את הנכס . אנחנו התחלנו את המשא ומתן עם משפחת חביון שקרן אלימלך הביאה את משפחת חביון לראות את הנכס שלנו. היינו במשא ומתן עם משפחת חביון והיתה טיוטת חוזה למכירת הנכס על סך 2,500,000 ₪. משפחת חביון לפני החתימה הסופית החליטו להביא אדם מומחה שיבדוק את הנכס ולאחר שהם קיבלו חוות דעתו הם אמרו שאנחנו צריכים לעשות הנחה נוספת של בין 60,000 ₪ ל-80,000 ₪ מהמחיר שסוכם בטיוטת חוזה. אני חוזר ואומר שקרן אלימלך כל הזמן היתה מעורבת במכירת הנכס הזה לחביון .לא היתה שום תקשורת ישירה ביני לבין משפחת חביון אלא דרך קרן אלימלך המתווכת. לאחר תקופה מסוימת שוב קרן התקשרה אלי ושכנעה אותי לרדת במחיר על מנת לסגור את העיסקה ואני הסכמתי ובסופו של דבר העיסקה נסגרה ונחתם החוזה בחודש יולי 2013 והנכס נמכר למשפחת חביון בסכום 2,385000 ₪."
בחקירתו הנגדית לשאלה "איזה קסם יש למתווכת שהיא הצליחה לשכנע אותך להוריד מאות אלפי שקלים רק בגללנו" השיב "הגב' קרן אלימלך השקיעה בעיסקה הזו הרבה והיה לה חשוב שהעסקה תצא לפועל כמו שגם לנו היה חשוב שהעיסקה תצא לפועל." והוסיף "קרן היא מתווכת מקצועית, מכירה את טווח המחירים שבהם נמכרות דירות בשכונה שלנו ולכן קיבלנו את ההמלצה שלה שזה המחיר הכי טוב שנוכל לקבל באותה עת." לשאלה "ניסיתם במקביל למכור לבד את הנכס בסביבות יוני יולי 2013 כי ראיתי פרסום ביד 2 של אשתך" השיב "ניסינו למכור לבד אבל מכוון שהבנו שהעיסקה צריכה להיעשות על ידי מתוכת מקצועית ,אז פנינו לקרן אלימלך." לשאלה "אחרי שקרן היתה אצלכם ונתתם לה בלעדיות למשך כחודשיים אני מבין שבכל זאת גם פעלתם לבד למכירת העיסקה ופניתם ליד 2" השיב "נכון, שראינו ששוב אנחנו נכשלים חזרנו לקרן שהיא תהיה המתווכת הבלעדית."