ת"ק
בית משפט לתביעות קטנות פתח תקווה
|
33770-11-14
03/08/2015
|
בפני הרשם:
אורן כרמלי
|
| - נגד - |
תובעים:
1. אלחנן שורץ
2. ענת מיטל שורץ
|
נתבעים:
אליטליה - קומפגניה איראה איטליאנה אס. פי. איי בע"מ
|
| פסק דין |
1.המחלוקת בתיק זה נוגעת לשאלה אם ביטול טיסה בידי חברת התעופה מספר חודשים מראש, שהיה ידוע לנוסע ובשגינו הוצעה טיסה במסלול חלופי, מזכה את הנוסע בשירותי הסיוע הרלוונטיים לפי סע' 6 לחוק שירותי תעופה (פיצוי וסיוע בשל ביטול טסיה או שינוי בתנאיה), תשע"ב-2012.
רקע ונסיבות צריכות לעניין:
2.אין מחלוקת בין הצדדים שהתובעים, שהם זוג הורים ו- 5 ילדיהם, רכשו מאת הנתבעת, אלאיטליה – קומפנגניה איראה איטלאנה אס.פי.אס בע"מ, באמצעות משרד נסיעות בקראקס, כרטיסי טיסה הלוך ושוב ישראל-וונצואלה דרך רומא.
טיסת הלוך הוזמנה עוד בדצמבר 2013 ליום 21/9/14 ואושרה (כרטיסי הטיסה צורפו כנספח א' לכתב התביעה).
עוד אין מחלוקת כי במאי 2014 – כ-4 חודשים קודם למועד הטיסה שאושרה, התברר לתובעים שהנתבעת ביטלה את קו הטיסה שהוזמן. בנסיבות אלה נדרשו התובעים למציאת מסלול טיסה חלופי. לפיכך הקדימה הנתבעת לתובעים את טיסתם הלוך מישראל ב-3 ימים (המראה ביום 18/9/15) לרומא. משם טיסת המשך לפריז; ומפריז טיסה לוונצואלה ביום 21/9/14. כך שונה גם מסלול טיסת החזור באופן שתחת טיסה שהוזמנה מוונצואלה לישראל דרך רומא, נדרשו התובעים לטוס מוונצואלה לפריז – משם לרומא וממנה לישראל (להלן: הטיסה החלופית).
הטיסה החלופית הצריכה את התובעים לשהות של 3 ימים באירופה בטיסת ההלוך.
טענות הצדדים:
3.התובעים טענו כי לפי חוק שירותי תעופה (פיצוי וסיוע בשל ביטול טיסה או שינוי בתנאיה), תשע"ב-2012 (להלן: החוק) צריכה הנתבעת לשאת בעלות שהייתם באירופה, שעיקרה לינה ואוכל באותם ימים, זאת מאחר שהנתבעת לא היתה יכולה להציע טיסה ללא חניית ביניים כפי שהוזמן בכרטיסי הטיסה המקוריים שאושרו.
מנגד, טענה הנתבעת שבשל ביטול קו הטיסה ישראל-רומא-וונצואלה לא היתה לה אפשרות אחרת אלא להטיס את התובעים בטיסה החלופית; וכי מאחר שהתובעים ידעו על המסלול החלופי ויכלו להערך אליו מבעוד מועד, הרי שהם אינם זכאים לשירותי הסיוע לפי החוק. הנתבעת טענה כי התובעים יכלו אף למצוא טיסות בחברות תעופה אחרות במשך כל התקופה מאז ההודעה על ביטול קו הטיסה. לטענתה, תכלית החוק היא להסדיר שירותי אוכל, לינה וכיוצ"ב מקום בו טיסה מבוטלת בהתראה קצרה יחסית, או אז מוצא עצמו הנוסע בדרכים ללא סידורי כלכלה ולינה מתאימים.
דיון ומסקנות:
4.אין מחלוקת בין הצדדים כי מסלול הטיסה של התובעים ישראל-רומא-ונצואלה, ללא חניית ביניים אושר בידי הנתבעת וכי הונפקו לתובעים כרטיסי טיסה מאושרים לאותה טיסה. הנפקת כרטיס טיסה היא אישור בדבר התחייבותה של חברת התעופה להטיס את הנוסע כפי האמור באותו כרטיס (ראו הגדרת "כרטיס טיסה" בסע' 1 לחוק). בנסיבות אלה ההודעה של הנתבעת לתובעים על ביטול קו הטיסה הוא למעשה ביטול טיסה שכבר אושרה.
המחלוקת היא כאמור אם יש לראות בביטול כרטיסי הטיסה "טיסה שבוטלה" כמשמעה בחוק, באופן שמזכה את התובעים בשירותי הסיוע לפי החוק.
יש לדעתי לקבל עמדת התובעים.
5.ראשית יש להבהיר כי משבוחרת הנתבעת לטוס לישראל וממנה הריהי כפופה לחוק ככל "מפעיל טיסה" אחר (ראו סעיף ההגדרות). חוק זה בא להשלים את החסר במערכת הדינים הקיימת בחוק התובלה האווירית, תש"ם-1980 ואמנות בינ"ל כדוגמת 'אמנת ורשה' ו'אמנת מונטריאול' לעניין אחריותו של מוביל אווירי (ראו דברי ההסבר להצעת חוק שירותי תעופה (פיצוי וסיוע בשל ביטל טיסה או שינוי בתנאיה), תשע"ב-2011, ה"ח 413 (31/10/11) ומכאן שלא יכולה להישמע עוד הטענה כי לתובעים יכולה להיות עילת תביעה רק מכוח חוק התובלה האווירית או אמנת מונטריאול (ראו סע' 4 לכתב ההגנה).