ת"ק 34277-05-15 זיגדון אייברס נ' 012 סמייל טלקום בע"מ

1.בשנת 2013 התקשר התובע בעסקה לקבלת שירותי אינטרנט, המשותפת לחברת 'בזק' ולחברת 012 מובייל.

לאחר מספר חודשים הבחין התובע לטענתו כי הנתבעת 012 סמייל טלקום בע"מ (להלן: 012 סמייל או הנתבעת) מחייבת אותו חיובים שונים מבלי שניתן לו הסבר על מהותם, וזאת למרות פניות חוזרות אליה. לטענת התובע מעולם לא מסר פרטי כרטיס האשראי שלו לנתבעת.

מכאן הוגשה התביעה למחיקת פרטי כרטיס האשראי מרישומי הנתבעת, איפוס חובו כלפי הנתבעת ופיצוי על המתנה לשירות הלקוחות של הנתבעת, על השימוש שלא כדין בפרטי כרטיס האשראי שלו ועל שיבוש באספקת שירותי אינטרנט לביתו באופן שגרם נזק לרעייתו במהלך עיסוקה.

2.מנגד טענה הנתבעת שהחיובים נגדם טוען התובע הם עבור תוכנת 'אנטי וירוס' שרכש התובע ומכאן שלא היה מקום כלל להגיש התביעה.

על פי הוראת תקנה 15(ב) לתקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדר דין), תשל"ז-1976, משמדובר בתובענה בהליך של תביעות קטנות, יהיה פסק הדין מנומק באופן תמציתי.

דיון ומסקנות:

3.מתוך תמלול שיחה שצירפה הנתבעת לתיק בית המשפט (צורף ביום 11/11/15) עולה שהתובע עידכן חבילת שירותי טלפון סלולרי מאת הנתבעת ביום 11/7/14 בעלות חודשית של 59 ₪ (עמ' 1, ש' 15 לתמליל + עמ' 2, ש' 19) ומצרף אף מספר מנוי נוסף לאותה חבילה (עמ' 2, ש' 16 לתמליל). נציגת המכירות מציינת במסגרת אותה שיחה שהתובע מנוי גם לשירותי אינטרנט (עמ' 1, ש' 13 לתמליל).

מתמליל השיחה עוד עולה שנציגת המכירות מסבירה לתובע באופן מפורש שחבילת ההגנה מוירוסים למחשב כלולה במחיר תוכנית השימוש בטלפון הסלולרי (עמ' 1, ש' 23).

לכאורה המסקנה המתבקשת היא שלא היה מקום לחייב את התובע עבור שירותי 'האנטי וירוס' משאלה כלולים בחבילת השימוש לטלפון הסלולרי שרכש התובע. מכאן שלכאורה הופרה ההתחייבות כלפי התובע.

4.ואולם, יושם לב כי מתמליל שיחת המכירה עולה שהתובע התחייב לשלם 59 ₪ עבור חבילת השימוש שרכש, כשזו אכן כוללת גם את תוכנת האנטי וירוס. בדיון בפניי אישר התובע שלמעשה לא חוייב מעבר לסכום הכולל אותו התחייב לשלם. כפי שאמר התובע בדיון חוייב בסך של כ- 40 ₪ בגין אחזקת קו טלפון סלולרי בידי 012 מובייל וכ- 16 ₪ נוספים בגין תוכנת אנטי וירוס בידי 012 סמייל. למעשה ככל שהיה מחוייב בחשבונית אחת הכוללת את כל הסכום ואם חשבונית זו היתה יוצאת מאת 012 מובייל, הרי שהדבר היה תואם את תנאי ההתקשרות עליהם הסכים התובע. בנסיבות אלה לא זכאי לכאורה התובע להשבה של הסכום. למרות האמור, בהתאם להצהרת נציגת הנתבעת מלוא הסכום ששולם עבור תוכנת האנטי וירוס הושב (עמ' 2, ש' 28).

5.לאחר שהובהרו בדיונים בפניי טענות הצדדים יוצא שמקור המחלוקת הוא בפיצול החיוב המוסכם (59 ₪) ל- 2 חשבוניות נפרדות: האחת מאת 012 מובייל והשניה מאת 012 סמייל. הגם שלמעשה בסך החיוב הכולל לא היה חיוב ביתר של התובע ומשכך לא היתה הפרה של ההתחייבות כלפיו, עולה לכאורה התנהלות חמורה של הנתבעת, בכך שחייבה את התובע מבלי שזה נתן הרשאתו לכך.

6.מהנתונים שהובאו בפניי אין מחלוקת בין הצדדים שהעסקה לרכישת שירותים משנת 2013 היתה בין התובע מצד אחד לבין בזק וחברת 012 מובייל מצד שני. את פרטי כרטיס האשראי מסר התובע לחברת בזק לצורך חיוב בגין שירותי האינטרנט ולחברת 012 מובייל עבור שירותי הטלפון הסלולרי (עמ' 4, ש' 22). נציגת הנתבעת לא הכחישה הטענה.

בפועל חוייב התובע בגין שירותי 'אנטי וירוס' אצל הנתבעת היא 012 סמייל, שהיא חברת האם של חברת מובייל.

7.התובע לא מסר מעולם את פרטי כרטיס האשראי שלו לחברת האם – 012 סמייל. משלא מסר לה את פרטי כרטיס האשראי שלו, לא היתה רשאית חברת הבת – חברת 012 מובייל לה נמסרו הפרטים להעביר אל חברת האם – 012 סמייל את הפרטים וזו לא היתה רשאית לחייב את התובע חיובים שונים בכרטיס האשראי. מדובר בשתי חברות נפרדות, שפרטי עסקה עם האחת אינם אמורים לזלוג אל החברה האחרת.

8.ככל שביקשה הנתבעת 012 סמייל להציע לתובע שירותים שונים, היתה צריכה נציגת השירות להבהיר לתובע באופן ברור ומפורש שמדובר בהצעה של חברה אחרת שיש לה קשר לחברת מובייל ולקבל הסכמתו של התובע לחיוב כרטיס האשראי שלו עבור אותם שירותים מוצעים. עיון בתמליל שיחת המכירה מעלה שלא זו בלבד שהדבר לא הובהר לתובע, אלא שנציגת המכירות מציגה עצמה כנציגת "012" ללא ציון החברה הספציפית וללא הבחנה נדרשת בין החברות השונות.