ת"ק
בית משפט לתביעות קטנות תל אביב - יפו
|
35304-10-15
05/03/2016
|
בפני השופט:
גיא הימן
|
| - נגד - |
התובע:
יוסי בראל
עו"ד רונן פרל
|
הנתבעת:
קל אוטו בע"מ
|
| פסק-דין |
תביעה זו החלטתי לקבל באופן חלקי. קביעתי היא כי הנתבעת לא נהגה בתובע בהגינות, בעת שמכרה לו כלי-רכב במצב גרוע מכפי שהוצג עובר לרכישה. ברם, לתובע תרומה ממשית לנזק, שנגרם אחר כך לכלי-הרכב ואותו הוא תבע בהליך זה שלפנַי.
- ביום 26.10.2014 נקשרו הצדדים בעסקה למכירתו מידי הנתבעת לתובע של כלִי-רכב משומש, שמקורו בליסינג. נרכשה מכונית מסוג פיג'ו 307 משנת 2007, שגמעה עד אז כמעט 117,000 ק"מ. המכונית נמכרה בכ-17 אלף ש"ח – מחיר לא גבוה מנקודת-ראותה של הנתבעת. אולם לתובע הייתה מכונית זו, כפי שהסביר באולם-הדיונים, הדבר הקרוב ביותר לכלי-רכב חדש שנתאפשר לו לרכוש. המצב הכספי היה גם הסיבה לכך שהתובע נאלץ לרשום את המכונית על שמו של בנו, והוא זה שמבחינה פורמאלית נרשם בהסכם-המכר.
- בדברים כנים, שהותירו בי רושם של עדות מהימנה, סיפר התובע כי נציג מטעם הנתבעת, שהיה נאמן על התובע, דִרבן אותו לרכוש דווקא את המכונית הזו לאחר שהִרבה לדבר בשבחה:
"נאמר לי שהרכב במצב מצוין. זה בחור שהכרנו אותו לפני כן, בְּני הכיר אותו, הוא מסר כי הרכב מצוין ואין לי מה לדאוג, הכל יהיה בסדר וסגרנו עסקה. כשאני קיבלתי את הרכב, הבחור הוציא לי מדיד שמן וזה נראה חלק הכל יפה, אין נזילת שמן. הם השפיעו עלי לא לקנות רכב אחר כי יש לו בעיות חשמל, 'הרכב פיקס, לא יהיו לך בעיות, אתה צריך רק למלא דלק. זה הכל'. הוציאו את מדיד השמן והראו שאין טיפה עליו ואמרו כי זה שמן חדש, נקי. לא היתה טיפה" (פרוטוקול, בעמ' 2, ש' 6-4 וש' 20-18; עמ' 4, ש' 23-22).
מה שנדמה לתובע כמדיד נקי של שמן לא היה אלא אינדיקציה לבעיה מהותית במנועו של כלי-הרכב, ובעטיה הוא איבד באופן קבוע כמויות ניכרות של שמן. "המוסך מצא" הוא הוסיף והעיד, "שחסרים 4 ליטרים שמן במנוע. שום נורה לא דלקה. חודש וחצי עברו מהרגע שקיבלתי את הרכב ועד התקלה. למרות שחסרים 4 ליטרים המשכתי לנסוע, כי מילאתי את השמן. מילאתי 4 פעמים. לא הייתי מודע שהתקלה חמורה, כי הוא המשיך לנסוע בלי להדליק שום נורה. הרכב הזה גם בלי טיפת שמן המשיך לנסוע. הוא הפסיק לנסוע כשגילית[י] שאחרי תקופה מאוד קצרה עוד פעם הלכו לי 4 ליטר" (עמ' 2, ש' 17-12).
אכן, הרכב "הפסיק לנסוע", כדרכן של מכוניות שבמנוען חסרים ארבעה ליטרים של שמן. וכדרכן של מכוניות במצב זה, הנזק למנוע ולחלקים אחרים במכונית היה חמור. הוא הסתכם, לפי חשבוניות שהציג התובע לאחר עריכתם של תיקונים ועם שהמוסך בא לקראתו בתמחור, בלמעלה מעשרת אלפים ש"ח. במוסך הוּסף ונתגלה, כך חיווה בכתובים את דעתו מכונאי שלא נקרא לעדות, "דבק אפוקסי בין ראש מנוע לבלוק מנוע וניצבע בצבע שחור להסתרה" (נספח לכתב-התביעה). "אז אמר לי בעל המוסך: 'רימו אותך'" (עמ' 2, ש' 24).
- הנתבעת התנערה מכל אחריות שהיא ומיאנה לפצות את התובע בְּדבר. לטענתה, כל מהותה של העִסקה הייתה של מכונית במצבה כפי שהיא ("as is"). כך הוסבר מפורשות לתובע ואף נרשם בהסכם-המכר. "יש לנו רכב מטרייד אין", הודגש באולם-הדיונים. "אין לי מושג מה מצב הרכב", המשיך מנהלו של סניף-המכירה בנתבעת, ופירט:
"כשמדובר ברכבים של 20-10 אלף ש'ח לא בודקים בדיקת מכון. אנחנו יודעים לפענח אם האוטו נפגע קשות, עושים נסיעת מבחן על האוטו, רואים דברים בסיסיים, מזגן עובד. אמרו לו [לתובע]: 'אתה מקבל את הרכב, ללא אחריות ללא תיקונים, אתה רשאי לבדוק את הרכב אנחנו לא מתכוונים להסתיר שום דבר'. הוא קנה [ב]קרוב ל-40 אחוזים אחוז הנחה. הוא לא קנה במחיר מלא. הוא יכול היה לבחור, לקבל החלטה מושכלת לרכוש או לא לרכוש את הרכב בכל דרך אפשרית" (עמ' 3, ש' 29-17).
"נניח", הוסיף הנציג, "[שהמוכר] אמר שהאוטו במצב מצוין. [זה היה] לפי מה שה[מוכר] ידע[:] הרכב במצב מסוים, נוסע, אין סיבה לירידת ערך". נציג נוסף של הנתבעת – מנהל טכני הבקיא במכונאות, הכחיש מכל וכול הסתרה של פגם במנוע. עיון בחשבוניות שהציג התובע הוכיח, לדדו, כי מכסה-המנוע כלל לא נדרש לתיקון: