ת"ק
בית משפט לתביעות קטנות ירושלים
|
36481-03-18
25/09/2018
|
בפני השופטת:
ליאת בנמלך
|
- נגד - |
התובעים:
1. משה פולד 2. אלי פולד
|
הנתבעות:
1. תמוז - שווק מוצרי חשמל (ש.י.ש) בע"מ 2. א.א. מחלב בע"מ
|
פסק דין |
1.עניינה של התביעה בהפרה נטענת של הוראת סעיף 18א(ג) לחוק הגנת הצרכן, תשמ"א-1981 (להלן: חוק הגנת הצרכן), הידועה בכינוי "חוק הטכנאים".
התביעה הופנתה תחילה כלפי שתי הנתבעות שבכותרת, אך בדיון שנערך לפניי נתנו התובעים הסכמתם למחיקת התביעה כנגד הנתבעת 2 (אשר לא התייצבה לדיון, ואין בתיק אסמכתא כי הזימון לדיון הומצא לידיה), ונותרה להכרעה תביעתם כלפי הנתבעת 1 (להלן: הנתבעת).
לטענת התובעים התובע 1 רכש מקרר של חברת נאון עבור בנו, התובע 2, דרך אתר אינטרנט ועם רכישתו קיבל תעודת אחריות מטעם הנתבעת (ת/1). מתעודת המשלוח שהוגשה (ת/2) עולה כי המקרר סופק ביום 4.6.2017. לטענת הנתבע 2 לאחר מספר חודשים המקרר החל להשמיע רעשים והוא הזמין טכנאי מן הנתבעת לתיקון התקלה. התובעים טוענים כי שלוש פעמים תואמה הגעה של הטכנאי וזה לא הגיע (במועדים 7.2.2018, 4.3.2018 ו-6.3.2018), וטכנאי (שהופיע כנציג הנתבעת בדיון) הגיע ותיקן את התקלה רק בפעם הרביעית שתואמה. לגבי שני הביקורים הראשונים שתואמו נטען כי תואם עימם שהטכנאי יגיע בתוך פרק זמן העולה על שעתיים.
לטענת הנתבעת דין התביעה להידחות. בין היתר נטען כי התובעים לא תמכו תביעתם בראיות.
להשלמת התמונה יצוין כי נציג הנתבעת ביקש להגיש פסיקה התומכת בעמדתו, ובהחלטה שניתנה בתום הדיון, ביום 26.8.2018, התאפשר לו להגישה עד ליום 2.9.2018. אולם זו לא הוגשה עד עתה ועל כן פסק הדין יינתן על יסוד החומר שלפניי (ועוד יצוין כי נציג הנתבעת אף לא הגיש עותק של המסמך שהציג במהלך הדיון בטלפון הנייד, כנדרש באותה החלטה).
2.לאחר ששמעתי את טענות הצדדים, מצאתי לקבל את התביעה בחלקה בלבד.
תחילה אציין כי נציג הנתבעת העלה טענה לפיה דין התביעה להידחות משלא הוצגה חשבונית של רכישת המוצר. בתעודת האחריות אכן מצוין כי זו בתוקף בצירוף חשבונית מס, אולם הנתבעת לא סירבה ליתן לתובעים שירות בשל היעדר החשבונית ולדבריה שלה נשלח אליהם טכנאי. משתואם ונשלח טכנאי בפועל, ומשנציג הנתבעת ציין בדיון כי הוא שוחח על עניינם של התובעים עם מנהל החנות האינטרנטית בה נרכש המקרר - כך שאין חולק כי אלו רכשו את המוצר בפועל או לגבי מקום ומועד הרכישה - איני סבורה כי יש מקום לדחות את התביעה בשל היעדר צירוף חשבונית.
אשר לטענה בנוגע לחלון הזמן שתואם - הוראת סעיף 18א(ג)(2) לחוק הגנת הצרכן קובעת כך: "זמן ההמתנה לטכנאי כאמור בפסקה (1) לא יעלה על שעתיים מעבר לשעה שתואמה, ואולם נותן השירות רשאי להציע לצרכן להמתין לקריאה טלפונית כתחליף לתיאום האמור, ובלבד שזמן ההמתנה של הצרכן במענו לא יעלה על שעתיים והובהר לצרכן שהוא רשאי לסרב להצעה כאמור אם אין בה כדי להקל עליו".
מן העדויות עולה כי הנתבעת לא קיימה את תנאיה של הוראה זו. התובעים העידו כי בכל אחת מן הפעמים נידרשו להמתין בביתם פרק זמן העולה על שעתיים. גרסתו של נציג הנתבעת בהקשר זה היתה בלתי ברורה. מן הצד האחד ציין כי סוכם עם התובעים שתינתן להם שעה התראה מראש, אולם לצד זאת העיד הוא עצמו "ברגע שהלקוח מבקש שעה התראה אני לא נותן לו כי אני לא יכול. אם אני אומר לו שאני מודיע לו 4 שעות והוא מסכים אני מגיע אחרי 4 שעות". ועוד העיד: "אנחנו נתנו לו התראה של 4 שעות. לשאלת בית המשפט איך זה מתיישב עם לשון חוק הגנת הצרכן, אני משיב שאני חושב שזה תואם עם הלקוח. אם שואלים את הלקוח והוא מסכים ל-4 שעות אפשר". גם בכתב ההגנה צוין - לגבי התיאום השני הנטען - כי תואם טכנאי לפרק זמן של ארבע שעות, ולא נטען כי התובע 2 נתן הסכמה לקריאה טלפונית בהתאם לתנאים הקבועים בהוראות הדין. תיאום של הגעת טכנאי בתוך "חלון" של ארבע שעות עומד בניגוד להוראות הדין, ויוזכר כי הוראות חוק הגנת הצרכן הן הוראות קוגנטיות, אשר אין בידי הצדדים להתנות עליהן.
3.אשר למועדים בהם תואמה הגעת הטכנאי - נציג הנתבעת הכחיש את הטענה כי שלוש פעמים תואמה הגעת טכנאי, וכי זה הגיע רק בפעם הרביעית. לדבריו מעבר למועד בו הגיע הטכנאי בפועל תואמה הגעת טכנאי פעם אחת נוספת, וכשזה היה בדרכו נמסר לו כי התובע 2 ואשתו לא בבית, ולכן לא הגיע לביתם. לטענתו משאין בידי התובעים ראיה כתובה בדבר תיאומים נוספים, אין בידם להוכיח את תביעתם ודינה דחיה. איני מוצאת לקבל טענה זו.