ת"ק 3654-05-14 אנגל נ' חברת סימונס מזרונים

1.ביום 14.03.11 רכשה התובעת מזרון סימונס חדש בעלות של 3,400 ₪ עם אחריות ל-10 שנים. המזרון יוצר על ידי הנתבעת.

2.לדברי התובעת, כבר סמוך לאחר הרכישה היא חשה כי המזרון אינו תקין אך לא העלתה בדעתה כי מדובר במזרון פגום. בהמשך, לאחר שהתלוננה בפני הנתבעת על פגמים במזרון, שלחה הנתבעת, ביום 3.10.12, נציג מטעמה על מנת שיבדוק את המזרון, ולאחר שהנציג מצא אותו פגום, לקחו עמו לתיקון. בחלוף כ-20 יום, פנתה התובעת לנתבעת וזו הודיעה לה כי המזרון תוקן. ואולם, התובעת סירבה לקבל את המזרון וביקשה לבטל את העסקה ולקבל חזרה את מלוא כספה. לדבריה, מנהל מחלקת הלקוחות של הנתבעת הציע לה פיצוי בסך של 1,500 ₪ לרכישה ברשת "נייט סליפ", אך גם להצעה זו היא סירבה. כיום, המזרון נמצא בידי הנתבעת. בנסיבות אלו, הגישה התובעת את תביעתה להחזר עלות המזרון; פיצוי בגין כאבי גב שנגרמו לה כתוצאה מהמזרון הפגום; עוגמת נפש והוצאות נלוות, והיא העמידה את תביעתה על סך של 6,500 ₪.

3.בהגנתה, אישרה הנתבעת כי התובעת אכן פנתה אליה בחלוף כשנה וחצי מרכישת המזרון והתלוננה על קרעים בחלק הפנימי שלו. איש שירות שנשלח לביתה מצא כי המזרון פגום ויש לתקנו. עם זאת, על המזרון נמצאו כתמים שלטענת הנתבעת הן עדות לרטיבות שנוצרה במזרון וגרמה לקרעים. למרות זאת, הנתבעת לקחה את המזרון לתיקון, אולם התובעת סירבה לקבל את המזרון לאחר תיקונו ועמדה על דרישתה לקבלת מזרון חדש. לטענת הנתבעת, כתב האחריות אינו מחייבה לתת מוצר חדש כל עוד היא יכולה לתקן את המוצר מבלי לפגוע בערכו, כפי שאכן עשתה.

4.בדיון בבית המשפט, התובעת האריכה בתיאור הנזק שנגרם לה, הן מהמזרון הפגום והן מהתייחסות הנתבעת כלפיה. היא הציגה לבית המשפט תמונות צבעוניות של המזרון שעה שהוא נפתח בביתה על ידי נציג הנתבעת, בהן ניתן לראות בבירור כי קיים קרע בספוג הפנימי. התובעת הוסיפה, כי לאור אי הסכמתה של הנתבעת להחליף את המזרון במזרון חדש, היא נאלצה לרכוש מזרון חדש, והיא רכשה מזרון יד-שנייה בעלות של 2,500 ₪. היא הוסיפה, כי היא לא הסכימה לקבל את המזרון המתוקן, בין היתר, מפני שביקשה לראות האם התיקון אכן נעשה, אולם הנתבעת לא אפשרה לה זאת.

5.מנגד, נציג הנתבעת טען בדיון כי על אף שלא הנתבעת היא זו שמכרה את המזרון לתובעת, הרי שבהיותה היצרנית של המזרון היא לקחה על עצמה את האחריות לתקנו. הוא הסביר כי מדובר בנזק שהנתבעת לא נתקלה בנזק מסוגו בעבר והיא החליפה את כל הספוג בו נוצר הקרע. בעבור תיקון זה, כמו גם בגין הובלת המזרון, היא לא גבו ולא ביקשה מהתובעת דבר. לדבריו, במסגרת הדין ודברים שניהל עם התובעת התברר לו כי התובעת לא קיבלה מזרון חלופי כפי שנוהגת הנתבעת בדרך כלל עם לקוחותיה, מבלי שהיא חייבת לעשות כן, ולכן הוא הציע לה פיצוי בסך 1,500 ₪ לרכישה ב"נייט סליפ". לדבריו, המזרון עדיין מאוכסן אצל הנתבעת, מתוקן ובמצב טוב ואין כל מניעה שהוא יימסר לתובעת.

דין התביעה להידחות.

6.התובעת לא הביאה כל ראיה כי המזרון היה פגום כבר בעת רכישתו. בנסיבות אלו, שעה שמדובר בפגם שנתגלה בחלוף כשנה וחצי מרכישת המוצר, אחריותה של הנתבעת הינה אך בהתאם לכתב האחריות, ובמסגרתו אין היא מתחייבת להחליף מזרון, מקום בו ניתן לתקנו. כפי שהסביר נציג הנתבעת בדיון, התיקון שנעשה לא היה תיקון מקומי, כי אם החלפת כל החלק הפנימי של המזרון. הנתבעת עמדה אפוא, בחובתה כלפי התובעת לתקן את המזרון, ואין כל בסיס לטענה כי היא הייתה חייבת להחליפו בחדש. גם טענת נציג הנתבעת כי החלקים החיצוניים של המזרון לא הוחלפו, לאמור, הבד החיצוני העוטף את המזרון נשאר המקורי עם רוכסן וככל שהתובעת הייתה חפצה לבדוק האם המזרון אכן תוקן היא הייתה יכולה לעשות זאת בנקל – מקובלת עלי. לא הייתה אפוא, לתובעת כל סיבה לסרב לתיקון המזרון.

7.בשים לב לכל האמור, דין התביעה להידחות.

8.עם זאת, בית המשפט התרשם כי הייתה אי הבנה בין הצדדים, והתובעת הבינה בשלב מסוים מהנתבעת כי החלק הפנימי לא הוחלף אלא רק תוקן. בנסיבות אלו, לא ראיתי מקום ליתן צו להוצאות.